var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58372;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58372","0","על מה הציץ מרצה","05/09/18 15:28","כה אלול","תשע&quot;ח","15:28","אבי גרינבלט","עוון הקודשים (לפי הברייתות השונות)<br />מה עם עזות הפנים (ערכין טז) ? מכפר גם וגם ? האם עוון הקודשים קשור בעזות הפנים (או להיפך) ?","539","","2067","True","True","False","","649","95.86.72.42","0","0","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58375","58372","בציץ יש ריצוי בקדשים וכפרה במעשה עזות:","05/09/18 17:32","כה אלול","תשע&quot;ח","17:32","יהודי_קדום","מובא שם: <br />&quot;ציץ <span class='bordeaux'><b>מכפר </b></span>על מעשה עזי פנים, כתיב הכא: וְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֚ישׁוּ֚ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֚ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י ה' (שמות פרק כח פסוק לח) וכתיב התם וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה <b>וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֚</b> הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם (ירמיהו פרק ג פסוק ג) לא קשיא: הא דאהנו מעשיו, הא דלא אהנו מעשיו, אי אהנו מעשיו - אתו נגעים עליה, אי לא אהנו מעשיו - מעיל מכפר&quot;. <br /><br />ונראה לי פשוט שזה בנוסף על כך שהציץ <span class='bordeaux'><b>מרצה </b></span>כאשר קדשים הוקרבו שלא כהלכה.<br />ר&quot;ל: ציץ <span class='bordeaux'><b>מכפר </b></span>על מעשה עזי פנים וגם <span class='bordeaux'><b>מרצה </b></span>כאשר קדשים הוקרבו שלא כהלכה ובעיקר רצוני לומר שיש <span class='bordeaux'><b>כפרה </b></span>ויש <span class='bordeaux'><b>ריצוי </b></span>.","233","","2067","True","True","False","","180","79.182.30.14","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58379","58375","השאלה היא על הלשון אצלנו","05/09/18 20:48","כה אלול","תשע&quot;ח","20:48","אבי גרינבלט","&quot;נושא עוון&quot; .<br />בנוסף &quot;עזות פנים&quot; במשמעה - זנות והציץ אכן מכפר כדבריך.<br />בנוסף רש&quot;י בשמות כח,לח על עוון הקודשים כותב &quot;ויכפר עליהם&quot;.<br />א&quot;כ למעשה בשני המקומות הענין הוא - כפרה.","539","","2067","True","True","False","","129","37.26.147.212","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58386","58379","יש כמה הבדלים: א. ריצוי לא קיים בכל אדם","06/09/18 13:25","כו אלול","תשע&quot;ח","13:25","יהודי_קדום","אלא רק במקדש ובעבודת הכהנים ואילו כפרה בכל אדם בכל מקום.<br />ב. ריצוי קיים רק על 'דומם' שבקדשים (למשל: אימורים קומץ) או מעשה או אי מעשה עליהם ואילו כפרה רק על בני אדם.<br />ג. על הציץ נאמר שהוא &quot;...לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְיָֽ&quot;, לרצון - ולא לכפרה.<br />ד. מקור המילה 'ריצוי' הוא &quot;לְרָצ֥וֹן &quot; לשתיהן אותו שורש ר.צ.י <br />ה. פירוש המילה 'ריצוי' נוטה יותר לפיוס-דעת, מוסכם.