var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48715;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48715","0","אדום ועמלק הם היינו הך ?","12/02/17 10:36","טז שבט","תשע&quot;ז","10:36","אבי גרינבלט","&quot;רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על דכתיב (מלכים א יא, טז) 'כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר <b>באדום</b>' כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב (דברים כה, יט) 'תמחה את זכר <b>עמלק</b>' אמר ליה והא אנן זכר קרינן א&quot;ל אנא זכר אקריון אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה&quot;<br /><br /><b>א.</b> אם אינו היינו הך , כלפי מה הטענה ? ומדוע עונה יואב מהחיוב בעמלק ?<br /><b>ב.</b> אם היינו הך , היכן היו כל שאר ישראל במעמד הזה ?<br /><b>ג.</b> מהיכן למדנו שארור , חיובו מיתה ?","539","","2637","True","True","False","","675","81.218.132.64","0","0","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48724","48715","תשובות","12/02/17 12:32","טז שבט","תשע&quot;ז","12:32","דוד כוכב","א. &quot;הכרית כל זכר&quot; - את כל אלו שצריך להכרית מהם כל זכר, וזהו עמלק, והיו נמצאים בארץ אדום.<br />ב. אינו היינו הך.<br />ג. מבואר בהמשך הגמרא.","125","","2637","True","True","False","","184","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48728","48715","תשובה","12/02/17 14:24","טז שבט","תשע&quot;ז","14:24","אליעזר מ ש","א] &quot;הכרית כל זכר&quot; אפשר לפרש -הגדולים שולפי חרב .כמו: &quot;והרגת את כל זכורה&quot; [בספר דברים][האמור במלחמת רשות, או גם מצוה נגד שאר עמים, לאחר שקראו להם לשלום בכל פרטיו ולא השלימו]וכן אצל שמעון ולוי במעשה שכם: &quot;ויהרגו כל זכר&quot; היינו רק הגדולים ,כמובן היטב בלי ספק מפירושי הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן וה&quot;אור החיים&quot; שם. וכאן הכוונה שהרג הרבה גדולים זכרים שבהם.[וחלק ברחו לאיטליה] כי הבין שהמצוה להכרית כל זכר עמלק, היא ציווי נוסף להרוג כל הזכרים הגדולים מעמלק.[נוסף על הציווי הכללי להרוג כל הזכרים הגדולים, במלחמת מצוה שהייתה אז נגד אדום, להצלת ישראל מיד צר שבא עליהם.] שזה תוספת ציווי[על המצוה להרוג כל זכר גדול במלחמה נגד שאר עמים לאחר שקראו להם שלום וכו'] כמו שיש מצות: &quot;ואהבת לריעך כמוך&quot; לכל עם ישראל ובכללם הגר, והוסיף עליו עוד ציווי: &quot;ואהבתם את הגר&quot;.<br /><br />ב] במלחמות אחרות של ישראל שהיו אז בפקודו של יואב בן צרויה ע&quot;ה, ודוד המלך משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל, מובן היטב שלא הרגו כל הזכרים הגדולים. מעמון, מואב, ועוד עמים, ורק כאן הרגו. ויש לתת לזה 2 טעמים  וכו'<br /><br />1] לא קראו להם לשלום כדין, לפני כן, בכל פרטיו. <br /><br />\\2] אינו חיוב גמור -אולי. <br /><br />ג] היכן היו כל ישראל אז? ובכן כולם היו ממושמעים.... לפקודות המפורשות של הרמטכ&quot;ל והמפקד העליון של החזית ושל כל צבא ישראל - יואב בן צרויה ...[ולא עלה בדעת מי מהם להוציא להורג קטן או אשה בניגוד לפקודות המפורשות....] (וייתכן שאולי חלק מהמפקדים או החיילים ניהלו ויכוחים עם יואב בן צרויה על הנושא הזה ולא הכל נכתב -כידוע)","610","","2637","True","True","False","","191","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48739","48715","הסבר המהר&quot;ל לארור...","12/02/17 19:16","טז שבט","תשע&quot;ז","19:16","אבי גרינבלט","<u><b>חידושי אגדות למהר&quot;ל בבא בתרא דף כא עמוד א</b></u><br /><br />&quot;היכי אקריתון, נראה שרבו אמר שלמדו זכר בקמץ, ואין לומר דמאי הוי ליה למעבד, דשגגות תלמוד עולה זדון, שלא היה לו ללמד תינוקות והוא לאו בר הכי הוא, כיון שהוא טועה בזה, אם כן לא גמיר היה ולא היה לו ללמד תינוקות. אבל מפני דמייתי מהא דחד גרס ולא דייק משמע שרבו למדו זכר עמלק בצירי ולא היה מדקדק בתלמיד איך ומה קורא**) מיהא אין ראיה מזה, דשפיר מייתי ראיה דזה לא הוי רק שגגת תלמוד, שהיה לו ללמוד, כ&quot;ש אם הוא מזיד, <b>שאין זה סברא שיהרגו בשביל שלא ידע התלמיד, שבאולי יואב שכח. ומ&quot;מ אין זה כ&quot;כ קשיא דהא אמר שבקיה דליקו בארור הרי הודה שפשע בו ולא למדו זכר בקמץ</b>, ואמר כיון שדינך בארור יש להרוג אותך ולא כמו שאמרת שבקיה דליקיה בארור, כי זה אינו, כי