var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5697;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5697","0","הלכתא למשיחא?!","24/12/10 01:00","יז טבת","תשע&quot;א","01:00","דוד כוכב","האם נחוץ משיח להקרבת קרבן?<br />האם ההלכות הן תמיד רק בענינים בנושאים שצפוי שיבואו לכלל מעשה?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9337'>על כך כאן</a>.<br />ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9340'>גם פה</a>.","125","","4880","True","True","False","","1025","95.86.104.81","0","0","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5720","5697","עיין עוד","26/12/10 07:31","יט טבת","תשע&quot;א","07:31","דוד כוכב","סיפר לי הבוקר ידידי הרב ברוך כהנא, שדברים קרובים לזה כתב בספר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38529&st=&pgnum=27&hilite='>דרישת ציון</a>.","125","","4878","True","True","False","","121","95.86.67.182","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5722","5697","הערה קצרה בנושא","26/12/10 09:23","יט טבת","תשע&quot;א","09:23","עציוני","רש&quot;י מפרש:<br /><i>דמיגרס בעינן מיתני משניות ומחלוקת הלכות עבודה לפי שתורה היא ודרוש וקבל שכר אבל קיבוע הלכה אינה אלא להורות הלכה למעשה</i><br />עולה שלשיטת רבא (שכמותו פוסקים ברוב מחלוקות אביי ורבא) לימוד הלכה למעשה הוא חשוב ונצרך כענין טכני - על מנת שנדע מה לעשות, אבל שם לימוד תורה אין עליו!","159","","4878","True","True","False","","195","132.70.40.183","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5727","5697","דומני שפספסת כאן משהו","26/12/10 12:27","יט טבת","תשע&quot;א","12:27","Almuaddib","הרי רבא מסביר את דבריו, ודבריו נותרים בגמרא ללא מענה.<br /><br />שואל רבא, מדוע יש להכריע במחלוקת בין תנאים, אם אין בכך צורך מעשי כיום. מדוע רב הכריע במחלוקת שלא היה הכרח להכריע בה.<br /><br />ועל שאלה זו לא ענה אביי, או לפחות - הגמרא לא מביאה תשובה כלשהי לשאלתו.","107","","4878","True","True","False","","125","81.218.141.168","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5730","5722","שתי הסתיגויות","26/12/10 14:36","יט טבת","תשע&quot;א","14:36","דוד כוכב","א) על פי ראשונים וכת&quot;י לא מדובר ברבא אלא ברבה או ברב יוסף, שהלכה כאביי לגביהם.<br /><br />ב) אין מכאן ראיה ששֵׁם לימוד תורה אין עליו, הלומד את דעת רב במימרתו למד תורה, אלא שהטענה היתה שלא היה לרב להתאמץ ולפסוק ע&quot;פ דעתו (שאינה רלונטית למעשה), ובאותו הזמן היינו לומדים תורה אחרת, מועילה יותר.<br />וכך מסתבר, וכי יעלה על דעתך שמותר לומר את מימרת רב במקומות המטונפים או להכניס לשם דף בו הדברים כתובים? (להוציא את הרשת <img src='/icon/2.gif'>).","125","","4878","True","True","False","","108","95.86.67.182","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5731","5727","ובכל זאת","26/12/10 14:52","יט טבת","תשע&quot;א","14:52","דוד כוכב","כמו שכתב בדרישת ציון המובא לעיל, יש אומרים שאין זו אלא דעת רב יוסף, וחלוקים עליו חבריו.<br /><br />ביאור:<br />בדרך כלל אנחנו רגילים לאחוז בשיטה שמובאת באחרונה, ש&quot;ניצחה&quot; בויכוח. אך כאן אין הדבר כך.<br />הקושיה &quot;הילכתא למשיחא&quot; אינה קושיה חמורה כל כך. ואביי רק הקשה איך יעלה על הדעת שמישהו יסבור שיש בכלל בעיה לומר הלכה למשיחא. קושייתו תורצה <b>וניתן </b>לטעון &quot;הילכתא למשיחא?!&quot;, אך לא הוכרח <b>שחייבים </b>לתמוה כך.","125","","4878","True","True","False","","128","95.86.67.182","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5735","5727","לדעת הרמב&quot;ן אביי עונה","26/12/10 19:41","יט טבת","תשע&quot;א","19:41","ברוך","כך לשון הרמב&quot;ן בשבת קלג ע&quot;ב - <br />&quot;ומשמע דמתרצינן בכל הני כדמתרץ ליה אביי לרב יוסף <u>התם הלכה איתמר</u> וכיון דתריצנא הכי בחד דוכתא לא צריכי למיהדר ולפרושה בשאר דוכתי&quot;<br />כפי הנראה כך הבין הרמב&quot;ן את הלישנא בתרא בסוגייתנו.