var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57784;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57784","0","שאלה - האם סתירה ?","29/07/18 10:42","יז אב","תשע"ח","10:42","עלי","מחד למדנו היום :
'א''ר יהושע שמעתי שהיו מקריבין אע''פ שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אע''פ שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אע''פ שאין חומה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא',
כלומר כל השטח בהר הבית היה עדיין חרב, לא היו שום חומות ולא היה שום בניין בנוי. בכל זאת הקריבו קרבנות ואכלום.
מאידך למדנו כבר בדף נה :
'דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר {ויקרא ג-ב} ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול איתמר נמי אמר מר עוקבא בר חמא אמר רבי יוסי ברבי חנינא שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול במערבא מתני הכי אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים ובמשכן קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו לוים את המשכן פסולים פשיטא מוגף כנעול דמי וילון מאי א''ר זירא הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח גובהה מאי ת''ש דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות וגובהן שמנה כדי להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים מאי לאו דאיכא קמייהו שמונה לא דגבהו נינהו שמונה מיתיבי כל השערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמה פשפשין שאני והאיכא צדדין דמעייל להו בקרן זוית אחורי בית הכפורת מאי תא שמע דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב לול קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים והיינו דכתי' {דברי הימים א כו-יח} שנים לפר בר מאי לפר בר אמר רבה בר רב שילא כמאן דאמר כלפי בר'
אם אני מבין נכון את הסוגיות, על פניו הן נראות סותרות לחלוטין, כי מהסוגיה שלנו נראה שר' יהושע מעיד שאף בלי בנין וצורת הפתח ניתן להקריב ולאכול, ואילו מהסוגיה בדף נה למדנו שללא בנין בנוי, כולל צורת הפתח ודלתות פתוחות, דומה הדבר למשכן המפורק, שאזי נפסלים הקרבנות בדין 'יוצא' ולכן הכל פסול.
היש למישהו הסבר או פירכה לסתירה זו הנראית לי גלויה ?
(ואמנם רציתי לתרץ שביהמ"ק נחשב לא רק קדוש מבחינת מקומו אלא נחשב כאילו הוא בנוי אעפ"י שבמציאות הוא חרב, אך נראה לי דחוק מדי ולא מציאותי ועוד )","209","","2101","True","True","False","","768","194.114.146.227","0","0","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57786","57784","אין סתירה","29/07/18 11:27","יז אב","תשע"ח","11:27","Almuaddib","רבי יהושע סובר - ונימוקו בצידו, כפי שלמדנו.
שמואל מדבר על החובה לפתוח את דלתות ההיכל, כדי שלא תהיה שחיטת השלמים מול הדלתות הסגורות.
אם אין כלל היכל, אין דלתות סגורות, ואין צורך לפתוח אותן.
ההבנה שלך כי יש צורך בבניין בנוי, לשיטת שמואל, ממש אינה מוכרחת מדבריו. שמואל סבר שאי אפשר לשחוט שלמים מול הדלתות הסגורות, ואין צורך להוסיף לדבריו.","107","","2101","True","True","False","","170","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57843","57784","פתיחת ההיכל אינו מוריד חיוב הקרבת הקרבן","01/08/18 16:21","כ אב","תשע"ח","16:21","אמלתראות","בכל השות על הנושא, קיים כמה דברים בסיסיים לתרץ למה אין אנו מקריבין היום
הגר"ח מציין לד' דברים בשם קובץ שמצאתי בזמנו
,
תכלת
מיקום המזבח
חזקת כהונה
? טומאה [הותרה או הודחה]
ויש עוד
ריח ניחוח
פתיחת דלתות ההיכל
ומסתמא תמצא עוד כמה עיכובים בשות
למעשה החת"ס שמקובל על כולם פסק שהסיבה שאיננו מקריבים הוא בגלל בני ישמעאלים שאינם מניחים אותנו.
גם החזו"א פסק שחזקת כהנים אינו סיבה לעכיבת הקרבת תמיד או פסח, ואם יינתן רשות מצוה וחיוב להקריב
הסיבה היחידה כיום לאי הקרבת הקרבנות מאד מאד מתסכל ומצער, ואי אפשר להעלותן על השכל והכתב, ובתקווה שהבנת.
והדבר היחיד שיחיד אפשר לעשות היא כיום לעמוד על הספר [גבול], והיינו לקדם אותה דרך תודעת העם, והיא לעלות להר לקיים מצות מורא מקדש ככתוב בתורה ונפסק ברמב"ם "שאף על פי שהמקדש חרב היום בעונותנו חייב כל אדם..."","267","","2098","True","True","False","","188","74.113.190.218","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57787","57786","האמת היא שגם אני","29/07/18 15:42","יז אב","תשע"ח","15:42","עלי","סברתי כך, אך הרי הוגדר בסוגיה שציטטתי שדלתות סגורות של ההיכל דומות למצב בו המשכן מפורק ואינו בנוי.
