var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=50132;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("50132","0","ברכת כהנים בישיבה על כסא גלגלים","31/05/17 22:16","ו סיון","תשע&quot;ז","22:16","זילבר פדואל","שלום לחברי הפורום<br />בתוספות סוטה לח. ד&quot;ה הרי כותב שאסור לברך בישיבה<br />רצ&quot;ב מקורות מפרוייקט השו'ת העוסקים בנושא<br /><br />אשמח לקבל מקורות נוספים של פוסקי זמננו - <br />אגרות משה/ציץ אליעזר/הרב עובדיה<br /><br />וכן עדויות אם יש לכם על כהנים שבירכו או לא על כסא גלגלים.<br /><br />וכן האם יש נפק'מ בנידון אם יש מום כגון קטוע רגל (נדמה לי שזו לא הבעיה אלא ענין הישיבה)<br /><br />אשמח להתייחסות בהקדם - אני מוסר שעור בשבת בע&quot;ה בסוגיא זו<br /><br />תודה מראש<br />יוסי זילבר","504","docx","2524","True","True","False","","1208","82.81.31.217","0","0","סוטה|לח ע&quot;א","0-docx"),new Message("50133","50132","הרב מרדכי אליהו רגיל היה לספר","31/05/17 23:49","ו סיון","תשע&quot;ז","23:49","דוד כוכב","בסוף ימיו, נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו של הרב צבי יהודה.<br />כשביקרו הרב מרדכי אליהו, התלונן הרצי&quot;ה בפניו שביחוד כואב לו על כך שנמנעה ממנו מצוות ברכת כהנים לברך את עמו ישראל באהבה.<br />אמר לו הרב מרדכי אליהו: קח לך טלית גדולה שתכסה אותך מקדקדך ועד לסוף רגליך וכך תוכל לברך!<br /><span class='lightYellow'>(*שהרי כתב הבית יוסף אורח חיים סימן קכח, לא: &quot;<b>ונראה לי</b> שבמקום שנוהגים לשלשל הטלית על פניהם אפילו יש כמה מומין בפניו ובידיו ואינו דש בעירו ישא את כפיו דתו ליכא למיחש להיסח דעת ואף ע&quot;פ שאפשר דגזרינן אטו מקום שאין נוהגים לשלשלו כיון דהא דיש מומין בידיו ופניו לא ישא את כפיו אינו מן הדין אלא משום שלא יסיחו דעתם כל שנוהגים לישא כפיהם בענין דליכא למיחש להיסח דעת שפיר דמי ומיהו היכא דאין שאר כהנים משלשלין וזה שיש בו מומין משלשל אין להתיר דכיון שהוא משונה מחביריו יבואו להסתכל בו ולהסיח דעתם ואפילו אם רצו הכהנים שעמו לשלשל אין להתיר דהא כיון שלא הורגלו בני העיר שהכהנים ישלשלו טליתותיהם כשרואים שמשלשלים אותם יודעים שבשביל זה שיש בו מום הוא ובאים להסתכל בו וכל שכן אם הוא לבדו נושא כפיו ומשלשל טליתו&quot;).</span><br />ענה לו הרב צבי יהודה: לא אוכל לקיים עצה זו, אנכי בצער, וברכת כהנים צריכה שמחה...<br /><br /><br /><br /><br />אמנם ידועים דברי הגר&quot;א שתקנות חז&quot;ל טעמים רבים להם, לכן קיימות הן גם בהבטל הטעם המבואר. ותקנה זו מבוססת על תקנת ריב&quot;ז. ותקנות רבי יוחנן בן זכאי זכר למקדש הן.<br /><span class='lightYellow'>כך משמע ברמב&quot;ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז הלכה טו: &quot;משחרב בית המקדש התקינו שיהיה לולב ניטל בכל מקום כל שבעת ימי החג זכר למקדש... ותקנה זו עם כל התקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי משחרב בית המקדש כשיבנה בית המקדש יחזרו הדברים לישנן&quot;.<br />מקור לדברים בתוספתא ראש השנה ב, ט: &quot;אמר רבי יהושע בן קרחא דברים אילו התקין רבן יוחנן בן זכיי משחרב בית המקדש לכשיבנה הבית במהרה (בימינו) יחזרו דברים אילו ליושנן&quot;. ואילולא היתה תקנה זו זכר למקדש כשאר התקנות, למה ישובו לכשיבנה בית המקדש לברך בסנדל.