var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48636;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","42"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48636","0","כעת שנקבצו כאן שלשת המומחים","09/02/17 11:46","יג שבט","תשע&quot;ז","11:46","אור חדש","כיצד הבנתם כל הסוגיה מ יט: עד כ:, המנסה לתרץ את דבריו של ר' טובי בר קסנא  בתרוצים דחוקים כאשר כל תרוץ מעורר קושיית תוס' מיידית, והתוס' עצמם נאלצים לתרץ תרוצים דחוקים לשאלותיהם. ועוד שבסוף הסוגיה נראה שרב ושמואל עצמם חולקים על רב טובי והיוצא מדבריו.<br />הפליאה הגדולה שבמקום לדחות דבריו מיישיבים אותם בדוחק כה רב ובסוף גם פסק הרמבם כל אותם התרוצים הדחוקים.<br />ראינו המון סוגיות בהן דברי מוסר שמועה נדחו בראיות פחותות יותר וכן שראשונים לא פסקו סוגיות רק מפני הטעם שנזקקו בהן לתרוצים דחוקים (פחות משלנו)","458","","2635","True","True","False","","735","213.151.53.59","0","0","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48648","48636","הערה במהדורת ושננתם...","09/02/17 16:16","יג שבט","תשע&quot;ז","16:16","אבי גרינבלט","'ותירוצי הגמרא אף שנראים דחוקים , כוונתם שיש אפשרות שחפץ זה יתבטל במקומו במקרה מסויים וכבר לא יטלוהו משם ואז ימעט בחלון'.","539","","2635","True","True","False","","106","2.53.170.80","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48658","48636","תשובה אפשרית","09/02/17 19:40","יג שבט","תשע&quot;ז","19:40","כדי","נראה שהוא משום שדברי ר' טובי, אינם חידוש מרעיש, ואין עליהם חולק. העיקרון שהוא חידש לכאורה, הוא שכאשר אדם רוצה למעט חלל ע&quot;י הנחת דבר-מה בתוכו, בעינן שיבטל את הדבר ההוא.<br />אותו עיקרון, בגלגולים שונים, שזור לאורך כל הש&quot;ס בהקשר לנושאים שבהם יש חשיבות לגודל החלל. ראה לדוגמא בשבת (צט: ק.) בהקשר למיעוט ד' אמות ברה&quot;ר וכן לגבי מיעוט י&quot;ט דרה&quot;י, ובעירובין (עח:) לגבי מיעוט חריץ שבין שתי חצירות, ובסוכה (ד.) לגבי מיעוט כ' אמה דסוכה, ועוד, והכלל העולה מכולם הוא הוא אותו עיקרון, ור' טובי רק העתיק את אותו עיקרון והחיל אותו על דיני טומאה.<br />משכך, נראה שמטרת כל הקושיות לא הייתה באמת לדחות את דבריו מכיוון שלא נמצא מי שיחלוק על דבריו להדיא (וגם שמואל שכתבת שנראה מסוף הסוגיא שחולק, אינו נכון, שהרי שמואל עצמו מיהדר בריש הסוגייא להעמיד דברי ר' טובי, ודברי שמואל ורב הם לעניין יצירת מצב, וקיל טפי מביטול מצב קודם, ואכמ&quot;ל), אלא אדרבה לחזקם ולהעמידם בכור המבחן וליישב את כל הברייתות והמשניות שנראות לפום ריהטא כסותרות את אותו עיקרון, ומסדרי הש&quot;ס ערכו זאת באופן של קושייא ופירוק, וכה&quot;ג כתבו הראשונים בכמה מקומות.","249","","2635","True","True","False","","412","79.181.247.134","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48649","48648","מה ענית?","09/02/17 16:23","יג שבט","תשע&quot;ז","16:23","אור חדש","שאלתי היתה מה ראתה הגמרא להכנס ל'שנויי דחיקי' ולא הסתפקה בדחיית דברי ר&quot;ט (אפשרי היה להסתפק ב'קשיא' אבל האמת שגם 'בדותא' היה נראה כאן במקום ויש עוד ניסוחים בגמרא לדחיית מעבירי מסורות שנראה שלא דייקו בדבריהם). <br />ועוד תמהתי למה <b>פסקו </b>כמותו הרי:<br />א': יש כאן שנויי דחיקי ואין דרך הריף והרמבם לפסוק אותן <br />ב': נראה מסוף הסוגיה ששמואל עצמו חולק על הוראה זו שנאמרה בשמו.<br />ג': ממילא יש לפסוק כרב באיסורים ולכן גם מלח העתיד להנטל חוצץ כיוון שכעת לא פינוהו וממילא א&quot;צ לפסוק כל אותם תרוצים דחוקים.","458","","2635","True","True","False","","131","213.151.53.59","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48653","48649","רציתי לחזק את שאלת כבודו","09/02/17 17:38","יג שבט","תשע&quot;ז","17:38","אבי גרינבלט","","539","","2635","False","True","False","","81","2.53.170.80","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48656","48653","תודה","09/02/17 18:52","יג שבט","תשע&quot;ז","18:52","אור חדש","אך שאלותיי לא הזדקקו לחיזוק אלא למענה.