var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4944;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4944","0","סיני ועוקר הרים","11/11/10 06:23","ד כסלו","תשע&quot;א","06:23","דוד כוכב","מי ומי החולקים.<br /><br />על כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8863'>כאן</a>.","125","","4922","True","True","False","","1252","95.86.87.142","0","0","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("4962","4944","שיעור של הרב יעקב מדן","12/11/10 13:32","ה כסלו","תשע&quot;א","13:32","ברוך","בנושא סיני ועוקר הרים - ניתן השבוע לרגל סיום מסכת הוריות בדף היומי:<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://torah.libsyn.com/'>קש&quot;ת - קול שידורי תורה</a>","86","","4921","True","True","False","","357","87.70.184.16","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5001","4944","יהירות וקלות ראש לחלוק על רש&quot;י","14/11/10 22:03","ז כסלו","תשע&quot;א","22:03","נחמן","הרי מחזור ויטרי חובר ע&quot;י תלמידי רש&quot;י. <br /><br />לא נראה לך שהם חשבו על טענה כזו פשוטה? <br /><br />איך אתה מרשה לעצמך לדחות את דבריו בשיוויון נפש...","182","","4919","True","True","False","","152","85.130.130.141","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5025","4944","זה כבר כתוב ברש&quot;י על מס' אבות ב' ח'","15/11/10 17:09","ח כסלו","תשע&quot;א","17:09","נחמן","","182","","4918","False","True","False","","180","82.166.18.134","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5026","4944","שני תשובות על הקושיה על רש&quot;י","15/11/10 17:19","ח כסלו","תשע&quot;א","17:19","נחמן","א. היות ובמשנה אבות פ&quot;ב מ&quot;ח נחלקו התנא הסתמי ואבא שאול מה היתה דעת ריב&quot;ז, וכדברי מחזור ויטרי סימן תכה: <b>ותרי תנאי ואליבא דרבן יוחנן</b>, ושוב נחלקו בוודאות רשב&quot;ג ורבנן במחלוקת זו, בחר רבי יוחנן להביא את המח' בשם התנאים שנחלקו בבירור. <br /><br />ב. מכיון שרשב&quot;ג ורבנן דנו על עצם הנושא של סיני ועוקר הרים באופן ישיר וברור, ולא דרך דוגמאות עקיפות של השוואה בין תנאים, עדיף להביא אותם.","182","","4918","True","True","False","","175","82.166.18.134","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5027","4944","אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ וְאֶל אָדָם","15/11/10 17:41","ח כסלו","תשע&quot;א","17:41","נחמן","לֹא אֲכַנֶּה: כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי:<br /><br />הפנמתי שאין דעתי מקובלת על ציבור הגולשים, הן מצד התוכן, והן מצד הצורה. <br /><br />אך כוונתי לא היתה כלל לפגוע למרות הסגנון התקיף, אלא להציל עשוק מיד עושקו כמו שהסברתי בגוף הודעותי הקודמות, כִּי מָלֵתִי מִלִּים הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי:<br /><br />אך הסגנון ואולי גם התוכן גרמו למתפעל לפרשן את הויכוח בפן האישי. אך להד&quot;מ. אין לי שום טענה אישית עליו. <br /><br />אם סגנון כתיבתי הוא אכן בעייתי, אני מתנצל על כך ומבקש סליחה מהרב כוכב, אם פגעתי בכבודו, או