var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4960;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","61"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4960","0","מה חל למאן דאמר אין ברירה?","12/11/10 13:01","ה כסלו","תשע&quot;א","13:01","דוד כוכב","הפעולה חלה למפרע? או חציה? או כלום? או ספק?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8926'>על כך כאן</a>.","125","","4920","True","True","False","","908","95.86.105.184","0","0","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4968","4960","למאן דאמר אין ברירה, אין כאן חלות.","13/11/10 21:16","ו כסלו","תשע&quot;א","21:16","דוד מקובר","רש&quot;י לא אומר שאם אין ברירה זה ספק. הרי במפריש תרומה מהיין, הרי הוא מפריש תרומה, ואומר מה שאני עתיד להפריש יהיה תרומה מעכשיו. אם יש ברירה, זה חל על מה שיפריש בסוף. ואם אין ברירה התרומה חלה עכשיו על 2 לוגין, ומה שהוא אומר &quot;שאני עתיד להפריש&quot;, דבריו כלום, שאם אין בדאורייתא ברירה, אינו יכול להתנות תנאים כאלו, והרי הם תרומה, ואינם מבוררים ומעורבבים בכל היין. <br /><br />  ומה שכאן הוא אומר, צריך להסביר שהוא אומר לסופר, תכתוב את הגט בתנאי כזה, שאם אחליט לגרש את זו, הגט יהיה לשמה, ואם את השניה הגט יהיה לשמה. וכאשר אחליט איזה לגרש, יוברר למפרע שהגט נכתב לשמה, <br /><br />  ולכן אם אין ברירה, דבריו כלום, והגט לא נקרא נכתב לשמה, שאין כזה דבר שיתברר אח&quot;כ לשם מי נכתב הגט.","181","","4919","True","True","False","","88","87.68.22.104","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4972","4968","לפי זה","14/11/10 01:29","ז כסלו","תשע&quot;א","01:29","דוד כוכב","אם ברירה אינה עושה דבר, למה אומרת הגמרא שכיון שאין ברירה אם הוא כותב על דעת מי שיחליט לגרש זה יותר גרוע מסתמא? הרי הוא לא עשה דבר!<br /><br />אמנם עתה אני חושב שי&quot;ל שכוונת הגמרא שסתמא היה יכול להיות כשר כאשר יש רק אשה אחת, כי סתם כתיבת גט היא עבור גירושיה, אך כיון שמדובר בשתי נשים בודאי סתמא פסול אם אין ברירה, כי אינו מתכוין לאשה שמגרש.","125","","4918","True","True","False","","115","95.86.126.70","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4995","4968","דעת רש&quot;י","14/11/10 14:43","ז כסלו","תשע&quot;א","14:43","דוד כוכב","רש&quot;י מסכת גיטין דף עג ע&quot;ב:<br />&quot;ורבי יוסי סבר משעת נתינה <b>מספקא לן</b> דלמא זו היא שעה הסמוכה למיתה והוי גט ספק ואף על גב דחיי טפי <b>אין ברירה</b>&quot;.<br />ועל דברי רש&quot;י אלו חלקו ר&quot;י וריב&quot;ם בתוספות שם, והם סוברים שאין ברירה אינו ספק אלא שלא נעשה דבר.","125","","4918","True","True","False","","113","95.86.126.70","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4978","4972","ברירה","14/11/10 07:26","ז כסלו","תשע&quot;א","07:26","דוד מקובר","כל תנאי הוא למעשה &quot;ברירה&quot;, כאשר עושה מעשה ובשעת עשייתו כל הצדדים למעשה מבוררים. ואומר שהמעשה יחול רק אם ירדו גשמים, או יסכים אבא, הרי הוא מתנה את קיומו של המעשה בתנאי, זוהי סוג ברירה שהתורה מקבלת, אולם רק את עשה תנאי כפול, אם התנאי יכול להתקיים, אם לא מתנה על מה שכתוב בתורה וכו', שאז המעשה קיים, והתנאי דברים בטלים.