var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51531;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","28"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51531","0","סמיכת זקנים בשלושה/חמישה","24/07/17 21:32","א אב","תשע"ז","21:32","אבי גרינבלט","הסיבה למספר זקני העדה הסומכים ידיהם על ראש הפר שצריך להיות אי זוגי אליבא דהיד רמה נובע ממצב אפשרי ובו יפול מום בפר ויחלקו האם הוא מום עובר אם לאו ולכן צריך להיות פורום אי זוגי.
האם זהו תפקידם של זקני העדה לבקר את מומי הפר ?
מדוע לא מי שבודק בד"כ מומי הקרבנות ?","539","","2488","True","True","False","","730","95.86.72.27","0","0","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51532","51531","כאן מתכנסים זקני הסנהדרין","24/07/17 22:03","א אב","תשע"ז","22:03","אור חדש","הגדולה הבאים מי'ם, כפי שרואים בסיפור על רבי ורב חלק עיקרי בסמיכת חכם זה סמיכתו להורות במומין לכן מסתבר שכל חכמי הסנהדרין היו אמורים להיות בקיאים בכך

לכן אם תהיה שאלת טרפות בפניהם וודאי שעליהם יהיה הנטל להכיע ספק זה ולא על שום חכם מקומי שכלל אין לו רשות דיבור לפני גדולים אלו ובטח שלא יכול להכריע הלכה בפניהם","458","","2488","True","True","False","","98","213.151.55.19","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51536","51531","בקרבן יחיד מחליט יחיד","24/07/17 22:18","א אב","תשע"ז","22:18","דוד כוכב","ואם היחיד מסופק בכשרות קרבנו הוא יפסוק לבדו או ישאל חכם.
בקרבן רבים מחליטים הבעלים שהם הרבים, ולשם כך צריך שלא יהיו שקולים.","125","","2488","True","True","False","","225","213.151.57.176","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51533","51532","יש"כ ולכן ...","24/07/17 22:08","א אב","תשע"ז","22:08","אבי גרינבלט","האחריות שלהם לפיכך תהיה גם לבקר את הפר או שיותר מסתבר לומר שאת המום גילו לפני הסמיכה ממש ואז נחלקו לגבי המום ?","539","","2488","True","True","False","","151","95.86.72.27","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51534","51533","לא גילו כלום","24/07/17 22:12","א אב","תשע"ז","22:12","אור חדש","יש כאן תקנה שנועדה למנוע מצב לא נעים- שיבואו לסמוך ופתאום תתעורר שאלה ולא יוכלו להכריע בה כי יהיה מספר זוגי, לכן מראש מביאים מס' שיכול להכריע אם תתגלה בעיה בעגלה","458","","2488","True","True","False","","141","213.151.55.19","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51535","51534","יש"כ","24/07/17 22:15","א אב","תשע"ז","22:15","אבי גרינבלט","תיקון קל , פר(העלם) ולא עגלה","539","","2488","True","True","False","","171","95.86.72.27","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51537","51536","מניין לך","24/07/17 22:45","א אב","תשע"ז","22:45","אור חדש","שהסמכות על הוראת הכשרות תלויה בבעלות על הבהמה?

מה הקשר בין בעלות להוראה באיסור והתר?","458","","2488","True","True","False","","137","213.151.55.19","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51540","51537","מי מכשיר לך בבית?","25/07/17 00:46","ב אב","תשע"ז","00:46","דוד כוכב","רש"י מסכת גיטין דף ב ע"ב: "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב".","125","","2487","True","True","False","","232","213.151.57.176","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51544","51540","רש"י לא מדבר על קרבן המובא למזבח!!","25/07/17 06:52","ב אב","תשע"ז","06:52","יהודי_קדום","אלא רש"י מדבר על "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד וְהַחֵלֶב" - שכולם נעשים בבהמה שבבית האדם לצרכי סעודתו - שם הוא נאמן!

בהיותי נער ואימי ע"ה הייתה הטבחית בישיבה בה למדתי, נכנס הרב עובדיה יוסף לחדר האוכל, נטל ידיו ואכל אוכל בשרי בלי שום שאלות!!! סהדי שבמרומים שכך היה!
ולכגון דא נתכווין רש"י "שהאמינה התורה...", וכן בדומה הגמרא שהביא מדברת על חתיכת ספק חלב ספק שומן וכד'.

אני הבנתי שהשאלה כאן היא אם בעל הקרבן הוא סמכות להחליט על פסול או כשרות הקרבן (יש להניח שהשאלה לא קיימת בקרבן בעל מום ברור, קבוע או עובר, שגם ע"ה יודע זאת לפחות מקרבן פסח).