<br />וכן משמע שתקנות ריב&quot;ז הם זכר למקדש בשפת אמת מסכת מנחות דף סו ע&quot;א: &quot;והנה הרמב&quot;ם (פ&quot;ז מה' תו&quot;מ) נראה דהבין דרבנן דבי ר&quot;א פליגי וס&quot;ל דספירה בזמן הזה דאורייתא. וקצת נראה כן מדלא אשתמיט התנא להשמיענו דמשחרב בהמ&quot;ק תקנו לספור זכר למקדש וגם בודאי היה ריב&quot;ז המתקן דביהמ&quot;ק נחרב בימיו ויהי' טפי מתשע תקנות [שהתקין ריב&quot;ז כדאי' בר&quot;ה (ל&quot;א ב) ע&quot;ש]&quot;.</span><br />לכן י&quot;ל שסתימת המשנה: &quot;כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו&quot;, שלא חילקה בין גלויים לנסתרים, בכלל טעמיה שיהא זכר למקדש ולעבודת הכהנים בתמימותם.","125","","2524","True","True","False","","209","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50149","50132","הנ&quot;ל","01/06/17 10:21","ז סיון","תשע&quot;ז","10:21","אור חדש","מסתבר מאד לחלק בין ברכת כ' במקדש שהיא עבודה וצריכה עמידה דווקא לבין גבולין ושם זה מדין תפילה<br />ממילא יש להשוות לדיני תפילה והאנוס יכול גם בישיבה ובמי שדרכו בישיבה דוקא וכך מתנייע ממקום למקום יש אף לומר שזו עמידתו ממש ואף יותר ממה שאמרו 'רכוב כמהלך דמי' ששם זה אף בסתם אדם<br />(רק לחזק המקורות שהבאת)","458","","2523","True","True","False","","115","37.26.148.221","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50169","50132","תשובת הרב זילברשטיין שליט&quot;א","01/06/17 21:46","ז סיון","תשע&quot;ז","21:46","אבי גרינבלט","<u><b>חשוקי חמד שבת דף סו עמוד א</b></u><br />ואין נכנסים בהם לעזרה<br />האם מותר לנכה להיכנס בכסא גלגלים לעזרה<br />שאלה. נכה שאין לו רגלים והוא יושב על כסא גלגלים האם מותר לו להיכנס לעזרה, שהרי קיי&quot;ל אין ישיבה בעזרה כי אם למלכי בית דוד בלבד, האם ישיבה בכסא גלגלים נחשבת לישיבה?<br />תשובה. נאמר במסכת שבת דף סו ע&quot;א כסא וסמוכות שלו טמאים מדרס... ואין נכנסים בהם לעזרה. ופרש&quot;י ואין נכנסים בהם לעזרה דמנעל נינהו. וכתב התוי&quot;ט (ד&quot;ה ואין) פירש הרע&quot;ב דמנעל הוא, וכן פירש&quot;י. ונראה דהא נמי לא קאי אלא אסמוכות, אבל כסא וספסלים, ודאי דלאו מנעלים נינהו. ועוד נ&quot;ל דהא דתנן &quot;בעזרה&quot;, ה&quot;ה להר הבית נמי לא, כיון דמנעל הוא, עכ&quot;ל. משמע דס&quot;ל לתוי&quot;ט שאין לכסא וספסלים דין של מנעל ומותר להיכנס עמם לעזרה. אולם המלאכת שלמה כנראה הוקשה לו למה כתב &quot;עזרה&quot; הרי גם בהר הבית אסור לעלות במנעלים, ולכן הביא פירוש הגאון... ונכנסים בהם לעזרה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד לבד,... אבל כסא אין נכנסין בהן לעזרה, שנמצא כרוכב, ואינו עומד, שהיא מגעת לארץ, עכ&quot;ל. משמע שאסור להיכנס בעגלת נכים לעזרה כי נחשב יושב. ומהתוי&quot;ט משמע לכאורה דמותר. ועוד נראה שהרי לכאורה פירוש הגאון מדויק מאד דלכן כתבה המשנה שאסור להיכנס לעזרה, &quot;עזרה&quot; דוקא ולא להר הבית, ולמה מיאן רש&quot;י והרע&quot;ב לפרש כך? ואולי ס&quot;ל דמותר.<br />ונפ&quot;מ גם בזמן הזה אם צריך להיכנס משום פיקוח נפש לעזרה, ויכול להיכנס שם אדם העומד על רגליו ויכול להיכנס שם נכה על כסא גלגלים, יכנס הבריא ולא הנכה כי נחשב ליושב בעזרה.