<br /><br /> אולם אם עשה מעשה, והתנאי לביצועו הוא אינו קיומו של דבר צדדי, אלא שחלק מהצדדים לא מבוררים, ורוצה שהמעשה יחול לאחר שיתברר על מי יחול המעשה, זה תנאי שאינו מועיל, ותנאו דברים בטלים, <br /><br />  ולכן אם הפריש תרומה, והתנה, שהיא תחול על מה שישאר בנאד, הרי התרומה חלה עכשיו ודבריו כלום. אולם אם הסופר כתב בתנאי שאם יגרש אחת, הגט נכתב לשמה, ואם יגרש שניה הגט נכתב לשמה, אם אין ברירה, הגט נכתב לשם שניהם.","181","","4918","True","True","False","","104","87.68.22.104","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4991","4978","אכן","14/11/10 11:18","ז כסלו","תשע&quot;א","11:18","דוד כוכב","מה שכתבת בסוף: 'הגט נכתב לשם שניהם', זהו בדיוק מה שטענתי בהודעה הראשונה.<br /><br />בעניין ההבדל בין תנאי לברירה.<br />במסכת עירובין דף לו ע&quot;ב: &quot;רבי יהודה אומר: אין אדם מתנה על שני דברים כאחד&quot;.<br />כלומר שברירה היא תנאים הסותרים זה את זה.<br /><br />ועיין עוד בעניין זה, בחידושי הרמב&quot;ן מסכת גיטין דף כה ע&quot;ב, ובתוספות יומא נו ע&quot;א. <br />ובשו&quot;ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן קז, ד:<br />&quot;על תנאי שפיר אמרינן דבדאורייתא אין ברירה ואינה מקודשת. ועפ&quot;י הנחה זו תתיישב גם מאי דקשה לי טובא בעיקר דין אין ברירה דנקטינן שאם יש לאדם חמשים תפוחים ואמר על אחד מהם שאני עתיד להפריש שיהא תרומה מעכשו דקיי&quot;ל אין ברירה והא תפ&quot;ל שאם אמר על כל אחד מהם בפני עצמו בלשון תנאי הרי מסתבר לכאורה דשפיר חייל וא&quot;כ מה סברא הוא דמפני זה שכלל את כולם כאחד גרע טפי ולא הוי תרומה כלל, וכן קשה לי טובא ברוב המקומות בש&quot;ס דאמרינן אין ברירה דמה טעם לא חשיב כאילו אמר על כל אחד ואחד בפני עצמו בלשון תנאי דשפיר חל [ועיין בחדושי רע&quot;א בעירובין ל&quot;ו ובאחרונים מ&quot;ש בזה] אולם לדברינו ניחא דכיון שכבר הפריש תחלה את הראשון על תנאי אם יפרישנו למחר נמצא דכשבא אח&quot;כ להפריש תפוח שני הרי הוא כבר מוכרח להפרישו דוקא על תנאי שאם לא יפריש את הראשון ולכן כיון שהוא מוכרח להיות דוקא על תנאי שפיר תלוי בברירה ויש להאריך טובא בביאור דבר זה, ומכיון שכן י&quot;ל דה&quot;ה נמי בזכוי גט כיון דלא אפשר כלל לזכות עבורה אלא על תנאי שתתרצה האשה נמצא דלא חשיב כלל כמילתא אחריתא וכיון שהוא בדאורייתא הרי קיי&quot;ל דאין ברירה, משא&quot;כ בנד&quot;ד בהפרשת מעשר בזה&quot;ז דאמרינן יש ברירה שפיר מהני ההפרשה אע&quot;פ שאי אפשר שתחול כי אם על תנאי&quot;.","125","","4918","True","True","False","","120","95.86.126.70","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4993","4991","[ללא נושא]","14/11/10 12:59","ז כסלו","תשע&quot;א","12:59","דוד מקובר","אמנם ר&quot;י אומר שאין מתנים על שני דברים כאחד, אולם אם יש ברירה, כן אפשר להתנות על שני עירובין סותרים, שההבדל בין ברירה לבין תנאי, הוא שבברירה חל המעשה למפרע רק על מה שהוברר, ואילו בתנאי חל המעשה עכשיו, והתנאי מתלה אותו.  <br /><br />  תמיהת הרש&quot;ז שאם יאמר על תפוח אחד שהרי הוא תרומה אם יפרישנו מחר, וכן על כל אחד, הרי התנאי קיים, אינה תמיהה. כי כל תנאי הוא סוג ברירה, אלא שבהך מועיל תנאי. שהרי הוא מפריש תפוח מוגדר, אלא שתולה את ההפרשה בתנאי שיחליט מחר. <br /><br /> ואילו אם יאמר, תפוח שאני עתיד להפרישו מחר, הרי הוא תרומה. אם אין ברירה לא יועיל, שהרי התפוח אינו מוגדר עכשיו, ואי אפשר להתנות אלא א&quot;כ התפוח מוגדר, והוא חל עכשיו, ורק קיומו תלוי בתנאי, ואם התפוח אינו מוגדר, אין כאן מעשה בתנאי, ואין דבריו מהוים תנאי אלא תנאו בטל, וחל התרומה על תפוח אחד והוא בלתי מבורר. <br /><br />  הדבר דומה לנותן מעות קידושין לשתי נשים ואומר זו שתצא בפתח ראשונה מקודשת. הרי זו שיצאה ראשונה מקודשת, ולא אומרים שאין ברירה. כי כל אחת בנפרד קבלה קידושין על תנאי שתצא בדלת ראשונה. ומי שיצאה ראשונה קויים התנאי ומקודשת. <br /><br /> זה בדיוק כמו שני ערובין לשני צדדים, ושם נפסק שמועיל, כי יכול לומר שהנחתי כל ערוב אחד בתנאי שאם יבוא מחר חכם לכאן יהיה זה ערוב, ושני אם יבוא לשם יהא השני ערוב.  <br /> <br />  אבל אם אמר לסופר תכתוב גט לשם זו שתצא ראשונה, אפילו שניתן לומר שחשב אם תצא זו ראשונה הרי הגט נכתב לשמה, ואם זו תצא ראשונה הרי הגט נכתב לשמה,   הרי אם יש ברירה, זה מועיל, כי מעשה הכוונה יעשה בעת הבירור. ואז הוברר שהגט נכתב רק לשם אשה זו, אבל אם אין ברירה, אלא יש כאן מעשה בתנאי, דהיינו בעת הכתיבה הגט נכתב לשם שתי נשים, אלא שכל אחד הותלה בתנאי שתצא ראשונה. ואחת מהן שלא תצא ראשונה, לא נתקיים התנאי, עדיין בעת הכתיבה נכתב הגט גם לשמה, ולכן פסק הרמב&quot;ם שמגורשת מספק למרות שפסק שבדאורייתא אין ברירה.","181","","4918","True","True","False","","105","87.68.22.104","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א",""),new Message("4998","4995","[ללא נושא]","14/11/10 15:30","ז כסלו","תשע&quot;א","15:30","דוד מקובר","רש&quot;י במקום קשה מאד, וכל הראשונים והאחרונים מתלבטים בהסבר. <br /><br /> עכ&quot;פ הדברים ברורים, אם אמר הרי זה גיטך מעכשיו אם מתי, הרי זה גט בתנאי, וכשימות מגורשת מעת מתן הגט. <br /> אם אמר הרי זה גיטך שעה אחת קודם מותי, הרי אם יש ברירה, דהיינו שניתן לבצע מעשה, שעדיין בעת הביצוע חסרים חלקים לביצועו, והביצוע יעשה רק כאשר הדברים יובררו, א&quot;כ בשעה שמת, ידוע מתי זה שעה אחת קודם מותו, ולמפרע נעשה הגירושין אז. <br /> ואם אין ברירה, הרי מאחר ובעת מתן הגט לא ידוע מתי יעשה הגירושין, הרי חסר באפשרות הביצוע, ואז דעת התוס' שאין כאן גט כלל, ודעת רש&quot;י שיש ספק אם הגט חל בשעת נתינתו, והתנאי של שעה אחת קודם מותי בטל, או שאינו חל כלל כדעת תוס'.","181","","4918","True","True","False","","94","87.68.22.104","0","4960","זבחים|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);