var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58726;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58726","0","איך מניף כהן אחד שני כבשים בבת אחת?","10/10/18 21:00","א חשון","תשע"ט","21:00","אליצפן","משקל הכבש נע בין 20 ק"ג ל-200 ק"ג כשהממוצע הוא 110 ק"ג.
פוסק הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ח הלי"א):
כֵּיצַד הֲנָפַת הַלֶּחֶם עִם שְׁנֵי כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים? מֵבִיא שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים וּמֵנִיף אוֹתָן כְּשֶׁהֵן חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵנִיף [...] אֹתָם [...] תְּנוּפָה" (ויקרא כג,כ); וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ - יָצָא. וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתָן,
איך כהן יכול להניף אפילו כבש אחד אם הוא שוקל עשרות ק"ג, שלא לדבר שלכתחילה צריך את שניהם בבת אחת?","502","","2027","True","True","False","","1209","77.125.110.128","0","0","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58727","58726","ד' תשובות בדבר","10/10/18 22:17","א חשון","תשע"ט","22:17","דוד כוכב","א. לו יהי כדברך שהכבש בן 20 ק"ג, יכול כהן בקלות להניף 40 ק"ג, וגם יותר.
ב. שיא העולם בהנפת משקל עומד על יותר מ200 ק"ג, ובדחיקה השיא גבוה עוד יותר. ואפשר לבחור כהן חזק.
ג. אלו כבשים "בני שנה" כלומר מבן שמנה ימים ועד גיל שנה בלבד. וניתן לבחור כבשים קטנים ממש. ראה דוגמה לקרבן פסח בקישור זה או בתמונה כאן.
ד. הזנים של כבשים ופרים שבידינו כיום שמנים וכבדים הרבה יותר משל זמנם.","125","jpg","2027","True","True","False","","328","212.76.111.204","0","58726","מנחות|סא ע"א","0-jpg"),new Message("58731","58726","שני טלאים","11/10/18 09:49","ב חשון","תשע"ט","09:49","Almuaddib",".","107","","2026","True","True","False","","181","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58752","58726","הייתי שואל מדוע שכהן אחד יעשה את התנופה","12/10/18 15:26","ג חשון","תשע"ט","15:26","אלון","מה שאומר הרמב"ם שבדיעבד כשר להניף זה בפני עצמו , כלומר הכבשים , והחלות בפני עצמו.
אולי גם לכתחילה מותר ששני כוהנים יניפו , כל אחד כבש ועליו חלה?
הרי למדנו ברב עם הדרת מלך , כמו שלושה כוהנים שמעבירים זה לזה את החזה ושוק והאימורים. יש מקור מפורש לכך שעדיף דווקא כהן אחד שיניף את שני הכבשים יחד?
ואם כן , מה טעם הדבר?","724","","2025","True","True","False","","106","31.44.135.242","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58762","58726","כהן/ים מסייע/ים","14/10/18 12:20","ה חשון","תשע"ט","12:20","אור חדש","ראה כאן בתוס'","458","","2023","True","True","False","","105","213.151.55.26","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58841","58726","ומה עם הנפת הלווים?","17/10/18 17:49","ח חשון","תשע"ט","17:49","קותי","כמדומני שרס"ג מפרש שהנפה היא הקפת המזבח.
משה הריץ 10,000 לויים סביב במזבח וזאת הנפתם.
כך עם שני הכבשים הוא סיבב אותם סביב המזבח ולא הרים אותם בידיו.","217","","2020","True","True","False","","152","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58845","58726","מה מטרת התנופה?","17/10/18 18:46","ח חשון","תשע"ט","18:46","קותי","להראות לה' ?
להראות לציבור שהוא מקיים את המצווה?
נראה לי שהכוונה להראות שהוא מקיים את המצווה לציבור ולכן סיבוב סביב המזבח
עונה על המטרה","217","","2020","True","True","False","","165","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58854","58726","גם רס"ג מתקשה בעניין ואומר בפירוש שאין","17/10/18 23:07","ח חשון","תשע"ט","23:07","קותי","מניפים את הכבשים חיים.
עיין פירושי רס"ג על התורה תרגם הרב קפאח ויקרא פרק כ"ג פסוק כ
הערה 11.","217","","2020","True","True","False","","209","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58733","58731","כמה שוקל טלה בן 3 חודשים?","11/10/18 11:54","ב חשון","תשע"ט","11:54","אליצפן","תקופת ההמלטה היא סוף אדר תחילת ניסן. ההקרבה בשבועות לאחר כ-3 חודשים.","502","","2026","True","True","False","","529","77.125.110.128","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58734","58733","ויקי שם","11/10/18 12:32","ב חשון","תשע"ט","12:32","אור חדש",""תקופת ההיריון נמשכת 148 יום כשרוב הטלאים נולדים מסוף החורף ועד אמצע האביב"
להניף שנים מאפילים זה משימה אפשרית לחלוטין אם בוחרים בקטנים שבהם ובכהן חזק שבאותו בית אב.
אם לא מצאו הנל הרי זה דיעבד..","458","","2026","True","True","False","","142","37.26.146.196","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58735","58733","משקל טלה בלידה נע כיום בטווח 1.5-10 ק"ג","11/10/18 13:23","ב חשון","תשע"ט","13:23","Almuaddib","כאשר יש גם מקרי קצה קיצוניים יותר. הרוב המוחלט - בטווח 4-8 ק"ג.
