var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56665;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56665","0",""הואיל וא"א להוציא שתי שמות כאחת',האמנם?","13/05/18 22:16","כח אייר","תשע"ח","22:16","אבי גרינבלט",""הרי זו תמורת אלו" הרי זה כאחת.","539","","2178","True","True","False","","693","37.26.148.225","0","0","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56666","56665","א"א באופן שרוצה לומר, לכן אין זה חוזר בו","13/05/18 22:48","כח אייר","תשע"ח","22:48","דוד כוכב","","125","","2178","False","True","False","","147","213.151.43.85","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56667","56666","מדוע אינו כמו שרוצה לומר ?","14/05/18 07:14","כט אייר","תשע"ח","07:14","אבי גרינבלט","הוא רוצה את שתי הקדושות באותה הבהמה וזה מה שיקרה גם בלשון זו.","539","","2177","True","True","False","","73","37.26.147.232","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56669","56667","על בהמת התמורה לא יכולות לחול שתי קדושות","14/05/18 08:16","כט אייר","תשע"ח","08:16","יהודי_קדום","של שתי בהמות שהוקדשו כבר גם משום שאין קדושה חלה על קדושה - וגם משום
שהתמורה נעשית היא בהמה כנגד בהמה (ובכלל זה אפשר לעשות תמורה בכל מספר בהמות שנרצה) וכאן יש בהמת חולין אחת כנגד שתי בהמות שהם קדשי מזבח.

לכן לי נראה שאין ברצונו ובאמירתו לא כלום (אלא אם יעשה מעשה כלשהו כמו הצבעה על אחת הבהמות שאז יעשה תמורה כפי קדושתה).
ברור שאני נדרש להביא מקורות אבל איני יכול כרגע.","233","","2177","True","True","False","","144","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56691","56667","אבהיר שוב בהרחבה","14/05/18 21:29","כט אייר","תשע"ח","21:29","דוד כוכב","תנן התם: הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים - הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר; אמר רבי יוסי: אם לכך נתכוון תחילה, הואיל ואי אפשר להוציא שתי שמות כאחת - דבריו קיימין.

אין כוונת רבי יוסי בדבריו: "הואיל ואי אפשר להוציא שתי שמות כאחת" שאין שום עצה פיתרון ותחבולה כיצד לומר את שני הדברים כאחד. יש פתרונות, למשל כמו שאומרת הגמרא בהמשך, במקום "תמורת עולה תמורת שלמים" אפשר "תמורת עולה ושלמים" וזה נחשב ליותר "כאחת". ויש גם פתרונות נוספים טובים עוד יותר.

