var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59077;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59077","0","הריגה של נפל","02/11/18 10:37","כד חשון","תשע&quot;ט","10:37","אסי","לפי האמור בגמרא &quot;כל מכה נפש הוה אמינא אפילו נפלים אפילו בן שמונה צריכי&quot; נראה שמי שהורג נפל (ץינוק בן שמונה חודשים או שהם פגומים באופן קשה הרי הוא פטור עונש מיתה (אולי מעונש בכלל ?)<br /><br />האם ייתכן ?  מה ההיגיון מאחורי זה ?<br /><br />נראה שגם הרמב&quot;ם סובר כך ברמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ב<br />אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו. בין זכר בין נקבה. הרי זה נהרג עליו אם הרג בזדון. או גולה אם הרג בשגגה. והוא שכלו לו חדשיו. אבל אם נולד לפחות מתשעה חדשים הרי הוא כנפל עד שישהה שלשים יום וההורגו בתוך שלשים יום אינו נהרג עליו<br /><br />האם זו גם דעת השולחן ערוך ?<br /><br />תודה!<br />אסי","728","","2023","True","True","False","","643","176.231.65.207","0","0","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59080","59077","נפל לא עתיד לחיות.","02/11/18 12:56","כד חשון","תשע&quot;ט","12:56","דוד כוכב","דברי השו&quot;ע הם רק מהגמרא.","125","","2023","True","True","False","","183","213.151.49.233","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59227","59077","פטור עליו ממיתת בי&quot;ד אבל אסור  להורגו","12/11/18 17:26","ד כסלו","תשע&quot;ט","17:26","אליעזר מ ש",",כמו ישראל שהרג את הטריפה ,ושהרג עובר במעי אמו .[שהרי לדעת ה'אור שמח' והרב יוסף רוז'ין [הרגוצו'בר] והרב יצחק זאב הלוי סולובייצי'ק מבריסק ,ועוד, חייב עליו מיתה בידי שמים]וכמו ישראל שהרג על ידי גרמא, וכן ישראל שהרג גר תושב. [ולדעת חכמים גדולים גם גוי עע&quot;ז שאין מלחמה בינינו ובינו אסור להרגו מן התורה אפילו על ידי גרמא] ועיין ב'חידושי מרן רי&quot;ז הלוי' על הרמב&quot;ם התחלת הלכות רוצח ושמירת נפש . (שכתב שם שכל המקרים האלו כלולים באיסור רציחה מן התורה, וישראל חייב עליהם מיתה בידי שמיים)<br />**ועוד, שכאן הרי איננו יודעים, אם זה לא היה הורג אותו ,אולי היה שוהה 30 יום ואז היה מתברר למפרע שהוא בן קיימא . ולכן ברור, שההלכה כאן ,משמעה ,רק שפטור עליו ממיתת בית דין , אבל ודאי שיש איסור חמור להרוג אותו. <br />***ולגבי הלכות אחרות ,[הלכות מילה והלכות שבת והלכות ייבום]מי שנולד לפני שכלו לו 9 חודשים כתוב שבודקין בסימניו, ולמה כאן זה לא כתוב ?וכמדומני שבספר:&quot;ערוך השולחן&quot; דן בשאלה זו. (בהלכות ייבום ,אבן העזר סימן קנ&quot;ו)<br />****בכל אופן ,ברמב&quot;ם רק כתוב ש'לא נהרג עליו', משמע, שאיסורא איכא .וכמו שיש את הלשון ש'אינו נהרג עליו' ,שם, בהלכות רוצח ושמירת נפש לגבי ישראל שהרג גר תושב או גוי, ושם מדייק ה'כסף משנה', שרק לא נהרג עליו, אבל איסור יש להורגו. (ב'כסף משנה' בפרק ב' הלכה י&quot;א -שם)<br />ׁׁ","610","","2013","True","True","False","","207","213.151.52.130","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59106","59080","ואם ירצח חולה על ערש דוי","04/11/18 13:59","כו חשון","תשע&quot;ט","13:59","הודו_כי_טוב","שהרופאים לא נותנים לו יותר משבוע האם זה לא רוצח לכל דבר ?