אם הלבנתי פניו באיסור. ובל&quot;נ הדבר לא יחזור על עצמו. <br /><br />אני גם אשתדל לא להפריע לגולשי הפורום, למרות שהטיפול בשאלות הוא לדעתי לא נכון לפעמים.","182","","4918","True","True","False","","175","82.166.18.134","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5032","4944","שאלה בבלית","15/11/10 22:02","ח כסלו","תשע&quot;א","22:02","עמדן","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8752'>קישור</a>","116","","4918","True","True","False","","114","84.111.73.245","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5003","5001","תלמיד רש&quot;י אינו רש&quot;י","14/11/10 23:10","ז כסלו","תשע&quot;א","23:10","דוד כוכב","ואם הם חשבו, וכי לא חייבים לומר את הקושיה?<br />אדרבה, מי שיודע שיאמר את התירוץ.<br /><br />את קושייתך כבר הקשו על רבי יהודה הנשיא, במסכת חולין דף ו ע&quot;ב:<br />&quot;...והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו. חברו עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור, אתה תנהוג בו היתר?!<br />דרש להן מקרא זה: (מלכים ב' י&quot;ח) וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן, אפשר בא אסא ולא ביערו, בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום!<br />אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו. מ<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8748'>כאן</a>, לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה, שאין מזיחין אותו, ואמרי לה: אין מזניחין אותו, ואמרי לה: אין מזחיחין אותו&quot;.<br />כלומר, אין טענות כאלו: 'איך אתה מרשה לעצמך לחלוק על הקדמונים', 'וכי הם לא חשבו על זה'.<br /><br />ובמסכת חולין דף קכד ע&quot;א אמר רב נחמן: &quot;אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה!&quot;. לאמור, הוא חייב להורות כמו ששכלו מחייב, גם אם נמצא שהוא חולק בכך על מי שקיבל ממשה רבינו.<br />ואב לכולן, שאסור לתלמיד לשתוק כאשר יש לו קושיה, ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8748'>כאן</a>.<br /><br />אבל זהו בהחלט לא בשיוויון נפש. בתחילה רציתי להביא הסבר זה בשם אחד מרבני הערים דהיום, שראיתי זאת בספרו. ורק אחרי חיפושים מצאתי שכבר נכתב כן במחזור ויטרי, והצטערתי.","125","","4919","True","True","False","","188","95.86.126.70","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5015","5001","נחמן, שמא אתה בועט במסורת אבותינו","15/11/10 13:04","ח כסלו","תשע&quot;א","13:04","Almuaddib","מדורי דורות, מסורת אבותינו בידינו שמותר לחלוק, ויש לפרש פירושים חדשים, ואפילו בדברים שהם להלכה, ודאי וודאי בדברים כגון אלו.<br /><br />ואם כך אתה כותב כאן על הרב כוכב, שפירוש חדש הציע לשורש מחלוקת החכמים, תמהני מה היית כותב לראב&quot;ע על דבריו כי יצחק אבינו היה בעקדה כבן 12, ועיי&quot;ש.