var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57667;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","46"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57667","0","מקורות ולא סברות","20/07/18 13:48","ח אב","תשע&quot;ח","13:48","אליצפן","לא פעם אני מבקש בפורום <span class='bordeaux'><b>הוכחות ולא סברות</b></span>, ונענה בסברות. הנה דוגמא כמה סברות זה בנין קלפים, עד כדי כך, שאמורא מפסיק ללמוד אצל &quot;בעל סברות&quot; והולך ללמוד אצל בעל <span class='bordeaux'><b>&quot;הוכחות תנאיות</b></span>&quot;.<br /><br />ואף מוכיח לבעל הסברות כמה הסברות שלו לא מחזיקות מים.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת זבחים דף צו עמוד ב <br /><br />רב יצחק בר יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא, <br />שבקיה ואזיל לרב ששת. <br />יומא חד פגע ביה, אמר ליה: אלקפטא נקטן ריחא אתי לה ליד (רש&quot;י: משל הוא על <span class='bordeaux'><b>גסי הרוח </b></span>משתדלין לעמוד במקום גדולים [ואמר] הדוכוס אחזני בידי וריח המלוכה נקלט לתוך ידי ), משום דאזלת לך לקמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת? (נימת זלזול).<br /><br />א&quot;ל: לאו מש&quot;ה, מר כי בעינא מילתא פשיט לי <span class='bordeaux'><b>מסברא</b></span>, כי משכחנא מתניתא <span class='bordeaux'><b>פרכא לה</b></span>, רב ששת כי בעינא מילתא מיניה פשיט לי <span class='bordeaux'><b>ממתניתא</b></span>, דכי נמי משכחת מתניתא ופרכא, <span class='bordeaux'><b>מתניתא ומתניתא</b></span> היא. <br /><br />אמר ליה: בעי מיני מילתא דאיפשיט לך כי <span class='bordeaux'><b>מתניתא</b></span>,<br />בעא מיניה: בישל במקצת כלי, טעון מריקה ושטיפה או אין טעון? <br /><br />א&quot;ל: אינו טעון, מידי דהוה אהזאה. <br />והא <span class='bordeaux'><b>לא </b></span>תנא הכי! א&quot;ל: <span class='bordeaux'><b>מסתברא </b></span>כבגד, מה בגד אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם, אף כלי אינו טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול. (שוב קביעה על פי סברא).<br /><br />א&quot;ל: מי דמי? דם לא מפעפע, בישול מפעפע!  (הפכחת הסברא בסברא נגדית).<br />ועוד, <span class='bordeaux'><b>תניא</b></span>: חומר בהזאה ממריקה ושטיפה, וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה; חומר בהזאה, שהזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות וישנה לפני זריקה, מה שאין כן במריקה ושטיפה; חומר במריקה ושטיפה, שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים, <span class='bordeaux'><b>בישל במקצת הכלי - טעון מריקה ושטיפה כל הכלי, מה שאין כן בהזאה</b></span>! <br /><br />א&quot;ל. אי תניא תניא. וטעמא מאי? אמר קרא: (ויקרא ו) ואם <span class='bordeaux'><b>ב</b></span>כלי נחשת בושלה, ואפילו <span class='bordeaux'><b>במקצת </b></span>כלי. <br /><br />לא רק הוכחה ממשנת תנאים אלא אף דיוק מפסוק המפריך כל סבראה אחרת.<br /><br />מכאן <span class='bordeaux'><b>התביעה </b></span>שלי לתרוצים על פי <span class='bordeaux'><b>מקןרות </b></span>ולא על פי סברות.","502","","2117","True","True","False","","1025","77.127.36.246","0","0","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57668","57667","הגמרא זה לא מתמתיקה","22/07/18 03:55","י אב","תשע&quot;ח","03:55","הודו_כי_טוב","גם במתמתיקה יש לפעמים יותר מתשובה אחת<br />אפילו אם תקבל את המקור במשנה או בפסוק מפורש<br />יהיו כאלה שיסתרו ויציגו דעה הפוכה<br />כמעט בכל יש מחלוקת.<br />אפילו על תשעה באב יש מחלוקת","207","","2115","True","True","False","","227","79.180.46.227","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57670","57667","מתוך הקינות","22/07/18 06:56","י אב","תשע&quot;ח","06:56","אבי גרינבלט","ראה מה נאמר בקינה &quot;ארזי הלבנון&quot; על רבי עקיבא","539","","2115","True","True","False","","121","37.26.147.157","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57673","57667","סברא באה ליישב עניין על בסיס הגיון","22/07/18 07:45","י אב","תשע&quot;ח","07:45","יהודי_קדום","ושכל.  ברגע שהבאת מקור משכנע לסברא אין היא מתקיימת יותר כסברא. היוצא מזה הוא שאינך יכול לשלול סברא שלי הבאה על שאלתך רק בגלל שהיא סברא כי בכך מחקת את האפשרות הראשונית להגיע לאמת.  כמובן שברובד חכמי הגמרא הנשענים על פסוקים,  משנה וכו' המושג סברא שונה מברובד אנשים כמונו. <br />החשש שאשכח הדברים הנ&quot;ל מחר הביאני לכותבם ביום הזה.","233","","2115","True","True","False","","158","79.179.26.107","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57675","57667","אענה לך ממקור:","22/07/18 11:06","י אב","תשע&quot;ח","11:06","אביגדור","הש&quot;ס כולו.<br />דמיין לעצמך את הגמרא ללא סברות. כל שאלה תוכל להיענות רק במקור תנאי.<br />ומה יקרה עם כל המקרים שלא מפורשים אצל התנאים? ומה יקרה עם סתירות במקורות תנאיים? ומה יקרה עם מחלוקות של תנאים?<br />אז האמוראים סמכו על סברות, בעיניהם זה היה מקור מספיק טוב, אז למה לנו לא (אין כוונתי חלילה להשוות בין גדולתם אלינו, אבל העיקרון נשאר בכל הדורות).