var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=57038;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("57038","0","מיקום מזבח העולה","10/06/18 17:43","כז סיון","תשע&quot;ח","17:43","אבי גרינבלט","בסיכום מחלוקת התנאים עולה נקודה למחשבה .<br />עסקינן בתנאים שחיו בסמוך מאד לבנין בית שני , רבי אליעזר בין יעקב שדעתו מסיימת את המחלוקת חי עדיין בסוף בית שני (עפ&quot;י דעות ומחקרים מסויימים).<br />הבבלי והירושלמי ביומא מלמדים שרבי אליעזר בן יעקב שנה את מסכת מדות.<br />כיצד ניתן להבין שסמיכות כה גדולה לבנין הבית ועדיין אין הכרעה היכן עמד מזבח העולה (כלי שרת עצום ולא אחד מכלי השרת הקטנים) ?!","539","","2155","True","True","False","","812","95.86.72.27","0","0","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57041","57038","זה לא היה סמוך לבנין הבית","10/06/18 19:21","כז סיון","תשע&quot;ח","19:21","דוד כוכב","רבי אליעזר בין יעקב אכן היה סמוך, ומה שהעיד העיד. אך התנאים החולקים כבר היו כ-150 שנה אחר החורבן ולא יכלו להשיג עדויות, כמו שהיום לא ניתן להשיג עדויות על ביתו של רבי עקיבא איגר.<br />גם סמוך לחורבן לא כל אחד יכל להגיע למקדש בודאי לא לעזרת כהנים, והיו מאבקים סביבו.<br />וגם אם נעשה במקדש בזמן כלשהו באופן מסוים עדין נתנה רשות לחולק לחלוק. כך מצינו בציץ, במסכת שבת דף סג ע&quot;ב: &quot;ציץ... וכתוב עליו בשתי שיטין: יו&quot;ד ה&quot;א למעלה וקודש למ&quot;ד למטה. ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי: אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה' בשיטה אחת&quot;.","125","","2155","True","True","False","","225","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57043","57038","שאלתך, כנראה, טובה יותר מתשובתי. ואעפ&quot;כ","10/06/18 19:50","כז סיון","תשע&quot;ח","19:50","אביגדור","זה אמנם מוזר, אבל יש מקרים ששני אנשים, ששניהם אמינים ומציאותיים, זוכרים שונה מה שהם ראו, גם אם זה לא לפני זמן רב.<br />זה קורה בעיקר באירועים קצרים ופתאומיים, כמו עדים לתאונת דרכים או לפשע, שזוכרים את האירוע בצורה שונה (וזה נובע מכך שהם לא באמת ראו את כל האירוע, אלא המוח משלים לבד את האירוע על סמך שברי המידע, ומבלבל בין החושים לבין הפרשנות), אבל זה יכול לקרות גם לגבי אירועים מבוססים יותר.<br />(למשל: באחד הפיגועים, אחד הניצולים, שראה את המחבל ממרחק של מטרים ספורים, העיד אח&quot;כ בצרה ברורה שהמחבל היה בלונדיני. דבר שלא מתאים לגופה וגם לכל שאר העדויות)<br />במשפחות רבות שאני מכיר, יש ויכוחים בין האמא לסבתא על אירועים שונים שקרו, האם קרו ואיך קרו...<br /><br />ושוב, השאלה חזקה יותר מהתשובה...<br /><br />עכ&quot;פ יש להוסיף שגם מי שביקר בבית המקדש - כמו שאמור כל יהודי לעשות לפחות שלוש פעמים בשנה, לא תמיד עמד מול המזבח והסתכל אם המזבח עומד מול פתח ההיכל או נוטה לאחד הכיוונים.","571","","2155","True","True","False","","163","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57042","57041","&gt;&gt;&gt;","10/06/18 19:28","כז סיון","תשע&quot;ח","19:28","אבי גרינבלט","א. כיצד החשבון של 150 שנה.?<br />ב. אין בעיה עם הרשות לחלוק אלא כיצד דבר כה מהותי לא היה ידוע?","539","","2155","True","True","False","","103","37.26.148.249","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57044","57041","רבי אליעזר לא היה 150 שנה אחרי הבית","10/06/18 19:53","כז סיון","תשע&quot;ח","19:53","אביגדור","א. ככל הנראה אפילו ר&quot;ע, תלמידו של ר&quot;א, ראה את הבית בצעירותו.<br />ב. הדוגמא לבית של הרעק&quot;א כמובן לא מתאימה. לא כל יהודי ביקר בביתו של הרעק&quot;א שלוש פעמים בשנה, בוודאי שלא ראה חשיבות היכן בדיוק נמצא ארון הספרים, למשל.<br />ג. הדוגמא מהציץ חשובה. אבל היא שונה. מדובר על עדות של אדם אחד שראה באופן חד פעמי (ואולי יש גם לדון האם מה שהוא ראה זה הציץ המקורי).","571","","2155","True","True","False","","166","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57091","57041","גם אחרי החורבן עדיין היו ניכרים השרידים","12/06/18 13:10","כט סיון","תשע&quot;ח","13:10","אליצפן","גם אחרי החורבן עדיין היו ניכרים השרידים על הר הבית, <span class='bordeaux'><b>במשך עשרות שנים</b></span>. ר&quot;ע וחבריו ראו שועל יוצא מבין קודשי הקודשים.<br /><br />רק אחרי מרד בר כוכבא נחרש ההר והוקם עליו בית ע&quot;ז.<br /><br />לכן תמוהה המחלוקת על מקום המזבח בפערים של עשרות אמות.<br /><br />מסקירה של התגובות עד כה אני מצטער כי כולן מבוססות על <span class='bordeaux'><b>סברות</b></span>.","502","","2153","True","True","False","","171","77.124.37.216","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57046","57042","&gt;&gt;&gt;  <img src='/icon/7.gif'>  <img src='/icon/15.gif'>","10/06/18 21:18","כז סיון","תשע&quot;ח","21:18","דוד כוכב","א. עסקנו בזה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=47866'>באשכול זה</a>.