על כן בעיקר השאלה ששאלתי את עצמי היתה מדוע כשהמשכן מפורק ואינו בנוי הקרבנות נפסלים מדין 'יוצא' ואילו כשהמקדש אינו בנוי הוא נחשב כאילו הוא בנוי.
האם מפני שמקום המשכן אינו קבוע וכאשר הוא מפורק בטלה קדושת המקום בניגוד למקדש ?
אם אמנם כך, יוצא שלמעשה צריך להתייחס להר הבית כאילו המקדש בנוי ממש גם עכשו ולא רק שקדושתו לא פקעה !
אינני בטוח שהעולים להר כיום מודעים לכך...וזו הנקודה שרציתי להעלות.","209","","2101","True","True","False","","163","194.114.146.227","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57791","57787","לא","30/07/18 05:17","יח אב","תשע"ח","05:17","עלי","( לא כפי שכתבתי וחיכיתי שמישהו ישלול )
פשוט המקום קדוש גם בלי הבניין של ביהמ"ק, ולא שהבנין כאילו בנוי, בניגוד למשכן שכאשר פורק בטלה קדושת המקום ורק מרגע בניינו ( עד פירוקו ) כולל החצר וצורת הפתח מותר להקריב בו. כאשר ביהמ"ק בנוי מותר להקריב רק כאשר הדלתות פתוחות. כשהוא חרב ניתן להקריב בצניעות עם קלעים ( כולל צורת פתח ?).
אך יש לשאול, הרי יחזקאל הנביא מתאר את יציאת השכינה מביהמ"ק, אם כן כיצד זה שקדושה ראשונה נשארה בכל זאת ?","209","","2100","True","True","False","","157","194.114.146.227","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57845","57787","מודעים, ולכך אכן עולים לקיים מצוותה","01/08/18 21:04","כ אב","תשע"ח","21:04","אמלתראות","ועולים לקיים המצות עשה של מורא מקדש
ועוד כהכנה ודרישה לקיים שאר מצוות התלויות במקדש :)","267","","2098","True","True","False","","158","74.113.190.218","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57792","57791","זו ליבת המחלוקת, אם קדושה ראשונה נותרה","30/07/18 06:53","יח אב","תשע"ח","06:53","Almuaddib","הרי אצלנו - ובכל המקומות הנוספים בהם מופיע בש"ס מהלך זה - רואים כי רבי יהושע קובע, במפורש, כי קדושה ראשונה לא בטלה. קידשה לשעתה - וקידשה לעתיד לבוא.
מנגד, אפשר למצוא את הדעה השניה. כפי שלמדנו, למשל, במסכת מגילה, שם "אמר רבי יצחק: שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה. קסבר: בית חוניו לאו בית עבודה זרה היא, וקא סבר: קדושה ראשונה - קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא.".
הנה לך מחלוקת כבר אז.
וגם אחריהם, ראינו את רבי יוחנן ור"ש בן לקיש.
ואף ראשונים חלקו על כך, שהרמב"ם פסק כי אפשר להקריב על הר הבית, אע"פ שבית המקדש עומד בחורבנו, וראה השגת הראב"ד שם. ואולי הכריע כך הרמב"ם בשל העדויות שיש לנו על הקרבת קרבן פסח לאחר חורבן הבית. למשל - במעשה רבי יהודה בן בתירא והגוי שאכל מהאליה של הקרבן.
גם בדורות אחרונים נחלקו בכך, עיין "דרישת ציון" לרב קלישר, ודברי החת"ם סופר, ועוד.","107","","2100","True","True","False","","173","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57793","57792","המעשה בתנא רבי יהודה בן בתירא כן","30/07/18 11:21","יח אב","תשע"ח","11:21","יהודי_קדום","היה בזמן הבית (דור ראשון או שני לתנאים) ולא כמו שמובן ממה שכתבת: "...בשל העדויות שיש לנו על הקרבת קרבן פסח לאחר חורבן הבית. למשל - במעשה רבי יהודה בן בתירא והגוי שאכל מהאליה של הקרבן".
מובא בחתם סופר מסכת פסחים דף ג עמוד ב:
כי הי' עומד במקדש על קרבנו וראהו נזרק על המזבח ועסק הכהנים עם האימורים אלא שלא יאמרו משארי קדשים האכילוהו שהערל מותר בהם לפי טעותו ע"כ אמר משופרי שופרי והוא בהקדי' דבקדשים
מובא במרומי שדה מסכת פסחים דף ג עמוד ב:
וה"נ הרי נכנס בעזרה בטומאת גוי. ואף על גב שאינו אלא מדרבנן,
המעשה מובא בפסחים דף ג עמוד ב:
ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים, אמר, כתיב כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? - אמר ליה: לא. - כי סלקת להתם אימא להו: ספו לי מאליה. כי סליק אמר להו: מאליה ספו לי. אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה: מאן אמר לך הכי? אמר להו: רבי יהודה בן בתירא, אמרו: מאי האי דקמן? בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא, וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא! דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים.