<b> והנה ב' טעמים אפשר לומר למה מותר</b>, <br /><br />א. רק לבריא אסור לישב כי יכול לקיים לעמוד לשרת משא&quot;כ הנכה. <br />ב. כסא זה המעביר את הנכה ממקום למקום אין לו שם ישיבה כי הוא לא נועד לישיבה מפאת חוסר נוחיותו, שהוא מיועד להעביר את הנכה, וכעין סברא זו שמעתי ממו&quot;ח מרן הגרי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א שנשאל אם מותר לשבת באוטובוס בתשעה באב והשיב: הישיבה באוטובוס אין לה שם ישיבה, כי לא יושבים שם לשם נוחות כי אם לשם מעבר ממקום למקום, וכך גם הישיבה בכסא גלגלים אם הכסא מיועד רק להעבירו ממקום למקום.<br />יש גם להסתפק אם מותר לרכב על כתפי חברו כשהוא מהלך, האם רוכב כמהלך דמי, או שמא הוא נחשב יושב בעזרה. ולענין שאלתנו, אולי אם הוא כל הזמן במצב של הליכה על כסא הגלגלים, אין זה מצב של ישיבה, ורכוב כמהלך דמי. ובפרט אם הכסא לא נוח לישיבה כי אם להעבירו ממקום למקום וצ&quot;ע אם אפשר להתיר.<br />והנה המשנה למלך (בית הבחירה פ&quot;ז ה&quot;ו) כתב: ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. לא נתבאר, איסור זה אם הוא מהתורה או מדרבנן.... וכתב רש&quot;י בסוטה דף מ' אין ישיבה בעזרה, דאין כבוד שמים בכך. ואפילו מלאכי השרת אין להם ישיבה. נראה דס&quot;ל דמדרבנן הוא האסור. ומיהו יש ליישב דבא לתת טעם למה אסרה תורה הישיבה. ובתוס' פ&quot;ב דזבחים (דף טז ע&quot;א) ספוקי מספקא ליה אם הוא מדרבנן, יעו&quot;ש. ועכ&quot;פ אם נאמר שהאיסור הוא מדרבנן לפי רש&quot;י אתי שפיר למה מיאן רש&quot;י לפרש כשיטת הגאון דלא מסתבר דלקטוע רגלים אסור לישב על הכסא שלו, כיון שאין בזה זלזול בכבוד שמים.","539","","2523","True","True","False","","284","95.86.72.27","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50135","50133","יישר כח , אך ראה הט'ז","01/06/17 01:14","ז סיון","תשע&quot;ז","01:14","זילבר פדואל","פסקי תשובות קכח אות ה, פוסק עפ'י הט&quot;ז , שמום לא פוסל לנשיאת כפיים : <br /><br />ט&quot;ז אורח חיים סימן קכח ס&quot;ק כז <br /><br />(כז) ואם היה דש וכו'. - דהטעם שמום פוסל משום שלא יסתכל בו ובדש לא יסתכלו בו כי אין חידוש בעיניהם ותימה לי אמאי לא יהיה פסול משום דאיתקש לעבוד' כדאי' בפ' א&quot;נ הבאתי בסי&quot;ד דכתיב לשרתו ולברך בשמו דמטע' זה פסול ביושב כמ&quot;ש התוס' פ' א&quot;נ דף ל&quot;ח נראה לר&quot;י כהן שבירך ב&quot;כ בישיבה לא עשה ולא כלום הואיל ואיתקש ברכה לשירות וגבי שירות אמר בפ&quot;ב דזבחים דיושב מחלל עבוד' הלכך אף כאן צריך לחזור ולברך מעומד עכ&quot;ל וכן אית' בסל&quot;ח בשתוי יין דפסול לדוכן וכ' הרמב&quot;ם דאיתקש לעבודה וא&quot;כ ה&quot;נ בעל מום פסול לעבודה ה&quot;נ יהיה פסול לדוכן ומה מהני דש בעירו. ונראה לתרץ דמדכתיב בברכת כהנים דבר אל אהרן ואל בניו משמע אף בעלי מומין כמ&quot;ש רש&quot;י בפ' אמור בני אהרן אף בעלי מומין במשמע ויש כאן ב' פסולים הא' מצד שינוי הבריאה שהוא בעל מום וזה אתרבי במלת בניו ופסול שני מחמת מעשה האדם וזה לא שייך למלת בניו דקאי על התולדה דמ&quot;מ הוא בניו של אהרן בתולדה ולא בא ההיקש דברכה לשירות אלא בדבר שהוא ביד האדם לתקן כגון יושב שהרי יכול לעמוד ובשתוי יין יש לו להזהר שלא לשתות משא&quot;כ מומין שאין בידו לתקן שבקי' לה אמשמעות דבני אהרן כנ&quot;ל בזה ודבר חידוש הוא אשר לא מצאנו קושי' זו ופירוק' בשום מפרש קדמון ולא בתראי:","504","","2523","True","True","False","","178","213.151.32.163","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50136","50133","ריב&quot;ז ?","01/06/17 01:16","ז סיון","תשע&quot;ז","01:16","זילבר פדואל","לא הבנתי דברי כבודו &quot;ותקנה זו מבוססת על תקנת