מי שהוא בארור דינו הריגה שהרי הכתוב אומר ארור מונע חרבו, וכך פירושו שיהיה ארור מי שמונע חרבו שאינו הורג את מי שראוי להיות נהרג. <br /><b>א&quot;ד הרגו</b> כיון שדינו בארור ראוי שיהיה נהרג, <b>ואיכא דאמרי לא הרגו</b> דשמא שוגג היה, רק מפני שאמר שבקיה דליקי בארור משמע שהודה דלא חש ללמדו יפה, ועל זה אמר איכא דאמרי הרגו. <br /><b>וקשה דלמה יהיה חייב מיתה בשביל שלא למדו כראוי, וי&quot;ל שדבר זה נחשב כמו מינות שלא חש לתורה והוי מין, ובדבר קל שפוקר בתורה נחשב מין גמור, כדאיתא בחלק. </b>אבל עיקר פי' זה כי מלאכת הקודש ראוי שתהיה הברכה בפרט במעשה ידיו, וכאשר הוא עושה מלאכת ה' - רמיה, עונשו הוא בהפך שיהיה ארור לגמרי עד שיש לו העדר גמור והוא המיתה הגמור&quot;.","539","","2637","True","True","False","","159","95.86.72.27","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48765","48715","עיין מהרש&quot;א ויש להקשות, ועיין בשות קול מ","12/02/17 23:32","טז שבט","תשע&quot;ז","23:32","שלמה שטרסברג","שאלתך מתבקשת ובהחלט במקום וכבר הפנה הרב אלמואדיב למהרש&quot;א במקום ששואל קושיה זו ומוסיף לשאול כיצד כל ישראל לא מיחו בו וכי כולם טעו בהבנת הפסוק ויישב  שאומנם המלחמה הייתה כנגד אדום אבל יואב דרש ק&quot;ו אם בעמלק מצווה להרוג רק את הזכרים ודאי שכך הוא באדום ולכן הקפיד להרוג רק זכרים ודוד שהדבר היה תמוה בעיניו שאלו על כך וכך נתבררה טעותו.<br /><br />אומנם לפרושו של המהרש&quot;א לא ברורה כ&quot;כ תגובתו הקשה של יואב שהרי בפועל כיוון שהיה מדובר באדום לא יצאה תקלה מתחת ידו<br /><br />ועיין בשות קול מבשר לגאון ר' משולם ראטה ח&quot;ב מב שגם הוא שואל מכך שהפסוק מדבר באדום? ומבאר שלתלמוד הבבלי היה קשה כיצד הותר ליואב להכרית כל זכר באדום ולעבור על מצוות &quot;ואל תתגר בם מלחמה&quot; ולכן הוכרחה הגמרא לומר כי אדום הנזכר כאן בפסוק הכוונה לעמלק ובאותם בני עמלק הכרית יואב כל זכר  מפני שטעה בקריאת פרשת זכור","205","","2637","True","True","False","","247","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48794","48715","בקצרה","13/02/17 11:23","יז שבט","תשע&quot;ז","11:23","אליעזר מ ש","1]יואב וישראל הרגו הזכרים הגדולים של אדום, בין ממשפחת עמלק ובין ממשפחות אחרות. כי יואב חשב שאין הבדל כמעט למעשה בין עמלק או שאר אדום ושאר עמים .[שלאחר שקראו להם לשלום בכל הפרטים ולא נענו, כך כתוב לעשות -בכל מלחמה, בין מלחמת רשות ובין מלחמת מצוה ,חוץ ממלחמה נגד כנען ] ההבדל רק שלא מניחים הנשים והילדים להמשיך להקרא עמלקים, כדי שלא תהיה יותר בעולם אומה בשם זה. שכך אפשר לפרש שרבו של יואב לימדו , להרוג הזכרים הגדולים ואת הנשים והקטנים לבולל או לשעבד]<br /><br />2]( היחס לאדום היה קשה יותר מהיחס לעמים אחרים -כנראה אולי בגלל שהיו אויבים קשים.)<br /><br />3]רבים מהאדומים הזכרים הגדולים ברחו אז מאדום גם למצרים ואחר כך המשיכו לאיטליה של יון]<br /><br />4] יתכן שהכרתת הזכרים הגדולים היה תוך מלחמה נגדם,שהם רצו לעזור לאויבים אחרים ואז ישראל פתחו במלחמה נגדם וכך זה התפתח.","610","","2636","True","True","False","","222","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48835","48715","תשובה נוספת","14/02/17 03:11","יח שבט","תשע&quot;ז","03:11","דוד כוכב","משמעות הפסוק: (מלכים א יא, טז) כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם, שהרג רק את זכרים, וכדין התורה בדברים כ, יג: וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב.<br />על כך נשאל שהרי היו ביניהם גם עמלקים, ולמה לא הרג בהם את הנקבות.<br />על כך השיב שסבר שגם בעמלק צריך למחות רק זכרים.","125","","2635","True","True","False","","187","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48725","48724","מהפסוק בירמיה ?","12/02/17 12:40","טז שבט","תשע&quot;ז","12:40","אבי גרינבלט","מנביאים נלמד דין מיתת חרב ?<br />לא בכל ארור יש דין זה","539","","2637","True","True","False","","111","81.218.132.64","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48732","48724","תשובתך אינה נכונה, ודוק:","12/02/17 14:33","טז שבט","תשע&quot;ז","14:33","Almuaddib","איזה עמלק &quot;היו נמצאים בארץ אדום&quot; - והרי שאול כבר הרגם!<br /><br />ועוד, שכתוב שם במפורש שמדובר באדומים, והפסוקים מפורשים.