לעונת ההמלטה יש גם טווח זמנים. לבחור טלאים בני חודש, במשקל של 10-15 ק"ג לכל היותר, לא נראה לי מופרך - גם בזני הכבשים הקיימים כיום.","107","","2026","True","True","False","","200","209.88.198.77","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58738","58735","מה לגבי אשם מצורע? משקלו קרוב ל-100 ק"ג?","11/10/18 19:17","ב חשון","תשע"ט","19:17","אליצפן","איך מניף המצורע המיטהר? מה כל המצורעים הם מרימי משקלות?","502","","2026","True","True","False","","185","77.125.110.128","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58739","58738",""תנופה: איש המביא קרבן, מטלטל (מניף) את","11/10/18 20:30","ב חשון","תשע"ט","20:30","יהודי_קדום","הקרבן לארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה, בעזרת הכהן, כשידי הכהן מתחת לידי הבעלים".
כך הגדרתי "תנופה" בספרי "מֵעִנְיָנָא דְּיוֹמָא עִם נֹפֶךְ-אֶסְתֵּר" (דף ה עמוד א בהערה לפסקה "נחלקו רבי יוחנן...").
ר"ל: הנפה היא תנועת הרמה נמרצת כלפי מעלה או לכל כיוון ולא הרמה בפועל.
יותר קשה מכבש בן שנה מוצאים בפסוק: "וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה" (במדבר ח,טו).
ומטעם אי היכולת לקיים פסוק זה, לפי ההבנה שהנפה פירושה הרמה, יש מפרשים שההנפה בפסוק זה היא בצד החיזוק הרוחני . ראה מפרשים שם.","233","","2026","True","True","False","","173","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58740","58738","מצאתי (אַאוּרֶקָה!)","11/10/18 21:05","ב חשון","תשע"ט","21:05","דוד כוכב","במידה ויקשה לכהן להניף לבדו את אשם המצורעת, יוכל אולי להביא כלי גדול מלא מים ולהניף בתוכו את הכבש. שם הכבש יהיה קל הרבה יותר.
בכל אופן מה הבעיה באשם מצורע? גם הוא כבש ולא איל, ככתוב בויקרא יד, יב: וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'.
ושנינו במסכת פרה פרק א משנה ג: "כבשים בני שנה ואילים בני שתים". כלומר בשנתו הראשונה, גם בן שמונה ימים שפיר דמי.","125","","2026","True","True","False","","212","212.76.111.204","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58744","58738","גם בשו"ת ב"א: תנופה = טלטול הקרבן:","11/10/18 21:44","ב חשון","תשע"ט","21:44","יהודי_קדום","מובא במושגים תלמודיים תנופה:
"תנופה
טלטול הקרבן, או חלק ממנו, על ידי בעל הקרבן יחד עם הכהן, כלפי ארבע רוחות העולם, כלפי מעלה וכלפי מטה".","233","","2026","True","True","False","","167","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58741","58740","אשם מצורע יכול להיות כמעט איל","11/10/18 21:28","ב חשון","תשע"ט","21:28","אליצפן","ההמלטה היא בסביבות אדר-ניסן. אולם המצורע יכול לבוא להיטהר בסביבות שבט למשל, ואז יש כבשים בני 10-11 חודשים כבדים מאד.
האם המצורע המיטהר, יסכים להיות חסר כפורים רק בגלל שאין לו כח להרים כבש כל כך שמן?
או שיחכה עוד כמה שבועות עד שיוולדו טלאים חדשים?","502","","2026","True","True","False","","198","77.125.110.128","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58742","58740","
","11/10/18 21:34","ב חשון","תשע"ט","21:34","יהודי_קדום","","233","","2026","False","True","False","","119","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58743","58740","בן שמונה ימים בדיעבד, לכתחילה מבן 30 יום","11/10/18 21:39","ב חשון","תשע"ט","21:39","יהודי_קדום","","233","","2026","False","True","False","","133","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58745","58741","לא, לא חייב לחכות יכול לטלטל את הקרבן","11/10/18 21:57","ב חשון","תשע"ט","21:57","יהודי_קדום","וזו הנפתו.","233","","2026","True","True","False","","141","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58747","58745","לולב אתה מטלטל או מניף?","11/10/18 22:18","ב חשון","תשע"ט","22:18","אליצפן","אתה רואה שלומדים ניענועים של הלולב בסוכות מההנפות של הקורבנות. אז איך אפשר לומר שזה טלטול בעלמא?","502","","2026","True","True","False","","163","77.125.110.128","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58748","58747","שאם לא תאמר כן תהא שאלתך עומדת","11/10/18 22:23","ב חשון","תשע"ט","22:23","יהודי_קדום","עד שיבוא אליהו...","233","","2026","True","True","False","","161","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58843","58841","רס"ג מתרגם והניף אותם=וזירז אותם","17/10/18 18:13","ח חשון","תשע"ט","18:13","Almuaddib",".","107","","2020","True","True","False","","134","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58846","58841","וכי לומדים משעה לדורות?","17/10/18 21:28","ח חשון","תשע"ט","21:28","אליצפן","וחוץ מזה אולי זה היה נס, כפי שמפרש רבינו בחיי (במדבר פרק ח): ""והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה'", והתנופה הזאת היא שהיה אהרן לוקח לכל אחד ואחד מן הלוים ומגביהו מן הקרקע מעט והיה מניף אותו. ובזה נתפרסם אהרן בגבורה גדולה וכח עצום שיניף את הלוים שהיו כ"ב אלף ביום אחד הוא לבדו, או היה זה בדרך נס, בהיות אהרן איש הרחמים כלול מן החסד והגבורה כי כן דוגמתו,","502","","2020","True","True","False","","182","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58844","58843","ראה "פירושי רב סעדיה גאון על התורה"","17/10/18 18:42","ח חשון","תשע"ט","18:42","קותי","תרגם הרב קפאח
פרשת בהעלותך הערה 4
תנופה מתאים גם לנוף שזה ראיה מסביב
וגם לנופף שזה לא להרים רק לסובב","217","","2020","True","True","False","","172","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58855","58844","ראה התפסיר במקור: ויזפהום הרון זפא","17/10/18 23:45","ח חשון","תשע"ט","23:45","Almuaddib","ובתרגום - זירזם אהרון זירוז.