<br /><br /><br />אכן, מדגים אתה כי נשתנו הטבעים - טבע התלמידים. שבימים עברו רצו התלמידים לחדש בפירושים, ואתה גוזר על החכמים שתיקה, שמא לא יכתבו את שכתבו קדמונים.","107","","4918","True","True","False","","173","87.68.63.148","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5006","5003","מסכים, אבל","14/11/10 23:39","ז כסלו","תשע&quot;א","23:39","נחמן","זה לא חכמה לדחות את המחזור ויטרי מכח קושייה כזו פשוטה. <br /><br />אתה מתייחס לדברי הראשונים כשווה בין שווים, <b>ועצם תנוחה זו היא בעייתית מבחינה דתית. </b><br /><br />מסכים איתך מאה אחוז, שחייבים לומר את הקושייה ולא לוותר על תירוץ מובן ומתיישב על הלב. יישר כחך על הקושייה. <br /><br />אבל עם קצת ענווה וקצת שכל, במקום לומר בצורה לקונית: מה שמחזור ויטרי אומר הוא לא נכון <b>ואני</b> אגיד את הביאור הנכון...עדיף להישאר בקושייה. <br /><br />המחזור ויטרי לא למד בקצב שטחי של הדף היומי כמוך. והוא לא היה מבזבז זמן להראות את ידיעותיו בפורום גולשים עממי. <br /><br />איך אתה מעיז לשפוט אותו, האם גם אתה סבור שהכל שפיט?","182","","4919","True","True","False","","189","85.130.130.141","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5007","5006","אכן","15/11/10 00:15","ח כסלו","תשע&quot;א","00:15","דוד כוכב","חובה להתנסח בכבוד, כדברי הרוח חיים על אבות פרק א משנה ד:<br /><br />&quot;והנה הלימוד נקרא מלחמה כמו שאמרו (סנהדרין קיא ע&quot;ב), מלחמתה של תורה. אם כן גם התלמידים לוחמים יקראו. וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (קידושין ל ע&quot;ב) לא יבושו וגו' כי ידברו את אויבים בשער. אפילו אב ובנו הרב ותלמידו נעשו אויבים זה את זה ואינם זזים משם כו'. ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם. ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד. וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזה שאמרו יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק מלשון ויאבק איש עמו שהוא ענין התאבקות מלחמה כי מלחמת מצוה היא וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ. ונשמתם בשמי מרום המחברים המפורסמים. וספריהם אתנו. הנה על ידי הספרים אשר בבתינו בתינו הוא בית ועד לחכמים אלה, הוזהרנו גם כן וניתן לנו רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושייתם. ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת. <b>אבל עם כל זה יזהר בנפשו מלדבר בגאוה וגודל לבב</b> באשר מצא מקום לחלוק וידמה כי גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר הוא משיג עליו וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו. ולכן יהיה אך בענוה יתירה. באמרו אם איני כדאי אך תורה היא וכו'. וזהו שאמרו הוי מתאבק כנזכר לעיל. אך בתנאי בעפר רגליהם רצה לומר בענוה והכנעה ולדון לפניהם בקרקע&quot;.<br /><br />אך לא השתמשתי בביטויים שציינת.<br />ועדיף אכן להשאר בקושיה על דבריהם, אבל בתירוץ (אחר) על דברי הגמרא והמשנה.","125","","4918","True","True","False","","204","95.86.126.70","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5008","5007","איזהו חכם המכיר את מקומו","15/11/10 00:35","ח כסלו","תשע&quot;א","00:35","נחמן","הבעייה אינה הניסוח אלא התנוחה שלך מול הראשונים. אתה דוחה אותם בקש, והופך אותם לקטלי קני באגמא. <br /><br />לא נראה לי נבון לדחות פירוש מחזור ויטרי כמו שפותרים תשבץ בעיתון. <br /><br />מחילה מכבודך אם אני עברתי את הגבול, אך אתה בוודאי פרצת גבול אשר גבלו ראשונים. <br /><br />הביאור שלך הוא נחמד כשלעצמו, אין צורך להביא ביאור מהראשונים ולדחות אותו כדי שתוכל להראות את כוחך. <br /><br />ושוב יש לזכור שהמחזור ויטרי היה אדם רציני, והוא לא היה מבזבז זמן להראות את ידיעותיו בפורום גולשים עממי.","182","","4918","True","True","False","","695","85.130.130.141","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5011","5008","דרכה של תורה","15/11/10 07:41","ח כסלו","תשע&quot;א","07:41","דוד כוכב","בכל הדורות מקשים האחרונים על הראשונים ומציעים פירושים אחרים.<br />כך עשו לרש&quot;י עצמו גם צאצאיו הרבים, הגם שחייבים עוד יותר בכבודו. והם לא סברו שבכך שהם מקשים ודוחים את דבריו כביכול יש בזה איזו פגיעה בכבודו.<br /><br />ובכל זאת ניתן להחליף מילה או שתים. אבקש מהמנהל לשנות, ובמקום המילים 'לכן יש לומר', לכתוב 'אמנם ניתן לומר'.<br />גם המילה 'יש' פירושה 'אפשר' בלשון הרמב&quot;ם. גם כשהתוספות כותב י&quot;ל הפירוש ניתן לומר, שהרי בפעמים רבות כתוב אח&quot;כ ועי&quot;ל, ולא יתכן ש'צריך' לומר גם תירוץ קמא וגם תירוץ בתרא הסותרו.<br />אבל בשאר ראשונים פירוש 'יש' - שיש הכרח.<br />ובשו&quot;ע, אם מקור הדין ברמב&quot;ם הפירוש אפשר, ואם בראשון אחר הפירוש שיש הכרח.","125","","4918","True","True","False","","149","95.86.126.70","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5014","5008","אני עם ר' דוד","15/11/10 09:08","ח כסלו","תשע&quot;א","09:08","עציוני","כך היתה דרכה של תורה מאז ומעולם. גדולתו של בית המדרש היא בכך שכל הדורות כולם משתתפים בו בדיון בצוותא, ואין חסינות לאיש. הטענה &quot;<i>אך אתה בוודאי פרצת גבול אשר גבלו ראשונים</i>&quot; אינה מדוייקת, שכן זהו גבול אשר גבלו דורות אחרונים מאד, שחידשו שאל לו לאדם לדון בדברי הדורות הקודמים, להקשות ולתרץ, לדחות ולקבל.<br />מובן שיש סייגים ודרכים נאותות לעשות זאת - אנו מחוייבים בכבודם של ראשונים אשר קטנם עבה ממתנינו, וכאשר באים לפסיקת הלכה למעשה אנו נסמכים על דבריהם גם כאשר עולות קושיות. אך במהלך משא ומתן של תורה בלימוד עיוני, ניתן להעלות כמעט כל דבר, וגם לדחות את דברי הראשונים.<br />הלשון שנקט בה ר' דוד אינה מזלזלת והוא ממשיך מסורת של דורות רבים של חכמי ישראל שלא הכירו פנים במשפט ודנו בדברים לגופם.","159","","4918","True","True","False","","237","132.70.40.183","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5016","5015","היתפאר הגרזן על החוצב בו?","15/11/10 13:39","ח כסלו","תשע&quot;א","13:39","נחמן","קל להניף את דגל המסורת, אבל כאן, לא זה הנושא.<br /><br />לחלוק? למה לא, אם אתה ראוי, או אם אתה טוען טענות שאין עליהן תשובה. <br /><br />אבל תלוי גם על מי אתה חולק, ובדרך כלל החולק על הראשונים, הוא זה שמתברר כטועה לבסוף, או שפשוט לא הבין במה מדובר. <br /><br />ובכל אופן, הטענה כאן של דוד כוכב היא כה פשוטה, שממש מיותר לדחות פירוש של ראשונים כדי להביא ביאור אחר. מה הצורך? רק לעשות רושם...