<br />והאם התנאים עצמם, כתבו את כל דבריהם על סמך קבלה מסיני? לא על סמך סברות?<br /><br />המאירי מעיר שגם במחלוקת האם סיני עדיף או עוקר הרים עדיף, ברור שגם הסיני יודע להשתמש בסברות, שהרי רב יוסף - שמוגדר שם כסיני, משתמש בסברות בכל הש&quot;ס. והשאלה רק אם עדיף מי שבקי <b>יותר</b> במקורות או מי שחריף <b>יותר</b> בסברות.","571","","2115","True","True","False","","181","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57697","57667","מה הגדרתך לסברא?","23/07/18 20:08","יא אב","תשע&quot;ח","20:08","יהודי_קדום","סברא הנאמרת כאן בפורום וסברא הנאמרת בגמרא.","233","","2114","True","True","False","","115","79.182.17.227","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57669","57668","מצורף קובץ ובו דוגמא לצדקת דבריך","22/07/18 06:13","י אב","תשע&quot;ח","06:13","יהודי_קדום","מלימוד המותר היום.<br /><br />בקובץ מספר סברות על עובדה מציאותית אחת!","233","pdf","2115","True","True","False","","193","79.179.26.107","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("57679","57668","אתה כנראה מבלבל בין מחלוקת למקורותיה.","23/07/18 10:18","יא אב","תשע&quot;ח","10:18","אליצפן","מחלוקת זה בין דעות שונות הן יכולות להיות מבוססות על סברות מנוגדות או מקורות סותרים.<br /><br />התלמוד תמיד מעדיף מקור  על פני סברות לכן &quot;סיני&quot; עדיף על &quot;עוקר הרים&quot;.<br /><br />ולא רק בכותרת אלא גם בדוגמאות מהשטח:<br /><br />תלמוד בבלי, מסכת שבועות דף מ ע&quot;ב<br />איתיביה ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא... א&quot;ל הא מני? רבן גמליאל היא. אי רבן גמליאל, אפילו... אלא הא מני? <span class='bordeaux'><b>אדמון היא</b></span>!. ולא <span class='bordeaux'><b>דחויי מדחינא </b></span>לך אלא <span class='bordeaux'><b>תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן</b></span>: 'הא מני? <span class='bordeaux'><b>אדמון היא</b></span>!'<br /><br />תלמוד בבלי, מסכת חולין דף לא ע&quot;ב<br />איתיביה: טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל. מאי? לאו כאילו לא טבל כלל?! לא, כאילו לא טבל למעשר, אבל טבל לחולין. <span class='bordeaux'><b>הוא סבר - דיחויי קא מדחי ליה. נפק דק ואשכח</b></span>, דתניא: טבל ולא הוחזק מותר לחולין ואסור למעשר.<br /><br />תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף קה ע&quot;א<br />ההיא דאתיא לקמיה דרבי אמי. הוה יתיב רבי אבא בר ממל קמיה. רקקה מקמי דתחלוץ?. אמר ליה רבי אמי: חלוץ לה ושרי לה תיגרא. אמר ליה ר' אבא: והא בעינן מירק?! הא רקקה לה. ותירוק, ומה בכך?! נפיק מיניה חורבא, דאי אמרת תיהדר ותירוק, - אמרי רקיקה קמייתא לית בה מששא, ואתי למישרי חלוצה לאחין. והא בעינן כסדרן? כסדרן לא מעכבא. <span class='bordeaux'><b>הוא סבר דחויי קא מדחי ליה. נפק דק ואשכח, דתניא</b></span>: 'בין שהקדים חליצה לרקיקה בין שהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי'.<br /><br />תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף קלה ע&quot;א<br />דתנן ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה אתתיה למאן? אמר להו חזיא לכהנא רבה. אמר רבא: מאי ניחוש לה, הא אמר רב חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: 'בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן'. א&quot;ל אביי: והא כי אתא ר' יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן: 'בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן'? א&quot;ל: ולאו מי לא שנינהו כאן למפרע וכאן להבא? <span class='bordeaux'><b>ואשנויי ניקום ולסמוך?!</b></span><br /><br />תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כו ע&quot;א<br />... אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, <span class='bordeaux'><b>ומי איתנהו להני שינויי?</b></span> והא תניא...<br /><br />תלמוד בבלי, מסכת כתובות דף צח ע&quot;ב<br />מאי קמ&quot;ל? <span class='bordeaux'><b>שינויא דשנינן - שינויא הוא</b></span>. (כלומר זה חריג ואעפ&quot;כ במקרה <span class='bordeaux'><b>פרטי</b></span> זה - הסברא מתקבלת).<br /><br />תשובות הגאונים, תשובת הרי&quot;ף, ברלין תרמ&quot;ז, סימן קנו עמ' 298<br />  ...