var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4886;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4886","0","פסיקה לעצמו","08/11/10 09:59","א כסלו","תשע&quot;א","09:59","דוד כוכב","האם רשאי מורה הוראה לפסוק לעצמו?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=8844'>על כך כאן.</a>","125","","4919","True","True","False","","1160","95.86.82.74","0","0","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4890","4886","בערבון מוגבל","08/11/10 16:23","א כסלו","תשע&quot;א","16:23","עציוני","ראשית, רבי שאל את ר' חייא שאלה תיאורטית, ואין לכך כל קשר להוראה. <br /><br />שנית, מובן מאליו שכאשר חכם יודע את הדין הוא לא צריך לשאול אף אחד - אם נפלה טיפת חלב לתוך סיר בשר ובעה&quot;ב יודע הלכות בב&quot;ח אין לו שום סיבה לשאול, וכאשר חכם מכין לעצמו כוס תה בשבת הוא לא הולך לחכם אחר לשאול אם כלי שני מבשל. אם יודעים את התשובה לא שואלים, ומעשים בכל יום יוכיחו.<br /><br />ראיית נגעים והיתר נדרים ובכורות הם מקרים מיוחדים בהם לא מדובר רק על <b>בירור </b> הדין (כמו בשאלות הלכתיות רגילות) אלא זהו הליך המצריך דווקא כהן או חכם <b>שיבצעו </b> את התהליך. כאן יש מקום לדון האם אדם יכול לעשות את זה לעצמו או לא.<br /><br />נכון שכאשר יש מקום להסתפק, ראוי שאדם יחשוד בעצמו שאם הוא נוגע בדבר אולי שיקול דעתו מוטה לצד אחד, אבל אם הוא יודע את הדין - אין שום סיבה לשאול.","159","","4919","True","True","False","","234","132.70.40.183","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4903","4886","מקורות ההלכה","08/11/10 23:27","א כסלו","תשע&quot;א","23:27","ברוך","לגבי פסיקת אדם לעצמו, הם בגמרא יבמות עז ע&quot;א:<br />&quot;ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו&quot;<br /><br />ובתוספות שם:<br />&quot;אר&quot;ת דהיינו דוקא היכא דהוא עצמו נוגע בדבר&quot;<br /><br />ובשו&quot;ע יו&quot;ד רמב לו הביא הרמ&quot;א להלכה:<br />&quot;הגה: ותלמיד חכם שאמר דבר הלכה בדבר השייך לדידיה (תוס' בשם ר&quot;ת ונ&quot;י), אם אמרה קודם מעשה שומעין לו; ואם לאו, אין שומעין לו (ש&quot;ס פ' הערל ריש דף ע&quot;ז ותוס' ונ&quot;י שם ד&quot;מ ס&quot;ס רמ&quot;ה). ודוקא שאמר: כך קבלתי, אבל אם אומר דבר מסברא ומראה פנים לדבריו והוא נראה, שומעין לו. (נ&quot;י בשם הריטב&quot;א). אבל אין שומעין לדידיה, דלמא מדמי דברים להדדי שאינן דומים. אבל אם הוא פשוט, שומעין לו. (רבינו ירוחם סוף נתיב ב' ובשם הרא&quot;ש). &quot;<br /><br />והמעוניין לראות את החילוקים השונים בין הפוסקים בשאלה זו יקחם משם.<br /><br />דרך אגב, עולה כאן שאלה מעניינת ביותר - לכאורה, הפוסקים הנוטים להרחיב את סמכות הפסיקה העצמית, נגועים הם באותה בעיה עליה מצביעים השוללים הרחבה זו. כיון שהם באים להרחיב את סמכות הפסיקה שלהם עצמם, הרי הם נוגעים בדבר. ואם כן, אין מי שיוכל להכריע באופן נטול פניות שאכן דימוי המילתא בעניין זה נכון הוא, והרב כוכב זוכה בנצחון טכני  <img src='/icon/2.gif'>","86","","4919","True","True","False","","286","87.70.184.16","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4892","4890","נכון","08/11/10 16:57","א כסלו","תשע&quot;א","16:57","נחמן","לכא' נשאל על טהרותיו, הכוונה להתרת נדרים, כדין נשאלין על התרומות, ואין הכוונה לשאול אותו מה הדין, אם טמא או טהור, שהרי כל אדם נאמן ששחט כדין, אפ' שאין לו בשר אחר לאכול. וכן נאמן לומר שיינו לא נתנסך אפ' שאין לו יין אחר.