var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54141;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54141","0","[ללא נושא]","01/01/18 21:10","יד טבת","תשע&quot;ח","21:10","לינקוש","פוסט של ורד נעם, שהתפרסם בקבוצת &quot;יומי&quot; בפייסבוק:<br /><br />הסוגיה שלנו (דף לד) עוסקת, הן במדרש ההלכה המובא בה והן בדיון האמוראי בעקבותיו, בהשוואה דקדקנית בין ארבעה מהחטאים המחייבים קרבן כפרה – חטאת או אשם - הנמנים בויקרא ה. במבט ראשון לפנינו דרשנות טכנית פורמליסטית מייגעת, המכדררת בין החטיבות השונות בפרק והלשונות המשמשים בהן בכתוב. אבל קריאה קשובה יותר תגלה שיש כאן גם פרשנות מעמיקה של הפשט מתוך רגישות ללשון הכתוב, וגם אפיון משפטי רב עניין של נושאי ויקרא ה על השווה והשונה ביניהם. <br />כזכור, בפרק ה בויקרא נמנים, לפי המינוח של חז&quot;ל: שבועת העדות, ידיעות הטומאה, שבועת ביטוי, מעילה, שבועת הפיקדון. נניח כרגע לידיעות הטומאה שבהן עסקנו בפרקים הראשונים של המסכת, ונתבונן בכתוב בשבועת עדות, שבועת ביטוי, מעילה ושבועת הפיקדון, שבהן דנה הסוגיה שלנו.<br />שבועת העדות<br />(א) וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ: [..]<br />שבועת ביטוי<br />(ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה: (ה) וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ: (ו) וְהֵבִ֣יא אֶת־אֲשָׁמ֣וֹ לַה' עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ: (ז) וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒ .[..] (יא) וְאִם־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֘ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־יוֹנָה֒ ... עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את...<br />מעילה<br />(טו) נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י ה' וְהֵבִיא֩ אֶת־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽה' אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם: (טז) וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: [...]<br />שבועת הפיקדון<br />(כא) נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּה' וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ: (כב) אֽוֹ־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־שָׁ֑קֶר עַל־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה: (כג) וְהָיָה֘ כִּֽי־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא: (כד) א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֘ לַשֶּׁקֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ: (כה) וְאֶת־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַה' אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן: (כו) וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י ה' וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ:","58","","2315","True","True","False","","1081","46.121.45.16","0","0","שבועות|לד ע&quot;א",""),new Message("54142","54141","המשך","01/01/18 21:11","יד טבת","תשע&quot;ח","21:11","לינקוש","במבט ראשון, לפנינו שלוש שבועות ופרשה אחת חריגה שאין בה שבועה – מעילה - שגם אצל חז&quot;ל נתייחדה לה מסכת נפרדת, ועניינה אינו נכלל במסכתין. ואכן, כפי שהעירו כבר התנאים, שלוש השבועות מסומנות בלשון הכתוב באופן בולט ב&quot;אואין&quot;, מוטיב סגנוני הנעדר לגמרי מפרשת מעילה. אולם הגמרא מצביעה על שיוכה של מעילה לכאן באמצעות המינוח &quot;מעול מעל&quot;, המקשר בין מעילה לשבועת הפיקדון. קישור זה אינו רק לשוני, הוא רומז לאופי החטא. הן בשבועת הפיקדון והן במעילה מדובר בשימוש במה שאינו שלך, בין שהוא של הדיוט בין שהוא של גבוה. אכן, שתי פרשיות אלה זהות בדינן – קרבן אשם קבוע, ותוספת חומש, בעוד ששבועת ביטוי ושבועת עדות הן בקרבן חטאת עולה ויורד. את הדמיון הזה בין מעילה ופיקדון, באופי העבירה ובדינה, מציינת הגמרא בצירוף: &quot;מעילה בכל (כלומר כל אדם ולא רק הכשרים לעדות) נהנה בקבוע חומש ואשם&quot;.<br />מצד שני, שבועת הפיקדון קרובה יותר לשבועת העדות מבחינה פרוצדורלית, שכן שתיהן שבועות, ושתיהן נוהגות בין אדם לחברו (הדיוט) ותלויות בטענה וכפירה, מה שאין כן במעילה בקדשי ה'. חכמינו הצביעו גם על ה&quot;דגל&quot; הלשוני שהכתוב מסמן בו את הדמיון המשפטי הזה. שבועת הפיקדון נקשרת עם שבועת העדות באמצעות הפועל &quot;תחטא&quot;. הדמיון הפרוצדורלי הזה מתואר בסוגיה באמצעות הרצף: &quot;חטא הדיוט בשבועה תבעיה וכפריה&quot;.<br />כשם שהסוגיה מציגה את מקומה של שבועת הפיקדון בין שבועת העדות לבין מעילה ומתלבטת מה יותר דומה (&quot;הנך נפישין&quot;), על ידי ייחוס אנכרוניסטי של התלבטות זו לר&quot;ש, כך היא תוהה על מיקומה של שבועת העדות בין שבועת ביטוי לשבועת פיקדון. <br />מצד אחד, שבועת עדות דומה במובהק לשבועת פיקדון. בשני המקרים מדובר על תביעה ממונית משפטית בין אדם לחברו, בניגוד לשבועת ביטוי שהיא עניין שבין אדם למקום. בשני המקרים מדובר על מה שהיה בעבר, בעוד שעיקרה של שבועת ביטוי הוא &quot;להרע או להיטיב&quot; בעתיד. ואכן כאמור הקשר נרמז במילה &quot;תחטא&quot; המופיעה בשתי השבועות, ודמיון זה מתואר בסוגיה כ&quot;חטא במזיד תבעיה כפריה ועבריה&quot;. <br />מצד שני, התורה קושרת באופן מפתיע את שבועת העדות דווקא לשבועת ביטוי, שהרי דינן שווה – חטאת, קרבן עולה ויורד (&quot;חטאת שירדה לחומש&quot; – כלומר חטאת, עולה ויורד, ובלי חומש שישנו רק בפיקדון). אם כן, ההתלבטות של רבה בר עולא אם להשוות עדות לפיקדון או לביטוי היא פשט גמור. בתורה עצמה מעמדה של שבועת עדות הוא לימינלי. באופיה היא כשבועת פיקדון, בדינה היא כשבועת ביטוי. הדבר מבטא את אופיה הכפול, כעבירה שיש בה גם צד ממוני וגם צד של שבועת שקר.<br />למדנו אפוא שגזירה שווה אינה בהכרח טכסיס טכני שרירותי, לעתים היא משקפת הקשבה רגישה ללשון הכתוב וביטוי לקשרי תוכן. למדנו גם על ערנותן של הברייתא ושל הסוגיה לקשרים והבדלים, גלויים וסמויים, הן מצד התוכן והן מצד הלשון, של החטיבות המקראיות.","58","","2315","True","True","False","","240","46.121.45.16","0","54141","שבועות|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);