var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55192;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","56")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55192","0","עניני פורים ובישולי עכו"ם","23/02/18 14:28","ח אדר","תשע"ח","14:28","אבי גרינבלט","ה'חתם סופר' :
"לפי מה דאיתא במדרש ששתו סתם יינם (במדרשים שלפנינו לא נמצא מקור לזה, וראה 'יערות דבש' ח"ב דרוש ב: "... כל גזירת המן היתה הכל משתיית יין נסכיהם, כמבואר בכל דוכתי"), ולחד מ"ד שאכלו בישולי גוים, יש ליישב, ד'העובר על דברי סופרים חייב מיתה' (עי' עירובין כא:), לכן נתחייבו כליה".

יערות דבש (ח"א דרוש ג):
"כי ישראל שאכלו בסעודת אחשורוש, ח"ו לומר שעברו על לאו דאורייתא באכילת טריפות, אבל עברו אסורא דרבנן שתיית יין נסך, בישול עכו"ם, בשר שנתעלם מן העין, כי איך אפשר לראות ולהשגיח ברוב משתה לרוב העם הזה, וכהנה יתר מאסורא דרבנן, מבלי לאכול עם העכו"ם ולהתערב עמו, ולכך היה עונשם חמור, כי החמיר הקב"ה בשל סופרים יותר מדברי תורה, והוא בכלל חוויא דרבנן דלית ביה אסותא".","539","","2262","True","True","False","","862","95.86.72.27","0","0","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55193","55192","רשום במפורש "השתייה כדת אין אונס"","23/02/18 16:08","ח אדר","תשע"ח","16:08","הודו_כי_טוב","","207","","2262","False","True","False","","209","79.178.11.230","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55206","55192","מש"כ כסיכום לקראת פורים","25/02/18 13:08","י אדר","תשע"ח","13:08","אור חדש","בעת שלמדתי איסור והתר
כאן","458","","2260","True","True","False","","138","213.151.55.26","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55224","55206","הקביעה ההלכתית בסוף דבריך לא מובנית לי,","26/02/18 08:53","יא אדר","תשע"ח","08:53","יהודי_קדום","כך כתבת שם:
"וודאי שצריך שחיטה כשרה של ישראל אך יש רוב כשרות בבהמות וע״כ מדאו' לא צריך את כל הבדיקות של הטריפות אלא כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!".

לדעתי אתה מכליל ומערב מקרים שונים ו"פוסק" מה שלא נראה לי כלל.

מהו שכתבת ו: "...ע״כ מדאו' לא צריך את כל הבדיקות של הטריפות אלא כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!" - התוכל בבקשה להסביר דבריך, בעיקר את:"...מדאו'" ואת "...כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!"?
להבהרת הקושי שלי בהבנת דבריך:
במקרה בצעירותי למדתי שחיטה ואח"כ חולין... אז משהו אני זוכר, למשל: לא די לדעת לשחוט אלא חייביים לדעת הלכות שחיטה, שמונת הטריפות וכו', כך שאם ישראל לא יודע הלכות ושחט - (אפילו כמו ששוחט מומחה שוחט, כלומר שחט נכון) - אסור לאכול משחיטתו!

1. מכאן שלא כדבריך: "...כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!" שהרי יש מקרה בו שחיטת הישראל אסורה באכילה (אפילו עבור השוחטה).

מה שידוע הוא שאנו מקבלים עלינו שהבשר שאנו קונים במקומות המושגחים נשחט על ידי מומחים היודעים הלכות, זאת לפי הכלל: רוב שוחטין - מומחין - אבל מכאן עד לכתוב שלא צריך בדיקה כדבריך - גם זאת איני מבין.","233","","2259","True","True","False","","120","109.65.134.150","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55225","55224","הסבר","26/02/18 09:03","יא אדר","תשע"ח","09:03","אור חדש","הכוונה שמכיוון שמעשה קצר של שחיטה (כשרה) מספיק להכשיר כל הבהמה הרי שלא היתה בעיה לארגן כמויות גדולות של בשר במאמץ קטן יחסית.
כמובו במילה שחיטה כשרה הכוונה לפי כל גדריה. עדיין במעשה לא יהיה עיקוב ותתבצע במהירות רבה","458","","2259","True","True","False","","78","31.210.186.111","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55226","55225","אינך מיישב דבר בעניינים שהשגתי עליהם!","26/02/18 09:39","יא אדר","תשע"ח","09:39","יהודי_קדום","אתה כותב עכשיו "הלכות לוגיסיטקה" שאין קשר ועניין בינם לבין מה שהסקת להלכה ש "מדאו' לא צריך את כל הבדיקות של הטריפות אלא כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!" - אמירה זו, וכאחרות שהעליתי מניין לך? זו השאלה! - וכפי שהראיתי בהודעה קודמת אין לך על מה לסמוך דבריך!