הנפה כמו הנפת קרבן, הוא תרגם בפעול אחר - ויחרך.","107","","2020","True","True","False","","153","87.71.9.38","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58848","58846","רבנו בחיי הרגיש בקושי העצום","17/10/18 21:46","ח חשון","תשע"ט","21:46","קותי","בהעדר פתרון אחר הציע פתרון של נס.
נכון שמילים משנות את משמעותן אבל כאן זה באותו הדור.
כאשר דנים בהלכה מסוימת יש עניין של שעה ודורות בסיפור מעשה זה לא שייך
חישוב פשוט מראה שאם הניף כל אחד אז היה נזקק ל 3.6 שניות ללוי אחד זה בלתי אפשרי. להרים 50 טון ביום לאדם אחד זה מחוץ לגדר הטבע.
למה לא לקבל את ההסבר של רס"ג? קודם לרבנו בחיי ובכיר ממנו בהיררכיה הפרשנית","217","","2020","True","True","False","","189","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58852","58848","גם ממעשים לומדים הלכות","17/10/18 22:40","ח חשון","תשע"ט","22:40","אליצפן","ולכן אם המעשה היה כפי פרושו של רס"ג הרי שזה היה לשעתו ואין ללמוד מזה לדורות.","502","","2020","True","True","False","","145","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58857","58854","אתה כנראה לא מודע למאבקו של רס"ג בקראים.","18/10/18 08:24","ט חשון","תשע"ט","08:24","אליצפן","רס"ג לא פעם מפרש הפוך מחד"ל בשל מאבקו בדעות הנפסדות בקראים. ידועה מחלמתו למשל בקשר לקביעת הלוח העברי ע"פ עדים או חשבון המולד, בו רס"ג אומר שמועלם לא קבעו את החודש לפי עדים. וכל הדיונים במסכת ר"ה הם תאורתיים בלבד:
אוצה"ג חל' תשובות ר"ה י-ם תרצ"ג עמ' 33-35 לט-מ
ואמר הגאון ר' סעדיה בר' יוסף ראש ישיבה זצ"ל. קבוע היה מהר סיני שלא יהיה פסח יום שני, כדי שלא יהיה יום הכפורים ערב שבת, שאם היה ערב שבת יום הכפורים, היו מקריבין בה קרבן חטאת אשר הכהנים חייבים לאכלה ולא יוכלו לאכלה בו ביום מפני הצום ולא בלילה מפני השבת, ולא יוכלו להותיר אותה ליום שלישי שלא תהיה פיגול, וכן אם היה פסח יום רביעי היה יום הכפורים יום ראשון והקב"ה צונו להוסיף על יום הכפורים ועל יום השבת מן הימים אשר לפניהם ולאחריהם כדי להוסיף מחול על הקדש, ואם יהיה שבת וכפור דבוקים זה לזה, לא תוכל להוסיף על אחד מהן אלא אם אתה גורע מן השני, ואין אתה יכול לגרוע לא מזה ולא מזה, ונמצא שאין יום הכפורים יכול להיות לא יום ראשון ולא יום שישי הדבוקים אל השבת, ומשם ראיה שאין פסח לא בב' ולא בד'. וכן אנו אומרים על פסח שאינו ביום ששי מפני י"ו בניסן שלא יהיה בשבת ואין העומר נקצר בשבת, ועוד מפני עצרת שלא יהיה בשבת ואין מקריבין שלמים בשבת, והקב"ה חייב בעצרת הקרבת שלמים ככתוב: 'ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים', ותראה מן התורה שאין פסח בא בימי בד"ו... ואם יאמר לך אדם שקדמונים היו עושים פסח ב'בד"ו' או אחד מהמועדים, ביום שאינו ראוי לו, מפני שאמרו...'חל ששה עשר בשבת'… 'והעמר בא בשבת משלש סאים', ו'עצרת שחל להיות בשבת', ו'יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת' וכגון ההלכות האלה, אל יביאו ספק בלבך, כי ההלכות האלו הן האמורות על הדין בהם מה היה אלו היו נמצאין. ואין אתה מוצא באחת מהן שהוא אומר 'מעשה שחל...' או 'פעם אחת חל...' אבל כולם לא באו אלא לפרש אם היו מה הוי בהון, ויהיה ברור לך שרבותינו ז"ל אם חוקרים על הראייה, היו מונין לעבור וסומכין עליו כאשר מונין ימי העומר... כמו שאמר במסכת מנחות (סה:):… אמרה תורה מנה ימים וקדש החודש, מנה ימים וקדש עצרת... על הענין הזה וכיוצא בו היו דברי הגאון רבינו סעדיה זצ"ל בקבוע המועדים.
