var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49925;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49925","0","מה זה משנה איך נתחלקה הארץ?","20/05/17 23:11","כד אייר","תשע"ז","23:11","אליצפן","החל מדף קיז ע"א ועד קיט ע"א דן התלמוד במחלוקת תנאים איך נתחלקה הארץ בימי יהושע.

ר' יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ
ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ
רבי שמעון בן אלעזר אומר: לאלו ולאלו נתחלקה הארץ

מה זה כל כך חשוב בתקופת התנאים אירוע ההיסטורי, ששלושה תנאים חלוקים בכך?

אלו השלכות הלכתיות יש בזמנם (לאחר יותר מאלף חמש מאות שנה מאז יהושע), איך בדיוק חלקו את הנחלות לבאי הארץ?","502","","2540","True","True","False","","820","85.64.155.28","0","0","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49926","49925","אולי לימוד תורה לשמה ?","20/05/17 23:14","כד אייר","תשע"ז","23:14","הודו_כי_טוב","","207","","2540","False","True","False","","218","79.181.54.36","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49930","49925","נדרשת פרשנות לסתירות לכאורה בפסוקים","20/05/17 23:34","כד אייר","תשע"ז","23:34","דוד כוכב","מצד אחד סביר שחילקו את הארץ לכובשיה, ומצד שני בנות צלפחד קובלות שלא יגרע חלק אביהם שלא יהיה בין הבאים לארץ.
גם יש נפקא מינה למציאות היום - כיצד מחולקת הארץ לנחלות.","125","","2540","True","True","False","","216","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49970","49925","אולי נפק"מ עפ"י הגר"א","21/05/17 19:56","כה אייר","תשע"ז","19:56","אבי גרינבלט","מובא במסכת פסחים (ח,ב) "כל אדם שיש לו קרקע - עולה לרגל ושאין לו קרקע אין עולה לרגל"
תוד"ה "מאליה" (ג,ב) "ורבי יהודה בן בתירא שלא עלה לרגל , י"ל שלא היה לו קרקע וכו' דפטור מפסח" , מנין לתוס' שלא היה לו קרקע ?
מבאר הגר"א (מובא בבית יצחק יו"ד נה) עפ"י המובא בפרק חלק "מתים שהחיה יחזקאל , עלו לא"י ונשאו נשים והולידו בנים ובנות , עמד ריב"ב על רגליו ואמר , אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם".
המחלוקת אצלנו רלבנטית לאותם המתים שהחיה יחזקאל ולא היו מיוצאי מצרים ולא מבאי הארץ וא"כ אין להם חלק בא"י.
מכאן סמך לדברי התוס' דלריב"ב לא היה חלק בא"י.","539","","2539","True","True","False","","173","95.86.72.27","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49981","49925","לכל גרגר עפר מארץ ישראל יש נפש המתאמת לו","21/05/17 23:58","כה אייר","תשע"ז","23:58","amdavid","כותב השפת אמת (שפת אמת, פרשת בלק, תרמ"ח):
"כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורינו' ראה (בלעם הרשע) בנבואה כי כל צור וגבעה בארץ ישראל מיוחד לבני ישראל"

בלעם ראה נכוחה את הקשר, שבין ישראל וארצו, הוא הבין את חששו של בלק בתוצאות שיִקְרוּ כאשר אומה זו תבוא אל ארצה. בלעם ראה כיצד כל הר וגבעה בארץ ישראל קשורים לזהויות השבטיות השונות שבעם ישראל, ואף מעבר לזה ברמה פרטית יותר.

"וארץ ישראל אשר הנחיל ה' יתברך לאבותינו ולנו אינה במקרה, רק כשברא העולם והיה יסוד העולם ארץ ישראל ובית המקדש, כמו כן בני ישראל יסוד הנפשות וכל הציור של ארץ ישראל ובית המקדש הוא מכוון לציור של בני ישראל"

ארץ ישראל, ומקום המקדש אינם מקומות גרידא, הם ראשית מושג המקום, והם בנויים בצורה שכזו המכוונת כלפי בני ישראל. אפשר לומר כי ישנה זהות אחת פנימית המתגלה בנפשות בעם ישראל, ובמקום בארץ ישראל.

"וכמו שנתן (הקב"ה) מידה ומניין לעפר הארץ כדכתיב 'מי מדד בשעלו מים וכָל בשליש עפר הארץ כן מי מנה עפר יעקב ולכל גרגרי עפר מארץ ישראל מיוחדים נפשות פרטיות מישראל"

דברים מדהימים אלו של השפ"א, מעמידים אותנו על גודל הקשר והזיקה, שבין עם ישראל לארצו. זיקה שמגיעה עד כדי כך שלכל רגב עפר ישנה נשמה מישראל המותאמת לו. (נלקח מפה)

מעתה נבוא להתבונן כי מחלוקת התנאים למי נחלקה הארץ היא ברום המעלה, בשורש ועומק נפשות ישראל, על בירור יסוד נפשם של נוחלי הארץ שנשמותיהן מותאמות לעפרה ולרגביה, לכל גרגר נפש המיוחדת לו ולכל נפש גרגר המיוחד רק לה ומתאים לה.

ואם נמשיך להעמיק ניתן לומר שמחלוקתם היא ל"שעתה ולעתיד לבוא" , בשיבת וביאת דורנו לארצו והתנחלו את הארץ, האם יושבי עיר זו או גבעה זו, דרי מקום פלוני ומתיישבי יישוב פלוני ומתנחלי גבעה זו הוא לכאורה ב'מקרה', או שלא כך (ודאי..) ואין זאת אלא שנפשם מתאמת למקומם ומתאחדת בסגולת אותו מקום, פה אשב כי אויתיה, או גם וגם - נפשם נמשכת משבט פלוני שזוהי נחלתו ולכן נקבצו ובאו דייקא לאותו מקום, וכו'..
והדברים עמוקים מי ימצאנו.","175","","2539","True","True","False","","695","79.178.104.23","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49929","49926","אולי זה לימוד סרק?","20/05/17 23:33","כד אייר","תשע"ז","23:33","אליצפן",""גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ולא תלמוד שהוא נבירה בארכאולוגיה הלכתית שוודאי בימי יהושע כבר הוכרעה לשעתה איך לחלק את הארץ,

לאיזה מעשה זה מביא ביימי התנאים?","502","","2540","True","True","False","","197","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49932","49929","לימוד פשט המקרא נחוץ גם כשאינו הלכה","20/05/17 23:48","כד אייר","תשע"ז","23:48","דוד כוכב","ובעניינו, כשהיו הם מחשבים את מספר יוצאי מצרים ומספר הנכנסים לא"י, היו יכולים למצא נפקא מינה לשטחים מסויימים לאיזה שבט הם שייכים.