<br />מה ההבדל ?","207","","2021","True","True","False","","219","2.53.54.150","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59111","59106","תלוי","05/11/18 10:05","כז חשון","תשע&quot;ט","10:05","אור חדש","אם נחשב &quot;טרפה&quot; כי יש בו פצע או פגם שבסיבתו ימות במהרה אכן ההורגו נחשב כ&quot;הורג מת&quot; ופטור ממיתה (אסור אבל פטור)<br />אם רק זקן ללא מחלה/פצע המוגדרים כ'מטריפים' אז ההורגו נהרג עליו<br />בכ&quot;מ מצווה להאריך חיי יהודי גם אם זה רק לשעה ואף מחללים על כך שבת למעט מקרה מיוחד (ולא מעשי) של תינוק שנולד פג וידוע לנו בברור שלא יוכל לחיות כלל שאז אין בו דין לחלל עליו שבת. אומנם הנל היה נכון לפני המצאת האינקובטורים וכיום פשוט לכל שגם על פגים מחללים שבת","458","","2020","True","True","False","","147","37.26.149.180","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59113","59106","זה נקרא &quot;חיי שעה&quot;","05/11/18 11:40","כז חשון","תשע&quot;ט","11:40","דוד כוכב","אבל נפל עדין לא התחיל לחיות את חייו בעולם והוא גם לא יזכה לכך. אסור להורגו אך אין זה כמו רוצח אדם חי.<br /><br />ובלי קשר גמור, יש שיעור שונה בין החלת דין לבין עקירתו.<br />שיעור ציצית ד' אצבעות, ואחרי שחל על הגדיל דין ציצית הוא כשר גם אם נתקצר.<br />אוכל נחשב כשהוא ראוי לאכילת אדם, ואחרי שחל עליו דין אוכל דינו נשאר עד שיפסל מאכילת כלב.","125","","2020","True","True","False","","182","95.86.77.205","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59228","59111","ההורג אדם 'טריפה' עובר על 'לא תרצח'.","12/11/18 17:33","ד כסלו","תשע&quot;ט","17:33","אליעזר מ ש","רק פטור עליו ממיתת בית דין אבל חייב עליו מיתה בידי שמיים .כן כתב בספר:&quot;חידושי מרן רי&quot;ז הלוי&quot; על הרמב&quot;ם התחלת הלכות רוצח ושמירת נפש . <br />**ובשו&quot;ת: &quot;נודע ביהודה&quot; משווה ההורג עובר במעי אמו להורג את הטריפה. שאף על פי שעל שניהם ישראל פטור ממיתת בית דין ,מכל מקום, נאמר עליהם איסור &quot;לא תרצח&quot;. וכן, שגם לגביהם -על איסור רציחתם,נאמר: ש 'ייהרג ואל יעבור'.","610","","2013","True","True","False","","242","213.151.52.130","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59235","59227","בשם המהר&quot;ם שיק ראיתי שהביאו ..","13/11/18 10:51","ה כסלו","תשע&quot;ט","10:51","אליעזר מ ש","*המהר&quot;ם שיק כתב סברא לגבי איסור הריגת עובר במעי אמו, שזה כמו:&quot;חצי שיעור אסור מן התורה&quot;. כלומר , אפילו בשלב מוקדם מאד להריון שעדיין לא נשלם בגופו, מכל מקום ,קחזינן-אנו רואים  שהוא חי .וגם חכמינו אמרו שכבר נתנה בו נשמה. ולכן, אפילו שהוא עדיין לא נפש גמור, או &quot;מקצת נפש&quot; או &quot;נפש כל דהוא&quot;[או שיש פירוש שאף על פי שלא אקרי נפש מכל מקום מפורש בחז&quot;ל שנתנה בו נשמה. או שיש פירוש שלא אקרי נפש בפני עצמו. ולדעת הרמב&quot;ם אקרי נפש וכן כתב הרב יוסף רוז'ין מדוינסק (הרוגוצו'בער)] ולכן, ההורגו, פטור עליו ממיתת בית דין, מכל מקום, אסור להורגו באיסור רציחה .<br />**וסברא זו ייתכן לומר לגבי נפל.","610","","2012","True","True","False","","183","213.151.52.130","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59229","59228","ולמה לא נהרג עליו?","12/11/18 19:33","ד כסלו","תשע&quot;ט","19:33","אור חדש","","458","","2013","False","True","False","","88","213.151.55.26","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א",""),new Message("59236","59235","והדרשה: &quot;איש&quot; להוציא את הנפלים ...","13/11/18 11:37","ה כסלו","תשע&quot;ט","11:37","אליעזר מ ש","אפשר להשוותה לדרשה:&quot;רעהו&quot;-להוציא את אחרים.