היו שני רבי יהודה בן בתירא, השני היה בימי רבי עקיבא (דור שלישי שלישי לתנאים) .","233","","2100","True","True","False","","148","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57827","57792","רבי יצחק חזר בו! הבאת רק את דעתו הראשונה","31/07/18 13:13","יט אב","תשע"ח","13:13","יהודי_קדום","ראה המשך הגמרא שם שאומרת שרבי יצחק קא הדר ביה, כך שלדעתי אינך יכול להשאיר את המצב ב"הנה לך מחלוקת כבר אז".
כך לשון הגמרא:
"א"ר יצחק שמעתי. שמקריבין בבית חוניו בזמן הזה קסבר בית חוניו לאו בית ע"ז היא וקא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא דכתיב (דברים יב, ט) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים מקיש נחלה למנוחה מה מנוחה יש אחריה היתר אף נחלה יש אחריה היתר אמרו ליה אמרת? אמר להו לא! אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומ"ט קא הדר ביה? משום קשיא דרב מרי דמותיב רב מרי קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר". ע"כ.
אומנם בין כניסת ישראל לארץ לבין הקמת משכן שילה, ומחרבנו עד בניית בית המקדש הראשון היה היתר להקריב קרבנות ב"במות", במזבחות ובמקומות גבוהים.
והנלמד במגילה דף י (כפי שאני מסכם):
1. כו״ע מודים נאסרו הבמות משבאו לירושלים ושוב לא היה להן היתר.
2. לדעה שלא קידשה לעת״ל אי אפשר להקריב עתה אפילו במקום המזבח.
3. לדעה שקידשה לעת״ל אפשר להקריב במקום מזבח - אבל לכו״ע אסור להקריב בבמה.
מבוסס על מסכת זבחים דף קיח:
המשכן הראשון בכניסת ישראל לארץ היה בגלגל. המשכן השני הוא משכן שילה שחרב עם מות עלי הכהן. משכן שילה הוקם ארבע עשרה שנה אחרי כניסת בני ישראל לארץ והתקיים 369 שנים, הוא נבנה מאבנים, ללא תקרה ועליו פרשו את יריעות המשכן. המשכן השלישי היה בנוב ועמד במשך שלוש עשרה שנה עד מות שמואל. המשכן הרביעי היה בגבעון ועמד ארבעים וארבע שנים. עם המעבר מגבעון לירושלים נאסרו כל המקומות - הן לבניית מקדש והן להקרבת קרבנות.
האיסור הוא בספר ויקרא פרק יז, ומהפסוקים ג-ד: "אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה: וְאֶל־פֶּ֜תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לֹ֣א הֱבִיאוֹ֒ לְהַקְרִ֤יב קָרְבָּן֙ לַֽייָ֔ לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְיָ֑ דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ וְנִכְרַ֛ת הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ".","233","","2099","True","True","False","","166","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57794","57793","אם אתה מעדיף, קח את רבן גמליאל","30/07/18 11:31","יח אב","תשע"ח","11:31","Almuaddib","ראה המהר"ץ חיות שהסביר כי המעשה ברבן גמליאל שאכל פסח - במסכת פסחים - מעיד שהקריב קרבן פסח.
אין צורך להזכיר כי ר"ג חי לאחר החורבן.
לגבי בן בתירא, אתה מפרש את הסיפור דוקא על רבי יהודה בן בתירא הראשון. מדוע אתה כל כך בטוח שסיפר זה אינו על השני - נכדו - שחי לאחר החורבן בנציבין?","107","","2100","True","True","False","","166","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57795","57794","נראה שדי במה שהבאתי. גם ראה קובץ מצורף","30/07/18 11:41","יח אב","תשע"ח","11:41","יהודי_קדום","אבל העיקר נעוץ בגמרא במעשה העליה לירושלים וכו'.
מובא בתנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי יהודה בן בתירא א':
רבי יהודה בן בתירא א' -
תנא בדור הראשון. מושבו בנציבין שבבבל ושם היתה לו ישיבה (סנהדרין ל"ב ע"ב). ראה את בית המקדש בבניינו. כאשר ארמי התפאר שאכל בירושלים מקרבן הפסח, הערים עליו ולכדו והרגוהו ושלחו לו: "אתה בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים" (פסחים ג' ע"ב).
