var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50915;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50915","0","שטרי חוב מאוחרין - כשרים ? תורה תמימה !","04/07/17 23:35","י תמוז","תשע"ז","23:35","אבי גרינבלט","הובא מספר פעמים ולאחרונה בדף קנז,ב ושוב בדף קעא,ב
כך נפסק להלכה בחו"מ מג,יב
"שטרי חוב המאוחרים כשרים שהרי הורע כוחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר ואע"פ שלא כתבו בו שהוא מאוחר ה"ז כשר במה דברים אמורים שכתוב דאקני אבל אם לא כתוב בו דאקני פסולים (כן כתוב בסי' רנ"ח) אלא א"כ מפורש וכתוב בו ואיחרנוהו
(ואין לאחר שום שטר לכתחילה דמיחזי כשיקרא) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ד)":

על הפסוק בבראשית כד,מב "ואבוא היום" מובא
"ואבא היום - ת"ר, אליעזר עבד אברהם קפצה לו הדרך, דכתיב ואבא היום אל העין, למימרא דההוא יומא נפיקכח) [סנהדרין צ"ה א']":

ופנינה גאונית של בעל התורה תמימה בהערה כח
"כפירש"י בפסוק זה דלשון היום מיותר, אלא אמר היום יצאתי והיום באתי. ומה שהוצרך לספר מאורע זו י"ל פשוט כדי להראות גדולתו של אברהם.
וע"ד דרש אגדה י"ל מה שהוצרך לספר זה, ע"פ מ"ד בפדר"א פ' ט"ז ובמ"ר, דקודם שיצא אליעזר לדרכו כתב אברהם שטר מתנה ליצחק על כל אשר לו ונתנו ביד אליעזר שיראה אותו למשפחת רבקה, ולפי"ז אם לא הי' מספר מקפיצת הדרך והיו מחשבין נסיעתו בדרך הטבע כמה ימים הי' נראה להם שהשטר מתנה הוא מאוחר שנכתב ביום ביאתו. ואף שמדינא שטרי מאוחרין כשרים אך אין הדבר לכבוד לאברהם דמיחזי כשקרא וכמ"ש בחו"מ סי' מ"ג דמהאי טעמא לא יכתבו לכתחלה שטרות מאוחרים":","539","","2490","True","True","False","","804","95.86.72.27","0","0","בבא בתרא|קעא ע"ב",""),new Message("50941","50915","כן, שטר מאוחר כשר: " תנו רבנן:","05/07/17 12:20","יא תמוז","תשע"ז","12:20","יהודי_קדום","שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי - שטר מאוחר הוא וכשר, דברי ר' יהודה, רבי יוסי פוסל; אמר לו רבי יהודה: והלא מעשה בא לפניך בצפורי והכשרת! אמר לו: כשהכשרתי - בזה הכשרתי. והא רבי יהודה נמי בזה קאמר! אמר רבי פדת: הכל מודים, שאם הוזקקנו לעונתו של שטר, ונמצאת עונתו מכוונתו בשבת או בעשרה בתשרי - ששטר מאוחר הוא וכשר..." (בבא בתרא דף קע עמוד א).
פירוש: הנחת יסוד בברייתא זו היא שעדים שכתבו על שטר תאריך עברי או לועזי מסוים שנופל בשבת - או יום בשבוע בשבוע השני בחודש תשרי, או לועזי שנופל ביום הכפורים (וצ"ע לעניין לועזי שהרי התאריך מתחלף בחצות הלילה), ימים שאסורה בהם מלאכת כתיבה, ודאי לא כתבוהו ביום האסור בכתיבה, וקבעו חכמים להחשיבו כמאוחר וכשר - אלא אם יוכח בעדים שהוא מוקדם.

וכן משנה שביעית פרק י משנה ה:
"...שטרי חוב המוקדמים פסולים והמאוחרים כשרים...".
פירוש המשנה לרמב"ם שם:
"...אבל שטר מאוחר הרי זה כשר מפני שהוא מזיק לבעל השטר ונוח ללקוחות...".","233","","2489","True","True","False","","149","89.139.185.162","0","50915","בבא בתרא|קעא ע"ב",""),new Message("50945","50941","כשר אבל בעייתי וכנראה לא לכתחילה","05/07/17 12:34","יא תמוז","תשע"ז","12:34","אבי גרינבלט","רק כאשר ניתן לתלות את בעיית התאריך בבילבול שחל בכתיבת השטר מפאת שימוש בתאריכים שאינם עבריים (כדבריך) מסכים רבי יוסי שכשר. הא לאו הכי "מיחזי כשיקרא" (אליבא דרבי יוסי , לרבי יהודה וכך נפסק להלכה וכנראה בדיעבד , כל שטר מאוחר כשר).
דברי התורה תמימה מתחברים עם דברי רבינו ירוחם שהובאו בדיוק לסיבה זו.
בנוסף לכל , הגמרא מביאה בדף קעב,א את התקלה העלולה להיגרם גם בשטר מאוחר ואולי מפני שזו תקלה חריגה , נפסק שבדיעבד כשר.","539","","2489","True","True","False","","120","31.168.68.82","0","50915","בבא בתרא|קעא ע"ב",""),new Message("50946","50945","אכן, סוף סוף מכל כיוון שטר מאוחר כשר.","05/07/17 12:49","יא תמוז","תשע"ז","12:49","יהודי_קדום","","233","","2489","False","True","False","","135","89.139.185.162","0","50915","בבא בתרא|קעא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);