<br /><br />ב. שתי תשובות בדבר:<br />1. צרות הגלות השכיחו הרבה דברים, גם חשובים יותר.<br />2. כשכולם עסוקים בדבר - הכל נראה ידוע ופשוט לעילא, ואין איש שם על לב לזוכרם.<br />ופתאום כשהדבר מסתלק - (משלי כג, ה) הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם.....  <img src='/icon/7.gif'>  <img src='/icon/15.gif'>","125","","2155","True","True","False","","222","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57049","57043","התנאים אינם כאדם רגיל","10/06/18 21:54","כז סיון","תשע&quot;ח","21:54","אבי גרינבלט","הם מורים הוראה בישראל ואולי אף לעת&quot;ל והפסיקה שלהם נובעת מידיעה או קבלה במסורת","539","","2155","True","True","False","","117","95.86.72.27","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57045","57044","כך כתבתי גם אני","10/06/18 21:09","כז סיון","תשע&quot;ח","21:09","דוד כוכב","רבי יוסי ורבי יהודה ברבי יוסי החולקים במיקום המזבח היו מאוחר הרבה יותר. והם לא יכלו לראותו כשם שאנו לא רואים את ביתו של רע&quot;א.<br /><br />הדוגמא מהציץ באה להמחיש שלמרות שאין סיבה לפקפק בעדותו של אותו תנא הגאון שהעיד שברי לו שזהו ציץ המקדש, עדין חלקו עליו להלכה, ותירץ הרב מרדכי אליהו שכל כהן גדול היה עושה לעצמו ציץ כדעת רבו.","125","","2155","True","True","False","","213","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57048","57045","האחרים קדמו להם בוודאות","10/06/18 21:52","כז סיון","תשע&quot;ח","21:52","אבי גרינבלט","ראב&quot;י כנראה כן חי בסוף בית שני ואחרי ששנה את מסכת מדות , מי בעצם מוסמך לחלוק עליו ? אם כל האחרים קיבלו במסורת מיקום שונה , משמע שיש כאן מחלוקת במציאות בדבר כה מהותי.<br />[מיקום מזבח העולה לא השתנה ואינו כענין הציץ].","539","","2155","True","True","False","","124","95.86.72.27","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57053","57048","כאן מדובר ברבי אליעזר בן יעקב השני","11/06/18 00:22","כח סיון","תשע&quot;ח","00:22","דוד כוכב","רבי אליעזר בן יעקב הראשון - של מסכת מידות מדבר בלשון עדות מה ראה.<br />בפרק א משנה ב: &quot;רבי אליעזר בן יעקב אומר פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן&quot;.<br />פרק ב משנה ה: &quot;אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת&quot;.<br />פרק ב משנה ו: &quot;רבי אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה&quot;.<br />פרק ה משנה ד: &quot;אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת&quot;.<br />ומדובר ברבי אליעזר בן יעקב של זמן המקדש.<br /><br />ואילו אצלנו בדף נט ע&quot;א רבי אליעזר בן יעקב דורש את דינו מהפסוק: &quot;רבי אליעזר בן יעקב אומר: צפונה - שיהא צפון פנוי מכלום ואפילו מן המזבח&quot;.<br />והוא נחלק כאן עם חבריו רבי יהודה ורבי יוסי בני דורו, שנמנה עמם כמעט בסופם במסכת גיטין דף סז ע&quot;א: &quot;דתניא, איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים: ר&quot;מ - חכם וסופר, ר' יהודה - חכם לכשירצה, ר' טרפון - גל של אגוזין, רבי ישמעאל - חנות מיוזנת, ר&quot;ע - אוצר בלום, ר' יוחנן בן נורי - קופת הרוכלים, רבי אלעזר בן עזריה - קופה של בשמים, משנת רבי אליעזר בן יעקב - קב ונקי, רבי יוסי - נמוקו עמו, רבי שמעון - טוחן הרבה ומוציא קימעא&quot;.<br />ובזה מיושבת קושיית תוספות מסכת זבחים דף נט ע&quot;א ד&quot;ה &quot;שיהא צפון פנוי מכלים - אפילו מן המזבח, צריך לדקדק במתני' דמדות שלא תקשה דרבי אליעזר בן יעקב ס&quot;ל הכא כוליה מזבח בדרום קאי ובפ&quot;ק דיומא (דף טז.) מוקמינן מתני' דמדות כר&quot;א בן יעקב&quot;.<br />וביתר פירוט, בתוספות יום טוב מסכת מידות פרק ה משנה ב:<br />&quot;ותימה דבמ&quot;ה פ&quot;ב אמרי' דסתם מתני' דמדות ראב&quot;י ובפ&quot;ג דיומא מ&quot;ט כתבתי דלראב&quot;י מזבח לאו בצפון קאי כלל&quot;.","125","","2154","True","True","False","","207","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57050","57049","או מתפיסת המציאות בעינהם","10/06/18 22:26","כז סיון","תשע&quot;ח","22:26","אור חדש","שזה וודאי שייך ל'ידע' וגם שייך לטעות בו(ולכן 'אין לדיין אלא כפי שרואות עיניו'  הגם שייתכן וטועה בכך) ,  ואל תעלה בדעתך שהיו התנאים ז&quot;ל נעדרי הטעות שאין זו אלא טעות המובילה לכפירה חלילה","458","","2155","True","True","False","","117","213.151.55.26","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57052","57049","בוודאי שאינם כאדם רגיל","10/06/18 23:34","כז סיון","תשע&quot;ח","23:34","אביגדור","אלא היתה להם מסירות נפש עצומה ללימוד התורה וללמדה וכו' וכו'.