מ"מ, לאחר השחיטה - (שמלכתחילה אסור היה להקדישה כבעלת מום ) - אסור לכהן להמשיך את שאר העבודות אם הבהמה שנשחטה היא בעלת מום (השחיטה מותרת בזר, אבל כאן השחיטה נעשתה בבהמה פסולה לקרבן והיא הופכת לנבלה).","233","","2487","True","True","False","","141","89.139.185.162","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51546","51544","ייש"כ","25/07/17 10:08","ב אב","תשע"ז","10:08","אור חדש","אכן כוונת השאלה היתה לגבי מציאות של מחלוקת וצורך להכריע בספק (כפי הנד"ד), במצב כזה לדעתי ההכרעה חוזרת לגדולים ולא לבעלים וזו אכן הייתה השאלה על הרב כוכב","458","","2487","True","True","False","","112","213.151.55.19","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51564","51544","שים לב שהסכמת עם דברי, משתי סיבות","25/07/17 14:43","ב אב","תשע"ז","14:43","דוד כוכב","א. הסמיכה על ראש הפר נעשית לפני שחיטתו. הבעלים נאמן לומר בביתו שהפר טרף. הוא נאמן בכך גם בחצר ביתו. גם בדרך. גם סמוך לסמיכה.
ומה קורה אם הבעלים הם שותפים בי"ד?

ב. זה לא רלוונטי שאסור לכהן להמשיך את שאר העבודות. השאלה פה מה קורה כשהבעלים הוא שמגלה שבהמתו טריפה, וכי יאלצו אותו להמשיך בהקרבתה כאילו היתה תמה?!
ומה קורה אם הבעלים הם שותפים בי"ד?","125","","2487","True","True","False","","287","213.151.57.176","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51573","51564","לא הסכמתי! כי מה הקשר בין מה שכתב כאן","25/07/17 19:23","ב אב","תשע"ז","19:23","יהודי_קדום","לעובדה ולטענתי שרש"י לא מדבר על קרבן המובא למזבח??

אבהיר:
מה שכתב רש"י - " " "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד וְהַחֵלֶב ". " - הוא על פעולות הנעשות בביתו של האדם הפרטי לצרכי מזונותיו - ואין רש"י כאן עוסק כלל וכלל בקרבן הקרב על מזבח !!

אפרט:
1. כתב: "א. הסמיכה על ראש הפר נעשית לפני שחיטתו". מה שייך? הדבר ידוע מלימודינו במנחות דף צג עמוד ב ש'ובמקום שסומכין שוחטין, תכף לסמיכה שחיטה'. מה זה מערער את השגתי על דבריו שהביא מגיטין? איני רואה קשר בין דבריו לבין השאלה אם כל אחד יכול לקבוע אם הבהמה היא בעלת מום לקרבן?
2. כתב: "הבעלים נאמן לומר בביתו שהפר טרף" - ששחט את הפר בביתו ומצאו טרף? שנפל מגובה ולא יחיה 12 חודשים? פשיטא מה חידוש יש כאן? מה זה מערער את השגתי על דבריו מגיטין שאין קשר בין דבריו לבין השאלה אם כל אחד יכול לקבוע אם הבהמה היא בעלת מום לקרבן?
3. כתב: "ב. זה לא רלוונטי שאסור לכהן להמשיך את שאר העבודות וכו'...וכי יאלצו אותו להמשיך בהקרבתה כאילו היתה תמה?!". באמת תמוה בעיניי ולא מובן לי כל מה שכתב כאן ובעיקר שכתב "וכי יאלצו אותו ...".","233","","2487","True","True","False","","190","89.139.185.162","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב",""),new Message("51577","51573","יש 73 מומים הפוסלים בהמה לקרבן, וכי","25/07/17 20:58","ב אב","תשע"ז","20:58","יהודי_קדום","יעלה על הדעת שכל אדם יודע לבקר בביתו את מומי הקרבן- כדבריו ?? לכן לכך יש מומחה!

רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ב
כל מום משלשה ושבעים מום המנויין בבהמה פוסלין אותה מן הקרבן, .

לכן גם לפני השחיטה וגם אחרי השחיטה במקדש היה ביקור מומים.

ועוד ברמב"ם בהלכות איסורי מזבח פרק ב
הלכה א
כל המומין הפוסלין באדם ובבהמה חמשים וכבר נמנו.
הלכה ב
ויש מומין אחרים מיוחדין בבהמה ואינן ראויין להיות באדם וכ"ג הם ואלו הן: אם היה גלגל עינה עגול כשל אדם, עינה אחת גדולה כשל עגל והשניה קטנה כשל אווז, אבל אם היתה אוזן גדולה ואוזן קטנה אפילו קטנה עד כפול כשר, אם יש בלובן עינה יבלת שיש בה שער, אם ניקב העור שבין שני חוטמיה במקום הנראה, פיה דומה לשל חזיר פרוס אף על פי שאינו מחודד כשפוד.
הלכה ג
חטיה החיצונות שניקבו או שנפגמו אף על פי שנשאר מקצתן או שנגממו, אם נעקרו חטיה הפנימיות שהרי בעת שפותחת פיה וצווחת הן נראין חסרין.
הלכה ד
אם ניטלו קרניה וזכרותן עמהן ולא נשאר מהן כלום,..... ועוד הפירוט שם. ","233","","2487","True","True","False","","212","89.139.185.162","0","51531","סנהדרין|יג ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);