וזהו דרך <span class='bordeaux'><b>השינויא</b></span>, כי יתרץ בדבר <span class='bordeaux'><b>שאין הוכחה המסיעתו</b></span>, אבל פירוק... אמתי, <span class='bordeaux'><b>שיסייעו לו הוכחות וראיות </b></span>","502","","2114","True","True","False","","196","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57671","57670","ברשותך אביא אחת מהשורות:","22/07/18 07:08","י אב","תשע&quot;ח","07:08","יהודי_קדום","(הראשונה מסיום שורות האלפא ביתא)<br />&quot;מֵאַחֲרָיו הֵבִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא עוֹקֵר הָרִים וְטוֹחֲנָן זוֹ בְּזוֹ בִּסְבָרָה.","233","","2115","True","True","False","","144","79.179.26.107","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57672","57671","אכן , יש&quot;כ !","22/07/18 07:13","י אב","תשע&quot;ח","07:13","אבי גרינבלט","","539","","2115","False","True","False","","117","37.26.147.157","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57680","57671","היכן מצאת בדברי ר&quot;ע סברות?","23/07/18 10:21","יא אב","תשע&quot;ח","10:21","אליצפן","האם יש איזו הלכה שר&quot;ע אומר מתוך סברא. כל הדברים שלו מבוססים על  <span class='bordeaux'><b>מדרשי פסוקים</b></span>, לא באים מסברות!!!","502","","2114","True","True","False","","167","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57681","57673","זו השיטה של בית המדרש מבריסק.","23/07/18 10:37","יא אב","תשע&quot;ח","10:37","אליצפן","האם הסברא הגיונת אזי היא גם נכונה. שיטה זו זכתה לביקורת מכל קצות הקשת התורנית. הנה מספר דוגמאות:<br /><br />חזוא ה' אישות פ&quot;ב הי&quot;ז ד&quot;ה 'אלא'<br />ולמה לן לעייל פילא בקופא דמחטא?! ומאי אכפת לן אם פירושו <span class='bordeaux'><b>כפשוטו</b></span>?<br /><br />שם ה' מאכלות אסורות פ&quot;ד ה&quot;ג, ד&quot;ה 'האוכל'<br />לא מצינו, שהר&quot;מ יבדה הלכות שאין להם רמיזה בגמרא, ואין להם שום יסוד בסברא ... אין ראוי לחדש הלכות בשביל זה... ולא עוד אלא שהדבר <span class='bordeaux'><b>מפורש בגמרא בהיפוך</b></span>! ... ואולי לא נאמרו הדברים <span class='bordeaux'><b>אלא לחדד את התלמידים</b></span>!<br /><br />אבי העזרי, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, הלכה ט<br />אין בזה דין נפרד לגמרי... <span class='bordeaux'><b>ותמהני... על... רי&quot;ז הלוי</b></span>...<br /><br />האדמו&quot;ר מליובאויטש, יגדיל תורה י-ם תשל&quot;ט 48<br />מלבד מה שמסופקני אם הגר&quot;ח בעצמו פסק כן למעשה והרי <span class='bordeaux'><b>ספרו</b></span>... פרוש ולא פסקי דינים והלכות... <span class='bordeaux'><b>בודאי שאין לעשות</b></span>...<br /><br />ר' יוסף דובער הלוי סולוביציק, בית הלוי, הקדמה<br /><span class='bordeaux'><b>אנכי מודיע </b></span>... לא כתבתי סיום ההלכה ... יראתי פן אכשל בשגגת תלמוד העולה זדון, כי הורגלתי <span class='bordeaux'><b>לחדד</b></span> התלמידים...<br /><br />הראי&quot;ה קוק, אדר היקר עמ' מד-מה<br /><span class='bordeaux'><b>הפלפול</b></span>, שבתחילה לא היה רוח חכמים נוחה הימנו, כבש לאטו את העולם התלמודי... בתחילה... היה כמובן ביסודו רק לדרישת ההלכה למעשה, כל ההרחבה שיש בו, היתה רק לתן חומר לברר הלכה ברורה ... איך לדון בהם ע&quot;פ דרכה של תורה ... רוח האדם אמנם מתרחב והולך, וחפץ להיות עסוק ג&quot;כ בדברים <span class='bordeaux'><b>שיוכל לשוטט בהם בלא מעצור והגבלה</b></span>. בעצם נועד זה החפץ בעד החכמות המופשטות הרוחניות ... כחכמת הא-להות וחכמת הנפש ודומיהן, שהם נעוצים בעֹמק-תורה הפנימיים. <span class='bordeaux'><b>המקרים הרעים של הגלות הביאו</b></span>... שהעסק באלו הענינים הרעננים שבתורה, שהם מרחיבים את הנפש בעצם זהרם, נתמעט... ככל אשר אנחנו רואים היום לדאבון ליבנו. בחירי הכשרון ... שחפשו לשכלם הרחב עסק, הפכו להם את העסק של הפלפול ההלכתי עצמו לחכמה <span class='bordeaux'><b>אסתטית</b></span>... <span class='bordeaux'><b>ורבו בצדק הדורשים להרחיקה</b></span>.<br /><br />וכל זה מבוסס על מאמר מפורש בתלמוד:בבלי, פסחים לד ע&quot;ב<br />כי סליק רבין, אמרה לשמעתיה קמיה דר' ירמיה, ואמר, <span class='bordeaux'><b>בבלאי טיפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא</b></span>, אמריתון שמעתתא דמחשכו, <span class='bordeaux'><b>לא שמיע לכו </b></span>הא דר&quot;ש בן לקיש משמיה דר' הושעיא?!... (פרש&quot;י: <span class='bordeaux'><b>כשאין יודעין טעמו של דבר בודין מליבם טעם שאינו</b></span>.)","502","","2114","True","True","False","","191","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57682","57675","בבלאי טיפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא,","23/07/18 10:41","יא אב","תשע&quot;ח","10:41","אליצפן","את זה אומר התלמוד הבבלי (בבלי, פסחים לד ע&quot;ב) על עצמו:<br /><br />כי סליק רבין, אמרה לשמעתיה קמיה דר' ירמיה, ואמר, <span class='bordeaux'><b>בבלאי טיפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא, אמריתון שמעתתא דמחשכו</b></span>, לא שמיע לכו הא דר&quot;ש בן לקיש משמיה דר' הושעיא?!... (פרש&quot;י: <span class='bordeaux'><b>כשאין יודעין טעמו של דבר בודין מליבם טעם שאינו</b></span>.)<br /><br />הגלות הביאה את הסברא לעולם. <span class='bordeaux'><b>לולא הגלות הכל היה על בסיס מסורת.</b></span>","502","","2114","True","True","False","","210","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57686","57680","&quot;את ה אלוקיך תירא&quot;","23/07/18 13:09","יא אב","תשע&quot;ח","13:09","אבי גרינבלט","מה המקור של ר&quot;ע לרבות ת&quot;ח ?<br />מי חוץ מרבי עקיבא יכול היה ללמוד בעוצמה כזו ולהסיק מסקנה מהדהדת כל כך ?<br />בלי חלילה בכלל לנסות , גם סברות העולות , כולן נובעות מלימוד .