<br /><br />ועיין במהרש&quot;א על המקום, שתמה, כי עמלק הוא מזרע אדום, ומה הקשר - בדיוק כשאלה שנשאלה לעיל. ותירץ שם כי טעותו של יואב בעניין עמלק וכו' - והנה כתב במפורש כי זו היתה טעותו של יואב, ועיי&quot;ש והבן.","107","","2637","True","True","False","","193","82.81.160.69","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48738","48725","אין זו מיתת בי&quot;ד, אלא ביד המלך","12/02/17 18:59","טז שבט","תשע&quot;ז","18:59","דוד כוכב","המלך חייב להנהיג בדרך ה' ורשאי גם להמית בשעת הצורך. והפסוק בנביא הוא גילוי מילתא לחומרת המעשה.","125","","2637","True","True","False","","145","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48731","48728","לא ענית לעניין כלל. הוא שאל עמלק-אדום","12/02/17 14:31","טז שבט","תשע&quot;ז","14:31","Almuaddib","הפסוק מצווה על מחיית עמלק, והדוגמא בסיפור - על אדום.<br /><br />וראה לעיל תשובתי לכוכב.","107","","2637","True","True","False","","171","209.88.198.77","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48814","48728","הוספה לתשובה","13/02/17 18:17","יז שבט","תשע&quot;ז","18:17","אליעזר מ ש","ויתכן אולי לפרש ,שרבו של יואב פירש לו ,שיש להרוג הזכרים הגדולים של עמלק ואת הנשים והקטנים יש לשעבד או שיהיו תחת אומה אחרת, וכך לא תישאר עמלק כאומה וימחה שמה מהעולם. <br />ולמעשה היו אז במלחמה נגד אדום, ועמדו כנגדם כל הגדולים באדום שולפי חרב ,ובהם היו גם עמלקים והם נלחמו בהם והרגום. ובנשים ובילדים לא פגעו , גם לא בנשי וילדי עמלק שהיו ביניהם. וממילא כבר לא היה אלוף עמלק , ולכן לפי הבנתו של יואב, כפי שלימדו רבו, אין צורך כעת להרוג את הנשים וילדים של עמלק.","610","","2636","True","True","False","","229","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48741","48732","שאול כבר הרגם? והרי נשתיירו, כידוע","12/02/17 19:29","טז שבט","תשע&quot;ז","19:29","דוד כוכב","והם נטמעו באדום, וכדי לכלות את כל העמלקים נצרך יואב להרוג את כל האדומים.<br /><br />ומה שכתב המהרש&quot;א כאן שהמלחמה לא היתה נגד עמלקים ממש קשה, שהרי אמרו במסכת סנהדרין דף כ ע&quot;ב: &quot;הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר: ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו' &quot;.<br />כלומר שדוד קודם נלחם בעמלק ואח&quot;כ בא לבנות את בית הבחירה.<br />וכתב שם המהרש&quot;א עצמו בחידושי אגדות:<br />&quot;וקרא דדוד וה' הניח לו מסביב וגו' דהיינו מלחמה בעמלק והכרתת זרעו משום דהאי לישנא גופיה כתיב ביה והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב וגו' תמחה את זכר עמלק ויש לדקדק <b>דהיכן מצינו בדוד שהכרית זרעו של עמלק </b>ואפשר דהיינו דכתיב ביואב עד הכרית כל זכר באדום דהיינו בעמלק כדמוכח הסוגיא דפרק לא יחפור דא&quot;ל דוד מ&quot;ט עבדת הכי אמר ליה דכתיב את זכר עמלק וגו' אמר ליה והאנן זכר קרינן כו'. ומה שיש לדקדק בזה תמצא בחדושינו שם וק&quot;ל&quot;.<br /><br />וכן מבואר שהשמדת עמלק עצמו נעשית אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם (בראשית לב, ד), בדברי הימים א ד, מב-מג: וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ <span class='red'>לְהַר שֵׂעִיר</span> אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם: וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה <span class='red'>לַעֲמָלֵק </span>וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:<br />ופירש רד&quot;ק (והמלבי&quot;ם): &quot;ויכו את שארית הפליטה לעמלק - פי' מה שנשאר שלא החרימום שאול ודוד כי בדוד הוא אומר עד הכרית כל זכר באדום ועמלק מבני אדום&quot;.<br />ודומה לזה ברש&quot;י תהלים עה, יא.","125","","2637","True","True","False","","197","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48740","48738","ליואב היתה סמכות של מלך ?","12/02/17 19:24","טז שבט","תשע&quot;ז","19:24","אבי גרינבלט","ושאלה בתוך השאלה לכבודו ,<br />זה שהמלמד שלו לא עשה מלאכתו נאמנה בכך שלא השגיח לראות האם הלימוד שלו מיושם ע&quot;י תלמידיו , אין בזה ויכוח.