<br /><br />תגיד את הביאור שלך וזהו. <br /><br />ושוב, שים לב, שאנחנו כילדים המשחקים עם הגמרא בקצב מהיר, אבל מכאן ועד לדחות תלמידי רש&quot;י שלמדו בעיון וברצינות, ולא בילו את זמנן בפורומים, זה או חוצפה או טיפשות.<br /><br />היתפאר הגרזן על החוצב בו?","182","","4918","True","True","False","","260","85.130.130.141","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5017","5016","&quot;אמנם כי אתם עם, ועמכם תמות חכמה&quot;","15/11/10 13:57","ח כסלו","תשע&quot;א","13:57","Almuaddib","מסורת הלימוד - היא-היא הנושא.<br /><br />ואתה כורה בור לרגלי עולם הלימוד, בתביעתך להשתיק את תלמידי החכמים הלומדים.<br /><br />תביעתך זו מנוגדת למסורת הלימוד מקדמת דנא. לא היו משתקים את התלמידים בתקופות קדומות, ולא השתיקו תלמידי החכמים עצמם גם בתקופות מאוחרות יותר.<br /><br />&quot;...והוא בעיני כמתעתע&quot;, כתב הראב&quot;ד בהשגתו היחידה בדיני קידוש החודש, על דברי הרמב&quot;ם. הוא לא כתב &quot;דעתי שונה&quot;, או &quot;יש לי הצעה אחרת&quot;.<br /><br />האם יש מישהו המעז למחוק את דברי הראב&quot;ד, האומר כי נראה לו שהנשר הגדול, רבינו משה בן מימון, &quot;נראה כמתעתע&quot; ?!<br /><br />האם מישהו מחק את דברי הראב&quot;ע כאשר כתב על מדרש חז&quot;ל &quot;אם קבלה - אקבלנה, אם סברה - גם לי יש סברה&quot; - כי הוא חוצפה ישגה?<br /><br /><br /><br />לא מצאתי בדברי הרב כוכב לעיל לא פחיתות כבוד ולא חוצפה. מחלוקת עניינית קראתי, ועלי לומר כי אע&quot;פ שפעמים רבות חולק אני על דברי הרב כוכב כאן, לא מצאתי בהם אף פעם דיבור שאינו מכבד כלפי בני פלוגתא, ק&quot;ו בן בנו של ק&quot;ו, כלפי ראשונים או אחרונים.<br /><br /><br /><br />כאשר אתה כותב כי &quot;אנחנו כילדים&quot; - דבר בשם עצמך. אני איני לומד כילד, וכאשר אני מעז לחלוק על רש&quot;י בפירושו על הגמרא - על רש&quot;י, לא על מחזור ויטרי - אחלוק עליו במלוא הכבוד, אך גם במלוא העוז, כי מסורת אבותי בידי, ואין משתקים את התלמידים בבית המדרש.<br /><br /><br /><br />אכן, צדק סבי זצ&quot;ל כאשר לימדני כי אחת המצוות הקשות ביותר היא &quot;לא תגורו&quot;, וד&quot;ל ואכמ&quot;ל.","107","","4918","True","True","False","","162","212.25.82.194","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5020","5016","נחמן, מה עם מלבין פני חברו?","15/11/10 15:20","ח כסלו","תשע&quot;א","15:20","מתפעל","ונדמה לי שכאן זה נקרא ברבים מפאת הפרהסיא שהפורום פתוח לכל אדם.<br />גם אם אתה חושב שיש לך טענה או הערה לרבי דוד, יש צורת דיבור מנומסת ודברי חכמים בנחת נשמעים. אתה האשמת אותו בדברים לא יפים בלי קשר לעצם הויכוח, ולכאורה זה עוון חמור ביותר.<br />טוב תעשה אם תבקש מחילה כאן בפומבי מרבי דוד, ובא נקוה יחד שיסלח לך מכל הלב.