מובא בתנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי יהודה בן בתירא ב':
רבי יהודה בן בתירא ב' -
תנא בבלי בדור השלישי. נולד ברומי (ירו', סנהדרין פ"ז הי"ג). חי בארץ ישראל. חברו של ר"ע ובר פלוגתיה (שבת צ"ו ע"ב). מפאת רדיפות המלכות, עזב את א"י והלך לבבל. בהגיעו לגבול יחד עם חבריו ר' מתיא בן חרש (שפנה לרומי ויסד שם ישיבה) ור' חנינה בן אחי ר' יהושע (שיצא לנהר פקוד שבבבל ויסד ישיבה), זכרו את א"י וזלגו עיניהם דמעות וקרעו בגדיהם (ספרי דברים פיסקא פ'). "צדק צדק תרדוף... אחרי ר' יהודה בן בתירא לנציבין" (סנהדרין ל"ב ע"ב). ר"א בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר הלכו לנציבין ללמוד אצלו תורה, וכשהגיעו לצידון החליטו לשוב מפאת חשיבות ישיבת א"י (ספרי שם). מתלמידיו: ר' יאשיא (ירו', סנהדרין פ"ח ה"ו). ר' חנינא בן אחי ר' יהושע התיעץ עמו כשאסרו עליו לעבר שנים בחו"ל ושמע לעצתו (ברכות ס"ג ע"א). נראה, שלו אמר ר' אליעזר: "חכם גדול אתה" (נגעים פ"ט מ"ג).","233","jpg","2100","True","True","False","","373","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א","0-jpg"),new Message("57796","57794","מה שייך כאן העדפה? תיקנתי דבריך","30/07/18 12:45","יח אב","תשע"ח","12:45","יהודי_קדום","במה שנראה לי לא נכון והבאתי אסמכתאות לכך, וזהו.","233","","2100","True","True","False","","127","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57877","57794","גם ר ישמעאל בן אלישע שנכנס","06/08/18 18:54","כה אב","תשע"ח","18:54","אמלתראות","לקוה"ק היה זמן אחרי החורבן
אפשר לשמוע ראיון בקול מבשר באידיש מר שמואל פוקס על הנושא","267","","2093","True","True","False","","131","74.113.190.218","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57797","57795","במעשה בגמרא לא מוזכר בית המקדש כלל","30/07/18 14:42","יח אב","תשע"ח","14:42","Almuaddib","וערבך - ערבא צריך.
על סמך מה קובע, כל מי שקובע, שהמעשה בגמרא היה בסבא ולא בנכד?
אני מתקשה למצוא בסיפור זה ולו פרט אחד שיכול ללמד במי משניהם היה הארוע.","107","","2100","True","True","False","","192","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57799","57795","לפי המהר"ץ חיות, מעשה זה היה בנכד","30/07/18 14:51","יח אב","תשע"ח","14:51","Almuaddib","ולא בסב, כפי שכתבת.
דומני שאחת מהסיבות עליהן הוא נשען, היא העובדה שרבי יהודה בן בתירא זה, לא טורח לעלות לירושלים.
אין חובת עליה לרגל כשהבית חרב.","107","","2100","True","True","False","","195","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57798","57796","עיקר דברי היה הקרבה לאחר החורבן","30/07/18 14:43","יח אב","תשע"ח","14:43","Almuaddib","ועל כן הדיון לגבי רבי יהודה בן בתירא - הוא צדדי לעניין.
כדי להישאר בנושא המרכזי - ניתן להדגים מהקרבת קרבן פסח על ידי רבן גמליאל.","107","","2100","True","True","False","","147","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57800","57797","גם אם לא נקבל את "סדר הדורות" שבצילום","30/07/18 14:54","יח אב","תשע"ח","14:54","יהודי_קדום","לעיל, וולא את הביוגרפיות של שו"ת בר-אילן, נצטרך להתמודד עם הדעה החד-משמעית - המובאת בחתם סופר מסכת פסחים דף ג עמוד ב - שהמעשה היה במקדש
כי הי' עומד במקדש על קרבנו וראהו נזרק על המזבח ועסק הכהנים עם האימורים אלא שלא יאמרו משארי קדשים האכילוהו שהערל מותר בהם לפי טעותו ע"כ אמר משופרי שופרי והוא בהקדי' דבקדשים
נראה שכך גם ההבנה העולה מפשט הגמרא בפסחים דף ג עמוד ב:
ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים, אמר, כתיב כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? - אמר ליה: לא. - כי סלקת להתם אימא להו: ספו לי מאליה. כי סליק אמר להו: מאליה ספו לי. אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה: מאן אמר לך הכי? אמר להו: רבי יהודה בן בתירא, אמרו: מאי האי דקמן? בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא, וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא! דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים. ","233","","2100","True","True","False","","155","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57803","57798","שוב אומר: בזה לא נגעתי, כל שבאתי הוא","30/07/18 15:01","יח אב","תשע"ח","15:01","יהודי_קדום","לתקן דבריך לפי אסמכתאות שזמן קרות המעשה עם רבי יהודה בן בתירא כן היה בזמן הבית.
וזהו.","233","","2100","True","True","False","","148","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57801","57799","הסיבות לאי עלייתו לרגל פורשו בכמה מקומות","30/07/18 14:56","יח אב","תשע"ח","14:56","יהודי_קדום","החל בכך שלא הייתה לו קרקע ועד שהיה זקן וכו'.