<br />האם ליואב עצמו , אין אחריות בכך ששיבש את לימודו ? <br />אולי מעין זה , כאשר בי&quot;ד מורים הוראה בשוגג רק כאשר למעלה ממחצית העם טועים , האחריות חלה על בי&quot;ד , מדוע כאשר מעט פחות ממחצית העם טועים , האחריות נופלת על הטועים ולא על המטעים ? מן הסתם , שהיה להם ללמוד ולא למדו .","539","","2637","True","True","False","","132","95.86.72.27","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48742","48740","בגמרא ניתן לפרש שדוד הוא ששאל את רב יואב","12/02/17 19:39","טז שבט","תשע&quot;ז","19:39","דוד כוכב","וגם למפרשים שהיה זה יואב, הוא בא מטעם ובכח המלכות.<br /><br />בגמרא לא כתוב שלא היתה גם ליואב אשמה מסויימת, וזה תלוי בכך אם היה אנוס או שהיתה עליו חובה לברר אצל רב נוסף.<br />וראה במסכת עבודה זרה דף יט ע&quot;א: &quot;והיה כעץ שתול על פלגי מים - אמרי דבי ר' ינאי: כעץ שתול ולא כעץ נטוע, כל הלומד תורה מרב אחד - אינו רואה סימן ברכה לעולם. אמר להו רב חסדא לרבנן: בעינא דאימא לכו מלתא, ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו: כל הלומד תורה מרב אחד - אינו רואה סימן ברכה לעולם, שבקוהו ואזול קמיה דרבא. אמר להו: הני מילי סברא, אבל גמרא - מרב אחד עדיף, כי היכי <b>דלא ליפלוג לישני</b>&quot;.<br />רש&quot;י: &quot;דלא ליפלוג לישני - שלא יתחלקו הלשונות דהאי גריס שמעתא בהאי לישנא והאי גריס לה בלישנא אחרינא וחדא מילתא היא ומיהו תלמיד דגריס מתרוייהו (לישני) משתבש בגירסיה משום דמבלבל לישני&quot;.","125","","2637","True","True","False","","155","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48766","48741","היכן מצינו היתר להרוג מספק?","12/02/17 23:39","טז שבט","תשע&quot;ז","23:39","שלמה שטרסברג","קבוצה גדולה כי בתוכם התערבבו כאלה שדינם במיתה ?<br />הרי בד&quot;כ ההלכה היא הפוכה ואם אדם שחייב מיתה התערב בציבור ולא ניתן לזהותו לא נהרוג את כולם<br />וגם בהקשר של עמלק הרי קיים הכלל הפשוט של כל דפריש מרובה פריש ולכן כל אדומי הוא בחזקת שאינו מעמלק<br />ואין לעלות על הדעת שהותר ליואב להרוג את כל אדום כדי שגם העמלקים שבתוכם יהרגו","205","","2637","True","True","False","","431","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48743","48742","יפה וגם זכיתי כעת ללמוד מכבודו , עוד...","12/02/17 19:44","טז שבט","תשע&quot;ז","19:44","אבי גרינבלט","","539","","2637","False","True","False","","87","95.86.72.27","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48770","48765","יואב היה ראש הסנהדרין וראש הצבא","12/02/17 23:57","טז שבט","תשע&quot;ז","23:57","דוד כוכב","גם פסקיו וגם פקודותיו היו מחייבות.<br />&quot;וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה&quot;.","125","","2637","True","True","False","","163","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48768","48766","מה התנאים למלחמת רשות? צורך כלכלי","12/02/17 23:51","טז שבט","תשע&quot;ז","23:51","דוד כוכב","באדום היה צורך נוסף.<br /><br />ביטול איסור ברוב לא שייך כשהאיסור ידוע, ניתן יהיה לגלותו.<br />&quot;כל דפריש&quot; הוא לאחר שפרש - דבר חשוב אינו בטל בעודו בתערובת.","125","","2637","True","True","False","","124","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48815","48766","עי' במ&quot;ש שלא הרגו מספק","13/02/17 18:18","יז שבט","תשע&quot;ז","18:18","אליעזר מ ש","","610","","2636","False","True","False","","156","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48816","48766","אפילו בלי הכלל של כל דפריש מרובא פריש","13/02/17 18:29","יז שבט","תשע&quot;ז","18:29","אליעזר מ ש","לא יעלה על הדעת להרוג אנשים חפים מפשע, רק בגלל שהתערבו בהם הרבה חייבי מיתה .ונכון שאל לפי ענ&quot;ד","610","","2636","True","True","False","","165","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48774","48768","באדום אין מלחמת מצוה","13/02/17 00:23","יז שבט","תשע&quot;ז","00:23","שלמה שטרסברג","א. לא ברור מה הצורך הנוסף ,גם אם תמצא צורך מקומי כזה או אחר במלחמה באדום,  אין בזה התר שיצדיק השמדה כללית של אדום ולהכיל עליה את צו התורה בעמלק זכרים ונקבות גדולים וקטנים ולחלק מהראשונים גם את ממונם<br /><br />ב. לגבי דין ביטול לא ברור איך האיסור ידוע בהקשר הזה אם ידוע מי עמלק שיהרגו רק אותו ואם התערבבו באדום כך שלא ניתן לזהות בתוך אדום מי עמלק ומי לא איך ניתן לומר על זה שהאיסור ידוע . עצם הידיעה על עירוב בלי