var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5588;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5588","0","האם לדעת ר' יהודה היו "איצטבי"?","15/12/10 07:58","ח טבת","תשע"א","07:58","שאינו יודע לשאול","גמרא:
אמר להם רבי יהודה לדבריכם למה פוקקין העזרה
אמרו לו שבח הוא לבני אהרן שיהלכו עד ארכובותיהן בדם
והא דם הוי חציצה
לח הוא ולא הוי חציצה דתנן הדם והדיו והדבש והחלב יבישין חוצצין לחין אין חוצצין
והא קא מיתווסי מאנייהו ותנן היו בגדיו מטושטשין ועבד עבודתו פסולה וכי תימא דמדלו להו והתניא {ויקרא ו-ג} מדו כמדתו שלא יחסר ושלא יותיר
בהולכת אברים לכבש דלאו עבודה היא
ולא והתניא {ויקרא א-יג} והקריב הכהן את הכל זו הולכת אברים לכבש
אלא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
ולעבודה היכי אזלי
אזלי אאיצטבי:


רש"י:
אאיצטבי. איצטבאות גבוהין היו שם בנין אבנים ואינן חוצצין דמן הרצפה הן:

האם יש כאן מחלוקת במציאות (אם היו איצטבי או לא)?
או שיש כאן מחלוקת בתפקיד האיצטבי? - ואם כן, עבור מה שימשו לדעת ר' יהודה?","48","","4888","True","True","False","","1081","77.127.107.145","0","0","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5591","5588","למה שתהיה מחלוקת?","15/12/10 12:22","ח טבת","תשע"א","12:22","עציוני","אם תפקיד האיצטבי הוא שלא ילכלך הדם את הבגדים, הדבר נצרך הן לדעת חכמים והן לדעת רבי יהודה. המחלוקת היא רק בסיבה לפקיקת העזרה - משום שבח לכהנים או על מנת לשמר את כל דם הקורבנות כך שניתן יהיה לזרוק שוב מן התערובת.","159","","4888","True","True","False","","223","132.70.40.183","0","5588","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5592","5588","כמה שערים היו בעזרה?","15/12/10 13:50","ח טבת","תשע"א","13:50","maruvka","כשם שנחלקו בזה, שברור שהווי מחלוקת במציאות, כך יכולים לחלוק גם במציאות בשאלה האם היו אצטבאות בעזרה.

אם כי מאז תחילת למודי טענו וחזרו וטענו באוזני שאין דבר כזה מחלוקת במציאות, מעולם לא התיישב הדבר על ליבי, ונתקלתי ביותר קושיות מראיות לדבר זה.","93","","4888","True","True","False","","139","132.77.4.129","0","5588","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5595","5592","אכן","15/12/10 19:45","ח טבת","תשע"א","19:45","דוד כוכב","גם אני שמעתי מהרב דב ליאור שאין מחלוקת במציאות. לא ידועים לי מקור או ראיה לכך.
מצד שני את הראיות שהבאתי אז נגד טענה זו הוא תירץ.
וצריך לעיין עוד.

מכל מקום מחלוקות במציאות ההיסטורית יש הרבה, למשל מה היה במקדש.
לדוגמא במסכת סוכה דף ה ע"א:
"דתניא: ציץ דומה כמין טס של זהב, ורחב שתי אצבעות, ומוקף מאזן לאזן, וכתוב עליו שתי שיטין: יו"ד ה"א מלמעלה, וקדש למ"ד מלמטה, ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי: אני ראיתיו ברומי, וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת".","125","","4888","True","True","False","","145","95.86.102.14","0","5588","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5600","5592","תוספות בכתובות מיישב את מספר שערי העזרה","16/12/10 00:15","ט טבת","תשע"א","00:15","maruvka","כעת כששבתי הבייתה, עיינתי קצת בזה ומצאתי שתוספות בכתובות מיישבים את הסתירה לגבי כמות השערים:

שבעה כנגד ז' שערים - לשבעה שערי עזרה קאמר אומר רבי דס"ל כתנא דמתני' דמס' מדות בפ"ק (משנה ד) דתנן ז' שערים היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד במזרח והא דתנן התם לעיל בשלשה מקומות הכהנים שומרים כו' על חמשה שערי העזרה כו' במס' תמיד בפ"ק (דף כז.) פריך להו ומשני אביי תרי מנייהו לא בעי שימור ורבא משני תנאי היא דתניא אין פוחתין [מג' גזברין וז' אמרכלין רבי נתן אומר אין פוחתין] מי"ג גזברים כנגד י"ג שערים דל חמשה דהר הבית פשו להו תמניא אלו ח' דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר חמשה הוו תימה אמאי מייתי רבא הנך תנאי ממתניתין דמדות היה יכול להביא דתנן התם בפ' שני (משנה ו) שלש עשרה השתחוואות היו שם אבא יוסף בן חנן אומר כנגד י"ג שערים ועוד תימה דהרי כאן מחלוקת רביעי דעל כרחין לההוא תנא דס"ל די"ג שערים היו בעזרה לא מצי למימר דקסבר ח' ודל חמשה דהר הבית דהא מפרש התם שמם של אותן שערים ואין מזכירין אפי' אחד מאותן שערים דהר הבית המפורש בפ"ק דמדות שני שערי חולדה מן הדרום וקיפונוס מן המערב וטדי מן הצפון שער מזרחי שושן הבירה עליו צורה ואומר ר"ת דלעולם ס"ל לההוא תנא דז' שערים היו בעזרה והא דחשיב י"ג היינו עם השערים הקטנים דהכל חשיב תדע דהא חשיב פישפשין שהיו לשער נקנור אבל גדולים לא היו בעזרה אלא ז' והן אותן המפורשים בפ"ק והמעיין שם ימצא דשער הקרבן דפ"ק הוא שער הבכורות דפ"ב ואותן י"ג שערים דמדות שנויים נמי במסכת שקלים כל אותה משנה ממש בפ' י"ג שופרות אבל אין שנוי בה אבא יוסף בן חנן כמו ששנוי במס' מדות ובגמרא דירושלמי קאמר מתני' אבא יוסף בן חנן דקאמר כנגד י"ג שערים דלרבנן ז' שערים הוו בעזרה דעתייהו דרבנן היכן היו השתחוואות האלו כי ההיא דתנינן תמן י"ג פרצות היו בה שפרצו מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם י"ג השתחוואות ואם תאמר לרבנן נמי דתני שבעה שערים מאי קמתמה כנגד מי הוו השתחוואות אינהו נמי מודו דעם הקטנים היו שלשה עשר כדפרישית ואומר רבינו תם כיון דלא חשיבי בעינייהו כל כך שיקראו אותם שערים אין נראה שיהא השתחוואות כנגדם אבל אבא יוסף בן חנן קרא אותם שערים, מ"ר.","93","","4887","True","True","False","","149","93.173.9.223","0","5588","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5596","5595","לגבי הדוגמא שהבאת מסוכה ה ע"א","15/12/10 20:00","ח טבת","תשע"א","20:00","הראל","בספר אוצר למלך (לר' צדוק הכהן) כתב שלת"ק אין להוכיח מהציץ שראה רבי אליעזר, שמא נעשה ע"פ ב"ד טועים.
וברמב"ם כתב: "כיצד מעשה הציץ... ואם כתבו בשיטה אחת כשר, ופעמים כתבוהו שיטה אחת".

משמע משניהם, שאין במקרה זה מחלוקת במציאות היסטורית.","46","","4888","True","True","False","","225","77.127.107.145","0","5588","זבחים|לה ע"א",""),new Message("5597","5596","כן","15/12/10 20:18","ח טבת","תשע"א","20:18","דוד כוכב","גם הרב מרדכי אליהו היה רגיל לומר שאין ראיה מאותו הציץ שברומי כי כל כהן גדול היה עושה לעצמו ציץ כדעת רבו.

וכן ניתן לומר על כל המחלוקות שבמסכת מידות בעניין מבנה המקדש, שכל דעה עסקה בדור אחר.

וכן ניתן לומר בעניין האיצטבי דלעיל שהיה דור שסבר כרבי יהודה ודור אחר כחכמים.

אולם במסכת סנהדרין דף פב ע"א למשל:
"וירא פנחס בן אלעזר, מה ראה?
אמר רב:
ראה מעשה, ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו! - אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.
ושמואל אמר:
ראה (משלי כ"א) שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' - כל מקום שיש חילול השם - אין חולקין כבוד לרב".

מחלוקת הסטורית זו (אם נפרשה כמחלוקת היסטורית) עוסקת במעשה חד פעמי.
לרב אסור להורות בפני רבו, ופינחס אכן שאל.
לשמואל לאפרושי מאיסורא דאורייתא אין צריך לשאול, והוא אכן לא שאל.","125","","4888","True","True","False","","117","95.86.102.14","0","5588","זבחים|לה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);