ואמר [רב סעדיה גאון] כי בני דורו ובית דינו של אנטיגנוס איש סוכו התקינו דין ראיית הלבנה בחדושה בר"ח, כדי לבטל דברי צדוק ובייתוס שהיו טוענים בהם על החכמים במדת זמן החודש…
כך שאת פרושו של רס"ג צריך ללמוד בזהירות בהדרכה של ת"ח שיש לו מסורות מתי דברי רס"ג הם להלכה ומתי "פרשנות" נגד הקראים.","502","","2019","True","True","False","","216","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58858","58857","מי הוא אותו תלמיד חכם שיש לו מסורות","18/10/18 08:54","ט חשון","תשע"ט","08:54","קותי","מלפני 1000 שנים מרס"ג?
למעשה אתה פותח ענף חדש של ביקורת, "ביקורת הרס"ג"
למחוק, לשנות, ככל העולה על רוחנו.
אולי גם נעשה ביקורת על רש"י שכתב את פירושו בזמן מסעי הצלב
כל פירוש שמתקבל על הדעת הוא פירוש ראוי
אף אחד לא הגדיר את המילה "תנופה" ולכן פרשני הפשט עם היקף ידיעתם בלשון העברית בערבית ושאר לשונות המזרח מוסמכים להציג את פירושם ואיננו יכולים לפסול אותם כלאחר יד.
בכל מקרה תנופת הלווים והכבשים אינה קשורה לפולמוס הקראים.","217","","2019","True","True","False","","183","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58864","58857","מלבך אתה בודה מתי רס"ג מתכוון לדבריו, ו","18/10/18 10:27","ט חשון","תשע"ט","10:27","Almuaddib","ומתי אינו מתכוון לדבריו.
תמהני עליך, שאתה עושה דבריך כמו פלסטלינה. ברצותך - אין ת"ח מחדש אלא אומר דברים שלמדם מרבותיו, וברצותך - אתה קובע מדעתך שרס"ג לא התכוון למה שכתב בכלל.
ולעצם העניין של המחלוקת לגבי הלוח העברי, אם תמיד נעשה לפי החשבון - כדברי רס"ג, או שבהתחלה נעשה על פי ראיית המולד - הרי זה כלל לא קשור לקראים.
הרמב"ם, החולק נחרצות על רס"ג בעניין זה, תולה את דברי רס"ג במחלוקת שהיתה בין חכמי ארץ ישראל בראשות בן מאיר, לבין חכמי בבל בראשות רס"ג, לגבי דיני העיבור.","107","","2019","True","True","False","","231","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58859","58858","ת"ח ששמשו ת"ח ויש להם מסורות.","18/10/18 09:18","ט חשון","תשע"ט","09:18","אליצפן","בדוגמא שנתתי יש מסורת מאד קרובה לרס"ג מרב האי גאון
אוצה"ג חל' תשובות יו"ט י-ם תרצ"ג עמ' 3-4 (לרב האיי גאון)
ששאלתם והא דאתמר שני ימים טובים של גלויות… יפרש לנו אדונינו מה זה הספק… כי מאחר שסוד העיבור בידיהם איזה ספק נשאר, כי על כל אלו הספקות שאומר בכל מקום בשני ימים טובים, הרבה מחזקים עלינו בהם המינים דבריהם, ונרצה מאדוננו שיסיר כל תואנה שתעמוד בהם כמו שהשיב בחכמתו… והוסרו התואנות בדבריו כי רבינו סעדיה ז"ל אמר בפירושו כי אין ספק מעיקרא אלא הקב"ה צוה את משה עבדו והוא אמר לישראל כי בארץ יהיה להם יום אחד ובחוצה לארץ שני ימים, וכן היה מעולם, כל ישראל עושין בלא ספק על העיבור ועל החשבון, עד שיצאו המינים ובקשו חכמים להראות כי ראיית הירח והחשבון אחד הוא…
כך ראינו, כי זה שאמרתם שכתב רבינו סעדיה גאון פיומי ז"ל, קנה הוא שדחה בו אפיקורס.
ואמיתת הדבר כך היא, כי עבור שנה ועבור חדש החזירו הקב"ה לבית דין שאם עברו את השנה מעוברת ואם עזבוה פשוטה היא פשוטה. ואם עברו את החדש הרי הוא מעובר ואם חיסרוהו הרי הוא מחוסר, ולפי מה שקובעין את השנה ואת החדש הוא רצונו של הקב"ה. והמועדים הנעשים בקביעותם הם מועדי ה'. ולכך אמר בתורה: 'אשר תקראו אתם' הם מועדי ה'…","502","","2019","True","True","False","","198","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58861","58859","זאת התייחסות מאוד ספציפית למחלוקת הידועה","18/10/18 09:30","ט חשון","תשע"ט","09:30","קותי","היות ואין התייחסות ספציפית לנושאים אחרים
הרי שלגביהם אין עילה לתלות אותם בוויכוח עם הקראים
ועמדת הרס"ג ראויה לכתחילה ועדיפה על פירושים מאוחרים יותר.