היש לנו מקור לעליה לרגל לאחר חורבן הבית?","233","","2100","True","True","False","","116","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57824","57799","מצורף קובץ מהספר "תולדות תנאים ואמוראים"","31/07/18 04:44","יט אב","תשע"ח","04:44","יהודי_קדום","שמצטרף למקורות ולדעות הרבות שהבאתי שרבי יהודה בן בתירא והמעשה בפסחים ג: אכן היה בזמן הבית.
אתה, בינתיים, לא הבאת שום אסמכתא לדעתך שמדובר בנכד, רק אמרת שאמרו... ביקשתי הפניה לראות ש"לפי המהר"ץ חיות, מעשה זה היה בנכד", בקשתי תקפה עדיין ואשמח אם תואיל בטובך להציג מקור זה - אני לא מצאתי כזה.","233","pdf","2099","True","True","False","","235","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א","0-pdf"),new Message("57802","57800","ומנגד, היעבץ, המהרי"ץ חיות...","30/07/18 14:57","יח אב","תשע"ח","14:57","Almuaddib","זה לא כל כך ברור, ועובדה שהדעות חלוקות במי היה המעשה.
במעשה בפסחים, בניגוד למה שכתבת, אין שום רמז לכך שזה היה בזמן שהבית עמד על מכונו.
אין בסיפור שום פרט שיכול לסייע להכריע במי המדובר, בסב או בנכדו.","107","","2100","True","True","False","","205","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57805","57801","יש כמה הוכחות להקרבת הפסח אחרי החורבן","30/07/18 15:09","יח אב","תשע"ח","15:09","Almuaddib","בנוסף למעשה ברבן גמליאל שהזכרתי כבר, שעליו תוכל לטעון כי ניתן לפרשו אחרת, הנה:
איכה רבה:
"אלה אזכרה.
אספסיינוס קיסר הושיב שומרים רחוק מפומעים י"ח מיל. והיו שואלים לעולי רגלים ואומרים להם: למי אתם?
והיו אומרים להם: אספסיאני טרכיני אדרייני."
שים לב, עולי רגלים לאחר החורבן יש לנו כאן.
ועוד, בתוספתא דאהלות:
"מעשה ברבי ור' ישמעאל בר' יוסי ור' אלעזר הקפר ששבתו בחנות של עובד כוכבים בלוד והיה ר' פינחס בן יאיר יושב לפניהן אמרו לו אשקלון מה אתם בה אמר להן מוכרים חטין בבסילקאות שלהן וטובלין ואוכלין את פסחיהן לערב..."
שנזכיר באיזה דור חיו חכמים אלו לאחר החורבן?
ועוד, מדברי רב חסדא בפסחים, על פסח שבישלו בחמי טבריא. זה לא יכול להיות בזמן שבית המקדש היה קיים, משום שרב חסדא עצמו הוא שקובע כי הפסח שיצא חוץ לחומת בית פאגי - נפסל. דיון מקביל קיים גם בירושלמי (מסכת שבת).","107","","2100","True","True","False","","206","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57807","57801",""שלא עלה לרגל י"ל שלא היה לו קרקע ...","30/07/18 15:28","יח אב","תשע"ח","15:28","יהודי_קדום","מובא בתוספות מסכת פסחים דף ג עמוד ב:
...ורבי יהודה בן בתירא שלא עלה לרגל י"ל שלא היה לו קרקע או זקן היה שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח ...","233","","2100","True","True","False","","133","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57804","57802","אני לא מוצא את היעבץ, המהרי"ץ חיות","30/07/18 15:08","יח אב","תשע"ח","15:08","יהודי_קדום","במאגר. אנא העלה קישור או את דבריהם.","233","","2100","True","True","False","","121","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57806","57805","'עליה רגל' ו'הקרבת פסח' יש גם בימינו :)","30/07/18 15:25","יח אב","תשע"ח","15:25","יהודי_קדום","מאי ריבותא?
עליה לרגל (אמיתית וללא מרכאות...) יכולה להיות רק כשבית המקדש קיים!
ולכן כל מה שנקרא עולי רגל במקורות שהבאת הם "עולי רגל".
שים לב ללשון הגמרא בפסחים ג: , אי-אפשר שלא להבין שהיה זה בזמן הבית.
ובעיקר:
וכי למה קטלוהו לגוי אם לא היה בזמן הבית?","233","","2100","True","True","False","","149","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57808","57806",""זאת חוקת הפסח, כל בן נכר לא יאכל בו"","30/07/18 15:48","יח אב","תשע"ח","15:48","Almuaddib","וכי לא ברור לך שנכרי זה בן מוות הוא?
