var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5598;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5598","0","הסבר הביטוי "מאי טעמא"","15/12/10 22:12","ח טבת","תשע"א","22:12","יוסף שמשי","הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי "מאי טעמא"

גמ'. מאי טעמא דרבי יהודה? אמר רבי אלעזר: תרי קראי כתיבי בנותר, כתוב אחד אומר: (שמות יב) לא תותירו ממנו עד בקר, וכתוב אחד אומר: (ויקרא ז) לא יניח ממנו עד בקר, אם אינו ענין להניח, תנהו לענין מחשבת הינוח.
ורבי יהודה האי קרא להכי הוא דאתא? האי מיבעי ליה לכדתניא: (ויקרא ז) ובשר זבח תודת שלמיו - למדנו לתודה שנאכלת ליום ולילה,
חליפין וולדות תמורות מנין? תלמוד לומר: ובשר
חטאת ואשם מנין? תלמוד לומר: זבח
ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח? תלמוד לומר: שלמיו
לחמי תודה וחלות ורקיקים שבנזיר מנין?
תלמוד לומר: קרבנו, כולן קורא אני בהן לא יניח
אם כן, לימא קרא לא תותירו, מאי לא יניח? אם אינו ענין להינוח, תנהו ענין למחשבת הינוח.
התינח להניח, להוציא מאי איכא למימר?
ועוד, טעמא דר' יהודה סברא הוא, דתניא, אמר להם רבי יהודה: אי אתם מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול? אף חישב להניחו למחר – פסול, אלא טעמא דרבי יהודה סברא הוא.


הסבר:

במשנה מובא הביאור לדעת חכמים במשנה שמחשבה פוסלת בקרבן רק אם מדובר במחשבה של [הקרבה] חוץ לזמנו או חוץ למקומו. ואילו לרבי יהודה שחולק על חכמים במשנה לא הובא נימוק. לכן הגמרא שואלת בתחילת הדיון "מאי טעמא דרבי יהודה". הגמרא מביאה פסוק כמקור לדינו של רבי יהודה.

נשאלת השאלה מדוע הגמרא לא פתחה את השאלה על רבי יהודה על ידי הביטוי "מנלן", שהוא הביטוי המתאים לחיפוש מקור בתורה לדין מסויים?
בדרך כלל, הביטוי "מאי טעמא" פותח שאלה למציאת מקור מסברא, ובסוגייתנו באמת הגמרא מגיעה למסקנה, שדינו של רבי יהודה מבוסס על סברא ולא על דרשת פסוק.
ויש להוסיף, שכנראה הגמרא ידעה כבר בתחילת הדיון שזהו נימוקו של רבי יהודה, ולכן פתחה בניסוח "מאי טעמא". והדיון בפסוקים נועד להדגיש בדרך השלילה, שנימוקו של רבי יהודה איננו על סמך דרשה מפסוק – מדאורייתא.

גם אם המקור לדינו של רבי יהודה הוא מסברא, הדין הוא מדאורייתא. הסברא כאן היא שמחשבה דינה כמעשה [התוס' בדף כו עמוד ב ד"ה "אמר"].

יש פעמים רבות בש"ס שהביטוי "מאי טעמא" מופיע לפני "חיפוש" פסוקים. ולכן באותם מקרים ניתן להסביר כך: "מנלן" או "מנא הני מילי" מופיע כאשר מדובר על דעה אחת במשנה ["סתם משנה"] אולם כשדנים על דעה שהיא במחלוקת אזי הניסוח הוא "מאי טעמא".","195","","4882","True","True","False","","926","94.159.214.113","0","0","זבחים|לו ע"א",""),new Message("5601","5598","ומה ההבדל בין "מנלן" ל"מנא הני מילי"?","16/12/10 08:40","ט טבת","תשע"א","08:40","לינקוש","","58","","4881","False","True","False","","204","84.228.230.98","0","5598","זבחים|לו ע"א",""),new Message("5612","5598","האם אכן כך?","16/12/10 14:39","ט טבת","תשע"א","14:39","שיננא","לפי דבריך:
כשיש מחלוקת במשנה - הגמרא פותת במונח "מאי טעמא".
כשאין מחלוקת במשנה - הגמרא פותחת במונח "מנלן".

האם אין מקרים הפוכים?

האם אתה מכיר בכללי הש"ס השונים (מבוא התלמוד, הליכות עולם וכו') מי שהתייחס לכך?

[זה בהחלט נשמע הגיוני - כאשר יש 2 דעות, אז מה שמעניין דבר ראשון את הגמרא זה מה הטעם שתנא אחד אמר כשיטתו ולא כשיטת חברו]","146","","4881","True","True","False","","250","84.228.230.98","0","5598","זבחים|לו ע"א",""),new Message("5602","5601","ההבדל בין "מנלן" ל"מנא הני מילי"","16/12/10 09:14","ט טבת","תשע"א","09:14","יוסף שמשי","בפשטות, "מנלן" - חיפוש מקור לדין אחד. "מנא הני מילי" - חיפוש מקור/מקורות ליותר מדין אחד. אולם מצינו פעמים רבות בש"ס שעל פניו אין הבדל בין שני הביטויים, וכך גם משמע מבעלי הכללים.

יש לפעמים שהראשונים מחליפים גירסא בגמרא בין "מנלן" ל"מנא הני מילי". אומר על זה אחד המקורות ["מרבה ברכה", המניק יעקב דוד, עמוד רי]
"...הוכחנו דבמקום דאיכא ב' דעות בגמרא מקפידין למיגרס אהא דקיימא לן כוותיה בלשון "מנלן" ואהא דאידחי מהלכה בלשון "מנא הני מילי".

זהו חידוש גדול, ומתאים לשיטתי שרוב מונחי הקישור בש"ס משפיעים על הכרעת ההלכה בגמרא [וגם תלוי בשאלה: מי כתב כל ביטוי כזה, האם הוא נאמר בבית המדרש או שנאמר על ידי "עורך הגמרא" - רב אשי ורבינא ותלמידיהם]","195","","4881","True","True","False","","404","94.159.214.113","0","5598","זבחים|לו ע"א",""),new Message("5615","5612","דעה: מנא הני מילי [או "מנלן"] - להלכה","16/12/10 16:05","ט טבת","תשע"א","16:05","יוסף שמשי","יד מלאכי כללי התלמוד כלל תסז

מנא הני מילי, כששואל על דברי תנא יחיד מוכח דהלכתא כוותיה
מדלא קאמר בלשון מאי טעמא כ"כ מוהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות כלל תי"ג בשם ר' בצלאל בכלליו שמצא כן בשיטת סנהדרין נראה שהיא להר"ן דמטעם זה פסק הרמב"ם בפ"י מהלכות מלכים דבן נח נצטווה על הכלאים כר"א משום דקאמר בש"ס מנה"מ אמילתיה ובלשונותיו על הרמב"ם שם דף ק"ב א', הוסיף עוד שכ"כ הרא"ה לדעת הרמב"ם ד"ה מלכים הנזכר

והגם דמפי גאוני עולם יצאו הדברים, לי אני בעניי קשה בעיני לומר כן לדעת הרמב"ם מדאשכחנא בפרק כיצד מעברין [דף] נ"ז א' דעלה דתנינן תמן נותנין קרפוף לעיר דר"מ קאמר שם תלמודא מנה"מ אמר רבא דאמר ...","195","","4881","True","True","False","","139","94.159.214.113","0","5598","זבחים|לו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);