<br />אבל זה לא קשור לזה שלא יכול להיות שטעו.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כה עמוד ב:<br />רב כהנא ורב אסי, הדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב, והדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב, דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע","571","","2155","True","True","False","","162","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57059","57053","יש&quot;כ","11/06/18 08:34","כח סיון","תשע&quot;ח","08:34","אבי גרינבלט","","539","pdf","2154","False","True","False","","130","81.218.144.99","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א","0-pdf"),new Message("57060","57053","סליחה, זו טעות שלי","11/06/18 09:31","כח סיון","תשע&quot;ח","09:31","אביגדור","","571","","2154","False","True","False","","136","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57092","57091","עובדה שהחולקים לא בדקו וכנראה לא יכלו","12/06/18 13:21","כט סיון","תשע&quot;ח","13:21","דוד כוכב","","125","","2153","False","True","False","","154","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57095","57092","זו השאלה איך לא הייתה מסורת?","12/06/18 13:35","כט סיון","תשע&quot;ח","13:35","אליצפן","","502","","2153","False","True","False","","156","77.124.37.216","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57103","57095","על סמך אתה סבור שצריכה להיות?","12/06/18 16:09","כט סיון","תשע&quot;ח","16:09","דוד כוכב","","125","","2153","False","True","False","","163","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57104","57103","כל התורה שלנו בנוייה על מסורת","12/06/18 17:02","כט סיון","תשע&quot;ח","17:02","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פח עמוד ב <br /><br />תניא, אמר רבי יוסי: מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל, אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת הגזית, ושני בתי דינין של עשרים ושלשה, אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה, ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל. <br />הוצרך הדבר לשאול - שואלין מבית דין שבעירן, <span class='bordeaux'><b>אם שמעו - אמרו להן</b></span>, <br />ואם לאו - באין לזה שסמוך לעירן. <span class='bordeaux'><b>אם שמעו - אמרו להם</b></span>, <br />ואם לאו - באין לזה שעל פתח הר הבית. <span class='bordeaux'><b>אם שמעו - אמרו להם</b></span>, <br />ואם לאו - באין לזה שעל פתח העזרה. ואומר: כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי. <span class='bordeaux'><b>אם שמעו - אמרו להם</b></span>, <br />ואם לאו - אלו ואלו באין ללשכת הגזית... נשאלה שאלה בפניהם, <span class='bordeaux'><b>אם שמעו - אמרו להם</b></span>, ואם לאו - עומדין למנין. רבו המטמאים - טמאו, רבו המטהרין - טהרו. <br /><br />איך לא <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>על עובדות בשטח, שהיו ידועות לכל רק לפני כמה עשרות שנים?","502","","2153","True","True","False","","188","77.124.37.216","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57105","57104","אני מסכים שאחרי כל התשובות","12/06/18 17:40","כט סיון","תשע&quot;ח","17:40","אביגדור","שענו, ושיענו, ככל הנראה עדיין הקושיא חזקה.<br />אבל - המשפט &quot;כל התורה שלנו בנויה על מסורת&quot; בהחלט אינו מדויק. <br />למסורת יש חלק חשוב בהלכה, אך לא הכל.<br />יש הרבה מחלוקות בסברא או על סמך בדיקת המציאות בהווה, ולא על סמך מסורת בעבר.<br /><br />יש לנו מחלוקות על מספר ההדסים והערבות, על כיצד מתפללים שמונה עשרה ועוד כהנה וכהנה, שלא מסתבר לומר שנחלקו במסורות שונות.","571","","2153","True","True","False","","219","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57114","57104","הבאת מקור בודד לחשיבות המסורת","13/06/18 10:33","ל סיון","תשע&quot;ח","10:33","אור חדש","ואוסיף על הנ&quot;ל <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DafYomi_Page_Search.aspx?text=%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99&source=0&massechet=&medaf=&addaf='>עוד כמה</a>  (שים לב כמה דפים נוספים כאלה יש למטה)<br />אומנם ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DafYomi_Page_Search.aspx?text=%D7%A7%D7%A1%D7%91%D7%A8&source=0&massechet=&medaf=&addaf='>כאן</a> שיש אלפים רבים שלא כמותו (שים לב כמה דפים נוספים כאלה יש למטה)<br /><br />גם לגבי המקור שהבאת יש להבינו בצורה יותר מדוייקת ע&quot;פ הנפסק בהלכ' ממרים ברמב&quot;ם<br /><br />דִּבְרֵי קַבָּלָה אֵין בָּהֶן מַחְלֹקֶת לְעוֹלָם וְכָל דָּבָר שֶׁתִּמְצָא בּוֹ מַחְלֹקֶת בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ קַבָּלָה מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ. וּדְבָרִים שֶׁלְּמֵדִין מִן הַדִּין אִם הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בֵּית דִּין הַגָּדוֹל כֻּלָּן הֲרֵי הִסְכִּימוּ. וְאִם נֶחְלְקוּ בָּהֶן הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב וּמוֹצִיאִין הַדִּין אַחַר הָרַבִּים...  בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ וְדָנוּ דִּין. <b>וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וְנִרְאֶה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ. הֲרֵי זֶה סוֹתֵר וְדָן כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינָיו.</b> שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז-ט) 'אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם'. אֵינְךָ חַיָּב לָלֶכֶת אֶלָּא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרְךָ:<br /><br />כלומר גם דבר שמקובל כאמת מדור קודם מותר לב&quot;ד מאוחר לדון כפי דעתם והיא גם הדעה <b>הקובעת</b> נגד המקובל<br /><br />אם כן יש בהחלט מקום <b>למסורת </b>בתורתנו אך זו קרן זווית קטנה בלבד ביחס ליצירה הגדולה שפעלו התנאים והאמוראים <b>בסברתם </b>ואכן כל גדולי ישראל המשיכו מפעלם אח&quot;כ בכח פלפולם וסברתם<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=35189'>וכפי שביארתי</a> כבר זה היה כוחו של משרע&quot;ה שלא נכנע לעצת השטן שניסה לטעון את טענתך כנגדו אלא זכה לברר את האמת כפי שהסביר לך לעיל הר' אביגדור","458","","2152","True","True","False","","102","213.151.55.26","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57115","57104","ומהדף של היום","13/06/18 11:05","ל סיון","תשע&quot;ח","11:05","אור חדש","<span class='bordeaux'><b>אמר ר''ש בן פזי משום בר קפרא שיתין הוסיפו מעיקרא סבור מזבח אדמה שהוא אטום באדמה ולבסוף סבור שתיה כאכילה ומאי מזבח אדמה שהוא מחובר באדמה שלא יבננו לא ע''ג כיפים...</b></span><br /><br />כלומר לא רק שלא חיפשו מה המסורת ביחס למזבח אלא אף עשו במודע בהפך מהמקובל במסורת רק בגלל שסברו בזה סברה חדשה הפך המקובל!<br />אם כן אין כלל עניין לחפש 'היכן עמד' בעבר אלא לברר הסברא היכן ראוי לעמוד<br /><br />אומנם בהמשך שם נראה להפך שהכל תלוי במסורת ועדות לברר העניין א&quot;נ מותר לבדוק ארכיאולוגית ולברר היכן היו החומות בבניין הקודם (ובמזבח לא היה ניכר שלא היה לו חומות אלא כולו מילוי אבנים וסיד שלא ניכר בהם יסודות לגבולותיו)","458","","2152","True","True","False","","124","213.151.55.26","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57106","57105","המחלוקות נובעות משכחה.","12/06/18 18:52","כט סיון","תשע&quot;ח","18:52","אליצפן","השאלה הראשונה שנשאל כל בית דין בכל רמה שהיא: האם שמעת? עד שלא בררו שאין לאף אחד מסורת מתחילים לדון.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף פח עמוד ב <br /><br /> משרבו תלמידי שמאי והלל <span class='bordeaux'><b>שלא שמשו כל צרכן </b></span>- רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות. <br /><br />זה פועל יוצא של גלות אבל לא לכתחילה. וככל שהגלות התארכה כן רבו המחלוקות.","502","","2153","True","True","False","","173","77.124.37.216","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57108","57106","שלוש נקודות","13/06/18 07:52","ל סיון","תשע&quot;ח","07:52","אביגדור","א. אם נסתמך על המקורות מתקופת התנאים שבידינו - דהיינו ברייתות וכד' (ממשניות א&quot;א להביא הרבה ראיות כי הן מאוד מתומצתות בד&quot;כ) אז נראה שרוב המחלוקות שמפורש טעמן - הוא מסברא, מדרכי לימוד שונות, ומדרשות מפסוקים באופנים שונים (שכמובן גם נובעות מסברות). כמה מקומות ראינו שבמחלוקת תנאים, אחד הצדדים מביא ראיה מכך שכך נהגו תנאים בדור שלפניו? (כמובן שאצל אמוראים יש הרבה ראיות מהתנאים, אבל זה לא בגלל מסורת אלא בגלל המחויבות של התנאים לא לחלוק על האמוראים)<br /><br />ב. מקורות על כך שיש צד מסוים של מעלה במחלוקות, ושזה לא תמיד בדיעבד משכחה (כמובן שלא מדובר על כל המחלוקות):<br />ריטב&quot;א עירובין יג: משה קיבל מסיני מ&quot;ט טעמים לכל צד, ונמסר לחכמי ישראל איך לפסוק, ולכן &quot;אלו ואלו דברי אלקים חיים&quot;.<br />דרשות הר&quot;ן דרוש שלישי הוצאת מוסד הרב קוק עמוד קכ: משה קיבל מסיני גם את המחלוקות בין חכמי ישראל.