var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49798;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49798","0","יש נוחלים","10/05/17 22:48","יד אייר","תשע"ז","22:48","סיפורים קצרים על הדף","היא רק גמרה לקבור אותו והיא כבר אורזת, כשהיא חזרה מההלוויה ליוותה אותו בדרכו האחרונה, עכשיו היא חוזרת לביתה
לדרכה האחרונה שלה, כבר היא מכינה את המזוודות עם כל החפצים, עם כל מה שהיא אגרה חמישים שנה איתו. הם חיו יפה ביחד, היא דאגה לו ערב ובבוקר, עבדה קשה בשבילו ובשביל הילדים, העיקר שישב וילמד תורה, העיקר שהם ילמדו תורה, הייתה אומרת במשך כל חייה, עבדה ופירנסה את ביתה במרץ, דאגה שלא יחסר לחם לאף אחד, שכולם יהיו מכוסים היטב.
עכשיו זה כבר לא משנה, האדמה מכסה אותו וללמוד תורה הוא כבר לא יכול, הילדים כולם גדולים, הפכו הערב לשותפים, הם צריכים לחלוק את הירושה, את הדירה ואת כל הכספים, היא תקבל מאה זוז כמו שכתוב לה בכתובה ותלך עוד מעט מביתה לדרכה. חמישים שנים של זיכרונות, היא אורזת במזוודה, חמישים שנים של אהבה, משאירה אחריה את הקירות והרכוש, ''מה אני צריכה את זה'' אומרת לעצמה, היא לא צריכה את זה, לא מגיעה לה כלום, ככה כתוב בתורה, כנראה שככה זה באמת.

הבנים והדוד מתווכחים על הירושה, הם טוענים שהם ''שארו'' של אבא שלהם זכרונו לברכה, עכשיו הסבא בא טוען שקרוב הוא אצל המנוח, סך הכל זה היה בנו-שארו, אבל הם אוחזים חזק בכל הרכוש, מרגישים קרובים אצל אביהם, קרובים יותר מכל אחד אחר בעולם, הם היחידים שיכלו להתייעד ולגאול שדה אחוזה מאבא שלהם, עכשיו הם אומרים עליו קדיש, אבל לא על הירושה שהותיר, הדוד מגיע, רוצה לגיד קדיש, גם הוא רוצה ירושה, בלעדיו אין מצוות יבום בעולם, הוא נזכר כמה הוא אהב אותו לפני שנפטר, אבל הם לא מסכימים, מה להם ולייבום, הם הרי בחיים, אבא שלהם זה שמת, איזה ייבום הוא רוצה לעשות? הם תמהים עליו, מציעים לו שיגיד קדיש על הירושה. בסוף הם, הבנים, שניים, שני בונוסים, גם יכלו ''להתייעד'' וגם לגאול שדה אחוזה, הוא עם היבום שלו בקושי בונוס אחד, אז הם לוקחים את כל הכסף חולקים ביניהם הכל.

סוף מערכה","599","","2546","True","True","False","","716","176.12.186.224","0","0","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49800","49798",":)","10/05/17 23:24","יד אייר","תשע"ז","23:24","דוד כוכב","","125","","2546","False","True","False","","183","212.76.117.212","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49804","49798","יכולה להשאר כאלמנה בבית בעלה כרצונה עד","11/05/17 10:35","טו אייר","תשע"ז","10:35","אור חדש","שתנשא לאחר (כמובן מדרבנן) אך גם בתורה הדיון לא על 'מי יגור בבית' אלא מי מקבל את הבעלות הממונית על הירושה
בזמן התורה (לפני זמנם של רבנן שפסקו ההלכה בהתאם למציאות זמנם וכמובן לפני תקנות מאוחרות יותר) האשה נחשבה כחלק מהבית ובכלל הירושה, כך האח ירש בית אחיו ואשתו בכלל ואת שניהם גאל באותה מידה

וודאי שתפיסה זו אינה תורנית ביסודה (עניין היבום היה מוכר לבנות לוט ואח"כ ליהודה וסביבתו הכנענית) אלא תוצר של התרבות האנושית הכללית שהתורה רק הסדירה בדיני הייבום והירושה

