var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=571;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("571","0","אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי...","17/08/09 09:10","כז אב","תשס&quot;ט","09:10","מכון הלכה ברורה","<i>אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים. א&quot;ל: מהו שיסדרו בב&quot;ח? א&quot;ל: גמר 'מיכה' 'מיכה' מערכין. גבי ערכין כתיב &quot;ואם מך הוא מערכך&quot;, גבי ב&quot;ח כתיב &quot;וכי ימוך אחיך&quot;. מנין לערום שלא יתרום? דכתיב &quot;ולא יראה בך ערות דבר&quot; אמר ליה: לאו כהן הוא מר? מאי טעמא קאי מר בבית הקברות? א&quot;ל: לא מתני מר טהרות? דתניא ר&quot;ש בן יוחי אומר: קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין. שנאמר &quot;ואתן צאני צאן מרעיתי אדם&quot;, אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם. </i><br /><br />לכך מצינו שנשתטח (אליהו) על בן הצרפית המת, לפי שהיה בן גויה. <br />ומוסיף הרב שעוועל בהערות שכן פירש רש&quot;י במלכים א יז כא. ועוד הוסיף שלדעת רבינו בחיי, לא נגע בו אליהו, כי אז היה נטמא במגע, שכן מתי עכו&quot;ם אינם מטמאים באוהל, אך במגע ובמשא כן מטמאים. (ור' תוס נזיר ד סע&quot;ב ורמב&quot;ם הל' טומאת מת פ&quot;א הי&quot;ב - הי&quot;ג). <br />ועוד שם: דבר זה (שאמו גויה היתה) חדש הוא, כי על פי המקורות ישראלית כשרה וצדקנית היתה. ירוש' סוכה ה, א, הובא ברד&quot;ק שם, וכן בפרקי דר' אליעזר פל&quot;ג וכן בתוס' קידושין עא ע&quot;א. ובתורת חיים מביא משו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ה סי' ש&quot;א רג שסותר דברי רבינו מכל וכל. <br /><br />(רבינו בחיי, על במדבר פרק כה פסוק יא)","70","","5369","True","True","False","","1365","77.126.99.124","0","0","בבא מציעא|קיד ע&quot;א",""),new Message("572","571","קטע בנושא זה מיערות דבש (א)","17/08/09 09:13","כז אב","תשס&quot;ט","09:13","מכון הלכה ברורה","ויש להבין מה ענין הך שאלות להא דמצא אליהו בבית הקברות, ולא שאל דברים אחרים או בפעם אחרת. אבל הענין כך, כי כבר נתן הזוהר [ח&quot;א ר&quot;כ.] הטעם לזה דקברי עכו&quot;ם אינם מטמאים [באוהל כצ&quot;ל, ובזה תבין מ&quot;ש הגאון המחבר לקמן בכמה שורות והם פגרים מתים כבהמה], משום דבישראל נשאר ניצוצות ורשימה קדושה, ובמקום קדושה שמה יחנו כת הטומאה סביב רשעים יתהלכון, לינוק כמו שיונק הפרעוש מבשר אדם, ולכך מטמאים, כי הם מתדבקים בהילוך לשם, אבל עכו&quot;ם במיתתם רוחם נסע יתרם בם, אין בהם שורש קדושה כלל, והם פגרים מתים כבהמה, ולכך אין בהם טומאה כלל, אך הא תינח בכשרי ישראל, אבל פושעים ורשעים וכיוצא למה יטמאו, אך כבר אמרו והבטיחו כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא איש לא נעדר. <br />...