<br />ואתה נחמן, קבל על עצמך לחשוב עשרים פעם לפני שאתה מוכיח מישהו, כיצד לבחור מילים בצורה זהירה ומכובדת. <br />אני סמוך ובטוח שרבי דוד מכבד את בעל מחזור וויטרי בדיוק כמוך וכמוני. <br /><br />יום טוב ומבורך<br />ושלום על ישראל.","148","","4918","True","True","False","","185","80.74.114.58","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5024","5017","שיח חרשים","15/11/10 16:59","ח כסלו","תשע&quot;א","16:59","נחמן","כמדומני שפשוט לא קראת את מה שכתבתי. <br /><br />אתה מנסה לגרור אותי לויכוח על המסורת, אבל שוב, אני מנסה להסביר לך שהנושא כאן הוא כלל לא קשור למסורת. <br /><br />שים לב שלא השתקתי אף אחד, רק אמרתי שמצחיק להגדיר שיש כאן מחלוקת הרב כוכב ומחזור ויטרי. כמו שמצחיק לומר שאתה חולק על רש&quot;י. <br /><br />אם אכן אתה סבור שאתה הראב&quot;ד, זה בסדר. לדעתי, זה ממש מגוחך. <br /><br /><b>אמרתי שביאור הרב כוכב הוא נכון ומעניין כשלעצמו, אך לא נכון לשלול את ביאורו של מחזור ויטרי, ולבנות את ביאור הרב כוכב מכח שלילת ביאור תלמידי רש&quot;י.</b> <br /><br />שוב, אני חוזר פעם החמישית על הדברים, זה פשוט נאיבי לדחות את המחזור ויטרי עם טענה פשוטה כמו: אם נח' תנאים קדמונים בסיני ועוקר הרים, למה רבי יוחנן מיחס את המח' לרשב&quot;ג ורבנן. <br /><br />אך מתגובתך, ומתגובות שאר הגולשים, אני מבין שטעיתי, ואין כאן חוצפה בכלל, אלא רק נאיביות, להשוות בין הערות פשוטות בפורום לדברי תלמידי רש&quot;י. <br /><br />לא יאומן שאתה משווה את עצמך מול רש&quot;י, לראב&quot;ד מול לרמב&quot;ם. <br /><br />אבל אבקש סליחה מהרב כוכב ומכולם בהודעה נפרדת כפי שהמליץ לי מתפעל, וגם נראה לי שאפסיק לכתוב כאן כי אין לי עניין להפריע לגולשים בשלוותם. <br /><br />בהצלחה.","182","","4918","True","True","False","","161","82.166.18.134","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5028","5027","המלצה כללית  <img src='/icon/14.gif'>  <img src='/icon/14.gif'>  <img src='/icon/14.gif'>","15/11/10 18:07","ח כסלו","תשע&quot;א","18:07","מנהל הפורום","לגולשי הפורום הנכבדים:<br /><br />מדוע הגירסה הנכונה בש&quot;ס צריכה להיות תמיד &quot;מתקיף לה&quot; ולא &quot;מתקיף ליה&quot;?<br />מכיוון שההתקפה היא נגד הדעה וחלילה לא נגד החכם [&quot;ליה&quot; = אותו].<br /><br />ברור לי, שכל הדיונים כאן בפורום והמחלוקות שצצות לעיתים, הם בבחינת &quot;מתקיף לה&quot;, וכמובן לא בבחינת &quot;מתקיף ליה&quot;.<br />אך חלילה, מכיוון שיש כאלו שעלולים בטעות להבין אחרת - אני מציע שנשתדל כולנו להקפיד גם על הניסוח המכובד, כדי שחלילה דברינו לא יתפרשו באופן אחר מהכוונה המקורית ובטעות תצא תקלה מתחת ידינו.<br />ברור הדבר, שלאף אחד מהכותבים הנכבדים שלעיל, לא היתה כוונה לפגוע אישית וכדומה, אלא הכוונה היתה רק להעמיד זה את זה על אמיתותה של תורה, אך כנראה שנצטרך להיזהר יותר בניסוחים, כדי שהדברים לא יתפרשו באופן מוטעה.<br /><br />כמות הכניסה לפורטל הדף היומי עלתה לאחרונה ועומדת על ממוצע שמעל 650 ליום [בשבוע האחרון: ממוצע 800 ליום], והעמוד הנצפה ביותר הוא הפורום [ואליו רשומים 138 גולשים] - לכן חשוב לשים לב לכך, שיש &quot;אורחים&quot; רבים שקוראים את החידושים והדיונים המכובדים שכאן, ולכן עלינו להיזהר מההשלכות של &quot;מלחמתה של תורה&quot;.<br /><br />יש כאן בפורום לא מעט תלמידי חכמים רציניים ומכובדים [כך ניתן להבחין מכתיבתם האנונימית] - וכדי שנמשיך ללמוד מדבריהם היקרים והחשובים, כדאי להמשיך לנהוג כבוד זה בזה, גם בניסוח הדברים.<br /><br />אם אין לכם התנגדות - אשמח למחוק את כל האשכול הזה, ולבצע את תיקון הניסוח במאמר המקורי, כפי שביקש הרב דוד כוכב.