לרש"י זה היה ברור, שהרי לדעתו, לו יכול היה רבי יהודה בן בתירא להורגו בנציבין על העבר - היה עושה כן:
"...וביד ר' יהודה בן בתירא לא היה להורגו" (רש"י שם)","107","","2100","True","True","False","","185","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57809","57806",""וטובלין ואוכלין את פסחיהן לערב"","30/07/18 15:49","יח אב","תשע"ח","15:49","Almuaddib","למה אתה מוסיף מרכאות לתוספתא?","107","","2100","True","True","False","","221","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57810","57808","האם הוא בן מוות גם לא בזמן הבית ???","30/07/18 15:53","יח אב","תשע"ח","15:53","יהודי_קדום","","233","","2100","False","True","False","","120","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57811","57809","הנה למה:","30/07/18 15:58","יח אב","תשע"ח","15:58","יהודי_קדום","שלושת הרגלים הוא שם כולל לשלושת החגים - פסח, שבועות וסוכות.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו עולים בחגים אלה לירושלים לחוג בה את החג ככתוב בשמות פרק כג פסוקים יד-יז: שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה: אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם: וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה: שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן׀ ה':
וכי אפשר לקיים יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן׀ ה': כאשר בית המקדש לא קיים?
לכן כל עולי הרגל בזמן שאין בית המקדש קיים הם "עולי רגל".","233","","2100","True","True","False","","158","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57812","57810","ובזמן הבית, האם הוא בן מוות?","30/07/18 15:59","יח אב","תשע"ח","15:59","Almuaddib","על סמך מה אתה מניח שגוי שאכל מקרבן הפסח, בזמן הבית, דינו מוות?
אינו בן מוות אלא לוקה.
והמאכילו - עובר, אך לא לוקה, אלא מלקים אותו מכת מרדות.","107","","2100","True","True","False","","186","209.88.198.77","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57813","57811","דעתך מצד אחד, ומן הצד השני...","30/07/18 16:20","יח אב","תשע"ח","16:20","Almuaddib",""'עיניך יונים' - עיניך הן סנהדרין שהם עינים לעדה, הה"ד והיה אם מעיני העדה, רמ"ח אברים יש באדם וכולם אינם הולכין וחוזרין אלא אחר העינים, כך אין ישראל יכולים לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם, יונים, מה יונה זו תמה, כך ישראל נאים בהילוכן כשהן עולין לפעמי רגלים, מה יונה זו מצויינת, כך ישראל מצויינין בתגלחת במילה וציצית... מה יונה זו אע"פ שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה..."
(שה"ש רבה)
וראה גם הסברו של הר"ן מדוע בימינו, כשאין בית מקדש, עדיין מתחילים לשאול גשמים בז' בתשרי:
"...היינו אפילו לאחר חורבן לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה..."
ועיין גם במהר"ץ חיות (שו"ת עו, ג) ואפילו בקרב פוסקי זמננו. הנה, כך כתב הרב ראטה ב"קול מבשר":
"הנה ענין העליה לרגל הוא בוודאי דבר חשוב מאוד גם בזמן הזה" .
אתה מוסיף מרכאות, בעל הקול מבשר לא.","107","","2100","True","True","False","","204","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57816","57812","ומה נעשה ועובדה היא שקטלוהו ולא","30/07/18 17:46","יח אב","תשע"ח","17:46","יהודי_קדום","הסתפקו בהלקאה?","233","","2100","True","True","False","","107","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57820","57812","וכי לא ברור לך שנכרי זה בן מוות הוא?","30/07/18 19:54","יח אב","תשע"ח","19:54","יהודי_קדום","הכותרת כאן אינה דבריי אלא ציטוט מדבריך שכתבת לעיל, הנה דבריך:
"זאת חוקת הפסח, כל בן נכר לא יאכל בו" - Almuaddib
וכי לא ברור לך שנכרי זה בן מוות הוא?
לרש"י זה היה ברור, שהרי לדעתו, לו יכול היה רבי יהודה בן בתירא להורגו בנציבין על העבר - היה עושה כן:
"...וביד ר' יהודה בן בתירא לא היה להורגו" (רש"י שם)
ע"כ.
עכשיו הבינני מדוע הפעם אתה אומר: "אינו בן מוות אלא לוקה. " ולעיל אמרת/שאלת:
"וכי לא ברור לך שנכרי זה בן מוות הוא?" ואף חיזקת דעה זו "שנכרי זה בן מוות הוא" - בהמשך - בכותבך: "לרש"י זה היה ברור,..." .","233","","2100","True","True","False","","148","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57815","57813","האם קיימנו בחיינו מצוות עליה לרגל?","30/07/18 16:42","יח אב","תשע"ח","16:42","יהודי_קדום","כמצוות התורה? או האם קיימנו מצוות קרבן פסח?
ודאי שלא!
הרי אפילו אסור להכין כבש צלי וודאי לא שלם בימינו...ואפילו אם נותיר ממנו לא נעבור על "נותר" וכו'.