כוונת רבי יוסי היא לומר כך: למה אתה סבור שכוונת אותו האיש היתה לומר "תמורת עולה" והוקבעה אז התמורה, ורק אחר כך הוא החליט לחזור בו ולהמיר בשלמים - דבר שאינו יכול.
לי, אומר רבי יוסי, ברור שאין זו כוונת האומר כך! מי שאומר "תמורת עולה תמורת שלמים" במשפט אחד כוונתו מלכתחילה גם לסיפא של דבריו, והסיבה שהוא לא אמר את הסיפא כבר בהתחלה מיד היא שהוא דיבר כפי שרגילים לדבר! קודם אומרים את תחילת המשפט ואחר כך את סופו, כי אי אפשר לומר משפט שלם כאחד, גם לא זכור ושמור, ואין שום צורך לחפש תחבולות כיצד יווצר משפט שלם רק באופן שתובהר מיד משמעות המשפט כולו!","125","","2177","True","True","False","","177","213.151.43.85","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56670","56669","שאלתי התייחסה לנוסח הגמרא","14/05/18 08:24","כט אייר","תשע"ח","08:24","אבי גרינבלט","אדם יכול להוציא שני שמות כאחת בהכללה כזו "אלו"","539","","2177","True","True","False","","76","81.218.144.99","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56671","56670","לשון עשיית תמורה חייבת להיות חד חד","14/05/18 08:32","כט אייר","תשע"ח","08:32","יהודי_קדום","משמעית: זו תמורת זו ולא תמורת אלו.
אתפנה וארחיב בע"ה","233","","2177","True","True","False","","96","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56672","56671","דבריך ברורים ונכונים","14/05/18 08:44","כט אייר","תשע"ח","08:44","אבי גרינבלט","אלא שהשאלה שלי אינה על המהות שזו כפי שציינת אלא אך ורק על לשון הגמרא שאין אפשרות לומר ביחד ונתתי דוגמא שזה אפשרי","539","","2177","True","True","False","","95","37.26.147.232","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56673","56672","הדוגמא שלך בלומר "אלו" אכן נותנת את","14/05/18 08:53","כט אייר","תשע"ח","08:53","יהודי_קדום","המשמעות אליה אתה מתכוון, אלא שלשון זו נכונה רק בלשון חולין ולא בלשון הקדש/תמורה שהיא חייבת להיות חד חד משמעית ומכוונת לבהמת חולין כנגד בהמת קודש מקדושה אחת בלבד.
כשאמרה הגמרא אי-אפשר וכו' היא אמרה שאדם לא יכול להגיד ' שמור' ו'זכור' בדיבור אחד, ולעניינינו עולה ושלמים, אי היכולת להוציא את הדיבור היא העניין ולא הכוונה לכללו את "אלו". 'בדיבור' אחד יכול רק הקב"ה.","233","","2177","True","True","False","","112","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56674","56673","האם יכול לומר "זו תמורת זו" ?","14/05/18 08:55","כט אייר","תשע"ח","08:55","אבי גרינבלט","","539","","2177","False","True","False","","82","81.218.144.99","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56675","56674","לאור עיון במשנה אני חוזר בי שאי-אפשר","14/05/18 09:19","כט אייר","תשע"ח","09:19","יהודי_קדום","לעשות תמורה בלשון "... זו תמורת אלו" ! ובעיקר ממה שאמרתי שבלשון זו "לא אמר ולא כלום"!
מתברר שדבריי הם כר"ש שלא נפסקה הלכה כמותו, וכן אפשר לומר בלשון "... זו תמורת אלו" - אלא... שלוקה כמנין הבהמות שהמיר!

רמב"ם הלכות תמורה פרק א הלכה יד:
או שהמיר אחד במאה או מאה באחד בין בבת אחת בין בזו אחר זו הרי זו תמורה ולוקה כמניין הבהמות שהמיר.

תורה תמימה ויקרא פרק כז "ר"ל אחד של חולין בשנים של קודש או שנים של חולין באחד של קודש ולוקה כמנין הבהמות שהמיר".

משנה תמורה פרק א משנה ב
... מְמִירִים אֶחָד בִּשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז), וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ, מַה הוּא מְיֻחָד, אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחָדֶת:

ר"ע מברטנורה
מְמִירִין אֶחָד. שֶׁל חֻלִּין בִּשְׁנַיִם שֶׁל קֹדֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הֲרֵי זוֹ תַּחַת אֵלּוּ:","233","","2177","True","True","False","","117","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56676","56675","יש"כ על הבדיקה","14/05/18 10:11","כט אייר","תשע"ח","10:11","אבי גרינבלט","א"כ שב ועולה השאלה על לשונה הפסקנית של הגמרא שאין אפשרות לומר שני שמות כאחד וכעת לפי דברי הברטנורא שמצאת , זה ניתן.","539","","2177","True","True","False","","91","81.218.144.99","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56678","56676","זה לא! כי "אלו" אינם שני סוגי קדשים אלא","14/05/18 10:24","כט אייר","תשע"ח","10:24","יהודי_קדום","שתי בהמות ואין שם אמירה של "עולה" "חטאת".","233","","2177","True","True","False","","107","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56679","56678","דברי הברטנורא שהבאת","14/05/18 10:37","כט אייר","תשע"ח","10:37","אבי גרינבלט","","539","","2177","False","True","False","","59","81.218.144.99","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56680","56679","לא הבנתי","14/05/18 10:39","כט אייר","תשע"ח","10:39","יהודי_קדום","","233","","2177","False","True","False","","87","79.182.6.168","0","56665","זבחים|ל ע"א",""),new Message("56681","56680",">>>","14/05/18 10:53","כט אייר","תשע"ח","10:53","אבי גרינבלט","מנין ש"אלו" חייב להיות דווקא בסוג קדשים אחד בלבד ?
אם אכן כך , זו תשובה לשאלתי הראשונה","539","","2177","True","True","False","","80","81.218.144.99","0","56665","זבחים|ל ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);