<br />ו. ריצוי נעשה <br /><br />אולי המפגש בין הריצוי והכפרה גורם לנו לראות בריצוי עצמו כפרה: שהרי מהקטרת האימורים הטמאים הבאה לאחר ריצוי הציץ נובעת הכפרה וכו' .","233","","2066","True","True","False","","198","79.182.30.14","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58388","58386","לגבי ג , כיצד מסתדר עם דברי רש&quot;י?","06/09/18 14:17","כו אלול","תשע&quot;ח","14:17","אבי גרינבלט","","539","","2066","False","True","False","","96","37.26.148.217","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58392","58388","מסתדר ככפתור ופרח, הנה רש&quot;י","06/09/18 15:13","כו אלול","תשע&quot;ח","15:13","יהודי_קדום","המובא בשמות כח, לח: <br />(לח) ונשא אהרן - לשון סליחה, ואף על פי כן אינו זז ממשמעו, אהרן נושא את המשא של עון, נמצא מסולק העון מן הקדשים:<br />את עון הקדשים - <b>לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה</b>, כמו ששנינו (פסחים טז ב) אי זה עון הוא נושא, אם עון פיגול, הרי כבר נאמר (ויקרא יט ז) לא ירצה, ואם עון נותר, הרי נאמר (ויקרא ז יח) לא יחשב, <span class='bordeaux'><b>ואין לומר שיכפר </b></span>על עון הכהן שהקריב טמא, שהרי<b> עון הקדשים נאמר, ולא עון המקריבים</b>, <span class='bordeaux'><b>הא אינו מרצה אלא להכשיר הקרבן: </b></span>.<br /><br />ואם הבנתי נכון שאלתו עכשיו, אני עכ&quot;פ, לא מצאתי בדברי רש&quot;י שריצוי הוא הכפרה.<br /><br />ואולי אשאל: לאיזה כפרה אתה מכוין שנעשית באמצעות הציץ?<br />אומנם תמיד נוכל לומר שנשיאת עוון הקודשים משמעה כפרה על עוון הקודשים, אבל כפרה זו באה לאחר ריצוי הציץ וכפי שכתבתי לעיל שאפשר והמפגש בין הריצוי והכפרה גורם לנו לראות בריצוי עצמו כפרה.","233","","2066","True","True","False","","164","79.182.30.14","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58393","58392","העזות מונע מהקרבן להתקבל","06/09/18 16:26","כו אלול","תשע&quot;ח","16:26","אמלתראות","אכן הציץ חוזר מצב האיש לקדמותו בלי עזות ויש רצוי כמקדם, ומאז אפשר להתקדש לשלב הכפרה, א&quot;כ הציץ בסופו של דבר נותן לכפרה להתכפר<br />טומאה היא פועל יוצא מעזות, כי רק עז פנים מתקרב לשכינה כשעוד טומאתו בו.<br /><br />ובכל זאת הקב&quot;ה כבר מחכה לנו להתקרב לו גם בטומאתנו, וע&quot;כ יש הלכות של טומאה הודחה בציבור וכו', וגם הקרבן היחידה שנזרק בפנים כיון שהקב&quot;ה מחכה לנו גם בטומאתינו ובסופו של דבר למפרע יתוקן ויתברר שהטומאה לא בא מתוך עזות, אלא ההיפך כהיום העקשנות להשאר בלי קרבת אלוקים בלי קרבנות ובהמ&quot;ק היא העזות הבלתי רצוי<br /><br />רצה ה' בעמך ישראל!!","267","","2066","True","True","False","","188","74.113.190.218","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58397","58392","מצאתי כעת כלי יקר במקום בשמות וראה דבריו","06/09/18 19:31","כו אלול","תשע&quot;ח","19:31","אבי גרינבלט","<b>כלי יקר שמות פרק כח פסוק לו</b><br />&quot;לדעת חז&quot;ל (ערכין טז א) שאמרו שהציץ היה מכפר על עזות מצח צריך להתישב בדבר, שהרי נאמר והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ואמרו חז&quot;ל (מנחות כה א) אלו קדשים שקרבים בטומאה, ואיך יהיה המדרש כנגד פשוטו של מקרא. <br />ולפי מה שכתבנו למעלה שהציץ מכפר על זנות שבגלוי כמו שנאמר (ירמיה ג ג) ומצח אשה זונה היה לך, וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם תמצא קדושה והזנות מחלל הקדושה כמו שיתבאר לקמן בפרשת קרח (במדבר טז ד) על פסוק כי כל העדה כולם קדושים וגו' וישמע משה שחשדוהו באשת איש, לפי זה נוכל לומר שמצאו מקום אל דרש זה לומר כמו שהציץ מכפר על סתם קדשים שנטמאו כך הוא מכפר על מצח אשה זונה קדושת האדם ועל כן היה כתוב עליו קודש לה', ותרוויהו איתנהו ביה <b>כי הציץ עצמו <u>מכפר</u> על טומאת הקדשים</b> אמנם מה שהיה נתון