<br />מדרשי פסוקים ממילא לא יתחדשו אחר חתימת התלמוד.","539","","2114","True","True","False","","127","81.218.144.99","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57692","57681","אמנם לא פתחתי את כל המקורות שהבאת בפנים","23/07/18 16:29","יא אב","תשע&quot;ח","16:29","אביגדור","אבל מעיון בקטעים שהבאת, לא מצאתי שום מקור שמתנגד ללימוד מסברות.<br /><br />זה שעדיף לפרש כפשוטו (אם אין סיבה אחרת) לא סותר בכלל לימודים מסברות.<br />מה שכתב על הרמבם שאין דרכו לבדות הלכות שאין להן מקור מגמרא ואין להם יסוד בסברא, לא סותר כמובן שאם יש יסוד בסברא אז הוא כן פוסק.<br />זה שיש ספרים של פירושים ולא פסקים זה לא סותר שיש פסקים מסברות<br />זה שיש מי שהורגל לחדד תלמידים לא סותר שיש פסקים מסברות<br />זה שיש התנגדות להפיכת הפלפול לחכמה אסטתית לא סותר שיש לימודים מסברות<br /><br />ובוודאי שאין להכניס זאת לחזון איש (שלמשל כל פסקו בעניין קו התאריך מחודש מסברא) ולא לרמב&quot;ם (שבמקומות רבים מאוד כותב &quot;יראה לי&quot;).<br /><br />זה שמצאת מקומות שבהם אחרונים חלקו את דברי חכמי בריסק, בוודאי לא מוכיח שהשיטה כולה פסולה. בדיוק כפי שחלקו על כל גדולי ישראל בכל הדורות.<br /><br />ובעדינות אוסיף, שעצם זה שאתה מביא רשימה של מקורות, כאשר לענ&quot;ד אין מהם ראיה לענייננו, רק מוכיח כאלף עדים שאין לבסס את התורה על מקורות ללא דיון בסברא.","571","","2114","True","True","False","","186","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57714","57681","שאלה ברמב&quot;ם","24/07/18 06:57","יב אב","תשע&quot;ח","06:57","אבי גרינבלט","&quot;לא מצינו, שהר&quot;מ יבדה הלכות שאין להם רמיזה בגמרא&quot;<br /><br />ראה רמב&quot;ם הל' איסורי ביאה יב,י לגבי הלכה מחודשת ברמב&quot;ם שככה&quot;נ אין לה מקור בבבלי או בירושלמי ונותר להבין שהרמב&quot;ם אכן חידש הלכה ישירות מהפסוק. (אא&quot;כ ישנה הבנה אחרת ואשמח ללומדה)","539","","2113","True","True","False","","160","95.86.72.42","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57683","57682","מימיהם אנו שותים, ואתה זורק אבן בבור?","23/07/18 11:30","יא אב","תשע&quot;ח","11:30","Almuaddib","לא כל מה שאמורא אמר, אתה יכול לנכס ולטעון כמוהו.<br /><br /><br />כשתהיה לך מסורת סותרת, תוכל לזלזל בסברותיהם.","107","","2114","True","True","False","","188","82.81.160.69","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57690","57682","סוגיא לדוגמא","23/07/18 16:17","יא אב","תשע&quot;ח","16:17","אביגדור","כל הסוגיא הזו דנה במשא ומתן רק על סברות. מדובר בתנאים שחיו בארץ ישראל. <br /><br />תלמוד בבלי מסכת קידושין דף סו עמוד ב <br /><br />אמר רבי טרפון: מקוה זה בחזקת שלם הוא עומד, מספק אתה בא לחסרו, אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה בחזקת טמא הוא עומד, מספק אתה בא לטהרו, אל תטהרנו מספק. אמר רבי טרפון: משל, לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, שעבודתו כשירה! אמר רבי עקיבא: משל, לעומד ומקריב ע&quot;ג המזבח ונודע שהוא בעל מום, שעבודתו פסולה! אמר רבי טרפון: אתה דימיתו לבעל מום ואני דמיתיו לבן גרושה או לבן חלוצה, נראה למי דומה? אי דומה לבן גרושה ולבן חלוצה - נדוננו כבן גרושה או כבן חלוצה, אם דומה לבעל מום - נדוננו כבעל מום. התחיל רבי עקיבא לדון: מקוה פסולו ביחיד, ובעל מום פסולו ביחיד, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו בשנים; דבר אחר: מקוה פסולו בגופו, בעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים.<br /><br />ואגב זה אותו ר&quot;ע שכתבת עליו קודם ש&quot;כל הדברים שלו מבוססים על מדרשי פסוקים, לא באים מסברות&quot;","571","","2114","True","True","False","","174","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57691","57682","ועוד גמרא","23/07/18 16:18","יא אב","תשע&quot;ח","16:18","אביגדור","תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א <br /><br />במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ&quot;כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו.<br /><br />מדובר מייד אחרי דורו של משה. לפני בבל ולפני הגלות.","571","","2114","True","True","False","","155","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57685","57683","הבעיה כיום שמתעצלים לחפש מקורות","23/07/18 12:09","יא אב","תשע&quot;ח","12:09","אליצפן","וישר רצים לסברות. בשביל סברות לא צריך אפילו לקום מהכסא, וחיפוש מקורות ומסורות דורש עמל רב, לפעמים יגיעה של שנים.