<br /><br />ג. מה שהגמרא אומרת שהמחלוקות רבו מכך שהיו תלמידים שלא שמשו כל צרכן (והמאירי אכן לומד מכך שראוי למעט במחלוקות), זה לא בטוח שזה רק משכחה של פרטי דינים. בהחלט יכול להיות שזה גם ירידה בדרכי הלימוד ובסברה, שנובעות מכך שלא שמשו כל צרכן (כמו שגם היום תראה שמי שחסר לו בסברה ישרה יגיע לדעות זרות ומוזרות, וזה בגלל חוסר בסברה ולא בגלל חוסר ידע).","571","","2152","True","True","False","","158","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57109","57108","הרמב&quot;ם מתמצת זאת במפורש","13/06/18 08:38","ל סיון","תשע&quot;ח","08:38","אליצפן","לגבי סעיף א. <br /><br />הקדמת הרמב&quot;ם למשנה <br /><br /> שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל, לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי שאחד אמר שמי שסימא עין אדם מסמין את עינו כמאמר ה' יתעלה עין בעין, ואחר אמר דמים בלבד הוא חייב. גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר שאחד אמר שהוא האתרוג, ואחר אמר שהוא הפריש או הרמון או זולתם. גם לא מצאנו מחלוקת בעץ עבות שהוא ההדס. ולא מצאנו מחלוקת בפירוש אמרו יתעלה וקצותה את כפה שהוא דמים. ולא במה שנאמר ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף שאין מבצעין עונש זה אלא אם היא אשת איש דוקא. וכן עונש מי שלא נמצאו לה בתולים שנסקלת לא שמענו בה חולק מימות משה ועד עכשיו שאינו אלא אם היא אשת איש ונתברר בעדים והתראה שאחרי הקידושין זינתה. וכן כל כיוצא בזה בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה, ועליהם ועל כיוצא בהם אמרו כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא. וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה. וכך למידותם גם על ההדס. ולמידותם שהעונש ממון הוא שחייב לשלם מי שאבד לחבירו אבר מן האיברים, וכך למידותם על בת כהן האמורה שם שהיא אשת איש, וכל הדומה לזה אינו אלא לפי היסוד הזה, וזהו ענין אמרם כללותיה ופרטותיה, כלומר הענינים שתראה אותנו למדים אותן בכלל ופרט וכן ביתר שלש עשרה מדות הם קבלה ממשה מסיני, אלא שאע&quot;פ שהם קבלה ממשה לא אמרו בהן הלכה למשה מסיני, שאין אנו אומרים פרי עץ הדר הוא אתרוג הלכה למשה מסיני, או חובל בחברו משלם לו ממון הלכה למשה מסיני, לפי שכבר קדם שהכלל אצלינו שכל הפירושים כולם קבלה ממשה ויש להם כמו שאמרנו רמזים במקרא, או שנלמדים באחת המדות כמו שאמרנו.","502","","2152","True","True","False","","171","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57110","57108","לגבי סעיף ב'-וג'","13/06/18 08:45","ל סיון","תשע&quot;ח","08:45","אליצפן","לסעיף ב:<br /><br />דברי הרמב&quot;ם (שהבאתי בתשובה לסעיף א) מלמדים שמדובר על <span class='bordeaux'><b>טעמי </b></span>מצות ולא על ההלכות עצמן?<br />גם הריטב&quot;א מדבר על מ&quot;ט <span class='bordeaux'><b>טעמים </b></span>אך לא מ&quot;ט מסקנות הלכתיות.<br /><br />לסעיף ג':<br /><br />הקדמת הרמב&quot;ם למשנה <br /><br />אבל אמרם משרבו תלמיד שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת בישראל, ענין דבר זה ברור מאד, כי שני אנשים שהם <span class='bordeaux'><b>שווים בהבנה ובעיון ובידיעת הכללים שלמדים מהם לא תהיה ביניהם מחלוקת</b></span> במה שלומדים באחת המדות בשום פנים, ואם תהיה תהיה מועטת, כמו שלא מצאנו מחלוקת בין שמאי והלל אלא בהלכות אחדות, לפי שדרכי למודם בכל מה שהיו לומדים אותו באחת המדות היו קרובים זה לזה, וגם הכללים <span class='bordeaux'><b>הנכונים </b></span>שהיו אצל זה היו אצל השני. <br />וכאשר <span class='bordeaux'><b>נתמעט</b></span> למוד תלמידיהם <span class='bordeaux'><b>ונחלשו </b></span>אצלם דרכי הדין בהשואה לשמאי והלל רבותיהם נפלה מחלוקת ביניהם בשעת המשא ומתן בהרבה ענינים, לפי שכל אחד מהם דן לפי <span class='bordeaux'><b>כח שכלו ולפי הכללים הידועים לו</b></span>. <br /><span class='bordeaux'><b>ואין להאשימם</b></span> בכך, כי לא נוכל אנחנו להכריח שני בני אדם המתוכחים שיתוכחו לפי [רמת] שכלם של יהושע ופינחס, וגם אין אנחנו רשאים לפקפק במה שנחלקו בו מפני שאינם כשמאי והלל או למעלה מהם, כי לא חייב אותנו בכך ה' יתעלה. אלא חייב אותנו לשמוע מן החכמים חכמי איזה דור שיהיה, כמו שאמר או אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת. <span class='bordeaux'><b>ועל אופן זה נפלה מחלוקת, לא שטעו בקבלתם וקבלת האחד אמת והשני בטלה</b></span>. וכמה <span class='bordeaux'><b>ברורים </b></span>דברים אלה למי שמתבונן בהם, וכמה <span class='bordeaux'><b>גדול היסוד הזה בתורה</b></span>.","502","","2152","True","True","False","","184","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57145","57108","ראיות רבות יש שכך נהגו תנאים בדורות לפני","14/06/18 12:30","א תמוז","תשע&quot;ח","12:30","דוד כוכב","ביחוד רבי יהודה/יודה, עשרות איזכורים: &quot;אמר רבי יהודה מעשה ב...&quot; שכך הוא מנסה להוכיח את דעתו, וחכמים משיבים לו בפעמים רבות: &quot;לא כך היה מעשה/המעשה&quot;.