var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53975;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53975","0","נא הסבר המחלוקת","24/12/17 14:31","ו טבת","תשע&quot;ח","14:31","עלי","מחלוקת ר&quot;י ור&quot;ע היא כמחלוקת רבותיהם. האם למדים באופן שיטתי וקבוע ריבוי ומיעוט (ר&quot;ע )או כלל ופרט (ר&quot;י ). אבל הרי בתורה אין זכר לאופן ולשיטה שבה יש לדרוש אותה ! <br />מה היסוד ומה הסיבה שהחליטו התנאים לדרוש את התורה בשיטות קבועות כאלו או אחרות, האם הדרשות ושיטותיהן קדמו לשיטות בהלכה או שההלכות היו בידיהם והשיטות בדרשות הן רק ההסבר לשיטות בהלכה ?<br />היש סברות בסיסיות שונות לדרוש כך או כך בדווקא באופן שיטתי ? מהן הסברות הבסיסיות הללו ?<br />האם השיטות הופיעו רק דור אחד לפני ר&quot;י ור&quot;ע או שהיו קיימות כבר מדורי דורות ( וא&quot;כ איך זה שהלל ושמאי ותלמידיהם לא נחלקו במחלוקת זו )- וא&quot;כ ממתי ומה הרקע להתפתחותן והופעתן ?<br />אם השיטות הופיעו לראשונה רק דור אחד לפניהם, מה קדושה יש בהן שכ&quot;כ הקפידו עליהן בלי סטיה ? הכיצד זה שרנב&quot;ה ונחום אג&quot;ז לא חלקו ביניהם בפועל אלא רק תלמידיהם, והפלא הוא שכאילו המחלוקת היתה רק ביניהם וכאילו שום חכם אחר בן דורם לא היה שותף לשיטותיהם חוץ משני התלמידים הגדולים ר&quot;י ור&quot;ע, הכיצד זה ?<br />אם יש תשובות אשמח לקרא.","209","","2321","True","True","False","","958","194.114.146.227","0","0","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53982","53975","מעט הרחבה","25/12/17 08:03","ז טבת","תשע&quot;ח","08:03","אבי גרינבלט","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=505'>כאן</a> להרחבה (אמנם לא עונה על כל השאלות החשובות של כבודו...)","539","","2320","True","True","False","","131","31.168.68.82","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53984","53975","שִׂימוּ לְבַבְכֶם הרמז בתורה","25/12/17 08:47","ז טבת","תשע&quot;ח","08:47","דוד כוכב","דברים לב, מו-מז:<br />וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם <b>שִׂימוּ לְבַבְכֶם</b> לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת  בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם.<br /><br />התורה מצווה לשים לב לדקויות של ניסוחיה כי בהם יתבהרו פרטים רבים.<br />אלא שבדור החורבן כבר לא היה ברור אם מילת מיעוט באה למעט רק דבר אחד או ענין שלם.","125","","2320","True","True","False","","200","212.76.103.16","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53990","53975","ייש&quot;כ על השאלות החכמות","25/12/17 10:39","ז טבת","תשע&quot;ח","10:39","אור חדש","וכמובן ששאלת חכם הינה כבר הפתח לתשובה.<br /><br />בעצם צריך להבין, למה שאלת חכם הינה פתח לתשובה?<br />אלא שהשואל החכם מניח שיש אמת, רק שאינה ידועה לו, וכן הוא מניח שמה שידוע לו אינו אמת שהרי מצא סתירות בין הידוע לבין שכלו וכן מניח שהאמת אמורה להיות כזו שברגע שיודעים אותה אז 'הכל מסתדר ואין עוד סתירות'<br /><br />לכן אם יודעים לסדר כראוי את כל ה'ידוע' וכן את כל 'הסתירות שיש' ניתן ע&quot;י פעולה שכלית <b>אנושית</b> למצוא את המערכת הלוגית שתגלה את התשובה הנכונה כך שהכל אכן יסתדר (זאת כמובן בהנחה שאכן מדובר במערכת לוגית שלמה ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA'>נאותה</a>, שאין בה סתירות מובנות)<br /><br />אותו הגיון שמסביר את תופעת ה'שאלת חכם= תשובה' נראה שיש להחיל גם על שאלתך, כלומר ה<u>ת</u>נאים הניחו שדיני התושב&quot;ע מקורם ממערכת הגיונית ומסודרת וכן האמינו שניתן ע&quot;י רצף של פעולות לוגיות <b>מסודרות</b> להגיע מהתורה שבכתב כמעט (מס' מסויים של הלכות נותרו ללא מקור ברור והן הנקראות לפי הרמב&quot;ם 'הלל&quot;מ') לכל דין של התושב&quot;ע, הדברים שלא ניתן להגיע אליהם נקראים 'אקסיומות' ואינם סותרים את נאותות המערכת הלוגית.