אין ספק שהרב קפאח נופל בקטגוריה של ת"ח ששימש ת"ח
והסברו ראוי לכל מבין.","217","","2019","True","True","False","","187","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58866","58861","לא כל מה ששומעים בבית המדרש צריך לכתוב","18/10/18 11:24","ט חשון","תשע"ט","11:24","אליצפן","לפעמים צריך להשאיר זאת עדיין בין כתלי בית המדרש וח"ו לא להוציא זאת החוצה.","502","","2019","True","True","False","","149","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58865","58864","הנה דברי הרמב"ם בנושא","18/10/18 11:21","ט חשון","תשע"ט","11:21","אליצפן","רמב"ם, פרוש המשניות ר"ה פ"ב מ"ז, י-ם תשכ"ד עמ' רט
ואיני חושב שהאומר כן - מאמין בכך, אלא היתה מטרתו בדבר זה לנגח את יריבו באיזו צורה שתהיה שלא בצדק או בצדק, כיון שלא מצא מפלט מלחץ הוויכוח.
כך שמבלי להזכיר במפורש את רס"ג הרמב"ם חוזר על דברי רב האי גאון, ורק למבין שיודע את הרקע לדברי רס"ג זה מובן ואחרים בחושך הולכים.
כי זה מאמר חז"ל מפורש:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מז עמוד ב
תנו רבנן: איזהו עם הארץ? ...
אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
וזה הבדל בין האקדמיה לבין בית המדרש. האקדמיה איננה מסוגלת לקלוט מסורות קרי תורה שבעל פה הקיימת עד עצם היום הזה.","502","","2019","True","True","False","","155","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58869","58865","אז אתה חוזר בך מאזכור הקראים כאן?","18/10/18 12:20","ט חשון","תשע"ט","12:20","Almuaddib","ועוד שים לב:
לרמב"ם אין מסורת שרס"ג כתב באופן אפולוגטי, אלא זו סברה שלו.","107","","2019","True","True","False","","123","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58910","58865","ראו דעת רבי, שאין לקצור העומר בשבת","21/10/18 10:41","יב חשון","תשע"ט","10:41","Almuaddib","ומכאן לנימוקי רס"ג בשיטתו - שלא יהיה יום הנפת העומר בשבת.","107","","2016","True","True","False","","147","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58867","58866","לא הבנתי. למה אתה רומז?","18/10/18 11:47","ט חשון","תשע"ט","11:47","קותי","לא שמעתי שום דבר בבית המדרש שאינו מופיע בספרים שזמינים לכל.
תורת אמת שניתנה בהר סיני אינה סובלת צנזורה .","217","","2019","True","True","False","","192","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58868","58867","האם למדת תורה מת"ח ששימשו ת"ח?","18/10/18 12:06","ט חשון","תשע"ט","12:06","אליצפן","והכוונה לא ללמדנים שלמדו רק מספרים אלא תלמידי חכמים שלמדו מתלמידי חכמים, בעלי מסורת של מרכזי תורה דורות על גבי דורות.
נדיר כיום לאחר השואה הנוראה שפקדה את יהודי אירופה והשבר הגדול שקרה ליהודי צפון אפריקה והמזרח, בעלותם לארץ, שבתי מדרש שלמים נחרבו, ונסגרו, והמסורת נעדרת.
אולי לזה רומז התלמוד: "עתידה אשה שתטול ככר של תרומה ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא, ואין מבין. אם טהורה היא ואם טמאה היא? (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קלח עמוד ב ) וד"ל.
ראה למשל איך ר' מנחם החאירי (בית הבחירה למאירי מסכת אבות פתיחה) מתאר את חכמי פרובנס:
והיתה זאת המדה בספרד ובצרפת שהיו שם ג"כ רבנים גדולים כרבינו גרשון הזקן ז"ל ורבינו יעקב בר יקר ז"ל ורבינו לוי הזקן ואחריהם הרבה כיוצא בהם אלא שלא היה שם באותם הזמנים ישיבות מפורסמות על דרך שהיו בספרד
וכן אחריהם בארץ הזאת שהיו בה ג"כ גדולי עולם ונקובי שם ר' משה בר' יוסף מנרבונה וגדול שבזקנינו הרב ר' אברהם אב ב"ד מנרבונה ג"כ והרב משולם בר' יעקב מלוניל והרבה כיוצא בהם אלא שלא היו ישיבותיהם מפורסמות ו
דרך כלל תמצא זה בכל מה שנתחבר בספרד מן הרב אלפסי ז"ל ולמעלה ובצרפת ואשכנז בכל מה שנעשה מן התייר הגדול רש"י ז"ל ולמעלה ובארץ הזאת בכל מה שנתחבר מן הרב זקנינו הגדול הראב"ד ז"ל ומן הרב הגדול הנשיא אלברצלוני הרב ר' יהודה בר' ברזילי ארבעה המה מטיבי לכת ולמעלה אבות התלמוד אשר התחילו לחבר חיבוריהם להועיל תועלת כללי לאומה תועלת (בגבולו) [בגבולם] ומהם נפצה כל הארץ ודרך כלל אני אומר (ככל) [בכל] מה שלמעלה מהם (ולא) מפיהם ולא מפי כתבם ומפי סופרים ולא מפי ספרים:","502","","2019","True","True","False","","185","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58871","58868","ממש ממש לא לעניין","18/10/18 12:26","ט חשון","תשע"ט","12:26","קותי","מסורת הלימוד שקועה בספרים מהם אנו לומדים ומהם אנו פוסקים.
הפקעת הלימוד מהמרחב היהודי אין לה בסיס
למי יש מסורת לימוד רציפה?