ריב&quot;ז&quot;","504","","2523","True","True","False","","147","213.151.32.163","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50139","50133","כעת מצאתי תוספות ד&quot;ה אי תענית כז.","01/06/17 01:28","ז סיון","תשע&quot;ז","01:28","זילבר פדואל","תוספות מסכת תענית דף כז עמוד א <br /><br />אי מה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא - פי' כיון דילפינן ג&quot;ש ממשרת נימא כמו משרת דמשרת בעל מום לא אף מברך וכו' ומשני הא איתקש לנזיר וכו' מכאן נראה דבעל מום מברך ברכת כהנים מדקא חזינן דהש&quot;ס רוצה ללמוד מברך ממשרת ולבעל מום ודחינן ליה אם כן נראה דלענין נשיאת כפים כהן בעל מום נושא כפיו","504","","2523","True","True","False","","183","213.151.32.163","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50154","50133","הרצי'ה כן בירך גם לאחר קטיעת הרגל","01/06/17 14:40","ז סיון","תשע&quot;ז","14:40","זילבר פדואל","כך אומר ישראל גולדברג (פרסומי ישראל) שהיה משמש צמוד אליו באותה עת.<br />וכך גם זוכר הרב אבישי אלבוים","504","","2523","True","True","False","","193","213.151.37.222","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50137","50135","וכ' עליו פרי מגדים מש&quot;ז סימן קכח ס&quot;ק כח","01/06/17 01:19","ז סיון","תשע&quot;ז","01:19","דוד כוכב","&quot;ועיין לבוש [סעיף לא] כתב דלא נהגו כן אפילו היתר דכהנים ע&quot;י טלית שלהם&quot;.","125","","2523","True","True","False","","171","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50138","50136","כוונתי","01/06/17 01:23","ז סיון","תשע&quot;ז","01:23","דוד כוכב","לדברי ר' עובדיה מברטנורא מסכת מגילה פרק ד משנה ז:<br />&quot;לא ישא את כפיו - שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ומתוך כך יבואו להסתכל בידיו&quot;.","125","","2523","True","True","False","","160","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50140","50138","אבל מדוע אתה קושר את זה לריב'ז?","01/06/17 01:30","ז סיון","תשע&quot;ז","01:30","זילבר פדואל","","504","","2523","False","True","False","","184","213.151.32.163","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50141","50138","יש שיקול של דש בעירו","01/06/17 01:32","ז סיון","תשע&quot;ז","01:32","זילבר פדואל","יד המלך הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק טו <br /><br />הלכה ב<br />המומין כיצד כו' ואם היה דש בעירו והכל רגילים בו כו' מותר לפי שאין מסתכלין בו.<br />זה הוא בגמרא דמגילה דף כ&quot;ד [ע&quot;ב], ובירושלמי פרק ד' דתענית [הלכה א'], דתני בהדי' על המומין הפסולין בכהנים ואם היה דש בעירו מותר. והנה בתוספות פ&quot;ד דתענית כ&quot;ז [ע&quot;א] ד&quot;ה אי הוכיחו מהא דפריך הגמרא שם אי מה משרת בעל מום לא אף כהן מברך בעל מום לא, ודחי דהא איתקיש לנזיר. [וכתבו התוס'] דנראה מזה דבעל מום מברך בברכת כהנים יע&quot;ש. ודבריהם תמוהים מאוד, דלמה להם להוכיח כלל דבעל מום מברך ברכת כהנים, ואיך נעלם מהם גמרא בבלי וירושלמי מפורשים שהבאתי דאם היה דש בעירו מותר, הרי מבואר [כאן] בפירוש דהמום בעצם אינו מעכב ברכת כהנים, רק משום היסח הדעת כשיסתכלו בו אז אינו נושא כפיו, אבל אם היה דש ורגיל בעירו דאז לא יסתכלו בו נושא את כפיו. הן אמת דהא דדש בעירו מותר ואין עצם המום מעכב זה גופא מהיקשא דנזיר ילפינן לה, וכמו דמסיק שם בגמרא דתענית דאסמכתא