var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58491;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58491","0","מימים ימימה","14/09/18 08:13","ה תשרי","תשע"ט","08:13","הודו_כי_טוב","שָׁמַרְתָּ אֶת־הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה: (שמות יג י).1

רש"י על הפסוק:

מימים ימימה – משנה לשנה

קודם כל מדובר על מצוות הפסח וזה גם מצויין בדף
גם אם תאמרו שזה כי תפילין זכר ליציאת מצריים
זה יהיה "גול עצמי" כי צריך לזכור את יציאת מצריים גם בלילות וגם בשבתות .

בענין הלימוד של ציץ הכהן לתפילין :"והיה על מצחו תמיד"

רשום תמיד

חז"ל נוהגים לחלק פסוק לחצי (אף שזה מוציא אותו מהקשרו) וללמוד ממנו על נושא אחר, פה זה בולט עוד יותר

לא אין לי שום בעיה אם אסור להניח בשבת כהלכה למשה מסיני
אבל כשמתחילים לדרוש זאת ועוד באים לידי מחלוקת זה מסבך את העיניין","207","","2057","True","True","False","","768","109.64.117.75","0","0","מנחות|לו ע"א",""),new Message("58505","58491","לגבי המילה 'תמיד': לאיזה חילוק בפסוק אתה","14/09/18 17:28","ה תשרי","תשע"ט","17:28","יהודי_קדום","מתכוון?
הלימוד מהציץ לתפילין למדנו בדף יז עמוד א: מהמילה תָּמִ֔יד שבפסוק '... וְהָיָ֤ה עַל-מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י ה'' לומדים שאסור לכהן הגדול להסיח את דעתו מן הציץ ולכן ימשמש בו 'בכל שעה ושעה', ומזה למדה הגמרא מכעין קל וחומר: מה הציץ שעליו כתוב שם ה' פעם אחת וצריך הכהן הגדול למשמש בו 'בכל שעה ושעה' - קל וחומר לתפילין - שמוזכר בהם שם ה' עשרים ואחת פעמים (בכל ארבע הפרשיות) - שחייב האדם למשמש בהן שלא להסיח הדעת מהן .

כך לשון הגמרא שם:
אמר רבה בר רב הונא: חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, קל וחומר מציץ: ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת, אמרה תורה: והיה על מצחו תמיד - שלא תסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה.

כמו תמיד בגמרא אנו לומדים שחכמים מפרשים פסוק באופן שונה וטעם כל אחד עימו.
גם כאן על הפסוק המדובר רבי יהודה ורבי שמעון דורשים באופנים שונים את הפסוק וְהָיָה֮ עַל-מֵ֣צַח אַהֲרֹן וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת-עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל-מַתְּנֹ֖ת קדשיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל-מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י ה' (שמות פרק כח פסוק לח):
לפי רבי יהודה הציץ מְרַצֶּה רק כשהוא על מצח הכהן הגדול ולר' שמעון הציץ מְרַצֶּה כשהוא ראוי למצח כגון שאינו שבור. גם רבי יהודה מסכים שציץ ראוי למצח רק כשאינו שבור אלא שהוא לומד זאת מייתור האות ו' שבמילה מִצְחוֹ֙ (ראה יומא דף ח עמוד א).","233","","2057","True","True","False","","179","79.177.108.168","0","58491","מנחות|לו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);