והרמב"ם לא פסק בזה, כי ממילא מבואר בספר יחזקאל שלעתיד תהיה חלוקה חדשה לשבטים.","125","","2540","True","True","False","","202","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49935","49929","חבל שגם מעללי שבט דן לא נלמדים כאן","20/05/17 23:55","כד אייר","תשע"ז","23:55","הודו_כי_טוב","שהתנפלו בצפון על יישוב שלו ושקט כי היה להם רע בנחלתם שלהם
ולא התלוננו בפני יהושע","207","","2540","True","True","False","","261","79.181.54.36","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50000","49929","בשאלה על לימוד שאין ממנו נפק"מ","22/05/17 15:55","כו אייר","תשע"ז","15:55","אביגדור","דנו רבים בכל הדורות.

1. מחלוקת רב יוסף ואביי שבת קו:
"אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא?"

2. בכורות ז:
"ואיכא דאמרי דסוסים וגמלים לא קא מיבעיא להו - דלא שתו אינשי" דהיינו הגמרא לא שואלת דברים לא מעשיים

3. תוס' כתובות ד:
"ועוד הקשה דתניא בעירובין (דף טו:) כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין ממנו לא גולל לקבר כו' ולפ"ה וכי דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים ויש לומר אף על גב דאין דרך לעשות כסוי ארון מבעלי חיים מכל מקום כמה דברים אשכחן דלא שכיח ומיירי בהן הש"ס לדרוש ולקבל שכר כדאמרינן בפרק המקשה (חולין ע.) בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה לזה מהו אף על פי שלא יבא לעולם"

4. וכמובן נחלקו בזה בסגנונות הלימוד של הישיבות השונות בדורות האחרונים, כידוע","571","","2538","True","True","False","","189","164.138.122.153","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49950","49930","לתנאים הסוברים שלא כל השבטים ישובו","21/05/17 11:57","כה אייר","תשע"ז","11:57","אור חדש","דברי יחזקאל לא ייתקיימו לעולם למעשה
גם אני אישית מקווה שלא תתקיים שוב חלוקת העם לשבטים אלא אדרבה תתקיים בנו הנבואה ש'עץ אפרים ועץ יהודה יהיו לאחד'. כבר בימי השופטים קבעו הקדמונים יו"ט ביום שהותרו השבטים לבוא זה בזה וחדלו מלחוש לערבוב הנחלות ובוודאי שאין לנו לצפות לחזרה למציאות השלילילת של חלוקת העם.

אומנם חוסר חלוקה לשבטים ימנע את חזרת דיני היובל (וכנראה גם שמיטה) אך ממילא נראה שדינים אלו נאמרו למציאות שבה העיסוק בחקלאות היה הפרנסה הבלעדית של רוב העם ככולו, למציאות החיים שלנו בה החקלאים הינם אחוזים בודדים מהעם יצטרכו חברי הסנהדרין לחדש דיני חלוקת נכסי האומה בצורה שונה מאשר המתפרש בדיני סוף ספר ויקרא, כמובן שנצטרך ללמוד היטב פרשות אלו ולהבין מה היתה תכלית מצוות אלו אך נאלץ לעשות שינויים רבים כדי שתכלית זו תוכל להתקיים במציאות החיים שלנו.","458","","2539","True","True","False","","124","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50014","49930","למעשה בימינו יש לחלק באופן צודק את...","23/05/17 12:24","כז אייר","תשע"ז","12:24","אליעזר מ ש","כל אדמות המדינה שמיועדים לחקלאות, כי זה שייך לכל עם ישראל. ומי שיש לו יותר מכדי פרנסתו, להוציא ממנו ולתת לעוד אחד מעם ישראל שיוכל להתפרנס משם בעזר ה'. גם בדירות שנבנות על אדמות המדינה יש לתקן חלוקה צודקת,[להגביל זכות בעלות של אדם אחד עד שטח מסוים,] ואילו מסחר חופשי בדירות רק בתוך המגבלה הזו. גם לאסור על אזרחי חוץ לרכוש כאן נכסי דלא ניידי, ולחייבם למכור מה שיש להם.","610","","2537","True","True","False","","200","199.203.37.197","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49942","49932","מה זה נוגע לדורות?","21/05/17 07:47","כה אייר","תשע"ז","07:47","אליצפן","הרי לעתיד לבוא תהיה חלוקה מחדש, לאנשים שיהו חיים באותו זמן, ללא קשר לחלוקה של יהושע? אז למה לדון בזה וללבן 3 שיטות שאבד עליהן הכלח.

הרמב"ם לימד אותנו בספר המצוות, השרש התשיעי : "דע! שכל צוויי התורה ואזהרותיה הנה הם בארבעה דברים: בדעות (=בהשקפות) ובפעולות (=ובמעשים) ובמידות ובדיבור". וזה שהוא צונו להאמין...כן צונו בפעולה מן הפעולות." והוא מוסיף ואומר שם במצות לא תעשה מ"ז: "הוזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו עד שנסבור השקפות שהן נגד ההשקפות שהובאו בתורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה גבול"
וכן במורה נבוכים, ח"ג, פל"א: "כל מצוה מאלו השש מאות ושלש עשרה מצות, היא או למתן השקפה נכונה או לסילוק השקפה רעה, או למתן חוק צדק או לסלוק עול, או להדריך במדה נעלה או להזהיר ממדה רעה, הכל תלוי בשלשה דברים, בהשקפות במידות ובמעשים.

במה הדיון באופן חלוקת הארץ תורם במשהו למה שמנה הרמב"ם ממטרות התורה?","502","","2539","True","True","False","","218","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50110","49932","הנה התלמוד עצמו שואל "למאי הלכתא"","29/05/17 22:02","ד סיון","תשע"ז","22:02","אליצפן","בהרבה מקומות התלמוד שואל על דרשות מפסוקים "למאי הלכתא?"

כלומר דיוקים וברורים מפסוקי התורה אינן בכדי ל"עסוק בתורה" אלא כדי ללמוד ממנה.