<br /><br />לכן צטטתי את התלמוד, שהוא בעצמו מודה שזו תורה חשוכה והיה מעדיף תורה אחרת.","502","","2114","True","True","False","","227","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57687","57685","הפורום כמשל","23/07/18 13:11","יא אב","תשע&quot;ח","13:11","אבי גרינבלט","חברים רבים בפורום משקיעים מאמץ ומביאים מקורות רבים על שאלות רבות העולות כאן (לא מתכוון אל עצמי חלילה אבל השמות מוכרים לכל החברים)<br />הסברות אינן העיקר כאן.","539","","2114","True","True","False","","136","81.218.144.99","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57693","57686","אתה חושב שר&quot;ע חידש הלכות מפסוקים?","23/07/18 18:14","יא אב","תשע&quot;ח","18:14","אליצפן","ר&quot;ע איגן את ההלכות הידועות וקשר אותם לפסוקים. זו המשמעות של הסיפור במסכת מנחות (דף כט עמוד ב )<br /><br />אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב&quot;ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש&quot;ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד <span class='bordeaux'><b>לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות</b></span>. <br />אמר לפניו: רבש&quot;ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, <span class='bordeaux'><b>ולא היה יודע מה הן אומרים</b></span>,  כי משה רבנו מסר תורה שבע&quot;פ הלכה למשה מסיני ולא עלה על דעתו לקשור אותה לתורה שבכתב.<br /><br />תשש כחו; <br /><br />כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: <span class='bordeaux'><b>הלכה למשה מסיני, </b></span>נתיישבה דעתו. כלומר מפעלו של ר&quot;ע היה לקשור עד כמה שניתן את התשב&quot;ע לתורה שבכתב ולא לייצר הלכות מדרשות אלו כפי שחושבים באקדמיה.<br /><br />את זה אומר בפרוש הרמב&quot;ם בהקדמתו לפרוש המשנה:<br /><br />אזכיר כאן יסוד גדול שנראה לי להזכירו כאן. והוא, יש לטוען לומר אם היו פירושי התורה מקובלים ממשה כפי הכללים שאמרנו כשהזכרנו אמרם כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אם כן מה הם אותם ההלכות המיוחדות שאמרו בהם שהם הלכה למשה מסיני? והנה זה יסוד צריך שתדענו....  כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי <span class='bordeaux'><b>מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא</b></span>. וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם... כלומר הענינים שתראה אותנו למדים אותן בכלל ופרט וכן ביתר שלש עשרה מדות הם קבלה ממשה מסיני, <br /><br />וכל ענין שאין לו רמז במקרא ולא אסמכתא ואי אפשר ללמדו באחת המדות, באלה בלבד אומרים הלכה למשה מסיני, ... שאין להם שום יסוד שילמדו ממנו באחת המדות, ואין להם רמז בכל התורה, .... ואין בהם אף אחת שנלמדה באחת המדות, ואי אפשר ללמדה מפסוק אלא על דרך האסמכתא כמו שביארנו וגם לא מצאנום שנשאו ונתנו בשום דבר מהם כלל, ולא הביאו עליהם שום ראיה, אלא קבלום ממשה כמו שצוהו ה' בהם.","502","","2114","True","True","False","","187","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57694","57691","היא הנותנת רק על מה שאין מסורת באה הסברא","23/07/18 18:18","יא אב","תשע&quot;ח","18:18","אליצפן","כל עוד יש מסורת אין מקום לסברא. כיום אפילו לא מחפשים מסורות, אלא ישר קופצים לסברות.","502","","2114","True","True","False","","185","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57707","57692","רק אעיר הערה בקשר לסברות שברמב&quot;ם","24/07/18 05:36","יב אב","תשע&quot;ח","05:36","אליצפן","קובץ תשובות הרמב&quot;ם ואגרותיו, (לפסיא) ח&quot;א סימן ק&quot;מ<br /><br />וזה שאמרת, שתמצא בחבור דברים הנסתרים מפני שהם <span class='bordeaux'><b>בלא ראיה </b></span>... לא היה לך לומר כן, אלא אלו היה בחבור דברים, <span class='bordeaux'><b>שהוצאתי מפלפולי </b></span>ומדעתי וכתבתי אותם סתם ולא הבאתי עליהם ראיה, <span class='bordeaux'><b>וזה לא עשיתי מעולם</b></span>. גלה אותן חכמתך! ודע, שכל הדברים הסתם שבו - תלמוד ערוך הוא בפירוש: בבלי או בירושלמי או מספרא או משנה ערוכה או תוספתא - על אלו סמכתי ומהן חברתי... <span class='bordeaux'><b>ודבר, שהוא מפלפולי, אומר בפירוש: 'יראה לי'... או 'אני אומר'.<br /></b></span><br /><br />כלומר הסברא היא <span class='bordeaux'><b>מוצא אחרון</b></span>.<br /><br />חכמי בריסק במקום לחפש את המקורות של הרמב&quot;ם (לפי הרשימה שציין בתשובה), המציאו בפילפולם סברות שלא מחזיקות.... וד&quot;ל.","502","","2113","True","True","False","","189","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57698","57694","אז אני כבר לא כ&quot;כ מבין מה חידשת","23/07/18 20:12","יא אב","תשע&quot;ח","20:12","אביגדור","אם אני מבין את דבריך נכון, אתה מודה שכבר בדורו של יהושע, וגם ר&quot;ע וכו' השתמשו בסברות, במקרה שלא היתה מסורת או נשתכחה.<br />אתה רק טוען שכשיש מסורת ברורה אין צורך להגיע לסברות, שעל זה בעצם כולם מודים. לא שמעתי פוסק רציני שיפסוק מסברא על דין שמופיע בפירוש במג&quot;א או בפמ&quot;ג וכ&quot;ש בגדולי הפוסקים הקודמים להם. גם לא שמעתי על ראש ישיבה רציני שיחדש מסברא מה שכתבו במפורש ברמב&quot;ם או בתוס'.<br />מאידך, אני מניח שאתה מודה שגם הגמרא אומרת בכמה מקומות &quot;למה לי קרא סברא&quot;, כלומר יש מקרים שהסברא כ&quot;כ פשוטה שאין סיבה לחפש מקור. <br />ואני מניח שאתה מבין שלהביא מקורות בלי להשתמש בסברא בשביל לבדוק אם הם באמת מתאימים לנידון ואם שייך לדמות מילתא למילתא - זה לא רציני.