מה שכתבת עכשיו מעניין אותי כמו צבע המפות שהיו על השלחנות...

ובכן שים לב: חד-משמעית לא נכון מה שכתבת: "...כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!"","233","","2259","True","True","False","","112","109.65.134.150","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55227","55226","נראה שפספסת את נושא האשכול","26/02/18 09:59","יא אדר","תשע"ח","09:59","אור חדש","השאלה הנדונה כאן הינה בדיוק "הלכות לוגיסיטקה", "כיצד ניתן היה ליצור השגחה על סעודת מלכים אדירה כשל אחשוראש?" זו היתה שאלת החת"ס שהביא הרב אבי, לשאלה זו הבאתי הסיכום המקוצרר שלעיל.
כמובן שבסיכום זה ההתייחסות הינה רק להלכות דאו' ולא כהלכה למעשה בימנו, בעיקר בגלל שבפשטות בימי תחילת בית שני טרם נגזרו ונתקנו התקנות הרבות שתיקנו חז"ל בימי בית שני ואף תקנות עזרא לא ברור מה היה מעמדם באותה עת.

לכן כתבתי שבהחלט היה ניתן להשגיח על אותה סעודה ולהגישה בכשרות הדאוראיתאית (השאלה מ'בשר שנתעלם מן העין' כמובן לא מתחילה שהרי רב עתיד היה להוולד רק מאות רבות של שנים אח"כ)

להערתך החוזרת ש'ובכן שים לב: חד-משמעית לא נכון מה שכתבת: "...כל שנשחט ע"׳ ישראל כשר!"

העניין הוא לקרוא דברים בהקשרם, כך למשל אם תנתק את ההקשר של הציווי התורני 'לא תרצח' מהמילה 'לא' תקבל דבר חמור מאד ומוטעה מאד אך כמובן שלא תוכל לתלותו בתורה אלא רק בקריאה הלא שלמה של הפסוק.
אותו הדין גם במקרה זה.
המשפט הקצר שכאן לא בא אלא לומר שלצורך הכשרת המון בשר בהמה לאכילה (באומצא או בצליה) די במעשה הקל של שחיטה לבדה |סדגש|שהיא המוציאה הבשר מחזקת איסור והופכתו לחזקת התר.

זה שתוכל להוסיף ולטעון שהכוונה דוקא לשחיטת ישראל מומחה זה הערה נכונה שבהחלט מוסיפה דיוק לדברים אך לא משנה כלל את הטיעון שלי, מעשה קל של אדם בודד (מומחה) היה מספיק ליצירת מאות ק"ג של בשר כשר לגמרי ובכמה שחיטות בכמה דקות היה מייצר אלפי ק"ג של בשר.
לכן נכונה קביעתי שלא היתה בעיה לספק מספיק חומרי גלם כשרים לסעודה זו
אוסיף עוד שבהנחה (הדי וודאית) שטרם גזרו על כלים שאינם בני יומם הרי שלא היה שום צורך ב'הכשרת המטבח המלכותי' וכל המזון היה כשר מדאו' ליהודים ששם","458","","2259","True","True","False","","73","213.151.55.26","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א",""),new Message("55229","55227","אז לדעתך אני לא הבנתי, יהא לך אשר לך","26/02/18 10:04","יא אדר","תשע"ח","10:04","יהודי_קדום","קביעותיך, הנחותיך ולשון כתיבתם בהודעה עליה אני מגיב עכשיו מונעים ממני לבזבז זמן על דבריך.","233","","2259","True","True","False","","109","109.65.134.150","0","55192","עבודה זרה|לט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);