הנה דוגמא מהדף של היום:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קכז עמוד ב

בשלמא לרבי יהודה - היינו דכתיב יכיר, אלא לרבנן - יכיר למה לי? בצריך היכרא. למאי הלכתא? הרי חכמים לא דורשים "היכר" - ולכן מחפש התלמוד איזה שהוא לימוד שיצדיק צורך בהכר גם לדעת חכמים.","502","","2531","True","True","False","","192","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49937","49935","זה היה בתקופה אחרת - ופרצת","21/05/17 00:02","כה אייר","תשע"ז","00:02","דוד כוכב","","125","","2539","False","True","False","","173","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49943","49935","שבט דן היו אאוטסיידרים","21/05/17 07:50","כה אייר","תשע"ז","07:50","אליצפן","שבט דן היו אאוטסיידרים לא התחשבו בממסד.","502","","2539","True","True","False","","192","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49952","49935","זה קרה לאחר יהושע,וגם הרי...","21/05/17 12:10","כה אייר","תשע"ז","12:10","אליעזר מ ש","מדובר שם על כנענים שיש הצווי להשמידם, ולכן אלה לא מעללים של רצח חפים מפשע . ולשבט דן לא היה רק רע בנחלתם, אלא יצאה מהם כמבואר בקרא, שהאמורי לחצו אותם ולקחו מהם חלק ניכר מנחלתם , ולכן חלק מהשבט נסעו צפונה ולקחו מכנענים ששם, את העיר ליש וסביבתה .","610","","2539","True","True","False","","238","147.236.34.10","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50051","49935",""ולדן אמר: דן גור אריה יזנק מן הבשן"","25/05/17 11:13","כט אייר","תשע"ז","11:13","אליעזר מ ש","[פרשת וזאת הברכה] עיין שם במפרשים.","610","","2535","True","True","False","","313","199.203.37.197","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49944","49942","כבר כתבתי","21/05/17 08:19","כה אייר","תשע"ז","08:19","דוד כוכב","חלוקת יחזקאל תהיה לעתיד לבוא.
בינתים חולקים התנאים על חלוקת הארץ לשבטים כפי שנוהגת בזמנם הם. היחס בין שטחי השבטים תלוי במחלוקת הנ"ל. ממילא סימון הגבול המדוייק תלוי בזה.
גם מסכת מידות עוסקת בבית השני ולא בבית שניבא יחזקאל.

הרמב"ם שהבאת עוסק רק במצוות. ומצד שני הרמב"ם גם מביא את ההלכה בדבר החובה ללמוד את המקרא כולו. והמקרא כולל חלקים רבים שהם הסטוריה נטו ללא מצוות. גם חלקים אלו חובה ללמוד ולהבין. כשלומדים את טענת בנות צלפחד שלא יגרע חלק אביהן, צריך להבין על איזה חלק הן מדברות, למה בכלל מגיע לצלפחד חלק, וזה תלוי במחלוקת התנאים הנ"ל. לימוד זה נחוץ זאת גם בלי קשר לכך אם זו הלכה למעשה או לא.","125","","2539","True","True","False","","179","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49947","49942","כתבת הרמב"מ מדבר על השקפות","21/05/17 08:32","כה אייר","תשע"ז","08:32","הודו_כי_טוב","אפשר פה לראות דיון בהשקפות
על דיני ירושה למשל למה הבת לא יורשת אם יש בן
אפשר לדון בהשקפות על פינוי יערות למען שטח מגורים
גם על האורים ותומים אפשר לדון לעומת לא בשמיים היא
וכנראה יש עוד","207","","2539","True","True","False","","239","2.53.5.242","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49948","49947","כל מה שמנית לא שייך לדיון הנוכחי.","21/05/17 09:04","כה אייר","תשע"ז","09:04","אליצפן","הדיון פה עוסק על מחלקות תנאים על אירוע מן העבר הרחוק איך התרחש,

