var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=52881;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","79"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44"),new MostViewed("107145","הגהות הגר"א ב"מ סט","אוריאל שלמוני","07/05/24 10:56","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("52881","0","הערות פרק בן סורר ומורה","26/09/17 23:17","ו תשרי","תשע"ח","23:17","שמואל דוד","ח' הערות לפרק ח סנהדרין

א) סח: אמר רב חסדא קטן שהוליד כו'
ופליגא דרבה דאמר רבה קטן אינו מוליד

וקשה לי, וכי פליגי במציאות. וצ"ע

ב) ע. מאימתי חייב משיאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין האיטלקי כו'

ויש לעיין אם בדוקא נקט התנא בהאי סדר. בשר קודם יין. והנה בפסוק בפרשת כי תצא כתיב זולל וסובא והיינו בשר קודם יין אולם הפסוק במשלי כתיב בסובאי יין בזוללי בשר,
יין קודם בשר.
ועיין המשך הגמרא אמר רב חנן בר מולדה כו' בשר חי... יין חי, אולם עיין רש"י ששינה הסדר וכתב יין חי ואח"כ בשר חי. ואח"כ אמר רבינא יין חי מזיג כו' בשר חי בשיל כו' הרי שהקדים יין לבשר. ובאתי רק להעיר.

ג) ע. אמר רבי זירא תרטימר זה איני יודע מהו אלא מתוך שכפל רב יוסי ביין נמצא כופל אף בבשר ונמצא תרתימר חצי מנה.
וכתב רש"י - כפל נמי בבשר והוי מנה דקאמר שני תרטימ'.

וצ"ע, דמהיכא תיתי שהשיעור אצל בשר דומה להשיעור של יין.

ד) ע. אמר רב חנן כו' אינו חייב עד שיאכל בשר חי כו' איני והא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אכל בשר חי אינו נעשה בן סורר ומורה.

וקשה, גברא אגברא קרמית?

ה) ע. רב כהנא רמי כתיב תירש וקרינן תירוש זכה נעשה ראש כו' רבא רמי כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו כו'
וכתב רש"י זכה כלומר אם זכה וידע להזהר כו' משמחו שמפקח את הלב.

וצ"ע מדוע המתין לפרש כן אצל רבא ולא פירש כן אצל רב כהנא.


ו) ע. בשלמא למ"ד סרסו כו' אלא למ"ד רבעו מ"ש רביעי נלטייה בהדיא.
ועיין מהרש"א בחידושי הלכות שכתב לעיין בחידושי אגדות ועיין שם בחידושי אגדות שכתב וז"ל עיין בחידושי הלכות עכ"ל. וצ"ע בזה.

ז) ע: אמר רב יצחק מנין שחזר שלמה והודה לאמו דכתיב כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי כי בער אנכי מאיש מנח דכתיב ויחל נח איש האדמה ולא בינת אדם לי זה אדם הראשון
וכתב רש"י זה "אדם" הראשון "שנכשל" ביין ואני שתיתי יותר "מהן".

וצ"ע דהול"ל ואני שתיתי יותר ממנו, ואם כוונת רש"י גם על נח הול"ל נח ואדם הראשון שנכשלו ביין כו' וצע"ק

ח) ע: אכל כל בשר לאתויי דבילה קעילית
וכתב רש"י ואע"ג דמשכרא לא מחייב כו'

ותמוה, מה ענין שכרות אצל בשר ועיין רש"י עא. ד"ה חייב וצ"ע בזה","595","","2422","True","True","False","","985","174.200.26.7","0","0","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52882","52881","תשובות","27/09/17 14:24","ז תשרי","תשע"ח","14:24","דוד כוכב","א) פליגי אי סמכינן אחזקה דרובא דאינו מוליד, או חיישינן בזה למיעוטא.

ב) הסדר לא מעכב. "כל מקום ששנו חכמים [אפילו] דרך מניין - אין מוקדם ומאוחר" (מסכת סנהדרין דף מט ע"ב).

ג) כמו במסכת מגילה דף יב ע"א: "דת של תורה - אכילה מרובה משתיה", ופירש רש"י: "אכילת מזבח מרובה משתיה, פר ושלשה עשרונים סולת לאכילה, ונסך חצי ההין". אכילת ושתיית המזבח גְּדֵלִים בהתאמה לפר לאיל ולכבש.

ד) עונים "גברא אגברא קרמית" רק כאשר אין תירוץ אחר ולכן יש ודאי מחלוקת. ולא תלינן פלוגתא בסתמא.