עם חלוף הזמן השתנתה כאמור התפיסה התרבותית ולכן גם ההלכה (כבר בימי חז"ל וכ"ש בימנו שאין עוד אדם מוריש כל נכסיו לפי דין תורה שבכתב חלילה)","458","","2545","True","True","False","","139","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49805","49804","בפעם הבאה שיקראו לי לעלות לתורה....","11/05/17 10:59","טו אייר","תשע"ז","10:59","סיפורים קצרים על הדף","...אני יביא טיפקס","599","","2545","True","True","False","","101","79.178.165.90","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49806","49805","אין צורך כלל","11/05/17 11:14","טו אייר","תשע"ז","11:14","אור חדש","ס"ת לא נועד להיות ספר הלכה (אא"כ אתה קראי כמובן)
הקריאה הינה טקסית ונועדה כנראה להחיות את מעמד מתן תורה ולחבר אותנו לנותן התורה באופן כללי
מעיקר הדין אם קשה להתחבר עם ה' דרך התורה שבכתב רשאי אדם ללמוד תושב"ע בזמן קריאת התורה ורק מפני ע"ה אסרו שמא ילמדו מזה לזלזל בתורה שבכתב חלילה.

כמובן שאם חושבים שהתורה הינה ספר הלכתי זה עלול ליצור תחושה לא נעימה בכלל כששומעים פרשות שונות (הקריאה של שבת שעברה למשל) ולאנשים כאלה כדאי באמת להביא אטמי אוזניים (אף אחד לא יתן להם למחוק עם טיפקס כמובן)","458","","2545","True","True","False","","156","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49862","49805","בשבת או ביום חול?","17/05/17 04:27","כא אייר","תשע"ז","04:27","הודו_כי_טוב","","207","","2539","False","True","False","","239","79.181.54.36","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49807","49806","","11/05/17 11:16","טו אייר","תשע"ז","11:16","סיפורים קצרים על הדף","","599","","2545","True","True","False","","91","79.178.165.90","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49863","49806","אטמי אוזניים לדברי תורה הצעת ?","17/05/17 06:55","כא אייר","תשע"ז","06:55","הודו_כי_טוב","יש מעדיפים את חז"ל על דברי הקדוש ברוך הוא עצמו ?","207","","2539","True","True","False","","278","79.181.54.36","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49864","49863","ספר התורה הוא ספר ההלכה","17/05/17 08:04","כא אייר","תשע"ז","08:04","דוד כוכב","במסכת חגיגה דף יא ע"א:
"נגעים - מקרא מרובה והלכות מועטות, אהלות - מקרא מועט והלכות מרובות. ומאי נפקא מינה? - אי מסתפקא לך מילתא בנגעים - עיין בקראי, ואי מסתפקא לך מילתא באהלות - עיין במתניתין".

והכל רמוז ונדרש בתורה.
מסכת תענית דף ט ע"א: "מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא?!".
במדבר רבה פרשת נשא פרשה י: "ללמדך שאין לך דבר כתוב בנביאים וכתובים שלא רמזו משה בתורה".
ירושלמי שבת פרק יט ה"א; פסחים פרק ו ה"א: "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה".","125","","2539","True","True","False","","185","213.151.40.172","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49868","49864","לקראים וצדוקים","17/05/17 10:07","כא אייר","תשע"ז","10:07","אור חדש","מה שהבאת זה שהתושב"ע יכולה ע"י לימודים (כגון בית אב וכד') להוציא ממנה הלכה אך כמו שיודע כל בר בי רב אין הרבה קשר בין מה שכתוב בתורה (בלא לימודי התושב"ע) לבין ההלכה למעשה במקרים רבים מאד (גם אם יש מס' נושאים מצומצם שבהם התורה הרחיבה ואז ניתנה רשות ללמוד ההלכה ממנה ישירות(ובכ"ז זה מאד לא מומלץ וגם לא ממש יישים))

על הנסיון ללמוד הלכה מהתורה שלא ע"י התושב"ע ראה דעת ריב"ז אצלינו","458","","2539","True","True","False","","113","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49873","49868","- רק כשזה נוגד את המסורת שבע"פ","17/05/17 11:56","כא אייר","תשע"ז","11:56","דוד כוכב","טעות הצדוקים הוא שהם העדיפו את הבנתם השוגיה בתורה שבכתב על פני מסורת התורה שבעל פה.
אין זו סיבה לחשוב שעבורנו לימוד התורה היא מנהג בלבד חלילה וחס.
הלכה היא בשו"ע יו"ד רמה סעיף ו: "היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר, חייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה". הלכה זו היא רק בתורה שבכתב דוקא.