אילו השלכות יש לדיון מעין זה בזמן התנאים לאחר שכבר גלו השבטים ואין שום אדם בעולם, המכיר בנחלת אבותיו, ולעתיד לבוא תהיה חלוקה מחדש של הנחלות ללא קשר ליוצאי מצרים.","502","","2539","True","True","False","","189","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50179","49948","כבודו הוא שהביא את הרמב"מ","03/06/17 21:57","ט סיון","תשע"ז","21:57","הודו_כי_טוב","אני פשוט זרמתי עם הקו שלו מה ניתן ללמוד בגמרא כשאין משהוא שמוגדר מעשי","207","","2526","True","True","False","","187","109.65.70.25","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49953","49950","עלינו לתקן בימינו מדיניות צודקת יותר...","21/05/17 12:31","כה אייר","תשע"ז","12:31","אליעזר מ ש","בחלוקת האדמות החקלאיות של עם ישראל,[שתהיה שויונית, כדי לתת לכמה שיותר מעמינו האפשרות להתפרנס בעזר האל מיגיע כפיהם על האדמה המבורכת הזו.] ובשיכון, בבתי מגורים הבנויים על האדמות ששייכות לכולנו, ויפה שעה אחת קודם. יש להגביל זכות בעלות של אדם אחד על דירה למגורים עד שטח מסוים-בבתים שבנויים על אדמות המדינה ששייכות לכולנו. ומי שברשותו עודף, ימכור למי שעדין אין בבעלותו דירה .הצדק החלוקתי יש לקדם אותו, ומשמעות חוקי היובל היא גם בימינו . ברוח הצדק שבחוקים אלו, שמנעו יצירת מעמדות בלתי צודקת ופערים גדלים והולכים בין עניים ברכוש לבעלי אדמות או בתים רבים. "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה".("זכות הקנין" הראשונה של כל עם ישראל על אדמות המדינה, ולכן כבר עתה אפשר לקדם על ידי חקיקה בכנסת ותקנות את כל העניין הצודק הזה. ובמקביל כמובן שעלינו להשתפר בעוד עניינים וכו' בעזר האל).[וגם בתי ערי החצרים למגורים חזרו ביובל]
[עוד יש להעיר על דבריו של ר' "אור חדש",שטוען שדברי הנביא יחזקאל לא יתקיימו למעשה. שאין לקבל דבריו שכתב בהחלטיות כאילו ברור לו ודאי. ואין סתירה בין האחדות בעם ישראל לעובדה שהם יושבים כשבטים מיוחדים בנחלותיהם . נכון שלכאורה המציאות המודרנית נראית שונה כלכלית, אבל אולי לא שונה כל כך. "הנסתרות לה' אלהינו" ולפניו גלוי מה יהיה בעתיד.]","610","","2539","True","True","False","","219","147.236.34.10","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49954","49952","אנשי ליש היו צידונים לא כנענים","21/05/17 12:38","כה אייר","תשע"ז","12:38","הודו_כי_טוב","וגם אם היו כנענים שהקדוש ברוך הוא ציווה על הריגתם זה לא אמור שהם לא חפים מפשע כי הם לא פגעו בעם ישראל
לא היה להם ק לנצח את היבוסים והעמונים
אז הם תקפו חסרי ישע שכל חטאם שלא שמרו על עצמם
בכל מיקרה הם כן היו חפים מפשע גם לשיטתך
"וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם... וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה."","207","","2539","True","True","False","","322","2.53.5.242","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49956","49953","מסכים לגמרי עם הפסקה הראשונה","21/05/17 12:56","כה אייר","תשע"ז","12:56","אור חדש","בפסקה השניה טעית
כתבתי שיש בעניין מחל' תנאים ושאני מקווה שלמעשה ייפסק כמו הסוברים שחלוקת השבטים לא תתרחש בפועל ודדוקא נבואתו של פרק לז היא שתצא לפועל.","458","","2539","True","True","False","","134","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49963","49954","צידון בכורו של כנען כמפורש בקרא בפ' נח","21/05/17 17:29","כה אייר","תשע"ז","17:29","אליעזר מ ש","וכיון שהם היו מעממי כנען אשר בארץ שצוה ה' להשמידם כמפורש בקרא, שגם בתחום שבט נפתלי היו כנענים שבני ישראל לא הרגום ועברו בזה על צווי ה' , [וליש שהם קראו לה דן היא כידוע בחלק הצפוני של תחום נחלת שבט נפתלי. בצפון :"אצבע הגליל "ובאזור נחל דן אחד משלשת מקורות הירדן]הרי שבזה שבני דן הרגום, קיימו את הצוי להשמיד את כל הכנענים היושבים בארץ פן יחטיאו את ישראל. והתורה היא רחמים באמת, ואסור לרחם על אכזרים. [ודרך אגב דבר חשוב, דין זה וכל הדינים המיוחדים לאומות לא נוהג למעשה בזמן הזה כי כבר נתבלבלו האומות , ואמנם יש לנו מלחמה בימינו על הארץ ועל קיומינו פה, וזו מלחמת מצוה, אבל הדין המיוחד של :"לא תחיה כל נשמה" האמור בכנען וכן בעמלק לא נוהג למעשה בזמן הזה-(ומה שכתב בספר: "אור הרעיון" על פי מאיר כהנא שכל ערבי שלא בורח מן הארץ יש לו דין: "לא תחיה כל נשמה" האמור בכנען, זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, והטעיה חמורה של הציבור, ונגד דברי הרמב"ם המפורשים שהדין הזה המיוחד לכנען, לא נוהג למעשה בזמן הזה כיון שכבר אבדו ואבד זכרם. אמנם אנו צריכים להלחם נגד חלק ניכר מהערבים ועוד עמים שהם אויבינו , אבל הדין המיוחד הזה שמשמעו להשמיד כולם, לא נוהג למעשה בזמן הזה)]וכתוב בתהילים:"לא השמידו את העמים אשר אמר ה' להם, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ... וישפכו דם נקי, דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים"... כלומר בגלל שריחמו על חלק מהכנענים ולא הרגום, ועברו על צווי ה', אז אחר כך למדו מהם להקריב ילדיהם לעבודה זרה - לא עלינו רחמנא ליצלן...וידוע המדרש על שאול המלך שרצה לרחם על התינוקות של עמלק ויצאה בת קול ואמרה:"אל תהי צדיק הרבה .. ואל תרשע...","610","","2539","True","True","False","","246","147.236.34.10","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49958","49956","אין סתירה בין הנבואות ושתיהן ודאי יתגשמו","21/05/17 13:50","כה אייר","תשע"ז","13:50","דוד כוכב","ביחזקאל לז, יז: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ.
לא כתוב והיו אחד בידיך, אלא לאחדים כלומר מאוחדים כאשר כל אחד שומר על זהותו ומקומו.
בתחילת קום המדינה טעו בטעות זו וניסו לבצע "כור היתוך" ולשכח את מסורות הגלות.
היום מבינים שחשוב לשמר את המסורות הנמצאות בכל עדה לעדה, ואין זה אומר שצריכים להיות מחלוקות בין העדות ובין השבטים.

החושן אחד הוא, אך יש בו י"ב משבצות זהב נפרדות, שבכל אחת אבן יקרה שונה.
רק בשילוב של כולם היופי מושלם, ומתאפשרים האורים והתומים.","125","","2539","True","True","False","","201","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49961","49958","נטפלת לנק' אחת בלבד","21/05/17 14:34","כה אייר","תשע"ז","14:34","אור חדש","מתוך כמה
ניתן לקבל דבריך בהסבר נבואה זו (הגם שהתעלמת מהכתוב "לעץ אחד")
עם זאת התעלמת מכך שתיקנו (בדף מחר) יו"ט על ביטול ההפרדה השבטית.
בקביעתך שהנבואה השניה בודאי תתקיים אתה חולק על ר"ע וחבריו (שהבאת בעצמך שבוע שעבר) הסוברים שלא עתידים לחזור 10 השבטים.
דווקא בנושא זה של הפרדת השבטים מפורש בגמרתנו שהגם שזו מצווה המפורשת בתורה שבכתב דרשה התושב"ע שהיה העניין נכון רק לדור באי הארץ ואילו לדורות לא טובה ההפרדה ודוקא האיחוד הוא האידיאל.ויש בזה דברים של הראי"ה זצל שביאר החשיבות של ההפרדה בתחילה אך סיכם שהאידיאל של היופי דווקא באיחוד, כהלכה","458","","2539","True","True","False","","127","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49964","49961","אין סתירה בין החלוקה לשבטים לאחדות שלימה","21/05/17 17:43","כה אייר","תשע"ז","17:43","אליעזר מ ש","כי בחג ה', בט"ו באב וביום הכיפורים[או אולי בעוד ימים שרוצים לתקן] כשבנות ישראל יוצאות וחולות(=מחוללות=רוקדות) בכרמים, ואומרות:"בחור שא נא עיניך"וכו'(בסוף מסכת תענית) וכל מי שאין לו אשה נפנה לשם. לא מפריע אף אחד לבנים משבט אחד אם ירצו ללכת להכיר בנות משבט אחר.
ובאשר לעשרת השבטים, הרי מפורש במקרא, בפסחים שעשו יחזקיהו המלך, וכן אחר כך יאשיהו המלך, ששלחו שליחים לאפרים ומנשה וליששכר וזבולון, לקרא להם לעלות לירושלים לחגוג את הפסח, שלא כל עשרת השבטים גלו . ובהם יכולה להתקיים הנבואה:"הבן יקיר לי אפרים "וכו'. ואפשר שמחלוקת חכמים על אותם שגלו אם יחזרו, אבל מקצתם נשארו, ומצאצאיהם -כנראה- חלק מעם ישראל היום . גם רואים ש"ביתא ישראל" חזרו מגלות אתיופיה, ויש מסורת שהם צאצאי שבט דן.","610","","2539","True","True","False","","198","147.236.34.10","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50055","49963","אכן מודה לא שמתי לב מי בכורו אבל","25/05/17 13:15","כט אייר","תשע"ז","13:15","הודו_כי_טוב","גם החיטים וגם הסינים לפי זה ממנו יצאו
התאמר שמצווה לכבוש גם את סין וטורקיה
מזל שארדואן לא קורא ספר בראשית
אולי בגלל זה בדרום קוריאה לומדים גמרא כתריס בפני הפורענות","207","","2535","True","True","False","","255","2.53.153.123","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49965","49964","הבעיה לא בכך שיש שבטים שונים","21/05/17 17:57","כה אייר","תשע"ז","17:57","אור חדש","הבעיה היתה בכך שהקפידו שלא יגורו אלו עם אלו
דבר זה בוטל ב"ה אחר דור הכניסה ובע"ה לעולם לא יחזור עוד למרות נבואתו (הקשה) של יחזקאל שישוב העם לנחול לשבטיו וכ"א יצטרך לגור בנחלת שבטו דוקא (ומסתמא לא לשאת בת יורשת נחלה משבט אחר)