ה) רק ברבא השמחה היא גם פיקחון הלב. לשמחה בעלמא אין צורך בכל כך זהירות.

ו) גם במהרש"א חידושי אגדות מסכת יומא דף עו ע"ב כתב: "כתיב תירש וכתיב תירוש זכה כו' וכתיב ישמח כו'. מפורש שם בפ' בן סורר וע"ש". ואפשר שנשמט בדפוס.

ז) בתחילה פירש ענין אדה"ר, ואח"כ שב לפרש את ענין הגמרא דאיירי אשניהם.

ח) מביא לפריקת עול, דומיא דאכילת בשר ושתיית יין.","125","","2421","True","True","False","","211","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52884","52882","מש"כ שאכלה מרובה משתיה","27/09/17 17:42","ז תשרי","תשע"ח","17:42","שמואל דוד","א"כ אפשר שתרטימר יותר מכפל","595","","2421","True","True","False","","147","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52885","52884","לא הבנתי מש"כ באות ה ו","27/09/17 17:44","ז תשרי","תשע"ח","17:44","שמואל דוד","","595","","2421","False","True","False","","174","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52887","52884","זה לא המשפט העיקרי, אלא:","27/09/17 18:01","ז תשרי","תשע"ח","18:01","דוד כוכב","אכילת ושתיית המזבח גְּדֵלִים בהתאמה לפר לאיל ולכבש. (במדבר כח, יב-יד)

וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד
וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד
וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד

וְנִסְכֵּיהֶם
חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר
וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל
וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ
יָיִן","125","","2421","True","True","False","","238","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52888","52885","שוב","27/09/17 18:04","ז תשרי","תשע"ח","18:04","דוד כוכב","ה) רבא נעשה פיקח בעקבות היין, לשם כך היה צריך להקפיד על מידה מדויקת כדברי רש"י.
ו) נשמט בדפוס.","125","","2421","True","True","False","","259","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52908","52887","לא הבנתי","28/09/17 16:28","ח תשרי","תשע"ח","16:28","שמואל דוד","","595","","2420","False","True","False","","172","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52892","52888","מדוע לא פירש רש"י הכוונה ב" זכה"","27/09/17 22:45","ז תשרי","תשע"ח","22:45","שמואל דוד","אצל רב כהנא?","595","","2421","True","True","False","","187","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52894","52892","אצל רב כהנא פירוש 'זכה' כפשוטו","28/09/17 09:20","ח תשרי","תשע"ח","09:20","דוד כוכב","רק בדברי רבא נצרך רש"י לפרש את הפירוש המיוחד - כיצד זוכה.","125","","2420","True","True","False","","252","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52896","52894","עיין רש"י יומא עו","28/09/17 10:00","ח תשרי","תשע"ח","10:00","שמואל דוד","","595","","2420","False","True","False","","177","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52898","52896","כי שם הגירסה שונה","28/09/17 11:26","ח תשרי","תשע"ח","11:26","דוד כוכב","שם הגירסה (שמסורת הש"ס מחק) "והיינו דרבא" כלומר שרב כהנא סובר כרבא. לכן פירוש דברי רב כהנא כדברי רבא. ורש"י כדרכו מפרש כל סוגיה כפי גירסתה.","125","","2420","True","True","False","","264","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52907","52898","ייש"כ גדול","28/09/17 16:27","ח תשרי","תשע"ח","16:27","שמואל דוד","אבל סו"ס מדוע אצל רב כהנא הכוונה זכה כפשוטו ואצל רבא לא","595","","2420","True","True","False","","160","174.200.16.39","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52910","52907","יש הבדל בין הדרשות","28/09/17 18:10","ח תשרי","תשע"ח","18:10","דוד כוכב","יש גבול דק בין כמות יין המחדד את השכל לבין כמות המבלבלו. וצריך זכות רבה לעמוד עליו, בזה עוסק רבא.
ואין צורך במאמץ כה רב להזהר לעשות חיל ביינו בלא להגיע לכלל שוטה (שותה) המבזבז עליו את כספו. ובזה עוסק רב כהנא.","125","","2420","True","True","False","","280","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב",""),new Message("52911","52908","השוה בין פר לאיל ובינם לכבש","28/09/17 18:15","ח תשרי","תשע"ח","18:15","דוד כוכב","תראה שבכולם כשהאכילה רבה השתיה רבה - בהתאם, וכשהאכילה מועטת השתיה מועטת - בהתאם.","125","","2420","True","True","False","","271","213.151.60.84","0","52881","סנהדרין|סח ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82800);