בוא ונדייק במקור שהבאת ומשם תראה כי לא הוכח מה שרצית:
נאמר שם (שה"ש רבה):
כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה.." - ודאי ופשוט הוא ש "לא בטלו שלש רגלים בשנה.. ע"כ.
הרי אנו חוגגים גם בימינו את שלושת הרגלים! וכל כוונת דברי השה"ש רבה מכוונת למה שאנו חוגגים היום - לאחר החורבן, ועדיין לצערנו אין זו מצוות התורה.
שים נא ליבך: לא נאמר שם "לא בטלו העליות לרגל בשלושת הרגלים" או בדומה אלא "...כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה...", ובכך הודגשה מעלת ישראל שלאחר החורבן ולמרות החורבן ולא קיום מצוות העליה לרגל.","233","","2100","True","True","False","","143","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57821","57813","כמו שגם קיר התמך המערבי של הר הבית","30/07/18 20:10","יח אב","תשע"ח","20:10","יהודי_קדום","אינו הכותל המערבי של העזרה אלא הוא "כותל מערבי", ושכידוע קדושתו לא עולה על קדושת ביכנ"ס, כך גם "עליה לרגל", "ברכת הכהנים" ועוד, יהיו במרכאות עד שהר הבית יהא בידינו ועליו ייבנה מקדשנו, רק אז נוריד המרכאות.
הלהט להחליף את העיקר בשולי ובדומה לו הוא הוא שבעוכרינו.
אין בית מקדש - אין עליה לרגל
יש בית מקדש - יש עליה לרגל","233","","2100","True","True","False","","140","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57817","57816","מה נעשה ומכאן לא תוכל ללמוד","30/07/18 18:44","יח אב","תשע"ח","18:44","Almuaddib","שזה היה בתקופת הבית - כפי שניסית.
טענת שמעצם העובדה שקטלוהו - סימן שזה היה בפני הבית.
בסה"כ הראיתי לך שאין דין כזה, שבזמן הבית יש להרגו.
מכאן תבין שעצם ההריגה אינה מהווה הוכחה לכך שזה היה בפני הבית.
מ.ש.ל.","107","","2100","True","True","False","","167","87.71.90.131","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57822","57820","ראה ברמב"ם מה דינו של זה","30/07/18 21:16","יח אב","תשע"ח","21:16","Almuaddib","ההריגה כאן לא היתה מן הדין. זו הוראת שעה.","107","","2100","True","True","False","","192","87.71.90.131","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57823","57822","'הוראת שעה' עדיין דין היא! והלכה בעניין","30/07/18 21:21","יח אב","תשע"ח","21:21","יהודי_קדום","זה לדורות צריכה לימוד לפחות מצידי.","233","","2100","True","True","False","","128","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57825","57823","אני חוזר בי לגבי דינו של הגוי שפסח","31/07/18 05:50","יט אב","תשע"ח","05:50","Almuaddib","איני יודע מה דינו של גוי שאכל מקרבן הפסח - שדין זה לא מצאתי שפורט בשום מקום.
דומני כי ה"ערל" אותו למדתי, ניתן בהחלט להבינו כערל מבני ישראל.
אנסח מחדש:
בשום מקום לא מצאתי שפורט כי דינוי של גוי שאכל מקרבן הפסח מוות - או כל דין אחר.
בהחלט יתכן שרש"י סובר שדינו מוות.","107","","2099","True","True","False","","188","82.81.160.69","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57826","57825","נמשיך לחפש... באמת העניין לא הוכרע","31/07/18 05:54","יט אב","תשע"ח","05:54","יהודי_קדום","אבל מתחזקת הדעה (לדעתי) שהמקרה היה בזמן הבית.
כאמור אמשיך בע"ה ללמוד העניין.","233","","2099","True","True","False","","183","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57848","57843","נ"ל סותר ל- "קודם שנפתחו...פסולין...","02/08/18 05:58","כא אב","תשע"ח","05:58","יהודי_קדום","מובא ביומא דף סב עמוד ב:
שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל - פסולין, שנאמר ושחטו פתח אהל מועד - בזמן שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול.
מובא ברמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה ה:
שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר פתח אהל מועד בזמן שפתוח, אפילו היו דלתותיו מוגפות הרי זה כנעול, אבל הפרוכת שעליו אינה פוסלת.