<br /><br />אז הדיון שנותר, אם בכלל ישנו, מצומצם מאוד.","571","","2114","True","True","False","","183","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57702","57697","רש&quot;י מגדיר יפה זאת בפסחים לד ע&quot;ב","24/07/18 04:31","יב אב","תשע&quot;ח","04:31","אליצפן","כשאין יודעין טעמו של דבר <span class='bordeaux'><b>בודין מליבם טעם שאינו</b></span>.","502","","2113","True","True","False","","161","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57703","57698","אכן נכון. אלא שכיום הסברא גברה על המסורת","24/07/18 04:36","יב אב","תשע&quot;ח","04:36","אליצפן","ורוב השאלות שאני מעלה בפורום נענות בסברות במקום במקורות. בלוגיקה במקום בהבאת ציטוטים מדורות קודמים.","502","","2113","True","True","False","","171","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57704","57702","לא ולא! רוצה את הגדרתך שלך !!!  יש","24/07/18 04:40","יב אב","תשע&quot;ח","04:40","יהודי_קדום","כאן ת&quot;ח שלמדו את רש&quot;י זה ודעתם אינה סותרת לרש&quot;י זה כשאינם מקבלים את סברותיך על הסברא   !","233","","2113","True","True","False","","140","79.182.17.227","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57752","57703","ומה הבעיה בכך?","25/07/18 06:50","יג אב","תשע&quot;ח","06:50","Almuaddib","חכמים סוברים ועונים, כשם שעשו בכל הדורות.","107","","2112","True","True","False","","153","82.81.160.69","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57705","57704","אני לא ממציא הגדרות (אני נגד סברות)","24/07/18 05:27","יב אב","תשע&quot;ח","05:27","אליצפן","אתה מנסה להפיל אותי בפח? אני לא ממציא הגדרות (אני נגד סברות)<br /><br />לכן אני מחפש תמיד מה הגדירו קודמי ועליהם אני מסתמך. ככל שהמקור יותר קדום הוא יותר אמין ויותר קרוב למה שמשה קיבל בסיני.","502","","2113","True","True","False","","198","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57708","57705","יש לי סברא:","24/07/18 05:59","יב אב","תשע&quot;ח","05:59","יהודי_קדום","אתה מציע שיטת לימוד חדשה ומשלך.  רק תבדוק לפני כן אם אין בכך איסור חדש....","233","","2113","True","True","False","","175","79.182.17.227","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57709","57705","אתה שוב מבלבל אותי","24/07/18 06:00","יב אב","תשע&quot;ח","06:00","אביגדור","הבנתי מדבריך לעיל, שקיבלת את זה שגם חז&quot;ל בכל הדורות (וגם הרמב&quot;ם) השתמשו בסברות, לפחות במקום שלא מצאו מקורות מפורשים (וזה לא רק בבבל ולא רק בגלות, כמו שנטען לעיל).<br />(וזה עוד חוץ מכל המקומות שנאמר &quot;למה לי קרא סברא&quot;, שבגללו הגמרא דוחה לימוד מפסוקים ומעדיפה לימוד מסברא!)<br />עכשיו אתה שוב משתמש במשפט - שסותר את מה שנאמר לעיל - שאתה פשוט &quot;נגד סברות&quot;, משמע באופן מוחלט.<br />אתה גם מלין על כך שכשאתה שואל שאלה בפורום עונים לך מסברות. אז אני לא מבין כ&quot;כ על מה תלונתך. אם היית יודע מקור, הרי לא היית שואל בפורום. אם חברי הפורום היו יודעים מקור, הרי היו כותבים לך. ואם לא אתה ולא חברי הפורום מצאו מקור מפורש, מה רע בזה שהם יכתבו את סברתם? הרי אתה מודה שצריך להשתמש בסברות כשלא מוצאים מקורות.<br /><br />בקיצור, לא מובן לי על מה בדיוק הדיון","571","","2113","True","True","False","","187","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57713","57707","מן הראוי לשנות את נוסח סיום הדברים","24/07/18 06:43","יב אב","תשע&quot;ח","06:43","אבי גרינבלט","גם אם לא מסכימים עם השיטה","539","","2113","True","True","False","","131","95.86.72.42","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57715","57713","מחזק את דבריך ומוסיף עליהם","24/07/18 07:28","יב אב","תשע&quot;ח","07:28","אביגדור","הלכה כבית הלל משום ששנו את דברי בית שמאי והקדימום.<br />הכוונה לא רק בגלל ה&quot;בין אדם לחבירו&quot; שלהם, אלא גם חשבון הגיוני-פסיכולוגי פשוט:<br />מי שדוחה בחריפות את דברי חבירו ומחזיק בדעתו כאמת המוחלטת וכל השאר טועים, ממילא לא מתייחס אליהם ברצינות ולא יוכל להגיע לאמת.<br />כדי להגיע לאמת צריך לכבד את הדעה החולקת וממילא להקשיב אליה ברצינות. רק ככה אפשר להודות על האמת ולהגיע אליה.<br /><br />עקשנות מעידה על זה שהעקשן סבור לדעתו שיש בידיו את האמת המוחלטת, אבל הרבה פעמים היא גם מעידה שכנראה הוא לא באמת זכה לה...","571","","2113","True","True","False","","191","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57738","57714","הרמב&quot;ם לא לומד ישירות מהפסוק אלא ממדרש","24/07/18 19:17","יב אב","תשע&quot;ח","19:17","אליצפן","רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה י <br /><br />אבל ישראל הבא על הכותית בין קטנה בת שלש שנים ויום אחד בין גדולה בין פנויה בין אשת איש ואפילו היה קטן בן ט' שנים ויום אחד כיון שבא על הכותית בזדון ה&quot;ז נהרגת מפני <span class='bordeaux'><b>שבא לישראל תקלה על ידיה כבהמה </b></span>ודבר זה מפורש בתורה שנאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו. <br /><br />הרמב&quot;ם לא לומד ישירות מהפסוק אלא ממדרש:<br /><br />מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח <br /><br />דורשי חמורות היו אומרים, ונתצתם את מזבחותם, מה חטאו עצים ואבנים, אלא <span class='bordeaux'><b>לפי שבאה לאדם תקלה על ידיהם</b></span>, אמר הכתוב ונתצתם את