יכול לזהות לא נקראת ידיעה<br /><br />ג. לדבריך שעמלק התערבבו באדום ולא ניתן לזהות מי עמלק ומי אדום הרי זה מקביל להיתר של עמון ומואב שהותרו לבוא בקהל בגלל שבא סנחריב ובילבל את האומות ור' יהושע בגמרא ברכות כ&quot;ח. מתבטא בלשון &quot;דכל דפריש מרובא פריש&quot; כדי להסביר את ההתר לשיטתו<br />ושם הוכרע כר' יהושע ויהודה הגר העמוני הותר לבוא בקהל","205","","2636","True","True","False","","441","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48818","48768","חס ושלום לפרש","13/02/17 18:39","יז שבט","תשע&quot;ז","18:39","אליעזר מ ש","שיהיה מותר להרוג חפים מפשע בגלל צורך כלכלי . [או להרוג חף מפשע בגלל שהתערב בחייבים]אלא כמו שפירשתי ,הרגו הזכרים הגדולים של אדום, ובכללם עמלקים ,במהלך מלחמה שהיתה אז לישראל נגדם . ובגלל רבו של יואב, הבין יואב שגם נשי עמלק והטף שלו אין להרוג, כמו שאר נשים וטף של כל האדומים . וק&quot;ל<br /><br />ומלחמה ד&quot;פשטו בגדוד&quot; היינו נגד אויבי ישראל. וכל מלחמת הרשות היא נגד אויבי ישראל רק שבפועל הם עתה לא באים על ישראל.[או שבפועל לא עושים עתה הכנות לתקוף את עם ישראל] אבל יש שיקול דעת לתת להם מכה מקדימה, ולכן צריך לזה אישור של בית דין הגדול. מה שאין כן במלחמת מצוה להצלת ישראל מיד צר שבא עליהם, שנוהגת בכל זמן ולא צריך לזה אישור לפני כן מבית הדין הגדול . ונוהגת גם בזמן הזה.","610","","2636","True","True","False","","222","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48775","48770","לא ברור למה אתה מתייחס","13/02/17 00:26","יז שבט","תשע&quot;ז","00:26","שלמה שטרסברג","מי הורה בניגוד לפקודותיו של יואב <br />רבו לימדו שנים רבות קודם טעות או שלא השגיח עליו מספיק כשלמד<br />לפי הסבר המהרש&quot;א שלא ניגרם מטעותו זו כל נזק לא ברור מדוע התגובה הייתה כה קשה","205","","2636","True","True","False","","434","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48796","48770","מקבל שיואב ראש סנהדרין, אך יש להעיר","13/02/17 11:44","יז שבט","תשע&quot;ז","11:44","אליעזר מ ש","שברמב&quot;ם מובן שגד החוזה ונתן הנביא היו ראשי הסנהדרין  הגדולה . גם הסנהדרין הגדולה אמורים לשבת תמיד בחצרות בית ה' להורות וללמד ולדון לכל עם ישראל. ומי שהוא שר הצבא לא יכול בו זמנית למלא גם את התפקיד הזה . ולכן נראה לפרש  שיואב היה ראש הסנהדרין קטנה שהיתה שם, ולו עם חברי הסנהדרין היתה סמכות לדון את המלמד הזה, כשהבחינו שהוא בזדון וברשעות גדולה שיבש לכולם, ושהוא מתכונן עוד לשבש ואולי יותר גרוע ,או עוד נסיבות קשות לפי ראות עיניהם . ובדבר כזה גדול כמו שכתוב, שלפעמים נדירות, בית דין של גדולי הדורות יכולים לענוש שלא מן הדין לפי הצורך הגדול. [ואולי קבלו אישור לזה מהסנהדרין הגדולה. והגמרא לא האריכה בכל זה כי זה לא הנושא של המסכת]יואב אמנם היה כנראה גם רב גדול בנוסף להיותו הרמטכ&quot;ל , ולפי דבריך נקבל שהיה גם ראש סנהדרין קטנה של 23 ,אבל לא ראש הסנהדרין הגדולה. [ולא רב של כל ישראל]. אמנם אפשר לפרש שהוא הרגו [לאותו המלמד שלו] על פי הסנהדרין הגדולה, כי הם הבחינו שאותו מלמד של יואב עשה כך במזיד, כדי להכשיל את ישראל בדבר כזה.[ואגב גם ראש הסנהדרין הגדולה לא יכול לבדו להחליט, אלא צריך לכנס את כולם, כל הזקנים והחלטה על פי הרוב]","610","","2636","True","True","False","","219","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48777","48774","תשובות","13/02/17 00:55","יז שבט","תשע&quot;ז","00:55","דוד כוכב","א. חובה להכרית כל זכרון לעמלק, אפילו בהמותיהם, ואין זכות לאדום שבכוחה להצילם מצורך זה. השמדת כל הזכרים במלחמת רשות נצרכת ממילא. וראה תוספות הראשון במסכת עבודה זרה דף כו ע&quot;ב.<br /><br />ב. האיסור לא בטל, כי ניתן יהיה לגלותו. כרגע אין אפשרות לברור, כי אלו אויבים. וצריך להכרית את עמלק.<br /><br />ג. עמון ומואב אכן פירשו ממקומם בידי סנחריב. מה שאין כן עמלק שהוא אדומי ונותר קבוע במקומו. הגע עצמך, וכי יתכן שבנו של אגג כבר הספיק להתרבות ולהיות לעם שלם בימי דוד?<br />גם אפשר שכיון שעמלק הוא מבני אדום, אדום הוא מינו, ומצא מין את מינו ונעור. ולא לחינם הלך, מפני שהוא מינו.","125","","2636","True","True","False","","236","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48776","48775","התייחסתי לשאלה:","13/02/17 00:39","יז שבט","תשע&quot;ז","00:39","דוד כוכב","&quot;כיצד כל ישראל לא מיחו בו? וכי כולם טעו בהבנת הפסוק?!