הגמרא כן המליצה ואף הדריכה ללמוד הלכה מהתורה ישירות, ולא נתנה רק רשות ללמוד הלכה מהתורה ישירות. אי אפשר לטעון נגד הגמרא שבכל זאת זה מאד לא מומלץ.","125","","2539","True","True","False","","170","213.151.40.172","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49875","49873","אני לא מאמין שבסדר לימוד המשנה עם בנך","17/05/17 12:04","כא אייר","תשע"ז","12:04","אור חדש","דילגת על מס' נגעים עם פירוש הרב קהתי והעדפת ללמוד איתו את פר' תזריע מצורע

בכלל לא מובן להבנתך למה טרחו חז"ל לכתוב מס' זו אם עדיף ללמוד ישירות מהתורה

ולטענתך הראשונה:
אם ההלכה התורה שבכתב רק כשזה מסכים לתושב"ע ובשאר המקומות זה נטו תושב"ע אז ההלכה היא 100% תושב"ע ומס' אחוזים גם תורה שבכתב מכוונת להלכה

להבדיל גם הצדוקים צדקו להלכה בחלק מדבריהם אך וודאי שלטעון שבגלל אחוז מסויים זה דבריהם הם 'הלכה' זו טעות גמורה

לא טענתי שלימוד התורה שבכתב זה רק מנהג חלילה (בהודעתי התייחסתי לקריאה הטקסית של בה"כ, קריאה שלא לומדים בה תורה אלא רק קוראים בה)
וודאי שיש ללימוד זו תועלת גדולה מאד
הטענה הייתה שאסור להתייחס לתורה שבכתב כאל חיבור הלכתי ושאם זוכרים זאת חוסכים בעיות רבות","458","","2539","True","True","False","","145","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49876","49875","אין בעיה ללמוד הלכות נגעים גם מהמשנה","17/05/17 12:32","כא אייר","תשע"ז","12:32","דוד כוכב","תינוק הלומד מקרא בבית הספר ולמד את פשט הפסוקים בפרשות תזריע מצורע, כבר למד רבות מהלכות נגעים. וכך יש ללמוד את כל תורה שבכתב - לא רק כקריאה בעלמא, אלא הלכה למעשה - אך בהגבלת ההדרכות שיילמדו בתורה שבעל פה.

במקומות רבים מאוד בש"ס, וגם בפוסקים (כגון בש"ך), ואפילו בחיבורי אחרוני האחרונים (כגון בשו"ת הגרש"ז), יש הלכות שנלמדו ישירות מלשון התורה שבכתב.","125","","2539","True","True","False","","193","213.151.40.172","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49878","49876","סטית מטענותיי","17/05/17 13:13","כא אייר","תשע"ז","13:13","אור חדש","הדיון לא היה אם 'יש בעיה ללמוד משנה' זאת לא טענת, טענתך היתה ש"הגמרא כן המליצה ואף הדריכה ללמוד הלכה מהתורה ישירות, ולא נתנה רק רשות ללמוד הלכה מהתורה ישירות. אי אפשר לטעון נגד הגמרא שבכל זאת זה מאד לא מומלץ."
כלומר אם יש אפשרות ללמוד מהתורה או מהמשנה נושא ספציפי זה יש לדבריך להעדיף ללמוד מהתורה
טענה זו דחיתי ובדבריך שכאן אין תשובה לדחייתי
כשכתבתי ש'לא מומלץ' ללמוד הלכות נגעים מהתורה התכוונתי שרוב הסיכויים שתלמיד בן ימנו שינסה ללמוד הלכות נגעים מהתורה או שלא יבין כמעט דבר (ללא מפרשים- תושב"ע) או שיחשוב שהבין ויגיע רחוק מההלכה (תעשה ניסוי)

בש"ס וודאי לומדים מפס' זה היה תפקידם בתור מעבירי התושב"ע
ברמב"ם בכל אלף פרקי המשנה תורה יש שני מקרים כאלה לזכרוני
בשאר ראשונים גם אם מצוי בטל במיעוטו
באחרונים נדיר מאד מאד למצוא.
ולעיקר הטענה, גם הנ"ל לא למדו את ההלכה 'ישירות מהתורה' אלא עשו פעולת דרישה של התושב"ע, לכן גם דבריהם נכנסים לגדר 'לימוד תושב"ע' ולא לימוד הלכה מ'התורה שבכתב'
(גם אם תמצא מקרה/ מקרים בודדים שנלמד ישירות לגמרי הרי וודאי שאין במיעוט כזה להצדיק כינוי כל התורה 'ספר הלכה')","458","","2539","True","True","False","","151","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49879","49878","מה שלא נכון בדבריך","17/05/17 14:59","כא אייר","תשע"ז","14:59","דוד כוכב","לשון גמרא היא: "עיין בקראי". אז אל תאמר: מומלץ שלא תעיין.
קריאת התורה שבכתב אינה "טקסית" בעלמא. היא עיקר תלמוד התורה - וצריך להקדיש לה שליש מהזמן (קידושין דף ל ע"א; עבודה זרה דף יט ע"ב), כי היא מקור כל התורה וההלכה.","125","","2539","True","True","False","","216","213.151.40.172","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49881","49879","ושוב אתה טוען בשמי דברים שלא כן","17/05/17 15:22","כא אייר","תשע"ז","15:22","אור חדש",""אל תאמר: מומלץ שלא תעיין"
לא כתבתי מעולם שלא לעיין בתורה חלילה. כתבתי שמי שרוצה להגיע להלכה ואפילו בהלכות נגעים (אני מניח שתסכים איתי בשאר תחומי התורה) מומלץ לו לעשות זאת מספרים שיותר מתאימים לכך ובטח לא לסמוך על לימודו בלא פירוש רש"י.

