var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54318;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54318","0","פסיקת רב נחמן - חידוש מול שמרנות","15/01/18 09:41","כח טבת","תשע&quot;ח","09:41","זילבר פדואל","אני כותב תובנות ראשוניות.<br />בהמשך אשתדל להעמיק בראשונים והאחרונים בסוגיא.<br />ואשמח כמובן לתגובת החברים בבית המדרש.<br />דף מח.<br />רב ושמואל פוסקים שהיתומים של המלווה איבדו את הכסף ואינם יכולים להישבע ללווה. (אם הלווה מת בחיי המלוה) - אין אדם מוריש שבועה לבניו.<br />פסיקה זו נשלחה לרבי אלעזר בארץ ישראל - שפסק הפוך - נשבעים ונוטלים.<br /><br />שיטת רב ושמואל קשה מאד ואכן מוקשית מ-3 משניות , ומתורצת ע&quot;י אוקמיתות.<br />הפסיקה נשלחה מאוחר יותר לארץ ישראל בימי רבי אמי שניסה <b>לצמצם</b> את דין רב ושמואל רק למקרה שהמלווה עמד בדין.<br />אך רב נחמן התקיף ודחה דעה זו ודין רב ושמואל קיים בכל מקרה.<br /><br />יתירה מכך - בעמוד ב' <br />איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו ליה ליתי מר <b>נעקרא להא דרב ושמואל</b> אמר להו איכפלי ואתאי כל הני פרסי למעקרא להא דרב ושמואל ?? אלא הבו דלא לוסיף עלה<br /><br /><span class='bordeaux'><b>כלומר רב נחמן מקפיד לא לעקור ואף לא לצמצם דברי רב ושמואל.<br />מאידך - מבקש לא להרחיב : הבו דלא לוסיף עלה.<br />יתירה מכך -  רב נחמן עצמו , כדיין שיושב בדין , פסק (בעמוד א') שיחלוקו (כרבי יוסי, בדין המשנה ששניהם חשודים, ודין זה דומה למקרה שלנו, שאינם יכולים להישבע - רש&quot;י) נגד שיטת רב ושמואל (רבו!) <br />פסיקה זו מתבססת על היפוך הגירסה במשנה כפי שלמדנו בדף מז. </b></span><br /><br />תובנות : <br />פסיקת רב ושמואל קשה מאד - איבוד ממון המלוה - נשמע לא הגיוני ולא מוסרי.<br />לא פלא שמקשים ממשניות, ששולחים שוב ושוב לארץ ישראל, ומאוחר יותר אפילו לנסות לעקור דבריהם.<br />השיטה הארץ ישראלית - שונה לעומת זאת.<br />וזה קשור (כפי שביאר רש&quot;י) - ל&quot;רבותינו שבבל לעומת רבותינו שבארץ ישראל&quot; - לעיל מז.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>רב נחמן מקפיד מאד בכבוד רב ושמואל רבו.<br />אל תנסה רבי אמי לצמצם את דבריהם באוקימתא.<br />אל תעיזו רב חסדא ורבה בר רב הונא לעקור דבריהם.<br /><br />אבל למעשה כדיין שצריך להתמודד עם החיים בבית הדין - </b></span><br />הוא פוסק על פי שיטה תנאית (ולצורך כך מתבסס על גירסה , שהפוכה מהגירסה במשנתנו.  אגב - בתחילה - כפי שמופיע בתחילת הסוגיא מז. - לא ידע - לא מה הגירסא ולא כמו מי ההלכה) <br />ובכך יש לו מקור קדום יותר לאמוראים.<br />ועושה פשרה - יחלוקו.<br />כמו כן - משאיר את הדין בלא להרחיבו - הבו דלא לוסיף עלה.<br /><br />בהמשך אף נקבע - (מח:) <br />אמר רב חמא (יושב בבבל!) השתא דלא איתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כרבי אלעזר האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כרבי אלעזר עבד.<br />בנוסף דוחים את מי שניסה להביא איגרת מא&quot;י שהלכה דוקא כרב ושמואל.<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>דומני - <br />שבדרך זו הלכו גדולי הפוסקים שבכל דור דור - <br />מאידך קנאות לכבוד רבם ולשיטות הקדמונים<br />מאידך - פתרונות הלכתיים עם סימוכין.</b></span><br /><br />כדוגמת חידושו העצום של מרן הרב אברהם שפירא זצ&quot;ל בדין אלמנת צה&quot;ל<br />שיכולה להינשא בתוך כ'ד חודש כי אפילו עדיף מבי ריש גלותא ואכמ&quot;ל","504","","2299","True","True","False","","895","213.151.37.222","0","0","שבועות|מח ע&quot;א",""),new Message("54320","54318","תיאור נכון של הנהגת ר&quot;נ שבכאן","15/01/18 10:56","כח טבת","תשע&quot;ח","10:56","אור חדש","אומנם יש לו עוד הנהגות בשס<br />כ&quot;כ יש הנהגת כל החולקים עליו שהבאת<br />כלומר באמת ברור שהשאיפה של כולם זה לברר האמת<br />לצורך כך יש שני כלים שהאיזון בינהם משתנה לא רק בין פוסק לפוסק אלא גם בין מקרה למקרה<br />מסורת למול הנראה לי בתור דיין שאין לו אלא מראה עיניו בדין שבא לפניו<br />ניתן כמובן לזהות דיינים יותר 'שמרנים'  למול 'אקטיביסטים'  ואף 'ליברלים' בגישתם להתלבטות הנל. <br />בד&quot;כ ר&quot;נ מזוהה דוקא כדיין תקיף ואף חדשן.","458","","2299","True","True","False","","106","37.26.146.225","0","54318","שבועות|מח ע&quot;א",""),new Message("54331","54318","ראה ברמב&quot;ם","16/01/18 09:12","כט טבת","תשע&quot;ח","09:12","אבי גרינבלט","המהלך שהעלית יפה מאד. <br />אולי ניתן להוסיף לתחושה שלך את פסיקתו של ברמב&quot;ם (הל' מלוה ולוה יז,ג) שהרגיש כנראה בהתלבטויות כפי שהעלית: <br /><br />&quot;מת הלוה תחלה ואחר כך מת המלוה אין יורשי מלוה נוטלין מיורשי לוה כלום שבשעה שמת הלוה נתחייב המלוה להשבע ואח&quot;כ יטול כמו שביארנו וכבר מת ואין אדם מוריש שבועה לבניו שאינן יכולין להשבע שלא נפרע אביהם כלום, <b>ואם עבר הדיין</b> והשביע יורשי מלוה וגבו את חובן אין מוציאין מידם לפיכך שטר חוב של יתומים הבאים להפרע מן היתומים שמת אביהן הלוה תחלה אין קורעין אותו ואין מגבין בו, אין גובין בו שאין אדם מוריש שבועה לבניו כמו שביארנו ואין קורעין אותו שמא יבא דיין שידון ויוציא בו&quot;.<br /><br />מצ&quot;ב גם דברי החזו&quot;א חו&quot;מ ט,כ","539","jpg","2298","True","True","False","","121","31.168.68.82","0","54318","שבועות|מח ע&quot;א","0-jpg")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);