&quot;.<br />התשובה, שהוא חלק עליהם והוא שקבע.<br /><br />ראה בהודעתי לעיל ד&quot;ה שאול, קושיות נוספות לפירוש המהרש&quot;א כאן, שמסייעות לפירוש המהרש&quot;א בסנהדרין.","125","","2636","True","True","False","","174","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48819","48776","אין חובת ציות עיוור במקרה כזה","13/02/17 18:46","יז שבט","תשע&quot;ז","18:46","שלמה שטרסברג","רחוק מהדעת לומר שאם אפילו היה ראש הסנהדרין וטועה בדבר שכל ישראל יודעים שהוא טועה יש מצוה לשמוע לו<br />וכי אם ראש הסנהדרין יאמר שהותרו העריות ואין איסור אשת איש ומותר לחלל שבת וכ' בדבר שכולם ברור להם שזו טעות ולא שרק נידמה לפלוני וכ' האם יעלה על הדעת שיש חובת ציות עיוור גם בזה לא נראה לי כלל<br />וברור לי שאסור לשמוע לו במקרה זה<br /><br />אפשר אולי לומר שפחדו ממנו ולא רצו להתעסק איתו אבל לא יתכן שמחויבים לשמוע בקולו בסיטואציה מאין זו","205","","2636","True","True","False","","452","95.86.124.108","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48779","48777","תשובה לתשובה","13/02/17 02:05","יז שבט","תשע&quot;ז","02:05","שלמה שטרסברג","א.אין ביננו ויכוח שיש חובה להשמיד את עמלק לדעת הרמב&quot;ם רק זכרים ונקבות ולדעת רש&quot;י גם בהמותיהם<br /><br />לגבי מציאות שהתערבו באדום לא ברור לי המשפט &quot;ואין זכות לאדום להצילם וכ&quot; ידועים דברי הרמב&quot;ם במו&quot;נ שברור שהמצוה היא רק כנגד שבט עמלק מתוך משפחות עשיו וממילא לא הבנתי איך ניתן לומר שיש היתר להשמיד את כל אדום כדי להשמיד את העמלקים שבו שאיננו יכולים לזהותם.<br /><br />לגבי התוס' בע&quot;ז לא מצאנו בכל מלחמותיו של דוד שקיים צו זה של הטוב בגויים הרוג וממילא יש בזמן מלחמה להשמיד את כולם וגם התוס' לענ&quot;ד לא התכוון לזה<br />ואם כן התכוון לכך יש לשאול מדוע &quot;חבל אחד להחיות&quot; ומדוע רק במלחמה המיוחדת ההיא נהג כך <br />גם כשדוד הורג את כולם טורח הכתוב להסביר את הסיבה כדי שלא יספרו וכ'<br /><br />ב.לא אמרתי שאיסור מחיית עמלק בטל רק אמרתי שאם אין אפשרות לגלות מי הוא עמלק אין אפשרות להרוג את כולם כדי שגם העמלקים ימותו<br /><br />ג. על אף שעמלק הוא מזרע אדום אין ציווי השם על כל זרע אדום ומבחינתינו זה כמו שהם יתערבו במואב או בשאר העמים<br /><br />לגבי השאלה איך נוצר המשך לעמלק השאלה גם לדבריך הרי שאול השמיד את כולם חוץ מאגג<br />ולכן סביר להניח שהיכה ריכוז שהיה באותו אזור אבל כיוון שהם שבטים נוודים הרי היו ריכוזים נוספים<br />כידוע ישנם גם שיטות שמי שתופס בדרכו של עמלק ומתנכל לכנס&quot;י יחשב עמלק (&quot;וכי המן בן המדתא הוא אלא קוצץ בן קוצץ וכ ע&quot;פ ירושלמי יבמות ויש הרבה מה להקשות על שיטה זו אבל הזכרתי רק דרך אגב<br /><br />לדבריך שאין כאן פריש ומין במינו ניעור הרי אדום לא נעלם ויש מצוה להשמידו מדין עמלק שבו ולא מצאנו אף אחד שאמר כך<br /><br />ועיין ברמב&quot;ם עשה קפז שכתב כל זמן שנמצא מזרע עמלק מצוה להכריתו...וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו בימי דוד ונתפזרו והנשארים נתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שרש ולא הזכיר שיש מצוה להשמיד את כל אדום מפני שנתערבו בם ודו&quot;ק","205","","2636","True","True","False","","438","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48784","48779","ביאור דבריי","13/02/17 08:30","יז שבט","תשע&quot;ז","08:30","דוד כוכב","א. דבריך בסוף א-3 עונים לשאלותך בא-2 ובתחילת א-3. כלומר:<br />שאלת: &quot;לא הבנתי איך ניתן לומר שיש היתר להשמיד את כל אדום&quot;.<br />ובהמשך טענת: &quot;לא מצאנו בכל מלחמותיו של דוד שקיים צו זה של הטוב בגויים הרוג&quot;.<br />אך בסוף כתבת: &quot;כשדוד הורג את כולם טורח הכתוב להסביר את הסיבה כדי שלא יספרו וכ' &quot;.<br />לפי דבריך שבסוף - דוד אכן היה הורג את כולם כאשר היה <b>צורך</b> - זה אם כן היה המצב שבו הוא קיים את &quot;הטוב בגויים הרוג&quot;. ועל זה אמרתי שגם הכרתת עמלק היתה <b>צורך </b>- שבעטיה הוא הרג את כל האדומים שכניו.<br />ומקרא מלא כך הוא: (שמואל א טו, ו) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ. הרי שאם לא יסורו - יושמדו עימו.