מזבחותם, והרי דברים קל וחומר, ומה אם עצים ואבנים שאין להם לא זכות ולא חובה, לא טובה ולא רעה, על שבאה לאדם תקלה על ידיהם אמר הכתוב ונתצתם את מזבחותם, <span class='bordeaux'><b>אדם שהוא גורם להחטיא את חבירו ומטהו מדרך החיים לדרך המות, על אחת כמה וכמה</b></span>.","502","","2113","True","True","False","","216","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57742","57738","אתה מפרש את הרמב&quot;ם בשונה מהרמב&quot;ם ?","24/07/18 20:50","יב אב","תשע&quot;ח","20:50","אבי גרינבלט","הרמב&quot;ם מביא מקור מפסוק ולא משום מדרש.","539","","2113","True","True","False","","121","37.26.148.219","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57744","57742","כך דרכו של הרמב&quot;ם","25/07/18 03:39","יג אב","תשע&quot;ח","03:39","דוד כוכב","ראה למשל בהלכות איסורי ביאה (<b>כא, ג</b>) הרמב&quot;ם מביא פסוק, אך מקור הדין (כדברי הגר&quot;א אה&quot;ע <b>כא, ג</b>) באבות דרבי נתן ששם הובא פסוק זה.","125","","2112","True","True","False","","190","212.76.108.241","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57746","57742","זה קיים הרבה פעמים ברמב&quot;ם.","25/07/18 04:21","יג אב","תשע&quot;ח","04:21","אליצפן","הוא מביא את הפסוק, אבל הקשר בין הפסוק להלכה שהוא מסיק ממנה, נובע ממדרש חז&quot;ל שעליו הוא מסתמך.<br /><br />הוא איננו מביא את המדרשים (רק לעיתים רחוקות), למתבונן מהצד זה נראה שהוא דורש פסוקים.","502","","2112","True","True","False","","175","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57754","57752","כל סברא ניתן להפריך, ראיה לא?","25/07/18 07:34","יג אב","תשע&quot;ח","07:34","אליצפן","","502","","2112","False","True","False","","157","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57757","57754","*כל* סברה ניתן להפריך?","25/07/18 07:53","יג אב","תשע&quot;ח","07:53","Almuaddib","אם תזדמן לך מתניתין הסותרת אותה - תיאלץ. ואם לא?","107","","2112","True","True","False","","167","82.81.160.69","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57762","57754","לענ&quot;ד, זו טעות לוגית","25/07/18 09:58","יג אב","תשע&quot;ח","09:58","אביגדור","אתה מתייחס למקורות ממשנה וכו' כאילו הקב&quot;ה לחש באוזנך שמשנה זו היא התשובה לשאלתך.<br />בפועל זה רחוק מאוד מלהיות כך.<br />בכל מקרה מעשי שתגיע אליו, אתה לא עובר ישירות מהמשנה למקרה, אלא הדיון עובר דרך הסברא. האם המשנה דיברה גם במקרה הזה? האם אין חילוקים? האם הם מהותיים? האם אין משנה אחרת במקרה דומה, שהדין בה שונה, ואם כן מדוע, מה החילוק, והאם יש מכך נפק&quot;מ למקרה שלנו?<br /><br />ושוב, אתה מתעלם מ<b>מקורות</b> שסותרים את דבריך. אם סברא היא תמיד חלשה, ומקור הוא תמיד חזק, אז איך הגמרא אומרת &quot;למה לי קרא, סברא&quot;?","571","","2112","True","True","False","","187","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57759","57757","זה אחד מכללי הלוגיקה.","25/07/18 08:44","יג אב","תשע&quot;ח","08:44","אליצפן","אין סברא שאי אפשר להפריך אותה - זו החולשה של הסברא.<br /><br />והנה ציטוט מני רבים בנושא זה:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>מגיד מישרים, פרשת ויקהל, מהדורא בתרא, סד&quot;ה דנא מילתא</b></span><br />ומידע תנדע, דכל דברי הרמב&quot;ם על הרוב אינון קושטא בגין דאיהו אדבק <span class='bordeaux'><b>גרסאי קדמונאי</b></span>... דגרסתהון ברירא ולזמנין תוספת <span class='bordeaux'><b>מסגיאות פלפולא </b></span>הוו מקשו על האי גרסא ודחו לה, ולית קושטא הכי, ופירוש נמי דמפרש הרמב&quot;ם הרוב <span class='bordeaux'><b>קושטא </b></span>אינון.","502","","2112","True","True","False","","202","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57760","57759","זו לא היתה דעתו של רב יצחק בר יהודה","25/07/18 08:46","יג אב","תשע&quot;ח","08:46","Almuaddib","שבמעשהו פתחת את דבריך.<br /><br />&quot;כי משכחתא מתניתא&quot; - רק אז זנח את הסברה.","107","","2112","True","True","False","","144","209.88.198.77","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57761","57760","ר' יצחק בר יהודה לא הלך להתנצח עם רבו.","25/07/18 09:47","יג אב","תשע&quot;ח","09:47","אליצפן","ולכן לא נפל למשחק המכוער של איפכא מסתברא - קרי כל סברא שיאמר רבו הוא יפריך אותה. אלא קבל אתה מפי רבו. רק שרבו המקרים שהוא מצא מתניתא הסותרת את הסברא, והגיע למסקנה שמסברות לא תבוא לו הישועה ומצא רב אחר שמסתמך על מסורות מהתנאים.<br /><br />התלמוד במסכת יבמות (דף טז עמוד א) מביא את יחסו לבעלי סברות (חריפים ככל שיהיו):<br /><br />אמרו: הלכה כבית שמאי! אמר להם: דוסא שמעתם, או בן הרכינס שמעתם? אמרו ליה: חיי רבי, סתם שמענו. <br />אמר להם: אח קטן יש לי, <span class='bordeaux'><b>בכור שטן הוא</b></span>, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא <span class='bordeaux'><b>יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת</b></span>, <br />אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב <span class='bordeaux'><b>חגי הנביא</b></span>, ואמר שלשה דברים....