var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55737;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55737","0","'מאה שישבו להורות'","01/04/18 12:37","טז ניסן","תשע&quot;ח","12:37","אבי גרינבלט","הא כיצד סנהדרין ובה מאה דיינים ?","539","","2223","True","True","False","","853","95.86.72.27","0","0","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("55743","55737","באר שבע מסכת הוריות דף ג עמוד ב","01/04/18 20:44","טז ניסן","תשע&quot;ח","20:44","דוד כוכב","מאה שישבו להורות. קשה בעיני טובא, הלא הדין מעיקרא ליתא, כי אי אפשר שישבו מאה להורות ולא אפילו אחד יותר מהסנהדרין המיוחדים שהם אחד ושבעים, מפני שאסור להוסיף ממנין בית דין של משה רבינו, דאם לא כן קשה למאי נפקא מינה פליגי רבנן ורבי יהודה בריש פרק קמא דסנהדרין (ב, ב) במנין סנהדרי גדולה, דרבנן אמרו שהם של אחד ושבעים שנאמר (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהם, ורבי יהודה אומר שבעים. ואי אפשר לומר דדוקא לפחות פליגי, אבל למעלה משבעים אין להם שעור ואפילו מאה יכולין לישב להורות, אם הסנהדרין עצמן רוצין למחול על כבודם ומבקשים להוסיף עליהם דיינים. דהא ליתא, דשלשה תשובות יש בדבר, חדא דהא רבנן וגם רבי יהודה ילפי מנין הסנהדרי גדולה ממנין בית דין של משה רבינו כמו שנתבאר, ואלו בית דין של משה רבינו בודאי לא היה רשאי אפילו משה רבינו עצמו להוסיף בשום פנים יותר ממנין אחד ושבעים, דהא מנין בית דינו גזירת הכתוב הוא כדכתיב אספה לי שבעים איש, וכן אמרו בהדיא בסוף פרק קמא דסנהדרין (יז, א) שבשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט נמצאו שנים יתרים כו', אם כן הוא הדין מנין סנהדרי גדולה כיון שהן עומדין תחת בית דין של משה רבינו בעינן דומיא דמשה רבינו, שאפילו הסנהדרין עצמן אינן רשאין להוסיף דיינים עליהם בשום פנים, מפני שזה המנין גזרת הכתוב הוא כמו שנתבאר. ועוד דהא אמרינן בהדיא בריש פרק קמא דסנהדרין (ג, ב) אספה לי שבעים איש אמר רחמנא משעת אסיפה שבעים ולא יותר:<br />ועוד דהא גדולה מזאת תניא בסנהדרין סוף פרק היו בודקין (מב, א) רבי יוסי אומר כשם שאין מוסיפין על בית דין של אחד ושבעים כך אין מוסיפין על בית דין של עשרים ושלשה, ואף על גב דלית הלכתא כוותיה בבית דין של עשרים ושלשה, מיהו בבית דין של אחד ושבעים משמע דכולי עלמא מודו מדקאמר כשם שאין מוסיפין. ועוד מדקתני במתניתין בפרק הנזכר (שם מ, א) עד כמה מוסיפין עד אחד ושבעים, משמע דאין מוסיפין משם ולמעלה. והשתא כיון דאסור להוסיף עליהם אפילו אם נפל מחלוקת ביניהם והם שקולין וצריך הדין להיות תלוי ועומד באויר, וזהו בודאי מהטעם שפירשתי מפני דהאי מניינא גזרת הכתוב הוא, כל שכן שאסור להוסיף עליהם לכתחלה, אם כן היאך אמר רבי יוחנן מאה שישבו להורות דמשמע שישבו בפעם אחת. ואפילו אי תימא דרבי יוחנן בא לאשמועינן חדוש זה, דאף על גב דאסור לישב להורות יותר מאחד ושבעים, מכל מקום אם עברו וישבו מאה להורות אין חייבין עד שיורו כולן. וכן דייק הלשון שישבו דמשמע בדיעבד ולא נקט שיושבין, כדאמר רבי יהושע לקמן בשמעתין (עמוד ב') עשרה שיושבין בדין כו'. אכתי קשה טובא מנא ליה חדוש זה, דהא תיבת ישגו דכתיב בקרא (ויקרא ד, יג), לא מיירי כלל בשגגת ישיבת מנין הסנהדרין אלא בשגגת הוראה עצמה, וגם תיבת עדת דכתיב בקרא לא מיירי אלא בעדה המיוחדת דהיינו הסנהדרי גדולה, כדאמרו בהדיא בספרא (דיבורא דחטאות פ&quot;ד) ולקמן בפרקין (ד, ב), וממילא (לא) ידענו דתיבת כל נמי לא מיירי אלא דוקא בעדה המיוחדת, אם כן מנא ליה לרבי יוחנן לפרש תיבת כל אפילו הם מאה, מה דלא כתיבא ולא רמיזא כלל בקרא. ועוד למה לא אמר חדושו על קו הדין אין בית דין חייבין עד שיורו כולם, שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו, עד שישגו כולם דהיינו הסנהדרין המיוחדין, והוה נמי חדוש לאפוקי מדעת המקשן שדקדק משתי משניות דמייתי בסמוך דלא בעינן שיורו כולן אפילו הסנהדרין המיוחדין, וכן מסיק הגמרא. וצריך עיון היטב:","125","","2223","True","True","False","","177","95.86.109.144","0","55737","הוריות|ג ע&quot;ב",""),new Message("55744","55737","פני שלמה מסכת הוריות דף ג עמוד ב","01/04/18 20:45","טז ניסן","תשע&quot;ח","20:45","דוד כוכב","ונראה לי דהא דקאמר ה&quot;נ מסתברא לא קאמר אלא ע&quot;ז דקאמר ר' יונתן מאה שישבו להורות, דהא לכאורה ב&quot;ד הגדול ליכא מאה דהא לא הוי אלא ע&quot;א זקנים, כמו שכתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ט מהל' סנהדרין ה&quot;ג דאין מוסיפין על ב&quot;ד הגדול אלא בא להם מחלוקת דנין אלו כנגד אלו וכו' יע&quot;ש. אלא צריך לומר דהני תלמידים שיושבין לפני חכמים ודנין לפני חכמים דאמרינן בסנהדרין דף י&quot;ז ע&quot;ב, אף על פי שאינם מן הסנהדרין עצמן בכלל שישבו להורות הם, כיון שיושבין לפניהם ודנין לפניהם וראויים להוראה, ע&quot;ז קאמר מאה שישבו להורות, וא&quot;כ הכי קאמר רב הונא בריה דר&quot;א ה&quot;נ מסתברא כיון דבכ&quot;מ קיי&quot;ל רובו ככולו א&quot;כ אמאי בעינן הכא כל עדת, וצריך לומר דהקפידה תורה שלא יהיה פקפוק כלל בהוראתם והואיל וכך אפי' הן מאה.","125","","2223","True","True","False","","159","95.86.109.144","0","55737","הוריות|ג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);