הסבר:
השלמים הם מסוג הקרבנות שאינם כשרים למטרת הקרבתם אלא עד שייעשה מעשה חיצוני: המעשה החיצוני המכשיר את השלמים להקרבה הוא " עד שייפתחו דלתות ההיכל...", וכן השעיר אינו מוכשר להקרבה כשעיר לה' - אלא עד שיוגרל, היינו שייעשה המעשה החיצוני של ההגרלה שתקבע מי מבין שני השעירים יהא לה' ומי לעזאזל.","233","","2097","True","True","False","","151","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57849","57848","סוגיה נדושה","02/08/18 15:13","כא אב","תשע"ח","15:13","אמלתראות","השאלה היא אם היא מעכב או לא
בהרבה מקומות בחז"ל מובא סוג דיוק זה, אם זה מעכב או לא
ברם על עיכוב בפתיחת דלתות ההיכל כבר נדוש ככ בספרי השו"ת ובכל מקום וכן בעשיית אפר פרה לראות פני ההיכל ועוד
חבל שבדור כזה שספר חדש נולד כל דקה, אבל ליקוט איכותי על כל סוגי סוגיות, עוד מונח בפינה ואין דורש ומבקש, והיה צריך להיות ניגש לכל לומד באינטרנט באופן יוזר פריינדלי, ואולי זה יהיה הסטארטאופ ניישין גם בתוה"ק ולא רק בשטויות והבל... :)","267","","2097","True","True","False","","198","74.113.190.218","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57852","57849","קרא את הכותרת שלך ונא השב מדוע","02/08/18 16:15","כא אב","תשע"ח","16:15","יהודי_קדום","התעוררת להעלות סוגיה זו אם היא "נדושה"?
שים לב שההלכה בעניין נפסקה כפי שהבאתי, ולא העליתי שום שאלה אלא רק תיקון לדבריך השגויים שכתבת.
מה שכתבת עכשיו תמוה ודחוי.","233","","2097","True","True","False","","170","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57867","57849","זה שאינך מכיר ספרים של "ליקוט איכותי","05/08/18 08:31","כד אב","תשע"ח","08:31","יהודי_קדום","על כל סוגי הסוגיות" - ובכ"ז אתה כותב שאין כאלה - אינו נותן אמון לדבריך בכלל ולמה שכתבת בפרט!
ראה הספר "קובץ יסודות וחקירות השלם" להרב אחיקם קשת
והפירוט בהקדמה למבחר ספרים בנושא.
בספר 954 עמודים!
כך מובא במבוא לספר היקר והחשוב הזה:
מבוא
מטרות הספר
ספר זה מבאר דינים ומושגים למדניים, ומלקט ומסדר את גדריהם ואת החקירות שנאמרו בהם. הספר נערך באופן שישנן כמה דרכים להשתמש בו, כך שכל הלומד בעיון יכול למצוא בו את מבוקשו:
א) הרוצה לברר פרט מסוים, כגון חקירה, חילוק או יסוד - יוכל למוצאם בקלות ולהבינם בצירוף מראי מקומותיהם.
ב) הרוצה ללמוד נושא שלם בקצרה, למשל כהקדמה לסוגיא הנלמדת ולנושאים המדוברים בה - יוכל לקרוא במהירות ערך שלם מתחילתו ועד סופו.
ג) הרוצה לסכם סוגיא לאחר שסיים ללמוד אותה בעיון - קריאת הערך כולו תועיל לו לסדר את השיטות השונות, לחדד את ההגדרות, ולבדוק אם לא חסרות לו נקודות שונות בסוגיא . וכידוע שקשיים רבים בלימוד נוצרים מחוסר סדר בלימוד, ויש להמליץ על כך בדרך דרוש את מאמר הגמרא (תענית ז: בסופו) אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל - בשביל משנתו שאינה סדורה לו.
ד) ומהמטרות החשובות ביותר - ספר זה נערך באופן שיועיל ללומד לחדש חידושים, לקשר בעצמו בין גדרי הדין לבין פרטיו, לתלות מחלוקות וספיקות אלו באלו, ועוד. למשל, בכל ערך, בסעיף "פרטי הדין" מובאים דינים שיש להם שייכות לגדרים ולשיטות שמובאים בסעיף "מקור וטעם", והלומד יוכל לקשר זאת בעצמו. כמו כן צוינו מאות רבות של הערות בתחתית העמוד, שמפנות את המעיין לשיטות ולדינים נוספים שיכולים להיתלות בנושא המדובר (למותר לציין שהרוצה ללמוד רק את עיקר הנושא אינו זקוק לעיין בהערות אלו, שכן הנושא העיקרי הובא תמיד רק בחיבור עצמו ולא בהערות), כך ש׳׳יותר ממה שכתבתי לפניכם יש כאן".
ועיין בסוף הספר בעשרות ספרי המקורות.","233","","2094","True","True","False","","164","79.183.26.99","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57913","57867","יפה מאד","08/08/18 20:23","כז אב","תשע"ח","20:23","אמלתראות","נ.ב. ובכל זאת באינטרנט לתשע"ח וכו' 
","267","","2091","True","True","False","","144","74.113.190.218","0","57784","זבחים|קז ע"א",""),new Message("57914","57913","כן. גם באינטרנט ניתן להוריד את הספר:","08/08/18 20:54","כז אב","תשע"ח","20:54","יהודי_קדום","כאן.","233","","2091","True","True","False","","185","109.66.24.16","0","57784","זבחים|קז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);