<br />מה היה מקור הנחתם זו?<br />א: אולי כך קיבלו מרבותיהם במסורת מסיני <br />ב: סברו בסברתם הישרה שתורת אמת אמורה להיות מערכת לוגית שלמה ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA'>נאותה</a> ולכן חיפשו לקיים בכך התורה<br /><br />בהנתן ההנחות שלעיל ורשימת הדינים שהיתה בידיהם וכן פסוקי התורה ניגשו החכמים בדורות שסביב פועלם של ר&quot;ע וחבריו למלאכה.<br />המטרה של כולם היתה אחידה- לנסח בכללים את ההגיון שמאחורי הקשר שבין התורה שבכתב לתושב&quot;ע<br />הכלים שהיו בידיהם- סברתם, רשימת הדינים <b>והסתירות</b> וכן מלאכת קודמיהם.<br /><br />מקרה לדוגמא:<br />לשמעון העמסוני היה נראה שהכלל 'המילה 'את' באה לרבות' מסביר כמעט את כל מופעי המילה וכן מסתדר עם ההלכות הנתונות.<br />סתירה- מה ניתן לרבות מהמילה '<b>את </b>ה' אלקיך תירא'?<br />מסקנתו- לבטל הנחתו ולבטל הכלל שניסח וכן כל הדינים המחודשים שיצאו מכך.<br /><br />דעת ר&quot;ע: אין צורך לבטל הכלל שהרי נמצא דבר מה שיכול לרבות אל יראת ה'=&gt; הכלל הנ&quot;ל תקף (אין לו סתירות לוגיות)=&gt; כל שנלמד מכלל זה הינו מסקנה נכונה לפי התורה.","458","","2320","True","True","False","","167","213.151.55.26","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53986","53984","לא הוסבר","25/12/17 09:56","ז טבת","תשע&quot;ח","09:56","עלי","הבה נניח שר&quot;י ור&quot;ע ורבותיהם נחלקו בפירוש פסוק כמובא בדף בשאלה האם יש ללמוד מריבוי ומיעוט או מכלל ופרט, הרי בתורה עצמה לא כתוב כיצד יש ללמוד, והיות ונחלקו בדבר ולא היתה בידם מסורת קודמת להכריע על פיה, משמע שזו הכרעה חדשה, אם כן שאלתי היתה מה היתה סברת כל צד להכריע דווקא לשיטה המסויימת שלו, וכי יש יתרונות לשיטה האחת על זולתה ולהיפך ? בד&quot;כ כשחז&quot;ל נחלקו בעניין כלשהו ולא ידעו להכריע הם פשוט נשארו בתיק&quot;ו. מה הסיבה שבמחלוקת כזו כל צד 'משך' לשיטתו, ולא הוסכם מהי השיטה העדיפה אם בכלל יש ? גרוע מזה. הבה נניח שמדאורייתא ההלכה צריכה להיות כאחת משתי השיטות, אך היות והתנאים לא ידעו מהי שיטה זו, אם הם הכריעו כשיטה השניה יוצא שהכריעו לעבור על מצוות התורה ! אמנם התורה עצמה נתנה כח רב לחכמים להכריע אך מדוע העדיפו הכרעה על תיק&quot;ו כשלא ברור כלל מה מצווה התורה ?","209","","2320","True","True","False","","173","194.114.146.227","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53988","53986","עוד ניתן להוסיף","25/12/17 10:32","ז טבת","תשע&quot;ח","10:32","אבי גרינבלט","השאלה שלך אינה מתייחסת בהכרח למחלוקת כיצד דורשים פסוקים בצורה של כלל/פרט/כלל או ריבוי/מיעוט/ריבוי , אלא לכלל המחלוקות.<br />בכל מחלוקת קיים &quot;חשש&quot; כי מי שכדעתו נפסק , גורר חשש של הבנה לא נכונה בדברי הכתוב ולעולם לא תהיינה הכרעות.<br />גם כאשר סוגיות מסיימות בתיקו , הפוסקים מכריעים וכן עזה&quot;ד גם בפוסקים המביאים דעה אחת וי&quot;א.<br /><br />הגר&quot;א (אבן שלמה י&quot;א, ט'):<br /><b>בכל דור ודור שולט מידה אחרת (ממידותיו של הקב&quot;ה שמנהיג בהן עולמו), שמזה משתנים הטבעים וכל מעשי הדור והנהגותיהם ופרנסיהם, הכל הוא לפי ענין המידה ההיא ותלוי בבחירתם בין לטוב בין לרע וכן הנהגות הקב&quot;ה עימהם. <u>והכל כלול בתורה</u>.