var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56893;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56893","0","כיצד "אחת למעלה ושבע למטה" בקדש הקדשים?","01/06/18 09:12","יח סיון","תשע"ח","09:12","יהודי_קדום","הכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים כשבידו המזרק ובו דם הפר, הלך ועמד במקום שהקטיר את הקטורת ואז הִזָּה מדם הפר באצבעו שמונה פעמים :
הזאה אחת לכיוון הקצה המזרחי והעליון של כפורת הארון.
אופן הזאה זה כתוב במפורש בתורה: ' וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל-פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע-פְּעָמִ֛ים מִן-הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ' (ויקרא פרק טז פסוק יד). הפסוק מלמד: ' וְלָקַח֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְהִזָּ֧ה בְאֶצְבָּע֛וֹ עַל-פְּנֵ֥י הַכַּפֹּ֖רֶת קֵ֑דְמָה...' - זו הזאה אחת,
ועוד שבע הזאות בהמשך הפסוק: 'וְלִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת יַזֶּ֧ה שֶֽׁבַע-פְּעָמִ֛ים מִן-הַדָּ֖ם בְּאֶצְבָּעֽוֹ' - אלו שבע ההזאות שלפני הכפורת.

לכל הזאה הכה"ג טובל שוב את האצבע הימנית בדם ולפני שהוא היה מונה הזאה זו הוא היה מונה תחילה את ההזאה הראשונה: " (אופן מנייה זו היה כדי שהכהן הגדול לא יטעה במניין ההזאות), וכך היה מונה: ' אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע'.

את ההזאות עשה הכהן הגדול כְּמַצְלִיף , בסיום ההזאות יצא הכהן הגדול מקדש הקדשים אל ההיכל שם הניח את המזרק, ובו שְׁיָרֵי דם הפר, על כַּן זהב המיוחד לכך.","233","","2159","True","True","False","","876","109.64.122.133","0","0","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56894","56893",""והזה באצבעו על פני הכפרת"- מה משקלה של","01/06/18 09:20","יח סיון","תשע"ח","09:20","יהודי_קדום","הכפורת?
תשובה: משקל הכפורת היה קצת מעל 1,334 ק'ג ! ‏.

הסבר:
הכפורת היא מכסה הארון שהוא לוח זהב טהור שאורכו ורוחבו היו כאורך ורוחב הארון: אורכו 2.5 אמות, רוחבו 1.5 אמות כפי שנאמר בשמות פרק כה פסוק יז: וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ. בתורה לא נכתב מהו עוביה של הכפורת ואנו לומדים במסכת סוכה דף ה עמוד א שעוביה היה טפח (שהוא 1/6 האמה כאן): התנא רבי חנינא אומר בברייתא שטפח הייתה המידה הקטנה ביותר שהייתה בכלי המקדש, ולכן יש לקבוע שגובהה של הכפורת הוא טפח. רבי חנינא נסמך על הפסוק וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב (שמות פרק כה פסוק כה) המדבר על השולחן שמסגרתו הייתה בגובה המינימלי מבין כל כלי המקדש, ועוד מובא בגמרא שם שבתורה אין כלל וכלל מידות לציץ או לזר, בעוד שלמסגרת השולחן נתנה התורה את מידת גובהה ‏ולכפורת נתנה התורה את מידות אורכה ורוחבה.‏ לפי מידות אלה ניתן לקבוע שמשקל הכפורת היה טון ושלוש מאות שלושים וארבעה ק'ג !
כך החישוב:
נפח הכפורת הוא 0.625 אמות מעוקבות לפי 1.5x2.5/6 (באמת הארון 6 טפחים כי האמה כאן היא אמה בינונית לפי ההלכה שנקבעה כרבי מאיר במשנה מסכת כלים פרק יז משנה י: 'רבי מאיר אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד' וכן מובאת משנה זו במסכת מנחות דף צז עמוד א וכן נאמר בעמוד ב שם: 'כל אמות כלים באמה בת שש'). 0.625 אמות מעוקבות הן 69,120 סמ'ק (כשאורך האמה נקבע ל-48 ס'מ לפי הרב חיים נאה), משקלו הסגולי של הזהב הוא 19.3 גרם לסמ'ק, 1334.0160 =.0193x69,120).