על המצח דוקא הוא <b>כדי לכפר גם</b> על מצח אשה זונה, ומטעם זה נאמר ושמת אותו על פתיל תכלת דומה לפתיל תכלת של ציצית שנאמר (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, הרי שהוא מציל מן הזנות, וכמעשה של ההוא ששכר זונה בעד ארבע מאות זוז וניצול על ידי הציצית (מנחות מד א). <br />ואף אם בסתם עזות מצח דיברו חז&quot;ל מכל מקום יש בו גם כן חילול קדושה כי כל עזות פנים מסתמא אין הורתו בקדושה והוא בא מסיטרא דמסאבא אחרי אשר הוטמאה חדר הורתו ודבר זה מבואר מעצמו&quot;","539","","2066","True","True","False","","160","95.86.72.42","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58394","58393","אשה נדה,  או יולדת הן עזות מצח?  כך יוצא","06/09/18 16:57","כו אלול","תשע&quot;ח","16:57","יהודי_קדום","מדבריך &quot;טומאה היא פועל יוצא מעזות&quot;.<br />הנוגע במת הוא עז מצח? <br />וכי טומאה נמצאת רק אצל עזי מצח? <br />וכי אין עזי מצח שאינם טמאים?<br />האם כהן שהקריב בשוגג (לצורך העניין) אימורין שנטמאו הוא עז מצח?","233","","2066","True","True","False","","178","79.182.30.14","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58537","58393","ליוה&quot;כ מגליון הרב לוין זצל","17/09/18 16:40","ח תשרי","תשע&quot;ט","16:40","אמלתראות","שאלה ג:<br />למה עבודת יום הכפורים מכפרת בעיקר על טומאת מקדש וקדשיו?<br />חז&quot;ל אמרו שעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים מיועדת בעיקר לכפר על חטאים של<br />טומאת מקדש וקדשיו, כלומר, אם הכניס אדם טומאה לתוך בית המקדש, וכדומה. ]רק<br />השעיר לעזאזל מכפר על כל עוונות בני ישראל, ראה לקמן[.<br />למה א&quot;כ אנו מצפים כל כך לכפרה זו, וקוראים בהתרגשות את סדר העבודה לקיים<br />'ונשלמה פרים שפתינו', הרי בלאו-הכי איננו נכנסים למקום המקדש בזמן הזה, ואין<br />שייכים בנו חטאים הללו??<br />ובכלל יש לתמוה, גם בזמן שבית המקדש היה קיים, למה עיקר כפרת יום הכפורים<br />מיוחדת לחטאים אלו של טומאת מקדש וקדשיו, שאינם שכיחים כל כך כמו איסור לשון<br />הרע למשל?<br />הביאור הוא – עפ&quot;י דברי הקדמונים )והאריך בזה הנפש החיים בשער א'( שכל אחד<br />מאתנו הוא מקום להשראת השכינה, והלב שלו הוא קודש הקדשים. כאשר האדם<br />חוטא באיזה חטא הוא ממש מכניס טומאה לתוך בית המקדש.<br />וכלשונו של הנפש החיים: 'בעת אשר יתור האדם לחשוב בלבבו מחשבה אשר לא<br />טהורה, הרי הוא מכניס זונה סמל הקנאה, בבית קדשי הקדשים העליון נורא, בעולמות<br />העליונים חס ושלום.. וכן כל חטא אשר כל איש ישראל מכניס בלבבו, בכעס או שאר<br />תאוות רעות, הלא הוא ממש בענין הכתוב 'בית קדשנו ותפארתנו היה לשריפת אש'<br />הרחמן ית&quot;ש יצילנו.<br />כפי שאנו קוראים בפרשת יום הכפורים 'השוכן אתם בתוך טומאתם' ופירש רש&quot;י: אע&quot;פ<br />שהם טמאים שכינה ביניהם! אנו מטמאים את עצמנו בעוד אנו עצמנו מהווים משכן<br />לשכינה.<br />זהו עיקר הבושה והחרטה שביום הכפורים, על חטא שחטאנו 'לפניך'. איך יכולנו לחטוא<br />בתוך משכן ה', בעודנו עומדים לפני הקב&quot;ה ששורה בינינו.<br />לכן על זה עיקר הכפרה של יום הכפורים, על טומאת המקדש שבירושלים והמקדש<br />שכנגדו בלבבנו.","267","","2055","True","True","False","","150","74.113.190.218","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58396","58394","הניגש אל הקודש בהיסח הדעת דהיינו טומאה","06/09/18 19:23","כו אלול","תשע&quot;ח","19:23","אמלתראות","הניגש אל הקודש בהיסח הדעת דהיינו טומאה היא העזות.