var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5809;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5809","0","שאלות בעניין "שנה עליו הכתוב לעכב"","29/12/10 14:28","כב טבת","תשע"א","14:28","שאינו יודע לשאול","מהסוגיה שלנו עולה שיש צורך בכל דין בענייני קדשים שהתורה תכתוב פעמיים כדי שזה לא יהיה רק למצוה אלא גם לעכב.

עד כמה שזכור לי זו דרישה מיוחדת רק לקדשים - מישהו זוכר את המקור לכך?

ומה ההגיון שבדבר? למה לחלק בין כל דיני התורה לדיני קדשים? ומדוע התורה צריכה לכתוב בדיני קדשים פעמיים? מדוע לא מספיק פעם אחת? היכן שמענו שלולי היה כתוב רק פעם אחת דין מסויים בתורה אז הייתי חושב שזה רק לכתחילה? חילוק בין לכתחילה לדיעבד מוכר והגיוני בדיני דרבנן - אך מה פתאום גם בדיני דאורייתא?","48","","4873","True","True","False","","1311","77.124.179.60","0","0","זבחים|מט ע"א",""),new Message("5833","5809","מקורות","30/12/10 08:04","כג טבת","תשע"א","08:04","משיב מאורות דף היומי","תוספות מסכת מנחות דף לח עמוד א

ואם הקדים תכלת ללבן יצא - תימה כיון דמקרא הוא דדרשינן דלבן ברישא נימא דמעכב דהא לא בעינן שנה הכתוב לעכב אלא בקדשים

תוספות מסכת גיטין דף ג עמוד ב

וכי לא בעי רבי מאיר כתיבה לשמה מדאורייתא אבל מדרבנן בעי - ופסול בדיעבד דבענין אחר לא מתוקמא מתניתין כוותיה כדפיר' לעיל ואם תאמר ומאי שנא ממחובר דאמר לעיל אין כותבין לכתחילה אבל בדיעבד כשר אפילו מדרבנן דמדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד ויש לומר דהשתא מוקי ההיא מתניתין דמחובר כרבי אלעזר וחתמו אתורף קאי.

אבל, ע' תוספות מסכת פסחים דף יא עמוד א

קוצרין בית השלחין - פירש רש"י ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר וכו' ובית השלחין וכל הנהו אע"ג דתניא בפרק כל הקרבנות (מנחות דף פה.) אם הביא כשר כיון דלכתחלה לא יביא חשבינן ליה ממקום שאי אתה מביא ואין לתמוה מי איכא מידי דמדאורייתא לכתחלה אסור ובדיעבד שרי דאיכא מילי טובא דבעינן שישנה הכתוב עליו לעכב כגון קדשים.

וכן בחזון איש נגעים, סימן יב אות כ [וזה דבעינן שנה עליו לעכב אינו מיוחד בקדשים אלא בכל התורה כדמוכח מכל הני, ובתו' זבחים ה' א' ד"ה אימא, בהגה כתבו ואי נאמר דבכל דוכתא דמצריכינן שנה לעכב היינו מהכא כו' ולכאורה א"צ לימוד ע"ז אלא דכן הוא המדה].","142","","4872","True","True","False","","297","85.130.130.141","0","5809","זבחים|מט ע"א",""),new Message("5861","5833","שנה עליו הכתוב לעכב ואין למדין מן הלמד","31/12/10 11:33","כד טבת","תשע"א","11:33","ברוך","

כתובות אינטרנט נלוות:
עיון בדף היומי - בית המדרש הוירטואלי","86","","4871","True","True","False","","406","84.229.188.20","0","5809","זבחים|מט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);