מסקנה: אם נכונה הבנתי הרי משקל הכפורת היה קצת מעל 1,334 ק'ג ! ‏


בהערת אגב ניתן להוסיף שאולי יש בנ"ל להסביר מדוע "הארון נשא את נושאיו".","233","","2159","True","True","False","","194","109.64.122.133","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56895","56894","הכפורת היה משקלה ככר אחת [ועשויה ככוורת]","01/06/18 14:39","יח סיון","תשע"ח","14:39","דוד כוכב","רבי אברהם אבן עזרא בפי' הארוך שמות לח, כד: קבלנו מאבותינו, וע"ש ובפי' הקצר לח כו בשם הגאון... ושם שהיה ארכה ב' אמות ומחצה ורחבה אמה ומחצה ועביה טפח, וצריך ביאור, שלכאורה לפי חשבון מידותיה היתה אף יותר מי' ככרי זהב! ואולי היו בה חללים (אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך כח, ככר, טור רצא הערה 5).","125","","2159","True","True","False","","193","95.86.76.89","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56917","56894","אני מתפלא","03/06/18 10:26","כ סיון","תשע"ח","10:26","עלי","שיהודי קדום מתייחס לכפורת בלי להתייחס לכרובי הזהב העשויים מקשה אחת עמה ואיננו יודעים כמה משקל הוסיפו לה כי צורתם אינה פשוטה, אבל ודאי הרבה, אא"כ הם חלק מככר הזהב ממנו נעשתה.
( אולם יש אצלי ספק מסויים אם כשכתוב 'ככר' הכוונה משקל 'ככר' או שהכוונה כאילו פשוט 'גוש' או 'חתיכה' אחת בלי להתיחס כלל למשקל מסויים, כי מדובר במשקל עצום שאפילו כמה בני אדם אינם מסוגלים להרים בלי מנוף. יש נטיה ליחס כל דבר הקשור לארון לנס במקום להיפך, לנסות למצוא הסבר על פי הטבע הפשוט ).
כמו כן ואם כבר, יתכן שהיה מנגנון מכאני לפתיחתה (=הרמתה ) באופן קבוע באמצעות עמודי הארון. צ"ע.","209","","2157","True","True","False","","178","194.114.146.227","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56919","56894","עד שאתה מחשב משקל כפורת, חשב הנפת הלויים","03/06/18 11:48","כ סיון","תשע"ח","11:48","Almuaddib","הרי קראת השבת שאהרון הניף את הלויים.

ולפי המדרש שהניף - הנפה ממש - צא וחשוב:

מה משקלו של לוי ממוצע?

כמה זמן לוקח להניף אותו תנופה?

הכפל במספר הלוויים - 22,273...


לפי מדרש זה עמד אהרון כמעט יממה שלמה כשהוא מניף, בלי הפסקה, לוי אחר לוי.


שמשון הגיבור ממש!


(כמובן, תוכל לתרגם כפי שתרגם רס"ג, זף ( = زَفّ), ואז אהרון לא הניף ממש, אלא רק הוליך אותם במהירות, וזה כבר יהיה סיפור אחר לגמרי.","107","","2157","True","True","False","","224","209.88.198.77","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56897","56895","נכון, וכן על אף שמשקל כל הזהב במשכן","01/06/18 17:00","יח סיון","תשע"ח","17:00","יהודי_קדום","_ לפי דעות אחרות,,, - נראה סותר לחישוב שערכתי, עדיין כדאי לדעת על אפשרות זו - הרי סיבת מה שאמרו "חללים" היא כדי לפתור את השאלה הפיסיקאלית העולה ממשקל הכפורת לבדה כפי שהעליתי (והוא תמצית ממה שכתבתי לפני שנים, גם על עוד חלקים במשכן כמו משקל עמוד חצר אחד ועוד).","233","","2159","True","True","False","","149","109.64.122.133","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56918","56917","אל נא תתפלא ידידי, רק עשה ק"ו... ודאי","03/06/18 10:45","כ סיון","תשע"ח","10:45","יהודי_קדום","שלא נתעלם הדבר ממני כלל . אלא די היה להראות שמשקל הכפורת היה גדול ממשקל ככר זהב כדי להרהר בלימוד זה.
ודאי מכיר אתה, גם מעבודתך הגדולה בנידון, את הדברים האמיצים של הרד"ק "...ואין צריך לומר כי מקום ארון אינו מן המדה ובנס היה עומד שהרי בתוך המדה היה תחת כנפי הכרובים בתוך עשרים אמה ולא היה ממנו עשר אמה לכל רוח" (רד"ק מלכים א פרק ח פסוק ח).

הוא יכול לכתוב דעה כזו אנחנו רק יכולים להציג חישוב ...","233","","2157","True","True","False","","110","109.64.122.133","0","56893","זבחים|מז ע"א",""),new Message("56920","56919","בהחלט! ואת דברי הרס"ג אמרתי בד"ת השבת!","03/06/18 11:58","כ סיון","תשע"ח","11:58","יהודי_קדום","בעלה של נכדתי הציע שכל לוי שהגיע תורו "קפץ" תוך כדי שמשה "מניף" אותו...
כן, נראה שבשאלות אלה יש הבנה אחרת שאינה בתפיסתנו.","233","","2157","True","True","False","","130","109.65.8.116","0","56893","זבחים|מז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);