var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61376;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61376","0","מסקנת הסוגיא","04/05/19 22:41","כט ניסן","תשע"ט","22:41","אחיקם קשת","כבר זמן רב מציקה לי השאלה הבאה.

הגמרא (חולין יא.) שואלת מנלן שהולכים אחר רובא דליתא קמן. היא מחפשת הרבה מקורות ובסוף דוחה את כולם. רש"י מביא שני הסברים מה המקור למסקנה.
עכ"פ מוזר מאוד, איפה מצאנו שהגמרא שואלת שאלה, לא עונה תשובה, לא מסיימת ב"תיקו" וכד', וע"פ רש"י יש תשובה, אלא שהגמרא לא כתבה אותה בפירוש.

באתרנו הביאו דעה שיש סוגיות בסדר קודשים שמקורן בירושלמי, ואם כן, אם זו במקור סוגיא ירושלמית, אפשר לדחוק שהיא נשארה כמקורה שדרך הירושלמי להישאר בשאלה ולא להשיב וגם לא לכתוב תיקו. אבל סוגיא זו מלאה בשמות אמוראים בבליים, כך שגם זה לא יתכן.

אשמח לדעתכם.","510","","1824","True","True","False","","737","95.86.90.10","0","0","חולין|יב ע"א",""),new Message("61380","61376","הניסוח באמת מוזר","05/05/19 12:08","ל ניסן","תשע"ט","12:08","אור חדש","אולם שתי הערות
יש בהחלט ראיות רבות לכך ש'היכא דלא אפשר לברר סמכינן ארובא אף בליתא קמן'

לגבי מה שניתן לברר שלא חייבים (שזה מה שרשי מתרץ) נראה שנאלץ לכך בגלל שפתיחת הגמ' קבעה בפשטות שכך הדין וכל שהיה צריך זה רק לברר מקורו
ובמקרים בהם אין צורך לחדש דין אלא רק להטעימו וודאי שלא ננעלו שערי ההטעמה וכך היה דרכו של הרמב"ם להטעים הדינים בדרך יותר פשוטה ממה שהובא בגמ' וכן מצאנו בגמ' עצמה דברי שמ' שבנתינת טעם ייתכן שיצליח בכך אמורא במקוום שכשלו בו התנאים וכן נראהה שסברו גדולי הראשונים דמאי שנא","458","","1823","True","True","False","","199","213.151.55.26","0","61376","חולין|יב ע"א",""),new Message("61385","61376","שתי הערות לפום ריהטא","05/05/19 16:48","ל ניסן","תשע"ט","16:48","דוד כוכב","א. כאמור גם הבבלי רגיל להשאר בצ"ע, אלא שלצורך הרווחת הניסוח הוא רגיל לציין זאת במילת סיכום. במבנה הסוגיה בחולין הדבר פחות נצרך.

ב. מדברי רב ששת ואילך הגמרא לא דחתה את דברי האמוראים, כך שהגמרא לא נשארה בצ"ע.
אמנם יש צ"ע בסוף, אולם: א) בפשטות הוא מוסב רק על הסיפא ממש - "רב אשי אמר: אתיא משחיטה עצמה". ב) אין זו קושיה על עצם הלימוד, אלא התלבטות ואולי מחלוקת (רב אשי/ רב כהנא, או רב אשי ורב כהנא/ רב שימי) אם לכתחילה צריך לבדוק ככל האפשר. ודעת רש"י שיש מקורות נוספים להקל טפי.","125","","1823","True","True","False","","252","95.86.88.161","0","61376","חולין|יב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);