<br />ולא רק רבי יהודה, גם רבי מאיר, רבי יוסי, רבי שמעון, רבי אליעזר, ועוד ועוד. אבל לא רבי יהושע למשל.","125","","2151","True","True","False","","161","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57113","57109","הערה: ים של שלמה ב&quot;ק פ&quot;ח א","13/06/18 09:47","ל סיון","תשע&quot;ח","09:47","אביגדור","סובר שעין תחת עין זו דרשה ממש, ולא שקיבלו מסיני את הדין ורק חיפשו לו מקור.<br />אמנם גם הוא מודה שדרשה זו היא ודאית, כלומר שע&quot;פ הדרשה ברור להם שאכן כך היתה הכוונה מסיני.<br /><br />כמו&quot;כ דברי הרמב&quot;ם שמעולם לא היתה מחלוקת על כך שאינו ממש, אינם מיושבים עם הפסיקתא על הפסוק, שאומרת בדעת ר?&quot;א שאם התכוון לתת מום בחבירו, נזק ינתן בו ממש עין תחת עין.","571","","2152","True","True","False","","165","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57112","57110","הצלחת לבלבל אותי...","13/06/18 09:39","ל סיון","תשע&quot;ח","09:39","אביגדור","בהתחלה טענת שכל התורה בנויה על מסורת, ושכל שאלה בכל בית דין פותחת בשאלה האם שמעת. <br />אני הגבתי לך שמחלוקות רבות נובעות מסברות שונות ודרכי לימוד שונות, ולא מחוסר זכירה של המסורת.<br /><br />ואז אתה מביא את הקדמת הרמב&quot;ם למשנה שאומרת... שהמחלוקות לא נובעות מטעות בקבלתם, שסיבות המחלוקות הן מהבדלים בכח סברתם ובכללי הלימוד שלהם...<br />אז לא כ&quot;כ הבנתי מה אתה רוצה להוכיח מהרמב&quot;ם...<br /><br />נ.ב. הריטב&quot;א מדבר על הגמרא של אלו ואלו דברי אלקים חיים - שדנה על מחלוקות ב&quot;ש וב&quot;ה. זה לא מחלוקות בטעמים אלא בהלכות.","571","","2152","True","True","False","","177","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57124","57112","אתן הסבר מפורט יותר","13/06/18 18:05","ל סיון","תשע&quot;ח","18:05","אליצפן","ע&quot;פ הרמב&quot;ם א<span class='bordeaux'><b>ין מחלוקת על מסורות ממשה מסיני.</b></span> מחלוקות יכולות לקרות רק בהלכות שנתשכחו, (כמו בימי אבלו של משה) והיו צריכים לשחזר אותם בעזרת המידות שהתורה נדרשת בהם.<br /><br />גם שחזור זה היה לו תבנית קבועה ולא היה מחלוקת איך משתמשים במידות השונות. לכן כמעט לא היו מחלוקות גם בשחזור.<br /><br />משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צורכם, התרופף הידע איך משתמשים במידות שהתורה נדרשת בהם, והגיעו למסקות שונות (חלוקות), ומזה רבתה המחלוקת בישראל.<br /><br />אבל לא בהלכות שהיו להן מסורות מסיני.<span class='bordeaux'><b></b></span>.<br /><br />אלו תמצית דברי הרמב&quot;ם בהקדמתו לפרוש המשנה.","502","","2152","True","True","False","","179","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57117","57113","לפי הרמב&quot;ם לא היה מעולם עין תחת ממש","13/06/18 15:56","ל סיון","תשע&quot;ח","15:56","אליצפן","רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק פרק א הלכה ז<br /><br /> אַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ נִרְאִין מֵעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, <span class='bordeaux'><b>כֻּלָּן מְפֹרָשִׁין הֵן מִפִּי מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי</b></span>, וְכֻלָּן <span class='bordeaux'><b>הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה</b></span> הֵן בְּיָדֵינוּ, וְכָזֶה רָאוּ אֲבוֹתֵינוּ דָּנִין בְּבֵית דִּינוֹ <span class='bordeaux'><b>שֶׁלִּיהוֹשֻׁעַ </b></span>וּבְבֵית דִּינוֹ <span class='bordeaux'><b>שֶׁלִּשְׁמוּאֵל </b></span>הָרָמָתִי וּבְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמְדוּ מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁו.<br /><br />חיפוש המקור בתורה שבכתב לא בא כדי ללמוד הלכה אלא כדי למצוא התאמה בין המסורת לבין מה שהועלה על הכתב בסוף ימיו של משה.","502","","2152","True","True","False","","174","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57147","57113","שיטת רבי אליעזר","14/06/18 12:35","א תמוז","תשע&quot;ח","12:35","דוד כוכב","שהפסוק עין תחת עין הוא כפשוטו, ואולם ניתן לפצות בממון. ואולי לכך כוון הרמב&quot;ם גם לשיטת ר&quot;א.<br />דומה לשמות כא, כט-ל:<br />וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו:<br />לעומת:<br />במדבר לה, לא-לב:<br />וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע <b>לָמוּת </b>כִּי מוֹת יוּמָת: וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר <b>לָנוּס </b>אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן:","125","","2151","True","True","False","","182","212.76.101.141","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57120","57114","הערות","13/06/18 16:45","ל סיון","תשע&quot;ח","16:45","אליצפן","כלומר גם דבר <span class='bordeaux'><b>שמקובל </b></span>כאמת מדור קודם מותר לב&quot;ד מאוחר לדון כפי דעתם והיא גם הדעה הקובעת נגד המקובל.