<br />מה דעתכם?","49","","4918","True","True","False","","123","84.229.21.46","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5031","5028","דומני כי עדיף להותיר את הדיון כמות שהוא","15/11/10 21:10","ח כסלו","תשע&quot;א","21:10","Almuaddib","","107","","4918","False","True","False","","121","87.70.102.42","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5033","5028","דעתי...","15/11/10 22:51","ח כסלו","תשע&quot;א","22:51","student","נחמן - אתה לא מפריע לגולשי הפורום [או לפחות לאחד מהם <img src='/icon/2.gif'>].<br />אם משהו לדעתך לא נכון - זוהי חובתך לכתוב על כך. ויכוחים היו פה ויהיו פה, בכל זאת מדובר ביהודים <img src='/icon/4.gif'> העיקר לשמור על מתינות.<br />לשיפור המצב רוח הנה בדיחה ששמעתי:<br />אחד הביא את ספרו לרבי חיים מבריסק וביקש ממנו הסכמה. הרב עיין ואמר לו: &quot;כשתצא בלילה, קח עמך ספר זה, והוא יגן עליך מכל רע&quot;. הסופר התלהב כבר מעצמו ומהספר ושאל את הרב: &quot;עד כדי כך גדולה קדושתו של זה?!&quot;. השיב לו הרב : &quot;לא! אני מסתמך על דברי חז&quot;ל שהזהירו שלא ייצא תלמיד חכם יחידי בלילה מפני המזיקים. אז כשתצא בלילה יחידי ויראו המזיקים את הספר הזה בידך, הם בוודאי יידעו שאינך תלמיד חכם ולא ינסו להזיק לך...&quot;","177","","4918","True","True","False","","170","87.69.131.60","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5046","5032","והיו דבריך בעיני כדברי נבואה","16/11/10 10:35","ט כסלו","תשע&quot;א","10:35","Almuaddib","מסקנות פורחות באויר אני קורא במאמר.<br /><br />כתבת כך (המספור אינו במקור, הוא נעשה לצורך נוחות ההערות בהמשך):<br /><br />&quot;... <span class='red'>(1)</span> <b>בית המדרש הבבלי אינו יודע את מי לשים בראשו – את הסיני או את העוקר הרים, לכן הוא שולח שאלה לארץ ישראל. התשובה הארצישראלית חד משמעית – הסיני עדיף. אך רב יוסף, הסיני, איננו משתכנע ואיננו מוכן לשבת לפני רבו בראש. מדוע? מתוך סירובו של רב יוסף ניתן להבין את הלך הרוח השורר בבבל – זה המעדיף את הפילפול החריף על פני רוחב הידיעות.</b><br /><br /><span class='red'>(2)</span><b>למען האמת, דבר זה ניתן להסיק כבר מלשון השאלה. המטאפורות שנבחרו לשקף את שתי האפשרויות היו 'סיני' ועוקר הרים'. והרי גם 'סיני' הוא הר. מן הדימוי משתמע שה'עוקר הרים' עוקר גם את הר סיני וטוחן אותו. התלמיד-חכם האידיאלי אליבא דבבל מנצח בכח סברתו את התורה עצמה.</b><br /><br /><span class='red'>(3)</span><b>אולי אין זה מקרה שדווקא התלמוד הבבלי הוא ששימר את סדר קדשים, ממנו לא נותרה ולו מסכת ירושלמית אחת. סדר קדשים הבבלי הוא מעין עדות חיה לכך שה'עוקר הרים' הבבלי גבר על ה'סיני' הארצישראלי ואף את מלאכתו שלו – מלאכת הזיכרון והשינון – עשה טוב ממנו.<br /></b><br /><br /><br /><b><span class='red'>(1)</span></b><br />העובדות הן כדלקמן:<br />א) בבבל התחבטו את מי להעמיד בראשות הישיבה, את רב יוסף או את רבה.<br /><br />ב) לרב יוסף ולרבה היו תכונות שונות בולטות, סיני מול עוקר הרים.<br /><br />ג) בבבל החליטו להתייעץ עם חכמי ארץ ישראל.