<br /><br />והיא היא שורש נגע חטא של שגגה, שהאדם אינו מודע בכל איבריו - [דהיינו סמיכה] לפני מי הוא עומד ומה בא לעשות, הכפרה על בעל חי שהבורא ברא במקביל לאיש בשתי עינים וחוטם וכו' בא להעמיד האיש על כנו דהיינו שיבחין מה היא יותר מבעל חי, וטומאה היא גם משורש זה, ולכן בחז&quot;ל מי שגר באה&quot;ק ומדבר בלה&quot;ק ואוכל חולין בטהרה, היא בן עוה&quot;ב, דהיינו הוא מודע גם בתת מודע שהיא אחד עם השכינה, השכינה משתעשעת בו.<br /><br />מו&quot;ר ר' אבידור מילר זצל היה רגיל לומר צריך לקבל כל אדם &quot;בסבר&quot; להראות לו שאתה מתעניין בו ומסביר לו כל הפוקוס עליו [ולא על הסמרטפון..] &quot;פנים&quot; להסתכל לו פנים אל פנים &quot;יפות&quot; עם פנים שמחות","267","","2066","True","True","False","","176","74.113.190.218","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58398","58397","רציני?","06/09/18 21:05","כו אלול","תשע&quot;ח","21:05","אמלתראות","לא התכוון לאפוקי לדברינו כאן<br />כפטיש יפוצץ סלע<br />אין משיבין<br />דרוש יפה מאד","267","","2066","True","True","False","","139","74.113.190.218","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58418","58397","הדרש של הכלי יקר מכיל הבנה שאיני מצליח","07/09/18 14:07","כז אלול","תשע&quot;ח","14:07","יהודי_קדום","להבינה, הוא אומר: &quot;...כי הציץ עצמו מכפר על טומאת הקדשים&quot;.<br />אומנם אין משיבין על הדרשות אבל אמירה זו שהציץ <span class='bordeaux'><b>מכפר</b></span> על טומאת קדשים לא מצאתי בכל פרוייקט השו&quot;ת של בר-אילן, מה שמחזק את הבנתי שהכלי יקר משתמש במילה &quot;מכפר&quot; במקום &quot;מרצה&quot; כדי לבנות את דרשתו שצע&quot;ג.<br /><br />כל השאלות ששאלתי קודם על כך ש&quot;טומאה היא פועל יוצא מעזות&quot; אני שואל גם על הבנת הכלי-יקר:<br />1. אשה נדה, או יולדת הן עזות מצח?  - הרי ברור שצדיקות גמורות נטמאות ובשום פנים איני מצליח להבין מה שהכלי יקר אומר: &quot;והוא בא מסיטרא דמסאבא אחרי אשר הוטמאה חדר הורתו &quot;.<br />2. הנוגע במת הוא עז מצח? <br />3. וכי טומאה נמצאת רק אצל עזי מצח? <br />4. וכי אין עזי מצח שאינם טמאים?<br />5. האם כהן שהקריב בשוגג (לצורך העניין) אימורין שנטמאו הוא עז מצח?<br />6. המשלח את השעיר הוא עז מצח? <br />7. מי שישן בבית שאח&quot;כ התברר שיש בו מת הוא עז מצח והוא בא מסטרא דמסאבא?","233","","2065","True","True","False","","172","79.182.30.14","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א",""),new Message("58425","58418","חטא היא חלק ובשר מבשר הבריאה","07/09/18 16:31","כז אלול","תשע&quot;ח","16:31","אמלתראות","מצח כנחושה היא מציאות כמו טומאה.<br /><br />מהלך מחשבה שכאילו חטא בעולם הזה היא כאילו 'משהו קרה' בחריג, היא תוצאה מחטא שמוטבע בבריאה שמרגישים חטא וחסרון.<br /><br />מהלך הבית המקדש וקרבנות היא טבעי לחלוטין, כל בריא בדעת ובנפש מרגיש הצורך בו, ומהלך החיים עם תפלה ותורה במקום קרבנות וביהמ&quot;ק לא מחזיק מעמד בדור שהבית המקדש צריך כבר להיות במרקם החיים.<br /><br />פסיכולוגית, חסרון בית המקדש היא אם כל חטאת ודכאון, וכל חסרון הבנה במהלך הקשר בינינו להקב&quot;ה בדרך הנכון והטבעי שהוטבע ע&quot;י, בא מכך.","267","","2065","True","True","False","","150","74.113.190.218","0","58372","מנחות|כה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);