בהחלט יש פירושים שונים למחל' התנאים בסנהדרין
עם זאת גם אם ישובו אינני יודע מאיזה שבט אני ולא מכיר עוד יהודי מלבד בני המנשה ובני דן (?) המכירים שבטיהם בעולם.
מכיוון שידוע לנו שלא יבוא אליהו לייחס אותנו לשבטים יוצא שאפי' את"ל שישובו השבטים עדיין רוב עמ"י ישארו לא מיוחסים","458","","2539","True","True","False","","129","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49996","49965","בָּנִים עַל אֲבוֹתָם","22/05/17 14:28","כו אייר","תשע"ז","14:28","דוד כוכב","הפרדת השבטים בוטלה רק לענין נישואי הנשים. ואילו הגברים ממשיכים את מסורת השבט בנחלת ירושתו, ובייחוד מורשתו הרוחנית שתוארה במשלי צוואות יעקב ומשה.

את דעת ר"ע הזכרתי רק כהוה אמינא. אך על עצם דעתו כבר אמר ושב ושנה רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן במסכת סנהדרין דף קי ע"ב: "שבקה רבי עקיבא לחסידותיה". לא מידת חסידות היא זו לקצץ בעם ישראל. וכן "גמירי דלא כלה שבטא". וראה על כך בקישור זה.
וגם ר"ע עצמו נראה שחזר בו, כמו תלמידיו שחזרו בהם בזה, ואכמ"ל.

באשר לחוסר הידיעה 'מאין באת', אל חשש. (מלאכי ג, כג-כד) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם.
בָּנִים עַל אֲבוֹתָם - כל בן אל אביו.
שאילו לא היה כן, מה רווח בכך דגמירי דלא כלה שבטא?","125","","2538","True","True","False","","205","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50013","49965","לא כתוב ביחזקאל שלא ישאו בת יורשת מנחלה","23/05/17 12:13","כז אייר","תשע"ז","12:13","אליעזר מ ש","אחרת, גם אין הכרח לפרש שכל אחד יחויב לגור דווקא בנחלת שבטו.","610","","2537","True","True","False","","185","199.203.37.197","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49971","49970","יכל לקנות מאז","21/05/17 19:57","כה אייר","תשע"ז","19:57","אור חדש","בימי התנאים לאיש לא היה נחלה מימי יהושע
הכל השתבש בכיבוש נ"נ וסנחריב","458","","2539","True","True","False","","118","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49973","49971","החינוך מצווה שלט","21/05/17 22:26","כה אייר","תשע"ז","22:26","אבי גרינבלט",""וענין שדות אחזה יקראו השדות שנפלו בירושה לכל אחד מישראל בחלוק הארץ, וכן מי שזכה ונוספה אחזתו מחמת הסעת נחלה על ידי בת יורשת נחלה".
קניית שדה לא תועיל במקרה של ריב"ב","539","","2539","True","True","False","","171","95.86.72.27","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49975","49973","מה הקשר לשדה אחוזה?","21/05/17 22:37","כה אייר","תשע"ז","22:37","אור חדש","התוס' התקשה למה ריב"ב עצמו לא עלה (הרי זו מצות עשה)
ותרץ ג' תרוצים אפשריים (שכ"א הינו סיבה מספקת לפטור ממצווה זו)
התוס' וודאי לא ידע שלא היה לו קרקע, אילו ידע זאת היה קובע שזה הטעם האמיתי ולא נצרך להביא ב' התרוצים האחרים, אלא שלא ידע זאת בוודאות והיתה זאת רק אחת האפשרויות להסביר למה לא עלה.

הדין של פטור מעליה לא נוגע לידיעתי לשדה אחוזה, אם יש לך מקור לטענתך נא להביאו כאן