<br /><br />ואם ברש&quot;י קצת משמע שהוא פסק דין, אולי הוא חומרה בטהרות. <br /><br />ולשון הגמ' יוכיח, כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו, ורואה את קדשיו ואת מעשרותיו, ונשאל על טהרותיו. <br /><br />בכורות, קדשים, ומעשרות, מדובר דווקא בראיית מומין, וכעין זה יש לפרש בטהרות.","182","","4919","True","True","False","","134","82.166.18.134","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4896","4890","בסוגיה זו קיימת מחלוקת","08/11/10 21:00","א כסלו","תשע&quot;א","21:00","דוד כוכב","הר&quot;ש שהוזכר למשל סובר שיש חילוק אם אתחזק איסורא. ויש מתירין.<br />הבאתי את העולה בפשטות מהגמרא רש&quot;י והרמב&quot;ם. ויש להאריך בדיון בראיות החולקים.<br /><br />למה ראיית מום של בכור או מעשר הוא ביצוע תהליך השונה מראיית טריפה למשל?","125","","4919","True","True","False","","113","95.86.93.151","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4907","4890","בעניין המעשיוּת של אותה שאלה","09/11/10 01:22","ב כסלו","תשע&quot;א","01:22","דוד כוכב","לשון הגמרא:<br />&quot;בעא מיניה רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר? <br />א&quot;ל: התם שבט, הכא מחוקק, ותניא: לא יסור שבט מיהודה - זה ראש גולה שבבבל, שרודה את ישראל במקל; ומחוקק מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל, שמלמדים תורה לישראל ברבים&quot;. <br />ברייתא זו שהביא רבי חייא הובאה גם במסכת סנהדרין דף ה ע&quot;א, ושם ביאר אותה התוספות: &quot;והיינו טעמא משום דראש גולה מזכרים ונשיא שבא&quot;י מנקבות כדאמר בירושלמי&quot;.<br /><br />וקשה, מה חידש רבי חייא הרי רבי ידע זאת, כדברי הירושלמי כלאים פרק ט הלכה ג וכתובות פרק יב הלכה ג:<br />&quot;רבי הוה ענוון סגין, והוה אמר כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני דשרון גרמון מנשיאותיה ומנוניה, אין סליק רב חונא ריש גלותא להכא אנא מותיב ליה לעיל מיניי דהוא מן יהודה ואנא מבנימן, דהוא מן דכריא ואנא מן נוקבתא.<br />חד זמן אעל רבי חייא רובא לגביה אמר ליה הא רב הונא לבר! נתכרכמו פניו של רבי. אמר ליה ארונו בא. אמר ליה פוק וחמי מאן בעי לך לבר! ונפק ולא אשכח בר נש, וידע דהוא כעיס עלוי, עבד דלא עליל לגביה תלתין יומין&quot;.<br /><span class='blue'>רבי היה עניו מאוד, והיה אומר כל מה שיאמר לי אדם אעשה, חוץ ממה שעשו זקני בתירא לסבי הלל הזקן, שהוציאו את עצמם מנשיאותם, ומינוהו לנשיא. אם יעלה רב חונא ראש הגלות לכאן אושיב אותו מעלי, שכן הוא מיהודה ואני מבנימין, כי הוא מזרע דוד המלך דרך הזכרים, ואני רק מהנקבות.<br />יום אחד נכנס רבי חייא הגדול אליו, אמר לו: רב הונא בחוץ! החווירו פניו של רבי. אמר לו ארונו בא, הוא מת והגיע להקבר. אמר לו צא תראה מי קורא לך בחוץ. יצא ולא ראה איש, הבין שרבי כועס עליו, הנהיג את עצמו בנידוי שלושים יום ולא נכנס אליו.</span><br /><br />אלא צריך לומר שהמעשה שבירושלמי היה לאחר שרבי למד זאת מרבי חייא!<br />הרי שלשאלה זו היתה נפקא מינה עצומה, ורבי כמעט שילם עליה בכתרו.","125","","4918","True","True","False","","221","95.86.93.151","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4897","4892","יש הבדל","08/11/10 21:26","א כסלו","תשע&quot;א","21:26","דוד כוכב","בשחיטה יש נאמנות כיון שהדבר בידו.<br /><br />רש&quot;י בפרוש אמר: &quot;ונשאל על טהרותיו - אינו חשוד לומר על טמא טהור&quot;. ולפני כן: &quot;ונשאל על טהרותיו - הוא עצמו אם בקי בהלכות נשאל לעצמו על טהרותיו&quot;.