בעלמא נינהו מדרבנן ולקולא, אבל מכל מקום התוס' דכתבו דמכאן נראה דבעל מום מברך, ולשון זה מורה כאלו לא איתפרש דין זה בהדיא בגמרא בשום מקום, וצריכין אנו להוכיחו מרהיטת הסוגיא דתענית, והלא מפורש הוא בלי שום חולק בשני התלמודים בבלי וירושלמי שהבאתי, יהיה מאיזה טעם שיהיה עכ&quot;פ גוף הדין מפורש בהדיא. ועיין בט&quot;ז א&quot;ח סי' קכ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז וס&quot;ק ל&quot;ה שנעלם מן זך עינו כל הסוגיא הזאת דתענית שהבאתי והוא פלא, וכבר הרגישו האחרונים והתעוררו על הט&quot;ז בזה. שוב ראיתי דבירושלמי פרק בשלשה פרקים (תענית) ריש הלכה א' הובא הוכחה זו עצמה בפירוש בדברי הגמרא במקומו, וזה לשון הירושלמי, ומאן דיליף לה מן שירות אי מה שירות אסור במומין אף נשיאות כפים אסור במומין, והא תני ואם הוא דש בעיר מותר. ונפלאת הוא על רבותינו בעלי התוס' שלא שמו אור עיניהם לא על כל דין זה של דש בעירו האמור בגמרא מגילה ולא על דברי הירושלמי במקומו בגמרא דתענית.","504","","2523","True","True","False","","163","213.151.32.163","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50143","50139","לא פסלו את כל המומים לברכת כהנים","01/06/17 01:34","ז סיון","תשע&quot;ז","01:34","דוד כוכב","מ&quot;מ מה שפסלו י&quot;ל שהוא דומיא דעבודה בבעל מום, בדומה לתקנת ריב&quot;ז שלא ישא כפיו בסנדל דומיא דאיסור חציצה במקדש.","125","","2523","True","True","False","","158","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50142","50140","לאו דוקא מהא, מ&quot;מ דמי","01/06/17 01:32","ז סיון","תשע&quot;ז","01:32","דוד כוכב","","125","","2523","False","True","False","","138","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50144","50141","דש בעירו לא נאמר על דין המשנה","01/06/17 01:36","ז סיון","תשע&quot;ז","01:36","דוד כוכב","","125","","2523","False","True","False","","141","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50156","50154","משהו פה לא יתכן","01/06/17 15:58","ז סיון","תשע&quot;ז","15:58","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92'>ישראל גולדברג</a> היה בר מצוה בפטירת <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7'>הרב צבי יהודה</a>.<br />למדנו חברותא יום אחד במרכז, זה היה לאחר פטירת הרצי&quot;ה.","125","","2523","True","True","False","","211","212.76.119.88","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50165","50156","נולד ב59","01/06/17 16:53","ז סיון","תשע&quot;ז","16:53","אור חדש","","458","","2523","False","True","False","","87","213.151.55.19","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א",""),new Message("50181","50156","הרצי'ה בירך בישיבה","04/06/17 00:05","י סיון","תשע&quot;ז","00:05","זילבר פדואל","והנה תיעוד מהספר משמיע ישועה עמ' 441<br />בסוף העמוד","504","jpg","2520","True","True","False","","218","82.81.31.217","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א","0-jpg"),new Message("50173","50169","מאמר הרב קצין בתחומין לז החדש","02/06/17 16:32","ח סיון","תשע&quot;ז","16:32","זילבר פדואל","","504","docx","2522","False","True","False","","178","82.81.31.217","0","50132","סוטה|לח ע&quot;א","0-docx")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);