וכן אם תוכל גם לצרף דברי הגר"א, מה שהבאת בשמו נראה תמוה מאד.","458","","2539","True","True","False","","162","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49982","49975","דברי הבית יצחק ובהם דברי הגר"א","22/05/17 07:26","כו אייר","תשע"ז","07:26","אבי גרינבלט","שו"ת בית יצחק יורה דעה א סימן נה (רבי יצחק יהודה שמלקיש מאה 19-20)
והנה ר' יהודה בן בתירה ס"ל ק"פ כקהג"ד דבפסחים דף ג' כתבו תוס' דמה"ט ר' יהודה בן בתירה לא עלה לירושלים לעשות פסח משום שלא הי' לו קרקע ופסח איתקש לחגיגה. והקשה בטורי אבן חגיגה ובצל"ח פסחים דאם מי שאין לו קרקע פטור מראי' ה"ה דפטור מהקהל דראי' ילפינן מהקהל מגז"ש וה"ה להיפך ואיך אמר קרא הקהל וגו' וגרך אשר בשעריך הרי גר אין לו קרקע בירושה רק מה שקנה וחוזר ביובל ואין לו רק קנין פירות וע"כ ס"ל ק"פ כקה"ג דמי. (עוד אפשר לומר עפ"י מה ששמעתי בשם הגאון החסיד מ' אלי' מווילנא במ"ש תוס' דר"י ב"ב לא הי' לו קרקע דא"י נתחלקה ליוצאי מצרים או לבאי הארץ ור' יהודה בן בתירה אמרינן בסנהדרין צ"ב ע"ב שאמר אני מבני בניהם ממתים שהחי' יחזקאל שמבני אפרים שמנו לקץ וטעו ולא הי' מיוצאי מצרים ולא מבאי הארץ ולכן לא הי' לו קרקע. וא"כ לפ"ז מה היו בני בתירה מסופקין אם פסח דוחה שבת וע"כ קנו קרקע וס"ל ק"פ כקה"ג דמי). ולפ"ז ס"ל לבני בתירה יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ונכרי ליתא בתרומה דנפשי' ולפ"ז אין למעט קטן ג"כ רק במידי דליתא בדנפשי' וקטן בפסח למ"ד שה לבית אבות דאורייתא והוא מופלא הסמוך לאיש דאיתא בתרומה נעשה שליח ולכן היו מסופקין אם פסח דוחה שבת אם מותר לגדול לשחוט:","539","","2538","True","True","False","","222","95.86.72.27","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49997","49981","!!!","22/05/17 14:36","כו אייר","תשע"ז","14:36","דוד כוכב","","125","","2538","False","True","False","","134","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49983","49982","כתב שם בהפך","22/05/17 09:31","כו אייר","תשע"ז","09:31","אור חדש",""ר' יהודה בן בתירה ס"ל ק"פ כקהג"ד "
פירוש ר"ת אלו הוא כך:
'ריב"ב סבירא ליה שקנין פירות כקנין הגוף דמי', ולכן גם הקונה קרקע נקרא 'בעל קרקע גופא' וחייב בפסח חגיגה והקהל ולכן גם 'גרך בשעריך' יכול להתחייב בכולם אם קנה קרקע וא"כ גם לו היה ריב"ב נצר לבני אפרים שלא ירשו חלק בארץ היה יכול להתחייב לו קנה קרקע (ולכן נצרכו עוד ב' תרוצים בתוס').

בדברי הגר"א שמביא אכן ביאר שריב"ב לא ירש נחלה מאבותיו ועפ"ז מובן היאך יש מציאות שלא היה לו קרקע כלל, כלומר הניח שכל יהודי מסתמא יש לו שייכות לירושה מאבותיו שאמורה לחזור אליו ביובל וממילא נחשב כמוחזק בגוף הקרקע והקונה מוחזק רק בפירותיה
אומנם הדברים קשים ביותר משני צדדים:
א: בזמן שאין היובל נוהג קשה לקבל שאומרים שכ"א מוחזק בנחלת אבותיו כי תחזור ביובל', שהרי לא תחזור, גם לעתיד לבוא אפי' את"ל שנחזור לחלוקת נחלות תהיה זו חלוקה חדשה כמבואר ביחזקאל, א"כ אין כל סברא לומר שבזמן ריב"ב היה לו מוחזקות בקרקע מכח היובל לו היה יורש של שבט אחר.
וב': כפי שהוכיח הטו"א אי אפשר כלל גם לקבל הדרשה שמי שאין לו קרקע פטור וגם שלקונה אין קנין הגוף בקניינו שהרי אז אין דרך לחייב הגר בעליה וזה סותר הפסוקים.
לכן או שדברים משובשים באו לנחלת יצחק או שהגר"א דיבר על עניין אחר.","458","","2538","True","True","False","","134","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("49999","49996","תשובות","22/05/17 15:16","כו אייר","תשע"ז","15:16","אור חדש","כשבטלה לעניין הנשים בטלה לכל ועל זה עשו את היו"ט, שהותרו שבטים לבוא זה בזה (זה שהגברים ירשו אבותיהם זה עניין אחר ולא קשור ל'שימור מסורת').
מקבל שניתן להתווכח עם דעת ר"ע ובכלל להבין דעתו בזה.

תפקידו של אליהו לא יהיה לייחס השבטים בפשטות.
דרשתך החביבה בעניין 'והשיב לב אבות..' אינה הבלעדית לפס' זה ואני מניח שגם אתה עצמך לא חשבת עליה עד לפני כמה ימים.

הרווח בכך שלא כלה שבט מישראל הינו גדול בצורה שלא ניתנת לתיאור מאשר רק שתוכל לחלק את הארץ לשבטים
הנסיון שלך לתת ערך לשבט מישראל רק כה"ת לחלוקת הארץ מבהיל","458","","2538","True","True","False","","136","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50002","49999","רמב"ם הלכות מלכים יב הלכה ג","22/05/17 20:49","כו אייר","תשע"ז","20:49","דוד כוכב",""בימי המלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו', ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל, הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים, הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס, ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה".


היכן ראית "נסיון שלי לתת ערך לשבט מישראל רק כה"ת לחלוקת הארץ"??","125","","2538","True","True","False","","180","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50004","50002","[ללא נושא]","22/05/17 21:48","כו אייר","תשע"ז","21:48","אור חדש",""שאילו לא היה כן, מה רווח בכך דגמירי דלא כלה שבטא?"

אילו לא היה כן מוסב על "שיבוא אליהו ויחלק לשבטים"

שיטתי אכן חלוקה על דברי הרבה ראשוניםת והרמבם בכללם, שסברו שכל דיני התורה יחזרו בימי המשיח לכל פרטיהם ודקדוקיהם

המעיין יראה שגם הם עצמם מודים שזה לא נכון ב100%
דוגמה מובהקת לדבר איסור חתנות עם מואבי ועמוני שנתפרש בתורה ולא ישוב עוד לעולם","458","","2538","True","True","False","","149","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50006","50004","מקור לסתור","22/05/17 22:34","כו אייר","תשע"ז","22:34","דוד כוכב","אכן מוסב על שיבוא אליהו וייחס לשבטים, ולא על חלוקת הארץ.
אם ממילא כולם שבט מאוחד ולא ידוע מאיזה שבט, מאי נ"מ אם באו משבט זה או אחר?


אתה חולק על כל הראשונים והרמב"ם שכל דיני התורה עומדים וקיימים לכל פרטיהם ודקדוקיהם, וממילא יחזרו מאליהם בזמן שיתאפשר לקיימם??

איסור חתנות עם מואבי ועמוני שנתפרש בתורה, קיים לעולם, גם אם מעשית לא ניתן לישמו בהעדר הידיעה מיהם.
הרמב"ם מציע את ההלכות הקיימות, הוא לא מתנבא לומר איזו הלכה לא תשוב לה מציאות מעשית.","125","","2538","True","True","False","","174","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50007","50006","כרגע החלוקה לשבטים בלתי מעשית בדיוק","22/05/17 22:37","כו אייר","תשע"ז","22:37","אור חדש","כמו איסור החתנות עם מואבים

בעדויות לא כתוב שאליהו מעיד על ייחוס לשבטים.
זה חידוש של הרמבם כדי לאפשר ה"ת לחזרת דיני התורה.
אם מבינים שלא כל דיני התורה חייבים לחזור (כמו חתנות עם מואבי ודיני עבדות) לא נצרכים לחדש שיבוא אליהו לייחס העם לשבטיהם.