וזהו מאמר הפסוק [תהלים לז, כא] לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן, כי הצדיק בעבור שנתן בעד רשע, בדין הוא שיטול שכרו, והנה אף שהוא רשע גמור והרבה ללות ולא פרע, ויבוא האיש הצדיק הנושה בא לקחת חלקו כנ&quot;ל, הא קיימ&quot;ל [ב&quot;מ קיד.] מסדרין לבעל חוב ומניח לו כלי אוכל נפש ומחיותו לבל יהיה נאבד לגמרי כדין סידור, וכן הדבר, אף שהצדיק נוטל כל שכרו וחלקו כראוי לו, מ&quot;מ מוכרח להניח לו איזה שכר ושרשי קדושה לבל תכרת הנפש, וכלי אוכל נפש חייב להניח לו, לבל יחבול נפש, וברוך שמו כי הוא רחום וחנון לבל ידח ממנו נדח, ולכך [סנהדרין צ.] כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, כי אף שרבו חובות שלו, מ&quot;מ הוא בכלל סידור כפי צרכו בצמצום, והדבר מבואר ונכון, ומזה הטעם כל ישראל מטמאים באוהל כי נשאר להם שורש קדושה כי יש להם חלק לעוה&quot;ב וזהו הדבר כי רבה ראה את אליהו נכנס במקום טומאה לקברי עכו&quot;ם, להיות שאין מטמאין, וקברי ישראל אפילו רשעים גמורים מטמאין, והטעם שנשאר להם שורש קדושה והבלא דגרמא, מטעם סידור לבעל חוב כנ&quot;ל, ולזה שאל מניין שמסדרין לבעל חוב, אולי אין דין סידור נוהג, ואף לרשע ישראל לא נשאר כלום כי בא רעהו הטוב ממנו הצדיק ויבוז כל אשר לו, ועל זה השיב דלמדין מיכה מיכה מערכין, וערכין אינו נוהג רק בישראל ולא בשל נכרי כלל. <br />וחזר לשאול מנין לערום שלא יתרום...","70","","5369","True","True","False","","127","77.126.99.124","0","571","בבא מציעא|קיד ע&quot;א",""),new Message("573","571","קטע בנושא זה מיערות דבש (ב)","17/08/09 09:14","כז אב","תשס&quot;ט","09:14","מכון הלכה ברורה","ובזה יש להבין דידוע מ&quot;ש בזוהר [ח&quot;ב צ&quot;ח ע&quot;ב] כי לפעמים על ידי חטא הדור, נשמות קדושים באים בתוך עכו&quot;ם, ואם זכות הדור גורם, אף הם נעשו גרים גמורים, ואם לאו הם מתים עכו&quot;ם, ומזה באו חסידי וחכמי עכו&quot;ם ופילסופים, כי גנוב נגנבו מארץ עבדים ונשמותיהם הם נשמות ישראל. ואם כן תקשה למה יגרעו שלא יטמאו במותם באהל, כיון שיש להם שארית נפש קדושה, וממקום קדוש יהלכון ושורשם בארץ חיים, אבל התשובה מבוארת, במה שדרש הזוהר [שם] על פסוק ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר, ופירש הנשמה של ישראל, שהיא בת איש כהן, אם היתה לאיש זר, היינו שהיתה בתוך עכו&quot;ם, אין לה חלק בקדשי השמים, שהוא תרומת קדשים, ומלחם אביה לא תאכל, כל זמן שהיא באיש זר, ולכך אין לה חלק כלל מהשפעת אלהים ממעל, וכל זמן היותה בגוף זר, אין לה חלק ונחלה, ובמות הגוף, הנשמה תשוב לשמים, ואין רושם בגוף כלל מנשמה, כדכתיב [ויקרא כ&quot;ב, יג] ושבה אל בית וכו', ואז מלחם אביה תאכל, אבל כל זמן היותה בגוף, אין כאן שורש קדושה כלל, ואף טומאה אין כאן, והטעם למה מתרומת קדשים לא תאכל בהיותה בגוף איש זר, משום דהוא ערום, כמ&quot;ש כל עכו&quot;ם ערומים הם מסטרא דנחש, והנחש היה ערום, וערום אין לו בתרומה. ולזה שאל, מנין לערום שלא יתרום, עד שאתה מחליט שאין לו חלק כל כך בקדשי שמים, והשיב, דכתיב לא יראה בך ערות דבר, וכאן הם ערות דבר, ואין כאן השרית קדושה דשב מאחריך וא&quot;ש, ודוק.    <i>[מדוע דווקא את השאלות הללו שאל רבה בר אבוה? מפני שהכל קשור להמצאותו של אליהו בבית קברות של עכו&quot;ם. רבה ראה את אליהו נכנס במקום טומאה לקברי עכו&quot;ם, להיות שאין מטמאין, וקברי ישראל אפילו רשעים גמורים מטמאין, והטעם שנשאר להם שורש קדושה והבלא דגרמא, מטעם סידור לבעל חוב, שמניח לו כלי אוכל נפש ומחיותו לבל יהיה נאבד לגמרי, ולכן שאל מניין שמסדרין לבעל חוב, אולי אין דין סידור נוהג, ואף לרשע ישראל לא נשאר כלום כי בא רעהו הטוב ממנו הצדיק ויבוז כל אשר לו, ועל זה השיב דלמדין מיכה מיכה מערכין, וערכין אינו נוהג רק בישראל ולא בשל נכרי כלל. ואחר כך הקשה למה יגרעו חסידי אומות העולם וחכמיהם, שנשמותיהם הם נשמות ישראל מדוע לא יטמאו במותם באהל, הרי יש להם שארית נפש קדושה?! והתשובה על כך היא שכל זמן היותה בגוף זר (היינו ערום), אין לה חלק ונחלה. ולכן שאל 'מנין לערום שלא יתרום?' עד שאתה מחליט שאין לו חלק כל כך בקדשי שמים, והשיב, דכתיב לא יראה בך ערות דבר, וכאן הם ערות דבר, ואין כאן השרית קדושה.] </i><br /><br />(יערות דבש, חלק ראשון - דרוש טז)","70","","5369","True","True","False","","167","77.126.99.124","0","571","בבא מציעא|קיד ע&quot;א",""),new Message("575","571","&quot;ואין לפקפק אחרי דברי אליהו&quot;","17/08/09 11:51","כז אב","תשס&quot;ט","11:51","לינקוש","&quot;...וסוף הענין מביא בגמרא מעשה דאליהו, דאשכחיה רבה בר אבוה דהוה קאים בבית הקבות של גוים, אמר ליה מה הוא שיסדרו בבעל חוב... ואין לפקפק אחרי דברי אליהו, וכן פסקו כל הגאונים ורבינו אלפסי. ואף על גב דרבי יעקב משמיה דרבי פדת ורבי ירמיה משמיה דאלפא אמרו דרך פשיטות בגמרא דאין מסדרין בבעל חוב, אנו אין לנו אחר דברי אליהו פקפוק...&quot;  (ספר החינוך, מצוה שנ).","58","","5369","True","True","False","","167","77.126.99.124","0","571","בבא מציעא|קיד ע&quot;א",""),new Message("586","571","טומאת קברי עכו&quot;ם - דברי ה&quot;אור החיים&quot;","17/08/09 20:56","כז אב","תשס&quot;ט","20:56","ERIK85","בתחילת פרשת חוקת (במדבר י&quot;ט, ב') כותב ה&quot;אור החיים&quot; הק':<br />&quot;...ובמותם, גם כן, תתרבה הטומאה כאמרו ז&quot;ל בפסוק, אדם כי ימות וגומר, ישראל מטמאים באוהל ואין אומות העולם מטמאין באוהל. וכבר המשלתי במקום אחר ענין זה, לב' כלים שהיו אצל בעל הבית, אחת מלאה דבש, ואחת מלאה זבל, ופנה אותם והוציאם לחוץ מהחדר. אותה שהייתה מלאת דבש מתקבצים לה כל הזבובים והרמשים. ואותה שהיתה מלאה זבל, הגם שיכנסו לה קצת מהרמשים לא ישוה לשל דבש. כמו כן אדם מישראל שמת, להיותו מלא קדושה המתוקה והערבה. בצאת הנפש ונתרוקן הגוף, יתקבצו הקליפות לאין קץ. שהם כוחות הטומאה, התאבים תמיד, להידבק בקדושה להנות מהערב. ולזה יטמא באוהל. ואפילו אלף בתים מקורים, ואחת פתוחה לחברתה, הטומאה תמלא כל החדר המקורה. מה שאין כן, אשר לא מזרע ישראל, להיותו משולל מהקדושה, אין כל כך התקבצות הטומאה, אלא חלק הממית הנדבק בגוף. ואשר יסובב הכל היא התורה...&quot;","78","","5369","True","True","False","","176","87.68.85.161","0","571","בבא מציעא|קיד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);