<br /><br />ב. כשכתבתי: &quot;האיסור לא בטל&quot; לא היתה כוונתי על איסור מחיית עמלק שלא בטל - כפי שהבנת. הנושא היה ביטול ברוב, וכתבתי שהחפצא של איסור (עמלק) לא בטל ברוב גויים אחרים.<br /><br />ג. גם כאן יש בדבריך תשובה מיניה וביה לתמיהתך. בתחילה טענת שאין חילוק בין אדום לסתם גוי. ואח&quot;כ הבאת שיש גם לְאַחֵר אפשרות להכלל תחת שם עמלק אם &quot;תופס בדרכו של עמלק&quot;, ומי הקרוב לזה ביותר אם לא אדום אבי עמלק.<br /><br />ולגבי מה שטענת: &quot;לדבריך שאין כאן פריש ומין במינו ניעור הרי אדום לא נעלם ויש מצוה להשמידו מדין עמלק שבו&quot;, - כבר הזכרתי כמה פעמים שההלכה היא שדוקא כאשר האיסור פורש ממקומו הוא בטל ברוב. ומשום כך פסק הרמב&quot;ם בפירוש שאין לנו את העמים האלו כי סנחריב בילבל את האומות - כלומר הסיעם אנה ואנה ממקומם.<br /><br />ומה שכתבת: &quot;לא מצאנו אף אחד שאמר כך&quot; להשמיד גוי אחר עם עמלק, הבאתי לעיל שמקרא מלא ששאול אמר כך: לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ <b>עִמּוֹ</b>.","125","","2636","True","True","False","","212","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48817","48784","עדין צריך ביאור ומקור לחידושך","13/02/17 18:34","יז שבט","תשע&quot;ז","18:34","שלמה שטרסברג","שהרגו את כל אדום מחשש שיתערבו בתוכם עמלקים<br />זה כמו לאמר שצריך להרוג את כל ארופא כי יש בתוכם עמלקים שלא ניתן אומנם לזהותם<br />א. יש הבדל בין מציאות שדוד בורח על נפשו וכשהורג מהעמים מסביב לא משאיר איש כדי שלא ילשינו עליו וגם בזה צריך להבין אבל לפחות שם הכתוב מפרש זאת בצורה מפורשת אבל לומר כאן שכנראה היה צורך להשמיד את כל אדום כדי להשמיד את עמלק זה דבר שרחוק מהלב<br />דוד אומנם מציע לקיני שיעזבו ולא יפריעו לו לקיים את צו השם כי אחרת יאלץ להורגם גם הם דבר שלא מצאנו כאן באדום<br />גם לא רמוז בפסוק שהורג את אדום בגלל העמלקים שבהם ומהיכן א&quot;כ הסיקו חז&quot;ל לדבריך שזו הסיבה שהורג את אדום?<br /><br />ב. אם החפצה של איסור מואבי בקהל בטל גם החפצא של עמלק בטל<br /><br />ג. הבאתי שם את שיטת ר' חיים מבריסק שהיא מחודשת מאוד וגם לשיטה זו הדבר נימדד לא באומה זו או אחרת אלא בהתנהגות שלהם שמגלה שאוחזים מעשה עמלק ולא מצאנו מלבד הקירבה המשפחתית שבאדום של אותה תקופה הייתה שנאה ורצון להשמיד את עם ישראל יותר מעמים אחרים<br />עצם הקירבה המשפחתית אינה מהוה עילה להחיל עליהם דין עמלק<br /><br />לא אמרתי <b>מה שכתבת: &quot;לא מצאנו אף אחד שאמר כך&quot; להשמיד גוי אחר עם עמלק,</b><br />אמרתי שלא מצאנו אף אחד שאמר שיש להשמיד את כל אדום בגלל עמלקים שנתערבו בהם זה חידוש גדול שאין לו יד ורגל","205","","2636","True","True","False","","476","31.44.140.8","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48820","48784","דוד במלחמותיו","13/02/17 18:47","יז שבט","תשע&quot;ז","18:47","אליעזר מ ש","א] באדום - מובן שהרגו הזכרים הגדולים של אדום אנשי המלחמה . <br />ב] במואב - שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות - מבין השבויים שולפי חרב . <br />ג]בשאר עמים לא הרג עד כדי כך .[כך מבואר במפרשים שעם מואב התנהג קשה יותר - עיין שם]<br />ד] אמנם בטרם היה למלך על ישראל בפועל - בפשיטות על נגב הגשורי והעמלקי לא החיה מאיש ועד אשה - אבל היה נאלץ - כפי שכתוב שם, ומסתמא הם היו אויבים ורשעים גדולים. [ואולי לא הרג שם  התינוקות כי לא היתה סכנה שהם יספרו לפלישתים על מעשיהו ומעשי אנשיו]","610","","2636","True","True","False","","227","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48797","48794","שאלות","13/02/17 11:44","יז שבט","תשע&quot;ז","11:44","אבי גרינבלט","1. כיצד יטעה יואב לחשוב כך שאין הבדל בין עמלק לשאר עממין ?<br />2+3+4. אלו מנין לך ?","539","","2636","True","True","False","","124","81.218.132.64","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48798","48796","כך מפורש בתנחומא","13/02/17 12:14","יז שבט","תשע&quot;ז","12:14","דוד כוכב","במדרש תנחומא (פרשות מסעי ודברים) &quot;את מוצא שחכם גדול היה יואב בתורה וראש סנהדרין שנאמר (שמואל ב כג, ח) יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי&quot;.