אבהיר- אני לא חולק על הראשונים לשיטתם אלא על יישום השיטה.
כך למשל:
הרמב"ם עצמו לא סמך על ביאת אליהו ולכן חידש מנגנון לחידוש הסמיכה (הסכמת חכמי א"י ראה רדב"ז שם)
ובכן כמו שלא סמך על ביאתו לעניין סמוכים אין לי לחוש לביאתו לענין חלוקה לשבטים.
בזה אני חלוק על הרמב"ם אך הולך בשיטתו...","458","","2538","True","True","False","","147","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50008","50007","לרמב"ם יש מקורות ולא "חידושים כדי לאפשר"","23/05/17 02:01","כז אייר","תשע"ז","02:01","דוד כוכב","הרמב"ם כתב בהלכה עצמה את המקור, פסוק מפורש בעזרא ב, סב-סג (ונשנה בהבדל שתי אותיות בנחמיה ז, סד-סה) אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים.
כלומר שהכהנים שאין ראיה שהם אכן כהנים, לעתיד לבוא יבורר מהו שבטם. ואין חילוק בין כהנים לשאר שבטים, גם הם נצרכים, כגון למעמדות שבמקדש.

וכן מפורש בתנא דבי אליהו אליהו זוטא פרשה א:
"אבל אין מקבלין גרים מן הכותיים, מפני עשרה שבטים שנבלעו ביניהם, עד שיבא אליהו ומשיח ויפרשו אותן, שנאמר הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם (מלאכי ג' כ"ג וכ"ד)".
כלומר שהפסוק הנה אנכי וכו' פירושו שאליהו ומשיח יפרשו מי מהבנים שייך למי מאבותם בני יעקב.

ואכן כתב התוי"ט שהרמב"ם עצמו לא סמך על ביאת אליהו ולכן חידש את חידוש הסמיכה (ושם בהלכות סנהדרין ד, יא כתב להדיא שאין לו מקור לזה: "נראין לי הדברים"), אך רק משום שפירש (רמב"ם הלכות מלכים יב, ב) "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח... יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ". כלומר שלאו דוקא אליהו עצמו שהוא מוסמך, אלא הכוונה לכל נביא שהוא. (ורק בהמשך שם הביא י"א שזהו אליהו עצמו. ומשום כך כתב התוי"ט שחזר בו שם מדבריו הנחרצים שבפירוש המשניות ופיקפק בחידוש הסמיכה).
ומטעם זה כתב הרמב"ם שהמשיח ככלל הוא שייחס את השבטים, ולאו דוקא אליהו עצמו.
כלומר, שאין מקור מפורש שאליהו שלעתיד לבוא הוא אישית אליהו הנביא, אך יש מקור ליחוס השבטים. (והתפתחות הגנטיקה מקרבת זאת מאוד).

ואגב, כתב הרמ"א בשו"ע חו"מ כה, א:
"י"א דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים, יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בגמרא".
רק מכח ראיות מוכרחות ורק אם נראו נכונות גם לחכמי דורו.

לגמרי לא כדרכך שאתה חולק על הראשונים בלא הוכחות, אלא מתוך תחושות וסברות שהאחרים רואים כשגויות.","125","","2537","True","True","False","","179","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50010","50008","תשובות","23/05/17 10:40","כז אייר","תשע"ז","10:40","אור חדש","באשר לדבריך:
פסק הרמב"ם בהלכ' יסודי התורה שנביא שירצה לפסוק דין (ודיני ממונות ונחלות דין הם) מתחייב מיתה בחנק שאין שום שייכות בין דינים לנבואה
ואם ת"ל שיכול להתנבא על מציאות והדין רק ייגזר מכך ע"י דיינים, לא כן כתב הרמב"ם לגבי המזבח:
הלכ' בית הבחירה פ"ב:
"א הַמִּזְבֵחַ מְקוֹמוֹ מְכֻוָּן בְּיוֹתֵר. וְאֵין מְשַׁנִּין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ לְעוֹלָם...
ד וּשְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה. אֶחָד הֵעִיד לָהֶן עַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶחָד הֵעִיד לָהֶן עַל מִדּוֹתָיו. וְאֶחָד הֵעִיד לָהֶן שֶׁמַּקְרִיבִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם בַּיִת:

והכל בעדות דווקא ולא בנבואה.

ובכלל ההלכה לגבי תפקידו של אליהו (מי שלא יהיה) נא' בעדויות ושם קשה להכניס שתפקידו לחלק לשבטים, בוודאי שלרבנן שלשיטתם 'בא לעשות שלום' לא יתקיים הדבר אם יצטרך לגלות לרבים מהנחשבים ליהודים גמורים שאין להם שורש בשבטים, והרי ריו"ח עצמו חשש שמא הוא מאותם שנא' בהם 'נשים בציון עינו' ואנו אחרי כל הגלות הארוכה לא נחוש לזה?!?
וכן מה שלום הוא בעולם אם יתברר שאדם שקנה קרקע בא"י יצטרך להפסידה רק כי צאצא לשבט נפתלי שהתגלה בערבות אוסטרליה(?!?) צץ לו מאי שם וטוען על הקרקע בעלות, אין זה שלום כ"א חורבן לסדרי החברה.
כמובן שאם תסבור שבזמן המשיח כל סדרי עולם משתנים אין הדבר מפריע אך ברמב"ם פשוט שאין הדברים כן.

לגבי דחיית הכהנים המסופקים "עד עמוד נביא"
א: ייתכן שבקש דחאם, וכביטוי 'יהיה מונח עד שיבוא אליהו' שאין משמעו בפשטות שיבוא אליהו ויחזיר למי שאיבד הממון לפני אלפי שנים (שוב לפי התפיסה שעולם כמנהגו נוהג) אלא הכוונה שהממון אבוד מכל אדם ויכולים הדיינים להחליט מה לעשות בו מעתה (וכך פוסקים להלכה בימנו)
ב: ייתכן שסבר שלייחס הכהנים אכן ייצטרכו נביא ויהיה מוסמך לכך לצורך חידוש העבודה(נגד הרמב"ם?) אך אין להסיק מכך שיתחייב לייחס כל השבטים, הרי אתה בעצמך מצאת נ"מ רחוקה לידיעה זו שהיא רק תקנת נביאים וכלל לא בטוח שחייבת להתבצע דווקא לפי החלוקה העתיקה, מסתבר הרבה יותר לחלק העם מחדש לכשתחודש העבודה.