<br /><br />ד) מארץ ישראל שלחו כי עקרונית - סיני עדיף, וכפי שנמקו בתשובתם.<br /><br />ה) רב יוסף סירב להיות ראש הישיבה, והעדיף כי רבה יהיה ראש הישיבה.<br /><br /><br />אלו העובדות, אלא שעל עובדות אלו הועמסו במאמר השערות שאין להן בסיס בסיפור זה, ומסופקני אם יש להן בסיס ממקורות אחרים. <br /><br />ההעמסה הראשונה היא הקביעה מה היה נימוקו של רב יוסף לסירובו. הגמרא שותקת בעניין זה. אין אנו יודעים אם רב יוסף סירב משום שהיה צנוע, או משום שסבר כי רבה יכול להיות ראש ישיבה טוב הימנו, או אולי משום שהיה עיוור, או משום כל סיבה אחרת. העובדה שהיו גם &quot;פוליטיקות&quot; סביב מינויים ידועה לנו היטב, גם מהסיפור המסיים את המסכת הקודמת. <br />הסיבה אינה גלויה מהגמרא, והקובע כי סירובו של רב יוסף נבע מכך שבישיבה בבבל העדיפו את הפלפול על רוחב הידיעה, אין לה על מה שתסמוך.<br /><br />יתר על כן. במסכת ברכות מובא הסיפור הזה, אך עם סיום שונה. שם נכתב הנימוק לסירובו של רב יוסף והנה הוא שונה בתכלית השינוי. היתה מונחת &quot;תחזית&quot; של אצטגנינים בפני רב יוסף, שהוא עתיד להיות ראש הישיבה שנתיים בלבד. הואיל ולא רצה להסתלק צעיר, העדיף להיות השני - ועיין בברכות סד .<br /><br /><br /><b><span class='red'>(2)</span></b><br />דרשה יפה נדרשה כאן, אלא שאין לה קשר לבבל דוקא. &quot;עוקר הרים&quot; נאמר על כמה וכמה חכמים מארץ ישראל, מרבי מאיר ועד ריש לקיש. הואיל ומדובר בחכמים מארץ ישראל ולא מבבל, אי אפשר לתלות &quot;בבליות&quot; בביטוי הזה, וגם לא את הניגוד להר סיני.<br /><br /><br /><b><span class='red'>(3)</span></b><br />כאן כבר תלית כדים ריקים גדולים, לא בקבוקים סתם. מי ששימר או לא שימר מסכתות, אינו &quot;התלמוד הבבלי&quot; או &quot;התלמוד הירושלמי&quot;. עם ישראל הם ששימרו או שלא הצליחו לשמר. <br />מהתלמוד הירושלמי איבדנו הרבה, משום שהחיים בארץ ישראל, תחת חמת המציק, לא היו קלים, ותורה רבה אבדה לנו. בחטאינו גלו אבותינו ונטרדו מארצם, והרבה מתורתם אבד. אין לתלות באסונות שפקדונו דברים כגון אלו שנתלו במאמר.","107","","4917","True","True","False","","159","212.25.82.194","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א",""),new Message("5050","5032","הסיבה שרב יוסף לא רצה למלוך","16/11/10 10:40","ט כסלו","תשע&quot;א","10:40","דוד כוכב","במסכת ברכות דף סד ע&quot;א:<br />&quot;אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחת מפניו, מדרבה ורב יוסף. דרב יוסף סיני, ורבה עוקר הרים. אצטריכא להו שעתא, שלחו להתם: סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא. אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף, דאמרי ליה כלדאי: מלכת תרתין שנין. מלך רבה עשרין ותרתין שנין, מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא. כל הנך שני דמלך רבה, אפילו אומנא לביתיה לא קרא&quot;. <br /><br />כדאמרי אינשי: 'בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום'.  <img src='/icon/2.gif'>","125","","4917","True","True","False","","150","95.86.126.70","0","4944","הוריות|יד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);