var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5053;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5053","0","ויתיב גבייהו","16/11/10 13:16","ט כסלו","תשע"א","13:16","מתפעל",""יתיב רבי זירא ורבי יצחק בר אבא ויתיב אביי גבייהו"
"יתיב רב הונא ורב נחמן ויתיב רב ששת גבייהו".

מה המשמעות שהשניים ישבו והשלישי ישב גבייהו?

למה לא פשוט שישבו כל שלושת החכמים?

האם הכוונה שהשניים ישבו ללמוד ביחד והשלישי סתם ישב שם מן הצד ולא היה שותף לחברותא? זה כל כך חשוב לספר לנו את זה?","148","","4911","True","True","False","","1123","80.74.114.58","0","0","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5054","5053","ראה לעניין זה","16/11/10 14:35","ט כסלו","תשע"א","14:35","student","את החלק השני (המתחיל במילים "ישבור ויתברך") - כאן.","177","","4911","True","True","False","","150","212.179.28.34","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5056","5053","תוד"ה ויתיב רבי חייא ע"ז סג ע"ב","16/11/10 15:02","ט כסלו","תשע"א","15:02","ברוך",""ר"ת היה מדקדק שבכל מקום שהוא אומר ויתיב פלוני גבייהו מזכירו כן לפי שהוא הורה להם דבר חדוש"
כלומר, השומע הוא מעין מבקר של השיחה. פעמים רבות, דיון בין שניים נתקל בקשיים בשל חוסר יכולתם לחרוג מהנחות יסוד מסויימות, שאינן בהכרח נכונות. אדם שלישי שמקשיב לשיחה, אך אינו מעורב בה, יכול לגלות בקלות נקודות כשל מעין אלו.

כך גם במקרים המתוארים בגמרא בזבחים - שני אמוראים נתלבטו בשאלה, והאמורא השלישי אינו סתם עונה, אלא שומט את הקרקע מתחת להנחתם. רב ששת מוכיח כי העובדה שמותר קרב אינה מלמדת כי הקרבן כשר שלא לשמה, ורב אדא בר מתנה מוכיח כי קרבן לאחר מיתה אינו מרצה במובן בו מרצה הקרבן המקורי, שהרי אם היא ילדה בניה מי ילדו.","86","","4911","True","True","False","","243","77.124.165.78","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5062","5053","מעניין לעניין לא בדיוק באותו עניין","16/11/10 20:32","ט כסלו","תשע"א","20:32","שאינו יודע לשאול","ראה אשר הבאתי כאן.","48","","4911","True","True","False","","205","77.127.221.135","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5064","5062","ראיות שלשון זה מורה על תלמיד","16/11/10 20:50","ט כסלו","תשע"א","20:50","דוד כוכב","איכה רבה (בובר) פרשה א ד"ה [א] איכה ישבה:
"עובדא הוה בחד תלמיד דהוה יתיב קמיה דר' עקיבה".
בית הבחירה למאירי מסכת עירובין דף סב עמוד ב:
"ולהפריש מאיסור אפי' תלמיד במקום רבו והוא שאמרו רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי..".
רי"ף מסכת בבא בתרא דף טו עמוד א (ורא"ש):
"דרבא בהאי עניינא תלמיד הוה דיתיב קמיה דר"נ". (בגמרא שם לא מוזכר 'הוה דיתיב').
ספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות הה"א:
"אבל בפ' יש בערכין (ערכין טז ב) משמע שהיה רב הונא יושב לפני שמואל כתלמיד, ובפ"ק דגטין (יא ב) יתיב רב הונא קמיה דר' ירמיה".

וביד מלאכי כללי התלמוד כלל רצז:
"עוד דמצאתי לשארית יוסף בנתיב השמועה שכתב וז"ל כשאומר יתיב פלוני קמיה דפלוני יש שפירשו דתלמיד הוא וראיה מריש פסחים וכו' אבל מן התוספות יראה שאם הוא גדול ממנו או חבירו יאמר יתיב קמיה, ריש גיטין רב הונא יתיב קמיה דר' ירמיה ופי' ר"ת דאין זה רב הונא שמזכיר בכל הגמרא דאיהו גדול היה מר' ירמיה ולא הוה יתיב קמיה ע"כ והנה מלבד דאשתמיטו מיניה דברי התוס' דחולין ודכתובות שהבאתי דשם כתבו כן בהדיא אף גם זאת ראיה זו שהביא מדבריהם דגיטין איני מכיר דאי נמי נימא דס"ל להתוס' דדווקא על תלמיד היושב לפני רבו איתמר הך לישנא דיתיב וכו' שפיר כתבו דכיון שאותו רב הונא שבכל הש"ס היה גדול מר' ירמיה לא הוה יתיב קמיה פירוש כתלמיד לפני רבו ותו לא מידי".
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תקפט:
"וידוע דלשון זה דיתיב קמיה נאמר בגמרא על תלמיד שיושב לפני רבו כמ"ש התוספות בשבועות [דף] מ"ז א' וכ"כ מוהרי"ק שורש ק"ע".","125","","4911","True","True","False","","304","95.86.126.70","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5071","5064","האם אביי היה תלמיד של רבי זירא?","17/11/10 12:06","י כסלו","תשע"א","12:06","מתפעל","והאם רב ששת היה תלמידם של רב הונא ורב נחמן?