איני זוכר כרגע את המובאה שהבאת
התלמוד אינו רומז אלא אומר שכבר בזמנם לא יהיה מי שיפסוק בדיני טומאה וטהרה שהרי כולם טמאי מתים .
הספרים הם המסורת והשכל מפיק מהם לקח ותושייה.","217","","2019","True","True","False","","197","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58873","58869","שלא כסברתך, כל הוויכוח הוא נגד הקראים","18/10/18 12:55","ט חשון","תשע"ט","12:55","אליצפן","מכנים בשמות מזלזלים. פעם הטפשים, פעם הכופרים ופעם אפיקורסים, ופעם בלשון "עדינה" יריב","502","","2019","True","True","False","","152","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58872","58871","זו הדעה הרווחת באקדמיה","18/10/18 12:51","ט חשון","תשע"ט","12:51","אליצפן","לצערנו ולבושתנו חדרה גם לעולם הישיבות","502","","2019","True","True","False","","154","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58878","58872","מעניין אותי ממי אתה לומד תורה","18/10/18 14:35","ט חשון","תשע"ט","14:35","קותי","שיש לו מסורת מלאה והכל שמע מרבותיו.","217","","2019","True","True","False","","186","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58874","58873","זו לא סברתי. הויכוח על לוח השנה היה עם","18/10/18 13:03","ט חשון","תשע"ט","13:03","Almuaddib","יהודי א"י, לא עם הקראים.
כדאי שתקרא את המאמר בקישור שהבאתי לעיל.
וכמובן, לא ענית על הסתירה בדבריך, שהרי הרמב"ם חולק על רס"ג שם מסברה. על פי דבריו שלו, אין לו מסורת אחרת, אלא מדעתו - כך עשה רס"ג.
אני ממש לא מפחית מחשיבות הסברה של הרמב"ם, אלא שהיה מי שטען כאן שצריך מסורת רצופה...","107","","2019","True","True","False","","147","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58875","58874","תשכח מזה","18/10/18 14:00","ט חשון","תשע"ט","14:00","אור חדש","אליצפן פשוט לא רואה שום מקור שסותר את התזה הפסבדו תורנית שלו
אילו לא היה מצליח להתעלם מכל אותן ראיות הנמצאות בכל שורה בשס כמעט לא היה כלל מתקיים הדיון המיותר הזה","458","","2019","True","True","False","","133","213.151.55.26","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58876","58874","טעות בידך הויכוח הוא עם הקראים.","18/10/18 14:27","ט חשון","תשע"ט","14:27","אליצפן","אוצר הגאונים חלק הפירושים ר"ה י-ם תרצ"ג עמ' 94 והלך
מלואים [לדף כ"א ע"ב] (סעדינא צד 30-34 מכ"י T.S. 10. K. 2.). ספר ובו וכוח על שני חדשים מחללין את השבת לרבינו סעדיה גאון פיומי נכ' (?) אברהם הכהן בר עמרם נ"ע...)זה ספר ויכוח מה שאמרו הרבנים ע"ה ומה שהתוכחו עמהם הקראים אנשי [המקרא] ונכתב כל מה שאמרו שני הצדדים...","502","","2019","True","True","False","","175","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58877","58874","הרמב"ם לא סובר יש לו הוכחה מן המשנה","18/10/18 14:33","ט חשון","תשע"ט","14:33","אליצפן","משנה, מנחות פי"א מ"ז
חל יום הכפורים להיות... ערב שבת... הבבליין אוכלין אותו כשהוא חי...
רמב"ם, פרוש המשניות שם, י-ם תשכ"ז עמ' קז
דבר זה ממה שמבטל טענת כל מי שמתווכח וטוען שלא היה צום כפור כלל, לא ביום שישי ולא ביום ראשון, ושכל מה שנזכר דבר זה במשנה הוא על דרך ההנחה אלו אירע, הרי דברה המשנה בהלכה למעשה... ואין מקום כאן לשום ויכוח. ואי אפשר לומר שזה הנחה למה שלא היה, והרבה בתלמוד מה שמחזק דבר זה, אלא הענין הולך אחר הראייה בזמן שהיה בית דין, כמו שבארנו בראש השנה. דע זאת.
הרמב"ם מתווכח פה (מבלי להזכיר את שמו של רס"ג) בכל הטענות שלו ומוכיח (לא סברא) כי בזמן בית המקדש בבית שני היו מקדשין על פי ראיה ויוה"כ יכול היה לחול ביום שישי.","502","","2019","True","True","False","","172","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58881","58874","אתה מבלבל בין שני ויכוחים","18/10/18 15:34","ט חשון","תשע"ט","15:34","אליצפן","1. וכיוח בין הקראים לרס"ג האם הלוח נקבע על פי חשבון או על פי הראיה (עדות בבית דין).
2. ויכוח עם ר' אהרון בן מאיר מגאוני מא"י, על מועד הדחייה של מולד תשרי.
אין קשר בין שני הויכוחים. למרות שאת שניהם ניהל רס"ג.