</b><br /><br /><b>בית דין גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו, הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו, שנאמר &quot;אל השופט אשר יהיה בימים ההם&quot;, אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך</b> (הלכות ממרים פ&quot;ב ה&quot;א).","539","","2320","True","True","False","","132","31.168.68.82","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("53991","53986","זו שאלה כללית על כל המחלוקות","25/12/17 10:44","ז טבת","תשע&quot;ח","10:44","דוד כוכב","ראשית, לא מדוייקת הטענה שלא היתה בידם מסורת קודמת. היתה, אלא שפירשוה באופן שונה.<br />מצב של תיקו הוא מצב שהחכם עצמו מסתפק. לרוב יש לחכמים אימרות, והם בטוחים בם גם אם אין לכך ראיה חד משמעית שמשכנעת את כל השומעים.<br />התורה במפורש קבעה: (שמות כג, ב) אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת. (דברים יז, ח-יא) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר  יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.<br />לכן קיים מצב של פסיקת הלכה על פי החכמים. ולאחר הפסיקה ההלכה היא ודאית ולא ספק. ואם בא בית דין מאוחר שרשאי לכך והוא חולק על בית הדין הקודם, נוצר אז מצב ודאי חדש.<br /><br />לגבי מיעוט ופרט, אותם חכמים נחלקו כמו שכתבתי לעיל, יש שהגדירו כל דין כענין עצמאי שנדרש עבורו לימוד ודרש מיוחד. ויש שהתרכזו במשמעות הפרט וצירפו אליו כחטיבה אחת גם דומים לו, לכן ברור היה להם שמיעוט בא למעט את כל הדומה לפרט.","125","","2320","True","True","False","","170","212.76.103.16","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("54000","53990","סברות הפוכות","25/12/17 15:08","ז טבת","תשע&quot;ח","15:08","עלי","ראשית יש&quot;כ לכל העונים לי.<br />מוכרת מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה אם סוכה צריכה להיות דירת קבע או ארעי. לכאורה - דעות הפוכות בקיצוניות ושתיהן מבוססות על אותו פסוק 'בסוכות תשבו' וכו'. <br />ניתן להסביר מחלוקת כזו בסברות בסיס הפוכות, מה עניינה של הסוכה - סוכת האדם שהינו ארעי כמותה בעוה&quot;ז או סוכתו של הקב&quot;ה שהאדם רק מתאשפז ( =מתארח) אצלו בינתיים, והיות והקב&quot;ה קבוע ונצחי, לכן את הסוכה עושים ג&quot;כ כדירת קבע. ( כך נראה מהירושלמי עירובין ) אם כן נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה ( מבחינה ערכית ותודעתית ) למה עיקר תשומת הלב בסוכה ( ובכלל ), לקב&quot;ה או לאדם. <br />האם מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;י היא מחלוקת טכנית גרידא, ריבוי ומיעוט לעומת כלל ופרט, או שיש משהו יותר עמוק העומד מאחורי הדברים ( כמו במחלוקת על הסוכה, או כמו שלמדנו במחלוקות אביי ורבא )? האם היתה מחלוקת אידיאולוגית או בגישה ובדרך החיים  בין רבותיהם של ר&quot;י ור&quot;ע שהובילה לכך ?","209","","2320","True","True","False","","235","37.60.45.191","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("54001","54000","&quot;מאי קסבר&quot;","25/12/17 15:10","ז טבת","תשע&quot;ח","15:10","אור חדש","זו שאלת יסוד בבואנו לדון בשיטתו של כל תנא ואמורא, כלומר סברת הלב של כ&quot;א מהם וודאי היתה מונחת בבסיס של שיטתו","458","","2320","True","True","False","","86","213.151.55.26","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א",""),new Message("54007","54000","על סברת הבסיס","26/12/17 08:56","ח טבת","תשע&quot;ח","08:56","דוד כוכב","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22756'>בקישור זה</a>.","125","","2319","True","True","False","","153","212.76.103.16","0","53975","שבועות|כו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);