<br /><br />הרמב&quot;ן אינו מסביר מהו התירוץ, ונותרה לנו בקעה להתגדר בה.<br /><br />לעניות דעתי, כוונת תשובתו של אביי על פי הרמב&quot;ן הינה, שאמנם אין לנו לפסוק הלכה בעניינים שיהיו מעשיים רק בביאת המשיח. אמנם, במקום בו פסיקת ההלכה היא חלק מן המסורת, אנו מחוייבים להמשיך ולהעביר מסורת זו. וזו כוונת הביטוי 'התם הלכה איתמר', כלומר, שההלכה נאמרה כחלק מן המסורת בדין זה (וראו גם כתובות פד ע&quot;ב, שם יש ויכוח לגבי המסורת, האם הלכה איתמר או מטין איתמר).<br /><br />פירוש זה גם מתיישב היטב עם הגירסא הנפוצה בראשונים (וכן ברמב&quot;ן עצמו), שהיה זה רב יוסף שהתקיף את אביי. המקרים בהם רב יוסף תוקף את אביי בשל מסורת שהוא שכח, ואביי מזכיר לו אותה, נפוצים בש&quot;ס כידוע.<br /><br />אם כנים דברינו בהסבר תשובת אביי אליבא דהרמב&quot;ן, יוצא מכאן שהתנאים כן פסקו הלכה למשיחא, ורק בזמן האמוראים חדלו מלעשות כן. ובעצם הדבר פשוט למדי, שהרי רבי סתם משניות רבות כדעה מסוימת, ואף השמיט מן המשנה דעות עליהם אנו יודעים מן התוספתא, ומכאן שכוונתו הייתה לפסוק אף בקדשים.","86","","4878","True","True","False","","253","84.229.188.20","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5733","5730","ושתי תשובות","26/12/10 15:09","יט טבת","תשע&quot;א","15:09","עציוני","א. אם אין מדובר ברבא אז כנראה שלא פוסקים כך, אבל זה לא כל כך משנה כי ממילא זה לא למעשה (ואולי גם לא לימוד תורה  <img src='/icon/3.gif'>  )<br /><br />ב. רש&quot;י מעמיד זה מול זה את &quot;מיגרס&quot; לעומת &quot;קיבוע הלכה&quot;. לגבי הראשון הוא מסביר שלמרות שזה לא למעשה, זה חשוב &quot;לפי שתורה היא&quot;. לעומת זאת לקיבוע הלכה יש טעם רק אם זה &quot;להורות הלכה למעשה&quot; (כלומר: הטעם של &quot;תורה היא ודרוש וקבל שכר&quot; לא תקף כאן).<br />אני בהחלט מעלה בדעתי שניתן יהיה לומר את מימרת רב במבואות המטונפים (רק להבהיר: אני לא קובע שזה כך, אלא מעלה זאת בדעתי - זו לא אפשרות מופרכת בעיני). למשל - האם ניתן לומר במבואות המטונפים שאשכנזים לרוב פוסקים כרמ&quot;א וספרדים נוהגים ע&quot;פ המחבר? האם ניתן לומר שפלוני הוא רבי המובהק ואני נוהג כפסיקתו בכל ענין? לא נראה שיש בכך בעיה. ומה ההבדל בין אמירות אלה לאמירה שהלכה כאמורא פלוני? <br /><br />שאלת התיחום של התורה היא סוגיה מענינת ורחבה שאין כאן מקומה, ונשאיר לכל אחד להרהר בה ולהחליט בעצמו האם ההוכחה המתמטית של תוס' בסוכה (ביחס לאורך האלכסון) היא תורה. האם אותה הוכחה בהקשר אחר נחשבת אף היא לתורה, והאם אנו קובעים מה תורה ומה לא על פי תוכן הדברים או זהות האומר. ותן לחכם ויחכם עוד (אפילו אם לא יקיים בכך מצוות לימוד תורה.)","159","","4878","True","True","False","","193","132.70.40.183","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב",""),new Message("5737","5733","[ללא נושא]","26/12/10 20:32","יט טבת","תשע&quot;א","20:32","דוד כוכב","דברי רש&quot;י באו לבאר את דעת רב יוסף, לדעת החולקים עליו החילוק לא בהכרח קיים.<br /><br />גם הכלל מתוך הגמרא &quot;הלכה כרבי מחבירו, ולא מחביריו&quot;, איני חושב שמישהו יתייחס אליו בקדושה שונה מאשר קטע אחר בגמרא.<br />יתר על כן, דברי רב בגמרתינו: &quot;רב: הלכה כרבי אלעזר שאמר משום רבי יוסי&quot; אינם תיאור מעשה כמו 'אשכנזים לרוב פוסקים כרמ&quot;א', ואפילו אינם כלל כללי כמו &quot;הלכה כרבי מחברו&quot;, אלא הם נאמרו בקיצור כי הם נסובים על הסוגיה, ופירושם: &quot;הלכה כרבי אלעזר שאמר משום רבי יוסי שרק פיגל בדבר הנעשה בחוץ - פיגל&quot;.<br />וכך דברי התוספות - אם לומדים אותם כמתמטיקה עצמאית הריהם כחכמות שהן רקחות וטבחות לתורה, ושרי לעסוק באותו חשבון בבית המים. ואם הם נלמדים בתוך העניין עליו עוסק התוספות הריהם חלק מאותה סוגיה.","125","","4878","True","True","False","","112","95.86.67.182","0","5697","זבחים|מד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);