<br />ראיה לפירושו ממשמעות לשון התוספתא טהרות ו, ו:<br />&quot;עשו שניהן טהרה אחת הרי זו טמאה עשו שניהן שתי טהרות זה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור וזה בא ונשאל בפני עצמו אומרים לו טהור וזה שנשאלו שניהן כאחד אומרים להם טמא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אם אמרו שנים היינו ובשני שבילים הלכנו ושתי טהרות עשינו אומרים להם טמא שאפילו טמאה אחת שנתערבה במאה טהורות כולן טמאות&quot;.<br /><br />ואין לומר דאיירי רק בטהרות, לא הזכירו חילוק כזה, ועוד שהעניין מובא במחתא חדא עם בכורות למשל.<br /><br />לשון רואה שייך בראיית מום, ולשון נשאל בשאלה בדין.","125","","4919","True","True","False","","130","95.86.93.151","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4900","4896","ושוב לא קשור","08/11/10 21:58","א כסלו","תשע&quot;א","21:58","נחמן","הר&quot;ש מחמיר באיתחזר איסורא, אבל התוס' נדה כ' ב' מתיר גם בזה.<br /><br />תוספות מסכת נדה דף כ עמוד ב <br /><br />כל יומא הוה מטהר לי כה&quot;ג - משמע שלא היתה רגילה להראות לרב נחמן בעלה ושמא לא היה בקי והא דאמר ר&quot;נ לעיל (דף יט:) בדם הקזה קבלה היתה בידו אי נמי היתה חוששת שמא היה מחמיר על עצמו להיות לבו נוקפו ופורש ולא יסמוך על חכמתו אי נמי שלא תתגנה בפניו אבל אין לומר דאסור לראות דמי אשתו דהא במס' נגעים (פ&quot;ב מ&quot;ה) תנן כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר&quot;מ אומר אף לא נגעי קרוביו כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו ר' יהושע אומר אף לא נדרי אשתו <b>ואילו כל הדמים אדם רואה חוץ מדמי אשתו לא קתני.</b><br /><br />ולהיפך הר&quot;ש שם מקשה על הדברים שלך, ומוכיח שודאי שנאמן על עצמו. חוץ מאיתחזק איסורא וגם זה בלשון שמא. <br /><br />הרמב&quot;ם לא פסק את הדין שאינו נשאל על תרומה טמאה.","182","","4919","True","True","False","","128","85.130.130.141","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4899","4897","לא קשור","08/11/10 21:45","א כסלו","תשע&quot;א","21:45","נחמן","גם בטהרות בידו שלא לטמא כמו שבידו לשחוט כדין. חוץ מזה אם יודע הל' שחיטה הוא נאמן לומר שהבהמה נשחטה כדין גם אם אינו יודע לשחוט. אתה חושב שכל משגיח יודע לשחוט? <br /><br />וכן אם צריך להכריע על כשרות של עוף, או חגב, או טריפה, איך יכול לדון הרי אין זה בידו.","182","","4919","True","True","False","","137","85.130.130.141","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4901","4900","כל הדמים אדם רואה כי ממילא תטהר לבסוף","08/11/10 22:03","א כסלו","תשע&quot;א","22:03","דוד כוכב","דומיא דדברי הגמרא במסכת בכורות דף לא ע&quot;א:<br />&quot;ונשאל על טהרותיו - דהא חזא ליה בימי טומאתו&quot;. <br /><br />אכן יש מתירין לגמרי.","125","","4919","True","True","False","","124","95.86.93.151","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב",""),new Message("4906","4903","כמדומה שכאן מדובר בדין נוסף","09/11/10 00:10","ב כסלו","תשע&quot;א","00:10","דוד כוכב","הדין המוזכר שם ביבמות ובעוד ג' מקומות בש&quot;ס הוא אם לימד חכם דין שהיה נוגע אליו, האם על האחרים לקבל דין זה.<br /><br />פה דנים אם רשאי חכם לפסוק במעשה השייך אליו.","125","","4918","True","True","False","","107","95.86.93.151","0","4886","הוריות|יא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);