"קריאת התורה שבכתב אינה "טקסית" בעלמא היא עיקר תלמוד התורה "
לא מכיר אנשים שממש לומדים בעת קריאת התורה בבי"כ, הלימוד הוא בד"כ בעת הכנת השמו"ת ובטח מי שעושה עם פירש"י.
למה בכ"ז קוראים בציבור?
יש לזה הסברים שונים לאחד מהם רמזתי גם, בכל אופן המציאות היא שזה לא משמש ללמידת התורה

לטעון שהקריאה של שני חמישי ושבת זה עיקר הלימוד של התורה של האדם זה ממש היה עצוב אם היה נכון וב"ה לא נכון אצל לומדי התורה","458","","2539","True","True","False","","138","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49883","49881","הגמרא אמרה "עיין" - כדי לדעת הלכה!","17/05/17 15:37","כא אייר","תשע"ז","15:37","דוד כוכב","לימוד תורה זה לא רק מה שאתה רגיל. לכן לא צריך ללמוד בעת קריאת התורה. עצם קריאת ושמיעת התורה היא תלמוד תורה. אפילו על תורה שבע"פ, ואפילו על גמרא שעיקרה סברה, אמרו במסכת סוכה דף כט ע"א: "רבא ורמי בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדי הדדי, והדר מעייני בסברא". ק"ו בפני העם הבאים לבית הכנסת אך אינם לומדים.
ואפילו על חובת לימוד שליש הזמן מקרא, ראה בפוסקים שלא מדובר על לימוד הפרשנים, אלא ידיעת הטקסט על בוריו.

כתוב בדברים לא, כו: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.
ובהמשך, דברים לב, מו-מז: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם.

כשאדם שומע קריאת התורה עליו לדעת שגם אם אינו מפעיל עתה את כל כח סברתו, מאזין הוא עכשיו להתורה שבכתב מתוך הכתב, והיא העיקר והמקור לכל התורה, ואי אפשר בלא תורה זו.","125","","2539","True","True","False","","205","213.151.40.172","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א",""),new Message("49888","49883","הדברים נפלאים","17/05/17 19:45","כא אייר","תשע"ז","19:45","אור חדש","אך כמובן לא נוגעים לטענתי
ושוב: טענתי היא ש'התורה שבכתב אינה ספר הלכה!'

אתה כתבת כאן בצורה יפה מאד למה בכ"ז יש חשיבות מאד גדולה בלימודה ואף בשמיעתה בלבד.

הוספת כאן טענה מיסטית כנגד עניין צדדי שהעלתי והוא שבעת קריאה"ת בב"כ אין המקשיבים עסוקים בלימוד אלא בעניין אחר (כך היא המציאות עכ"פ- זה המקור שלי- מציאות)
לזאת הגבת שהגם שעל פניו נראה שהשומעים לא עסוקים בלימוד
שכלי בכ"ז יש כאן מעלה גבוהה וניתן כנראה לדעתך לכנותה 'לימוד'. מוכן להתפשר איתך בעניין סמנטי זה. כאמור זה רק עניין צדדי בגישתי לתורה שבכתב והיחס כלפיה כאל 'לא הלכה'.

אגב השליש השלישי של הלימוד הוא כמובן ב'הלכה' שלא מושג ע"י לימוד התורה שבכתב ואף לא ע"י לימוד המשנה שגם היא סוג של 'תורה שבכתב' אלא דוקא החלק של התושב"ע המברר העניינים בצורה חיה- לזאת יקרא לימוד הלכה ובזה חייב כל אדם לעסוק לפחות שליש מיומו גם אם למד כבר בחומש ואף במשנה.
מ.ש.ל","458","","2539","True","True","False","","152","213.151.55.19","0","49798","בבא בתרא|קח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);