<br />(סימן יב <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://kodesh.snunit.k12.il/tan/b0043.htm'>בקישור כאן</a>).","125","","2636","True","True","False","","139","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48808","48797","בגלל רבו טעה","13/02/17 14:10","יז שבט","תשע&quot;ז","14:10","אליעזר מ ש","שלמדו:: &quot;זכר&quot; [בשני קמץ]עמלק והוא חשב שהכוונה לזכרים הגדולים שולפי חרב כמו שכך הלשון בעוד מקומות. כגון, במה שכתוב אצל שמעון ולוי: &quot;ויהרגו כל זכר&quot; [בשכם] וכמו &quot;והרגת את כל זכורה&quot;[ במלחמה, לאחר שקראו להם לשלום בכל הפרטים ולא נענו .בין במלחמת הרשות ובין במלחמת מצוה נגד כל אומות חוץ מכנען ועמלק -ואולי אינו חובה גמורה ]ועיינתי במקרא, וכך נראה לי .<br />ב][ועי' שם בספרי שמואל ודברי הימים שבאותו הזמן הייתה מלחמה גדולה וממושכת נגד עמון ונגד הרבה מאד מארם וחילם והמון מרכבות שהגיעו לעזור להם. ודוד אסף את כל ישראל ויצא למלחמה וכו' ואז הייתה גם מלחמה נגד אדום ומסתבר שזה היה קשור לזה.]<br />נשווה את היחס לאדום ליחס למואב, שהשכיב ארצה שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות .ומסתבר שכך עשה רק לגדולים השבויים. כי אם נפרש לכל העם, ייצא עוול גדול שהרגו חלק מנשים וטף, והחיו חלק מהגדולים שולפי חרב . ונמצא איפוא שבמואב לא הרגו כל הזכרים הגדולים, וכתוב במפרשים שעם מואב נהג יותר קשה משאר העמים. <br />לגבי הבורחים -שם במקרא במלכים מדובר על בן הדד האדומי שברח אז מאדום למצרים. . וכן בפ' רש&quot;י על ברכת יצחק לעשו: &quot;הנה משמני הארץ יהיה מושביך וטל השמים מעל &quot;-זו איטליה של יון .ובשם הגר&quot;א ז&quot;ל ראיתי פ' שבתחילה ישבו באיטליה בני כיתים בן יון בן יפת, ואחר כך היגרו לשם מבני עשו .","610","","2636","True","True","False","","220","147.236.34.10","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48825","48818","כך הוא בגמרא","13/02/17 23:49","יז שבט","תשע&quot;ז","23:49","דוד כוכב","במסכתות ברכות דף ג ע&quot;ב; וסנהדרין דף טז ע&quot;א:<br />&quot;נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד&quot;.","125","","2636","True","True","False","","165","212.76.100.140","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("48831","48825","כיצד ניתן לדחות את הראיה שהבאת","14/02/17 01:48","יח שבט","תשע&quot;ז","01:48","שלמה שטרסברג","ראיתי באינטרנט שיהודי בשם אראל התיחס לראיה שהבאת ואני נוטה לקבל את דבריו מצרף מה שרשם שם <br /><br />מלחמה לפתרון בעיות כלכליות<br />חזרה לדף הראשי<br />מאת: אראל, הלל ג'<br />אל: פורום נח&quot;ת אב ה'תשס&quot;ב<br /><br /><br />	<br />[פורסם לראשונה ב 2002-07-25]<br /><br />בתלמוד, ברכות ג:, נאמר על דוד המלך: &quot;כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו 'אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה! אמר להם 'לכו והתפרנסו זה מזה! אמרו לו 'אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו! אמר להם 'לכו <br /> <br />מאת: אראל, הלל ג'<br />אל: פורום נח&quot;ת אב ה'תשס&quot;ב<br /><br />ופשטו ידיכם בגדוד!' מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים...&quot;<br /><br />האם מותר לצאת למלחמת כיבוש, לגזול את רכושם של גויים תמימים וחפים מפשע, רק כדי לפתור בעיות כלכליות? <br />נראה לי שלא: <br />1. דוד לא אמר להם להילחם בגויים תמימים ושלוים ולקחת את ארצם; הוא אמר להם לפשוט את ידיהם בגדוד. הגדוד, בסיפורי דוד, הוא גדוד של שודדים, כמו הגדוד העמלקי ששדד את צקלג: <br />שמואל א ל8: &quot;וַיִּשְׁאַל דָּוִד בה' לֵאמֹר 'אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה, הַאַשִּׂגֶנּוּ?' וַיֹּאמֶר לוֹ 'רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל'.&quot;<br /><br />בעבר היו הרבה גדודים של שודדים, שהסתובבו מארץ לארץ והתפרנסו משוד. הם גרמו נזק רב לכלכלה ולמסחר. דוד אומר לחכמי ישראל, שהפתרון לבעיות הכלכליות הוא להילחם באותם שודדים. <br /><br />2. דוד וחכמי ישראל לא יצאו למלחמה על דעת עצמם, אלא רק לאחר שקיבלו אישור מה' - דרך האורים והתומים. ה' בוודאי ידע מתי המלחמה מוצדקת ומתי לא. לכן אי אפשר להסיק מכאן, שמותר לנו לצאת למלחמה על דעת עצמנו, כשאין לנו אורים ותומים.","205","","2635","True","True","False","","696","213.151.40.223","0","48715","בבא בתרא|כא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);