לא חושב.

עוד שאלה,
למה אביי ורבא לא קיבלו את התואר: רב?

נראה לי לפחות לגבי רבה ורבא ורבינא, שמכיון ששמם מתחיל עם רב, לא צריך להוסיף את התואר רב. רב רבינא. או רב רבא, זה משונה.
אבל לגבי אביי, קשה לי. יש גם בתנאים מקרים כאלו, למשל סומכוס, לא אומרים רבי סומכוס. יש גם את שמואל הקטן, זעירי ועוד שלא קיבלו תואר.","148","","4910","True","True","False","","179","80.74.114.58","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5072","5071","רב ששת תלמיד רב הונא","17/11/10 14:15","י כסלו","תשע"א","14:15","דוד כוכב","במסכת יבמות דף סב ע"ב: "רב ששת איעקר מפירקיה דרב הונא".

גם אם לא היה רב ששת תלמידו של רב נחמן, די היה בכך שהיה תלמידו של רב הונא כדי שישב כתלמיד לפניו ולפני רב נחמן חברו (מסכת קידושין דף מז ע"א: "אמר רב נחמן: הונא חברין...").

איני יודע מה הנימוק לכל אלו שדבק בהם שמם או כינויים בלא תואר, כדברי התורה תמימה הערות שמות פרק יט הערה כט: "הלא כמה וכמה חכמים שנקראו בשם העצמי לבד, כמו אביי, אילפא, עולא, שמואל, והרבה מאד, וגם אמרו גדול מרבן שמו".
ומצוי גם בדורותינו כמו הסטייפלר.

לגבי אביי אין כל כך בעיה, כי משמעות שמו 'אבי' (כך קרא לו דודו רבה בר נחמני כי היה שמו נחמני כשם אביו) והשם אבא הוא שם כבוד בפני עצמו.","125","","4910","True","True","False","","126","95.86.110.65","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5074","5071","לגבי שאלתך השניה","18/11/10 07:41","יא כסלו","תשע"א","07:41","הראל","[1]
ספציפית לגבי שמואל - מדוע לא כונה רב שמואל - ראה כאן.

[2]
לגבי רבה, רבא, רבינא, רבין ועוד - מדוע לא כונו רב - ראה אשר כתב רב שרירא גאון (האגרת השנית):
רבה ורבא – אבה ואבא שמותיהן ... וזה רי"ש שבראש המלה סימן הוא לרב ולישנא קלילא. וכן ראמי בר חמא - אמי שמו ... ראבין – אבין שמו ... הרבה כן בתלמוד ... רבינא – אבינא שמו ...

[3]
[ובהזדמנות זו:
רב האי גאון (בסוף מסכת ע"ז, כ"י ביהמ"ד לרבנים, מהדו' ר"ש אברמסון):
... אלו כלן ראבה, נכתבין בהא והבי דגש. אבל ראבא נכתב באלף והבי רפוי.]

[4]
[ועוד בהזדמנות זו -רב שרירא גאון (האגרת השנית):
אבל מר אחת משני דרכים:
או מי שזה עיקר שמו, כגון מר בר אמימר, מר בר רב אשי ...
ודרך שניה ראשי גליות שבבבל והנשיאים המעותדים לנשיאות מבית דוד כגון מר עקבא, מר יוחנא, מר יהודה ומר זוטרא.
ויש בהן שמאחרין את מר אחר שמותיהן כגון הונא מר ...
]

[5]
לגבי שמו המקורי של אביי, כהשלמה לדברי הרב דוד כוכב, ראה גם את הדעה השניה כמובא ברש"י גיטין לד ע"ב לעומת רעק"א שם בגליון הש"ס.

[6]
לגבי בעיית הזיהוי של 'סתם' רבי זירא שבתלמוד (אחד או שנים, מתי והיכן) - ראה אצל ח' אלבק במבוא לתלמודים.","46","","4909","True","True","False","","252","84.229.79.152","0","5053","זבחים|ה ע"ב",""),new Message("5073","5072","בעניין אביי","17/11/10 14:30","י כסלו","תשע"א","14:30","דוד כוכב","לא מצאתי שהיה תלמיד רב זירא. ואפשר שבאותו זמן היה צעיר מאוד לגביהם.","125","","4910","True","True","False","","130","95.86.110.65","0","5053","זבחים|ה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);