כל הציטוטים שהבאתי הם לגבי נושא מס' 1 בלבד.","502","","2019","True","True","False","","166","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58879","58876","זה בכלל נושא אחר. לא קשור לכאן.","18/10/18 15:17","ט חשון","תשע"ט","15:17","Almuaddib","לא עדיף לך לקרוא ולדעת על מה מדבר נושא, לפני שאתה מביא משהו שלא קשור?","107","","2019","True","True","False","","165","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58894","58877","בשנת ג'תי"ז שהייתה בזמן בית שני אי-אפשר","19/10/18 08:30","י חשון","תשע"ט","08:30","יהודי_קדום","היה לקדש עפ"י הראייה את חודש תשרי בגלל סיבות אסטרונומיות, כך גם יקרה בבית המקדש השלישי בשנת ה'תשפ"ט (ראה המולד בתחתית הקובץ המצורף ועוד נתונים):
מולד תשרי ג'תי"ז היה ביום שלישי שעה 19 ו- 694 חלקים
א' דר"ח חל ביום חמישי
מולד תשרי ה'תשפ"ט יהא ביום שלישי שעה 9 ו- 368 חלקים
א' דר"ח חל ביום חמישי (בתאריך הלועזי 21/9/2028 שודאי יבוטל בבית שלישי).
ראה הרמב"ם פרק י"ח הלכות קדוש החודש - שלהלן סיומו:
...וּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעָרֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב אֵינָן אֶלָּא לְהַגִּיד כָּל מִשְׁפְּטֵי הָרְאִיָּה לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאְדִּירָהּ. לֹא שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי מִזְרָח אוֹ בְּנֵי מַעֲרָב סוֹמְכִין עַל רְאִיַּת הַיָּרֵחַ אוֹ תּוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. אֶלָּא לְעוֹלָם אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל קִדּוּשׁ בֵּית דִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים:
ולכן מה שכתבת: "כי בזמן בית המקדש בבית שני היו מקדשין על פי ראיה" לא תמיד היה אפשרי.
(תמיד נעשה כמצווה אף שחישבו, לא הגיעו עדים.... ועוד ועוד לימוד רב בעניין).","233","jpg","2018","True","True","False","","341","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א","0-jpg"),new Message("58896","58877","ועוד מקרה: "..ואם לא יראה יהיה ראש החדש","19/10/18 10:31","י חשון","תשע"ט","10:31","יהודי_קדום","(הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק א ה"ג)
הלבנה נסתרת בכל חדש וחדש ואינה נראית כמו שני ימים או פחות או יתר, כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החדש וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש ותראה במערב בערב, ובליל שתראה בערב אחר שנסתרה הוא תחלת החדש ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום, ואם יראה הירח ליל שלשים יהיה יום שלשים ראש החדש, ואם לא יראה יהיה ראש החדש יום אחד ושלשים ויהיה יום שלשים מחדש שעבר, ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלשים בין שנראה בין שלא נראה, שאין לך חדש לבנה יתר על שלשים יום","233","","2018","True","True","False","","231","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58880","58878","אין כיום הרבה כאלה אבל זכיתי ללמוד מכמה","18/10/18 15:29","ט חשון","תשע"ט","15:29","אליצפן","","502","","2019","False","True","False","","146","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58882","58879","ראה תשובתי לאור חדש.","18/10/18 15:35","ט חשון","תשע"ט","15:35","אליצפן","","502","","2019","False","True","False","","128","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58885","58880","חכמות בחוץ תרונה ולא במחשכים","18/10/18 16:48","ט חשון","תשע"ט","16:48","קותי","","217","","2019","False","True","False","","156","79.182.58.180","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58883","58882","ראה תשובותי אליך. כדאי לדעת על מה כותבים","18/10/18 15:50","ט חשון","תשע"ט","15:50","Almuaddib","לפני שכותבים.
לשוב ולחזור על אותה הטעות פעם ופעמיים, לא מוציא אותה מכדי טעות. זה רק הופך למביך משהו.","107","","2019","True","True","False","","141","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58884","58883","הנושא התחיל בהנפת כבשים וגלש לרס"ג","18/10/18 16:29","ט חשון","תשע"ט","16:29","אליצפן","הוא התפתח לכיוון הנוכחי בגלל פירושו של רס"ג למושג תנופה.
הערתי שיש לקרוא את דברי רס"ג בזהירות בגלל מאבקו בקראים ולא פעם הוא מפרש דברי חז"ל בצורה "תמוהה" למי שלא ער לזה.
הבאתי דוגמא אחת מפורסמת שאין עליה עוררין שכל דבריו בקשר לקביעת המולד היא אך ורק על פי החשבון מאז ומעולם (ואף פעם לא על פי הראיה), היא כנגד הקראים.
ואז הנושא הוסט לדיון בדבריו.
נכון שכדאי אולי להעביר את כל השרשור בנושא זה לקבוצת דיון חדשה. אבל זה נתון בידי מנהלי הפורטל לא בי.","502","","2019","True","True","False","","187","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58900","58896","כנראה לא ירדת לסוף דעתי.","19/10/18 15:30","י חשון","תשע"ט","15:30","אליצפן","ישנם 2 צורות לקביעת החודש:
1. על פי חישוב בלבד (כפי שנעשה היום)
2.. על פי בית דין. במקרה זה הקביעה נעשית בשני אופנים:
2.1 באו עדים והעידו כי ראו את המולד, אזי אותו יום נקבע ר"ח (יום ה-30).
2.2 לא באו עדים, ר"ח נקבע למחרת (יום ה-31).
החישובים שאתה מביא מדברים על חיזוי מראש, האם יראה המולד בליל 30 או לא? לזה יש כיום תוכנה שפותחה ע" פרופ' אריאל כהן, בה ניתן לבדוק עבור כל חודש מחודשי השנה, קדימה ואחורה האם באותו חודש יראה המולד או לא.