[הובאה ב&quot;כסף משנה&quot; על הרמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ב' הלכה י&quot;א ,מן המכילתא על פרשת משפטים. ועיין ביאור בה ב'משך חכמה' על התורה פרשת משפטים, דבור המתחיל :&quot;ובמכילתא&quot;.וזה על הפסוק:&quot;ואיש כי יזיד על רעהו להורגו בעורמה מעם מזבחי תקחנו למות&quot;,ודרשו, שרק אם הרג ישראל שהוא רעהו במצוות - שקבל כל התורה. חייב עליו מיתת בית דין, אבל אם הרג נכרי, לא חייב עליו מיתת בית דין. כי הנכרי לא ממש רעהו במצוות, כי הוא חייב רק במצוות בני נח .אבל ישראל שהרג נכרי פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים-(כמובן שלא מדובר על מי שאנחנו צריכים להלחם אתו)]שכמו שם, משמעות הדרשה , שפטור מעונש בבית דין של מטה,אבל נשאר האיסור, וחייב עליו בדיני שמיים , כך גם כאן.<br />**והכלל הוא, כמו שהובא לעיל, שבאיסורי שפיכות דמים מן התורה, יש מקרים שישראל חייב עליהם מיתת בית דין [בזמן שהיו נוהגין דיני נפשות בישראל .שהיה סנהדרין הגדולה יושבת בחצרות בית ה' .עד 40 שנה לפני חורבן הבית השני, שגלתה סנהדרין הגדולה משם, לחנויות שליד הר הבית, ומאז פסקו דיני נפשות מישראל . ורוצח, בימינו, יש להכניסו לכיפה, (כלומר, מאסר בתנאים קשים) כל זה כתוב ברמב&quot;ם.] ויש מקרים ,שישראל פטור עליהם ממיתת בית דין, אבל גם הם בכלל איסור שפיכות דמים מן התורה .<br />***ובימינו, למעשה, מחללין שבת להציל גם פג שנולד החודש השישי, או אפילו בסוף החודש החמישי - בכל מקרה על פי רב ומומחה רפואה -כמובן. כי בימינו התפתחו אמצעים טכנולוגיים חדשים - בעזר האל להחיות הולד . - כך קראתי בספר אחד שחבר רב בימינו על הנושא.(שכחתי את שם הספר ואת שם המחבר)<br />****ובעניין הנולדים קודם זמנם, וה&quot;פגים&quot; וה&quot;נפלים&quot;, רואים במקורותינו כמה אפשרויות :<br />1] נולד לפני סוף החודש התשיעי להריון, באמצע החודש התשיעי, או בחודש השמיני ,או בחודש השביעי, (או אפילו סוף החודש השישי)ורואים ש'גמר בסימניו' - בשערו ובציפורניו הרי זה:&quot;ולד מעליא&quot;.(ראה בסוגיא בנושא במסכת יבמות דף פ. ושם בבעל המאור [ רבינו זרחיה הלוי - הרז&quot;ה ב&quot;מאור הגדול&quot;על הרי&quot;ף - שם)<br />2] נולד לפני סוף החודש התשיעי ולא גמר בסימניו אבל הוא שלם בגופו ובראשו ונולד בחודש התשיעי או בחודש השביעי - אזי יש סיכוי שיחיה , אם כי זה כבר לא בגדר ולד מעליא . <br />3] נולד בחודש השמיני ולא גמר בסימניו - ולפי רופאים ומומחים לדבר, אין לו חזקת חיות, [כי היה אמור להגמר בסוף חודש התשיעי, וכעת נולד הרבה קודם זמנו , וטיפוס עובר כזה אם היה יוצא מוקדם יותר בחודש השביעי, או שלא היה יוצא שלם או שהיה נולד מת . וייתכן שזה ההסבר לחילוק שבין נולד בחודש השביעי או נולד בחודש השמיני ולא גמר בסימניו , כי כל זה מדבר על מי שנולדו שלמים בגופם וראשם ושיש להם חיות] [גם אם נטפל בו לפי האמצעים שבימיהם]ועל זה נאמר ש'בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו בשבת ,אבל אמו שוחה עליו ומניקתו'. אבל, גם זה, פשוט שאסור לנו להרוג אותו . האם חייב על הריגתו מיתה בידי שמיים? <br />4]ספק , שגם הרופאים והמומחים יש להם ספק אם יחיה או לא . ומה שכתוב ,שמי שנולד קודם שכלו חודשיו ,מחכים 30 יום, ואז יצא מכלל נפל, מדובר, על מי שלא גמר בסימניו .[אם כי יש עוד דעות בעניין זה]","610","","2012","True","True","False","","198","213.151.52.130","0","59077","סנהדרין|פד ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);