<br /><br />רק שכחת דבר קטן לא מדובר על דברים <span class='bordeaux'><b>ש&quot;שמעו</b></span>&quot; - קרי מסורת מסיני אלא דברם שפסקו <span class='bordeaux'><b>מדעתם מאחר ולא היתה להם שמועה.</b></span><br /><br />הרמב&quot;ם אומר זאת בפרוש בהקדמה לפרוש המשנה, ע&quot;פ הסוגיא במסכת סנהדרין בכלל ובתלמוד הירושלמי בפרט:<br /><br />תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א דף יט טור ג /ה&quot;ד <br /><br />אמר רבי יוסי בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא סנהדרין של שבעים ואחד היתה יושבת בלשכת הגזית ושני בתי דינין של שלשה שלשה היו יושבין אחד בחיל ואחד בהר הבית ובתי דינין של שלשה ועשרים היו יושבין בכל עיירות ארץ ישראל צרך אחד מהן לשאול דבר הלכה היה בא ושואלה בבית דין שבעירו אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו לו ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין הסמוך לעירו אם <span class='bordeaux'><b>שמעו</b></span> אמרו להן ואי לא הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבהר הבית אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואי לא היה הוא ומופלא שלהן באין ושואלין אותה בבית דין שבחיל אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואם לאו היו אילו ואילו מתכנסין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישר' שנאמר מן המקום ההוא אשר יבחר יי' וגו' ... נשאלה הלכה אם <span class='bordeaux'><b>שמעו </b></span>אמרו להן ואי לא <span class='bordeaux'><b>עומדין על המיניין </b></span>רבו המזכין זיכו רבו מחייבין חייבו רבו המטהרין טיהרו רבו המטמין טימאו שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו רביהן כצורכן רבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות <br /><br />רק על &quot;עומדים למנין&quot; ניתן לפסוק אחרת אם לבית דין שעומד אחריהם נראה אחרת, ובתנאי שהוא גדול מהם בתורה ובמנין.","502","","2152","True","True","False","","182","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57119","57115","לא רק הוסיפו שיטין גם הגדילו את השטח","13/06/18 16:01","ל סיון","תשע&quot;ח","16:01","אליצפן","ולכן היו צריכים שיתין כדי שהדם יישפך לאותו מקום שפעם היה חשוף.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת זבחים דף סא עמוד ב <br /><br /> וכשעלו בני הגולה, הוסיפו עליו ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן <span class='bordeaux'><b>המערב </b></span><span class='bordeaux'><b>כמין גמא</b></span>.","502","","2152","True","True","False","","170","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57118","57117","לא הבנתי מה הוספת בתגובה זו","13/06/18 16:00","ל סיון","תשע&quot;ח","16:00","אביגדור","את דברי הרמבם כבר הבאת לעיל. ואתה צודק שזה מה שהוא כתב. <br />רק כתבתי שהים של שלמה כתב נגד דבריו בזה (באופן חריג), וכן שהפסיקתא לא מתאימה לדבריו אלו.","571","","2152","True","True","False","","155","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57123","57118","מי יותר קרוב למקור הרמב&quot;ם או ים של שלמה","13/06/18 17:58","ל סיון","תשע&quot;ח","17:58","אליצפן","קצת היסטוריה לא תזיק. אתה מקשה לי מאחרון על ראשון ועוד מ&quot;אחרון&quot; על הרמב&quot;ם?","502","","2152","True","True","False","","159","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57127","57119","לא הבנתי הערתך כלל","13/06/18 19:04","ל סיון","תשע&quot;ח","19:04","אור חדש","","458","","2152","False","True","False","","85","213.151.55.26","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57126","57120","הרמב&quot;ם מנה את הדברים שהם","13/06/18 19:03","ל סיון","תשע&quot;ח","19:03","אור חדש","הלל&quot;מ ומצאם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=51178'>מועטים וספורים</a> בלבד<br />הרוב המכריע (יחס בסדר גודל של 1:1000 +-)של התושב&quot;ע זה דברים שדנו ודרשו חז&quot;ל בדעתם<br /><br />כמובן שאין צורך לב&quot;ד המאוחר להיות גדול בחוכמה ומנין מהקודם אלא 'יפתח בדורו כשמואל בדורו ואין לך אלא הדיין שבימיך'<br />הכלל של גדול במנין וחכמה נא' רק ביחס לתקנות ולא לדרשות","458","","2152","True","True","False","","110","213.151.55.26","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57125","57123","גם אני מכיר את ההיסטוריה","13/06/18 18:45","ל סיון","תשע&quot;ח","18:45","אביגדור","וגם אני יודע שבדרך כלל אחרון לא חולק על ראשון.<br /><br />וגם הים של שלמה ידע זאת. ואם הוא אומר &quot;ולא הבנתי דבריו&quot;, יש לזה סיבה.