כל זה לא שייך לויכוח בין רס"ג לקראים איך מקדשים או קידשו את החודש בעבר. האם רק על החשבון או על פי הראיה ועדות בבית דין.","502","","2018","True","True","False","","193","77.124.70.14","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58902","58900","גם המערכת שפיתחתי עושה את אותם חישובים,","19/10/18 15:56","י חשון","תשע"ט","15:56","יהודי_קדום","(ראה את מסך המערכת בקובץ שצירפתי לעיל) הראיתי על פיהם מקרה שהמולד הוא ביום שלישי אבל א דר''ח חל רק בחמישי וזהו מקרה בו לא יראה הירח וכו' כמו שהערתי.
כלל לא התייחסתי למה שנכתב כאן על רס"ג אלא רק להבהיר שיש מקרים שבהם קידוש החודש (גם בבית שני)
ייעשה אך ורק ע''י בית דין ולא תמיד עפ''י ראייה.","233","","2018","True","True","False","","182","79.183.62.174","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58909","58902","וראה עדות הגמרא בר"ה: מימות עזרא לא","21/10/18 10:39","יב חשון","תשע"ט","10:39","Almuaddib","מצינו אלול מעובר.","107","","2016","True","True","False","","157","209.88.198.77","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58922","58909","יש חולקים שם","22/10/18 09:57","יג חשון","תשע"ט","09:57","דוד כוכב","","125","","2015","False","True","False","","148","95.86.69.134","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58913","58910","איפה רבי אומר זאת?","21/10/18 11:03","יב חשון","תשע"ט","11:03","אליצפן","","502","","2016","False","True","False","","162","77.126.124.66","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58914","58913","דף עב: .","21/10/18 11:31","יב חשון","תשע"ט","11:31","Almuaddib",".","107","","2016","True","True","False","","164","82.81.160.69","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58916","58913","התלמוד מעלה זאת כסברא ומיד דוחה אותה","21/10/18 13:10","יב חשון","תשע"ט","13:10","אליצפן","וכי רס"ג יתפס לדעה הנדחית בתלמוד?
מה גם שאת המשנה חיבר רבי, ובכלל לא הכניס את "דעתו" אם היתה כזו, כדעת מאן דהו במשנה.","502","","2016","True","True","False","","191","77.126.124.66","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58932","58916","הוא לא דוחה !","23/10/18 15:34","יד חשון","תשע"ט","15:34","המכריע","זה נשאר במסקנה בדיוק כך שלדעת רבי עצמו קציר העומר אינו דוחה שבת.
ראה מה שכתבתי בזה לפני כשבע שנים ומחצה במחזור הקודם תחת הכותרת ניתוח המחלוקת של רבי וראבר"ש. יש קישור בתחילת המסך לסבב ההודעות במחזור הקודם.
ובאמת מעניין שבמשנה לא הביא כלל את שיטת עצמו.
אבל גם מש"כ לעיל אלמואדיב לא הבנתי לגמרי, שהרי באותה סוגיא מתבאר להדיא שלרבי הקרבת העומר כן דוחה שבת וגם לדידיה כשחל טז בשבת העומר בא בשבת אלא שנקצר בערב שבת (למעשה בערב יום טוב כמובן).","199","","2014","True","True","False","","201","164.138.112.252","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58935","58932","כמו כן במסכת סנהדרין פרק ד משנה ב","23/10/18 16:02","יד חשון","תשע"ט","16:02","דוד כוכב","דִּינֵי הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד.
ובמסכת סנהדרין דף לו ע"א: "דיני ממונות הטמאות והטהרות כו'. אמר רב: אנא הואי במנינא דבי רבי, ומינאי דידי הוו מתחלי ברישא. - והא אנן מתחילין מן הגדול תנן! - אמר רבה בריה דרבא, ואיתימא רבי הלל בריה דרבי וולס; שאני מניינא דבי רבי, דכולהו מנינייהו מן הצד הוו מתחלי".
וכן במסכת כתובות דף צג ע"א: "מתני'. מי שהיה נשוי שלש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה - חולקין בשוה. היו שם מאתים, של מנה - נוטלת חמשים, של מאתים ושל שלש מאות - שלשה שלשה של זהב. היו שם שלש מאות, של מנה - נוטלת חמשים, ושל מאתים - מנה, ושל שלש מאות - ששה של זהב. וכן ג' שהטילו לכיס, פיחתו או הותירו כך הן חולקין.
גמ'... תניא: זו משנת רבי נתן; רבי אומר: אין אני רואה דבריו של רבי נתן באלו, אלא חולקות בשוה".
ואמר לי הגרז"ן שרבי לא היה רגיל להחשיב את עצמו ולהזכיר דעתו במשנה.","125","","2014","True","True","False","","190","95.86.126.46","0","58726","מנחות|סא ע"א",""),new Message("58943","58935","זו נחשבת לתמיהה כשרבי לא שנה כדעתו","23/10/18 21:07","יד חשון","תשע"ט","21:07","המכריע","כמבואר בספרי כללים ומקורם בין השאר ברש"י ב"ק פד: ד"ה איפכא מסתברא.
בזכרוני שכבר היה כאן דיון בנושא לפני כמה שנים.","199","","2014","True","True","False","","240","164.138.112.252","0","58726","מנחות|סא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);