<br /><br />הרי לך כמה דברים:<br />חריף בפלפול - מכונה בכור שטן.<br />אפילו 300 סברות לא עומדות מול מסורת אחת.<br />החריפות של בית שמאי לא עמדה להם מול בית הלל, כי על סמך סברות חריפות ככל שתהינה לא מבססים הלכה למעשה.גם הלל כשעלה מבבל, רצה להוכיח לבני בתרה פסח דוחה שבת על סמך סברות ולא קבלו ממנו, עד שאמר <span class='bordeaux'><b>כך שמעתי </b></span>- ואז הפך לנשיא הסנהדרין.","502","","2112","True","True","False","","222","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57763","57762","מדבריך נודף ריח של האקדמיה במדעי היהודת&quot;","25/07/18 10:38","יג אב","תשע&quot;ח","10:38","אליצפן","&quot;אתה מתייחס למקורות ממשנה וכו' כאילו הקב&quot;ה לחש באוזנך&quot; - <span class='bordeaux'><b>המשנה היא דבר ה' </b></span>אשר ניתנה למשה מסיני, ועברה בע&quot;פ עד שבשלב מסוים &quot;עת לעשות לה' <span class='bordeaux'><b>הפרו </b></span>תורתך&quot; - הועלתה על הכתב. - האקדמיה לא מקבלת הנחת יסוד זו. לדעתה זו &quot;פרשנות מאוחרת&quot; המשמעות כפירה <span class='bordeaux'><b>סמויה </b></span>בתורה מן השמים.<br /><br />נכון שיש מקורות תנאיים הסותרים, ועל זה דן התלמוד, ומברר האם זו מחלוקת בין תנאים או בין מקרים שונים, יש גם מסורות בע&quot;פ שלא נכתבו בתלמוד ועל פיהם מדמים או לא מדמים מקרה למקרה. גם מזה מתעלמת האקדמיה - היא לא מוכנה לקבל את העובדה שמה שלא מופיע כתוב לא קיים. כאילו שהמסורת בע&quot;פ חדלה להתקיים עם העלתה על הכתב.<br /><br />&quot;למה לי קרא - סברא&quot; כמה סברות שהיו <span class='bordeaux'><b>הגיוניות </b></span>בתקופה מסויימת הפכו <span class='bordeaux'><b>ללא סבירות</b></span> בדורות מאוחרים יותר? ראה מה עשה הפוסט מודרניזם לכל עולם הערכים. לכן בכל תהפוכות הזמנים הפסוק (קרא) נשאר עומד על תילו חי וקים.<br />יש אנשים שפסוק לא משכנע אותם סברא כן, אזי חז&quot;ל מספקים להם גם סברות, בעיקר זה נוגע למחפשי טעמים למצוות ששם בלי שכנוע הגיוני (סברא) הם לא מקיימים אותם.","502","","2112","True","True","False","","208","77.124.25.6","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57764","57763","תגובתך היא ההוכחה הכי טובה לטענתי","25/07/18 10:45","יג אב","תשע&quot;ח","10:45","אביגדור","אתה קורא מה שאני כותב, ולא מבין בכלל.<br />ואח&quot;כ אתה חושב שמקורות מגמרא להבדיל אתה מבין נכון, ורק הסברות הם לא מוחלטות...<br /><br />תקרא שוב מה שכתבתי. אחרי שתבין נכון, תיווכח עד כמה זה נכון שאי אפשר להסתמך על מה שנראה לך כמקור בלי להפעיל שיקול דעת...<br /><br />ולגבי &quot;למה לי קרא סברא&quot;, הגמרא אומרת זאת למשל על המוציא מחבירו עליו הראיה. זה לא רק בשביל &quot;אנשים שפסוק לא משכנע אותם&quot; או &quot;מחפשי טעמים למצוות&quot;. זו הסיבה שהגמרא מסיקה שא&quot;א לומר שלומדים זאת מפסוק. הגמרא כן מסתמכת על סברא זו, ומתייחסת אליה כהגיונית בכל התקופות, לא פחות מפסוק.<br />שים לב שטענתך על כך שסברות משתנות במהלך הזמנים לעומת פסוקים שנשארים לנצח, היא <b>סברא</b>, ואיתה אתה מנסה לדחות את טענתי שמתבססת על <b>מקור </b>מגמרות מפורשות - &quot;למה לי קרא, סברא&quot;.","571","","2112","True","True","False","","206","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57769","57764","לגבי ההערתך על ה&quot;סברא  שלי&quot;","26/07/18 04:55","יד אב","תשע&quot;ח","04:55","אליצפן","אני שמח ששמת לב, כי עניתי לך ב&quot;סברא&quot; סוף סוף שמים לב להבדל בין סברא להוכחה ע&quot;ס מקור תלמודי..<br /><br />אולם את ה&quot;סברא&quot; שלי אומרים בעלי התוספות:<br /><br />תוספות מסכת שבועות דף כב עמוד ב <br /><br />איבעית אימא קרא כו' - ...<span class='bordeaux'><b>ותימה </b></span>כיון דאיכא סברא ל&quot;ל קרא דהכי פריך בפ&quot;ב דכתובות (דף כב.) גבי הא דאמר רב הונא מנין להפה שאסר הוא הפה שהתיר למה לי קרא סברא הוא הוא אסרה הוא שרי לה <span class='bordeaux'><b>ויש לחלק דיש דברים שאין הסברא פשוטה כל כך וצריך הפסוק להשמיענו הסברא</b></span>.<br /><br />והתוספות עצמם מבססים זאת על מקור בתלמוד, ששואל את אותה שאלה: אם יש סברא למה קרא.","502","","2111","True","True","False","","197","77.124.5.189","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב",""),new Message("57772","57769","שוב ושוב הדיון סוטה לפרטים נקודתיים","26/07/18 05:02","יד אב","תשע&quot;ח","05:02","אביגדור","ויש התעלמות מהמהות.<br /><br />זה שיש סברות חזקות יותר וחזקות פחות - זה הרי ברור. אין בזה שום חידוש.<br /><br />יש גם מקורות חזקים יותר וחזקים פחות. וזה גם ברור.<br /><br />ובקיצור - אחזור שוב: אתה מודה לזה שיש סברות טובות, שאפילו מייתרות את הפסוקים. ואתה מודה שבכל הדורות השתמשו בסברות, לפחות כשלא מצאו מקורות.<br />אז אני שמח שכולנו מסכימים.<br />וכולנו מודים שאם יש מקור טוב, אז מביאים ואתו, ואם לא - מביאים סברא.<br />אשרינו","571","","2111","True","True","False","","190","31.44.139.81","0","57667","זבחים|צו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);