<br />ובפרט שהוא מעלה בעדינות אפשרות שהרמב&quot;ם חשש לפתחון פה למינים ולצדוקים.<br /><br />לא אמרתי שאפסוק כמו היש&quot;ש נגד הרמב&quot;ם, אבל גם לא אזלזל בקושייתו.<br />עאכו&quot;כ לגבי הפסיקתא.","571","","2152","True","True","False","","165","95.86.106.61","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57135","57126","לא ירדת לסוף דעתו של הרמב&quot;ם.","13/06/18 23:04","ל סיון","תשע&quot;ח","23:04","אליצפן","חכמים רצו להראות שכל התורה שבע&quot;פ תואמת את התורה שבכתב. ולכן בעזרת דרשות מסוגים שונים עשו זאת. יש הלכות שלא הצליחו לסנכרן בעזרת דרשות, ואלו הן הנקראות &quot;הלכה למשה מסיני&quot;.<br /><br />זה שיש מעטות כאלו זה מראה לך איך המפעל שלהם הצליח. ר&quot;ע היה אלוף בזה. הוא היה מסוגל לדרוש תילי תילים של הלכות מהכתרים שעל האותיות. אולם איפה שלא הצליח אמר: &quot;הלכה למשה מסיני&quot;.<br /><br />תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב <br /><br />אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב&quot;ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, <br />אמר לפניו: רבש&quot;ע, מי מעכב על ידך? <br />אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד <span class='bordeaux'><b>לדרוש </b></span>על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. <br />אמר לפניו: רבש&quot;ע, הראהו לי, <br />אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, <span class='bordeaux'><b>ולא היה יודע מה הן אומרים</b></span>, <br />תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, <span class='bordeaux'><b>מנין לך</b></span>? אמר להן: <span class='bordeaux'><b>הלכה למשה מסיני</b></span>, נתיישבה דעתו. <br /><br />זה המקור של הרמב&quot;ם לכל מה שהסברתי למעלה.","502","","2152","True","True","False","","321","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57133","57127","אפרט יותר","13/06/18 22:54","ל סיון","תשע&quot;ח","22:54","אליצפן","לפי הסוגיא כאן דוד ושלמה קדשו שטח 60x60 אמה לטובת המזבח. בפועל בנו רק 20x20. זה הספיק בבית ראשון ולא הספיק בבית שני.<br /><br />לכן בבית שני הגדילו את השטח ל-24x24 אמות. זה נכנס לתחום שבו היו שופכים את דם העופות והנסכים. לכן עשו שיתין.<br /><br />בכל מקרה <span class='bordeaux'><b>המסורת </b></span> נתנה את גבולות הקצה של המזבח ולפי הצורך היה אפשר להגדיל או להקטין את מבנה המזבח עצמו..","502","","2152","True","True","False","","176","77.126.41.233","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57134","57133","מה שייך להערתי?","13/06/18 23:01","ל סיון","תשע&quot;ח","23:01","אור חדש","בשאלה אם הנסכים צריכים לקדת מצד המזבח או בתוכו לא רק שלא עשו כמסורת העבר אלא אף עשו ההפך ממנה. מכח דרשתם<br />מ. ש. ל.","458","","2152","True","True","False","","146","141.226.178.0","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57136","57135","מקור יפה","13/06/18 23:09","ל סיון","תשע&quot;ח","23:09","אור חדש","אומנם בעל אופי אגדתי הרחוק מאד מהמציאות הידועה לכל ת&quot;ח שעבר איתנו כברת דרך בלימוד הש&quot;ס.  וכפי שהוכחתי לעיל ביחס שבין גמרא גמיר לבין מאי קסבר<br />רוב רובו של השס זה מחל' תנאים שנחל' בסברא ולא במסורת","458","","2152","True","True","False","","118","141.226.178.0","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57146","57145","אכן כדבריך","14/06/18 12:32","א תמוז","תשע&quot;ח","12:32","אביגדור","אך הדיון אינו האם יש מקומות כאלה, אלא האם ניתן לומר שכל דיון התחיל בשאלה האם יש מסורת, ומה היחס המספרי בין המקומות שבהן נסמכו על מסורות לבין המקומות שבהם דנו מעצמם מסברות וממידות שהתורה נדרשת בהן.","571","","2151","True","True","False","","155","199.203.227.29","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א",""),new Message("57148","57147","לשון הפסיקתא","14/06/18 12:39","א תמוז","תשע&quot;ח","12:39","אביגדור","פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק כא <br /><br />ר' אליעזר אומר הואיל ונתכוין לתת בו מום אינו משלם ממון אלא נזק ינתן בו ממש, עין תחת עין, מה הפרט מפורש מומין קבועין וראשי אברים בגלוי, ובמתכוין, אף כל כיוצא בהן אינו משלם ממון, אבל [אם אינו מתכוין משלם ממון], דמי עינו ודמי שינו, <br /><br />אמנם הגמרא מביאה (ב&quot;ק פד.) את דברי ר&quot;א בשלון קצרה &quot;עין תחת עין ממש.&quot; ודוחה שאין זו כוונתו. אך הפסיקתא, כמשתמע ממנה, מבינה שלר&quot;א &quot;אינו משלם ממון&quot;.","571","","2151","True","True","False","","173","199.203.227.29","0","57038","זבחים|נט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);