ידוע הדיון אם במקדש שלישי תחודש עבודת הקורבנות מן החי, ונסמכים על דברי הרמב"ם במורה, היסוד שם הינו כמובן נגד הרמב"ם של 'כל הדינים חוזרים בדקדוקם' אך מתאימים לדברים אחרים שכתב.
חידושך שניתן לייחס שבטים לפי מחקר גנטי הינו מופלג ומרחיק לכת הרבה מעבר לכל חידוש שחידשתי בחיי, ייש"כ. כמובן שכאן אתה הוא שיצטרך לבסס דבריו...

לכן שיטתי מבוססת דיה כדי לאומרה
כמובן שאני לא פוסק כאן שום הלכה נגד ראשון כלשהו
יש כאן תפיסת עולם הלכתית תורנית כללית שממנה נגזרת תפיסתי ביחס לפרטי דינים של תורה שבכתב וביטולם לעתיד לבוא (כהערכה על מה יהיה בעתיד ולא כקביעת הלכה למשיח כמובן)
דבר זה (שלפחות חלק מהדינים הכתובים לא יחזרו) מבוסס כאמור בכל הפוסקים
והבאתי שתי דוגמאות המוסכמות על הכל:
פסול מואבים ועמונים, מצוות מחיית עמלק ושבעת עממים
ובגמרתנו- איסור הסבת נחלה","458","","2537","True","True","False","","167","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50039","50010","הרישא של דבריך היא עדות על הסיפא","24/05/17 11:27","כח אייר","תשע"ז","11:27","דוד כוכב","כתבת:
יישר כח על התגובה הרצינית
משמח לראות כאן כאלה

כלומר ששאר תגובות לדבריך בפורום לא היו רציניות...

התנשאות זו היא רק קדימון לדבריך בסיפא.
אתה מתיימר לבטל דינים של תורה שבכתב לעתיד לבוא, כאשר אתה יודע שחכמי ישראל לא העלו על דעתם כזאת חלילה.
ואת התחושות הפובליציסטיות האנטי תלמודיות האלו אתה מתנשא להפיץ ולכנות: "שיטתי", "תפיסתי", תפיסת עולם הלכתית תורנית.
כבר הוסבר לך ההבדל: דין שקיים ועומד, כאשר רק נשוא הדין לא מוכר, כגון מואבים - אין בו שום ראיה לביטול הדינים עצמם. אבל כהרגלך אתה ממאן להבין דברים פשוטים הנוגדים את השערותיך.","125","","2536","True","True","False","","220","213.151.40.172","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50040","50039","[ללא נושא]","24/05/17 11:38","כח אייר","תשע"ז","11:38","אור חדש","לא הסברת מה ההבדל בין ביטול הכרת המואבים לבין ביטול הכרתנו את שבטינו
הצעתך לבדוק גנטית מפוקפקת
הצעתך שאליהו יעשה את העבודה קשה מבחינה הלכתית
אני מבקש סליחתך אם נפגעת מהישר כח, היה הבדל ברמת התשובה האחרונה לשאר התגובות שיש כאן בד"כ, תבחן לדוגמה את היחס שבין שתי הודעותיך האחרונות שכאן","458","","2536","True","True","False","","136","213.151.55.19","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50054","50051","רצית להצדיק את מעשה? הצדקת","25/05/17 12:10","כט אייר","תשע"ז","12:10","הודו_כי_טוב","רק שנה שעברה שמתי לב שפעם הוא אריה (לעומת יהודה שהוא "רק" גור) ופעם הוא נחש ואז אכן עיינתי במפרשים
אני לא מתכוון להתווכח עם בן אדם שעושה הכל בשביל להצדיק
מישהו שהוא עצמו לא תמיד יסכים לזה
הם לא תקפו לשם מצווה גם אם זה נכון שהם ושטחם מוגדרים ב "לא תחיה כל נשמה"
זאת הייתה פשוט השרדות בדרך הקלה
וזה שהוא בורך בכך אם זה מנחם אותך שיהיה לך לבריאות","207","","2535","True","True","False","","241","2.53.153.123","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50081","50054","הכנענים בליש לא היו בכלל צדיקים ...","28/05/17 18:01","ג סיון","תשע"ז","18:01","אליעזר מ ש","והתורה מתארת את זוועות הכנענים, והטעם להשמידם כדי שלא ילמדו את ישראל לעשות ככל תועבותיהם, וגם:"כי גם את בניהם וגם את בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם". ואם משה רבינו ברך את שבט דן שיצליחו בזה, איך יתכן לומר שזה היה מעשה לא ראוי ?[קשה לאדם בימינו לתאר את הכנענים ומה הוא היה חושב עליהם אם היה חי אז, אין היום תרבות ועממים כאלה]","610","","2532","True","True","False","","187","109.67.49.20","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50113","50110","שאלו כך על דרשה שבאה ללמד ההלכה","29/05/17 23:30","ד סיון","תשע"ז","23:30","דוד כוכב","לא שואלים כך על פשט הפסוק, איזו הלכה בא ללמדנו.
ראה ברש"י הראשון בתורה.","125","","2531","True","True","False","","151","212.76.119.88","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50116","50113","דווקא רש"י הראשון תומך בעמדתי.","30/05/17 07:38","ה סיון","תשע"ז","07:38","אליצפן","רש"י בראשית פרק א פסוק א

"לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, "

הווי אומר לא דנים בשאלות שאין להן השלכה הלכתית.

ולכן רשי"י מציין שגם ל"בראשית" יש השלכות מעשיות

"ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"","502","","2530","True","True","False","","169","85.64.155.28","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א",""),new Message("50121","50116","רק בהוה אמינא","30/05/17 13:24","ה סיון","תשע"ז","13:24","דוד כוכב","ההשלכות של חומש בראשית ורוב פרטיו אינן מעשיות, אלא אמוניות. "אם יאמרו אומות העולם" - הם עצמם אינם משתכנעים מהתשובה, בעיקר עם ישראל עצמו אמור להפנים את התשובה. ופרטי המעשים שבבראשית: רשימות השמות השונים, כיצד ארעו המאורעות [כמו גם המאורעות בחלוקת הארץ] - אלו לרוב אינם הלכות מעשיות אלא ידיעות אמוניות.","125","","2530","True","True","False","","166","212.76.119.88","0","49925","בבא בתרא|קיז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);