var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56364;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56364","0","זר","29/04/18 12:35","יד אייר","תשע"ח","12:35","עלי","זר פסול לעבודות המזבח והגמרא מתלבטת קשות מניין.
לא הבנתי מדוע לא ניתן ללמוד את הפסול והאיסור מבמדבר יח ( המועתק להלן ), שם מפורש שחל חיוב על הכהנים לשמור שבני ישראל וגם הלויים לא יקרבו למזבח לעבודה, והרי אם צריך לשמור על כך משמע שהדבר אסור, ובכלל, מדוע נזכרת אזהרת מיתה על בני ישראל אם אינם מוזהרים ?!
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹן כְּהֻנַּתְכֶם. ב וְגַם אֶת-אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת. ג וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל-הָאֹהֶל אַךְ אֶל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא-יָמֻתוּ גַם-הֵם גַּם-אַתֶּם. ד וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא-יִקְרַב אֲלֵיכֶם. ה וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל-דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת-כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. {פ}

כא וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. כב וְלֹא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת. כג וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. כד כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. {פ}","209","","2192","True","True","False","","738","194.114.146.227","0","0","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56365","56364","פסוק זה הובא, ובתחילה שאלו מנלן שפוסל","29/04/18 12:52","יד אייר","תשע"ח","12:52","דוד כוכב","","125","","2192","False","True","False","","158","213.151.43.217","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56367","56364","קבלת הדם נעשית במקום השחיטה, ושחיטה כשרה","29/04/18 13:25","יד אייר","תשע"ח","13:25","Almuaddib","קבלת הדם נעשית במקום השחיטה, ושחיטה כשרה בזר.

אם שחיטה כשרה בזר, מדוע קבלה - שנעשית באותו המקום ולא בקרבת המזבח בהכרח - לא תהיה כשרה בזר?","107","","2192","True","True","False","","170","82.81.160.69","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56376","56364","ראה המשנה והגמרא להלן בדף לב, וכן","30/04/18 00:00","טו אייר","תשע"ח","00:00","יהודי_קדום","את דעת רב ולוי ביומא דף כג עמוד ב:
לדעת רב, זָר מתחייב מיתה בידי שמים - אם יעשה במקדש אחת מהעבודות הבאות: זריקה או מיצוי דם, הקטרת איברים או הקטרת קומץ, ניסוך יין או ניסוך מים [1] . רב לומד זאת מהמילים '... וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה...' שבפסוק: וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת-כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל-דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת-כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת ואומר שהתורה מדברת על עבודת נתינה ולא עבודת הרמה שהיא פעולת סילוק ופינוי.

לדעת לוי, זר יתחייב מיתה בעבודות סילוק אם יעשה אותן בעזרה, אבל לא יתחייב מיתה אם יעשה אותן בקדש הקדשים או בהיכל.

[1]
לכל אחת מהעבודות: זריקה או מיצוי דם, הקטרת איברים או הקטרת קומץ, ניסוך יין או ניסוך מים - יש מאפיין משותף: זוהי פעולה המשלימה סופית את העבודה הזו ולאחריה אין עבודה נוספת השייכת ישירות לעבודה זו, כגון זריקה: עבודת זריקת הדם היא העבודה האחרונה בדם, לאחר זריקתו מסתיימת עבודת הדם כליל, ולאחר הזריקה ממשיכים בשאר עבודות הקרבן כמו הקטרה וכו'. על שאר עבודת הקרבנות - שיש אחריהן עוד עבודה - אין חיוב מיתה אלא אזהרה בלבד. יוצאת מכלל זה היא השחיטה: '...שחיטה בזר כשרה, שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאים, ואפילו בקדשי קדשים...' (זבחים דף לב עמוד א). להלכה פסק הרמב"ם בהלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה א, שלטמא אסור לשחוט: "כל הפסולין לעבודה מותרין לשחוט קדשים לכתחלה ואפילו קדשי קדשים, חוץ מן הטמא שאינו שוחט לכתחלה, ואף על פי שהוא חוץ לעזרה ופשט ידיו ושחט בעזרה גזירה שמא יגע בבשר".","233","","2191","True","True","False","","203","109.66.127.253","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56366","56365","כבוד הרב לא הבנתי נא פרט יותר תשובתך","29/04/18 13:00","יד אייר","תשע"ח","13:00","עלי","","209","","2192","False","True","False","","160","194.114.146.227","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56373","56366","פירוט","29/04/18 21:57","יד אייר","תשע"ח","21:57","דוד כוכב","שאלת: "מדוע לא ניתן ללמוד את הפסול והאיסור..." - כרכת את הַפְּסוּל ואת האיסור יחד, אולם אלו שני ענינים שונים, והגמרא מתייחסת לכל שאלה בנפרד.

סוגיית הגמרא שתכף אחר המשנה פותחת בשאלה: "זר מנלן?" וכוונתה - מנין שעבודתו פוסלת. היה פשוט לגמרא שזר אסור בעבודה, כיבואר בהמשך.
בעמוד הבא - דף טז ע"א הגמרא עוסקת דרך אגב בשאלה השניה: "מנלן דמוזהר?" ומסיקה הגמרא: "אלא מ-וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם" (במדבר יח, ד), ופסוק זה אכן נמצא בפסוקים שהצעת.","125","","2192","True","True","False","","191","213.151.43.217","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56368","56367","הייתי אומר","29/04/18 13:42","יד אייר","תשע"ח","13:42","עלי","שאין שום קשר לקרבה פיזית.
פשוט, זר אסור בעבודת המזבח ככתוב, ו'עבודת המזבח' הכוונה עבודת הקרבת הקרבנות, והרי משחיטה ואילך מדובר בקרבן שצריך להביא את דמו למזבח, על כן אף שעדיין לא קרב למזבח אבל סופו להביא את הדם למזבח ולשם כך קבלו, אם כן זו עבודת המזבח !","209","","2192","True","True","False","","151","194.114.146.227","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56370","56368","באותה דרך בדיוק תוכיח ששחיטה אסורה בזר","29/04/18 14:17","יד אייר","תשע"ח","14:17","Almuaddib",".","107","","2192","True","True","False","","176","209.88.198.77","0","56364","זבחים|טז ע"א",""),new Message("56371","56370","לא כי","29/04/18 14:19","יד אייר","תשע"ח","14:19","עלי","וכי שחיטה קרבה תמיד למזבח ( הרי חלק מהדמים הם חטאות פנימיות והדם הולך לקודש )? אבל קבלה אינה אף פעם אלא הקדמה להולכת הדם למזבח.
ובכלל שחיטה מותרת לזר למדים מהכתוב כי בשחיטה לא כתוב שצריך כהן מה שא"כ בהקרבה וזה עצמו מוכיח שמקבלה ואילך זו עבודת המזבח.
("וְשָׁחַט [=המקריב או כל אדם ] אֶת-בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ [דווקא ] בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת-הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" )","209","","2192","True","True","False","","161","194.114.146.227","0","56364","זבחים|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);