<br /><br />יש לי סימן מובהק להבדיל בין תרוץ טוב ואמיתי לרעו ההפוך ממנו.<br />תרוץ אמיתי יסביר דברים נוספים ויימצאו חיזוקים לדבר<br />תרוץ גרוע יעורר בעיקר שאלות וסתירות כאשר כל נסיון לתרץ קושיה בדרך שתתאים לתרוץ הלא נכון מעיקרא רק יסבך את העניינים יותר ויותר.<br />למעשה זה היסוד לדרך פעולת חוקרי המשטרה והסוד להתמודדות עימם, אם התחלת לדבר עם חוקר ואמרת את השקר הקטן ביותר הוא ימצא איך להוביל אותך מזה לשקרים גדלים והולכים עד שתתייאש ותודה באמת.<br />ממילא ההתמודדות המומלצת עם חקירה הינה או לשתוק ולא לענות אפילו לשאלה 'מה נשמע?' או לענות דברי אמת בלבד.<br />כי השקר מוביל לשקר ואמת לאמת.","458","","2635","True","True","False","","145","213.151.53.59","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48660","48658","הערות","09/02/17 19:47","יג שבט","תשע&quot;ז","19:47","אור חדש","א: דיני טומאה וטהרה קשה ללומדם מדינים אחרים מה עוד שיש ברייתות מפורשות (כמעט) נגד חידוש 'קל' זה<br />ב: שמואל ודאי לא ניסה לתרץ אמורא שמסר שמועה בשמו אלא נראה שהכוונה כאן כעין 'אמר לך שמואל' ודברי התרצן הינם ולא דברי שמואל עצמו<br />ג: ממ&quot;נ אם אין שייכות לדין שהובא בסוף הסוגיה למה הובא ואם יש שייכות אז הינה בסתירה לדבר ר&quot;ט<br />ד: אומנם לעיתים הראשונים אכן כותבים כך אך זכורני ששיטת הריף והרמבם הינה דוקא להפך &quot;אשנויי דחיקי לא סמכינן&quot; אך אולי בזה זכרוני מטעני","458","","2635","True","True","False","","137","213.151.53.59","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48670","48660","&gt;&gt;&gt;","10/02/17 00:05","יד שבט","תשע&quot;ז","00:05","כדי","א. אמנם נכון שדיני טומאה הם עולם בפני עצמו (ןלכן איסור מטומאה לא ילפינן), אך לגבי גדר ה'מחיצין' שבהם, ישנה השקה וחפיפה לשאר הענפים בתורה והנתיבים ביניהם הם דו-כיוונים עם תנועה ערה משני הכיוונים. דוגמא אחת מיני רבות לכך היא גמ' דסוכה שהזכרתי לעיל שלמדה הלכות מיעוט סוכה מהלכות טומאה.<br />ב. שמואל אכן לא ניסה לתרץ אמורא שאמר בשמו אלא העמיד את דברי עצמו.<br />ג. בוודאי שיש קשר אך הקשר הוא לאו דווקא ניגוד. שניהם עוסקים בדיני הכשר מחיצה, וגם דבריהם בסוף הסוגייא נשענים על ההלכה הברורה שכדי שתחשב מחיצה הוא צריך לבטלה.<br />ד. שיטת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם היא לא להיפך, משום שאין קשר בין שני הכללים. הכלל שכתבת בשמם זהו כאשר ישנן שתי דיעות מוצקות, כאשר אחת מותקפת ללא הרף והיא נאלצת לדחות הקושיות בקש. אך כאן, לא נמצא להדיא דעה שחולקת על דעת ר' טובי, ובזה יתכן לומר כפי שכתבתי לעיל בשם הראשונים.","249","","2634","True","True","False","","374","79.181.247.134","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48719","48670","&lt;&lt;&lt;&lt;","12/02/17 11:17","טז שבט","תשע&quot;ז","11:17","אור חדש","א: בדיני חציצה הרגילים אין צורך בביטול מוחלט, כזה שלא ינטל לעולם אלא די שכעת חוצץ, מחיצה ניידת עדיין שמה עליה (רק העומדת ברוח בעייתית). יש (נראה שאף השו&quot;ע) שסברו שאף כובע שאדם מניח בראשו יחשב למחיצה (גג) בזמן שהולך ברה&quot;ר, גם מהלך וגם עתיד להנטל. לכן דרישתו של ר&quot;ט שהחציצה לא תנטל ממקומו עוד אין לה כל מקור והינה סותרת דיני חציצה הרגילים<br />ב: מסתבר ששמואל מעולם לא שמע את הדיון שהתרחש במקום וזמן לא ידועים ואף בלא נוכחות מוסר השמועה מפיו (האם תוכל להוכיח שהדיון שלנו התרחש בנהרדעה ולא במחוזא למשל? באיזה דור לאמוראים?), לכן גם מסתבר שמעולם לא תרץ דבר על הקושיה שנאמרה על מה שמסרו בשמו וצריך לתקן כאן א&quot;ל שמואל במקום אמר.<br />ג: בסוף התנאי היחיד הינו שלא יתפזר המלח ברוח מצויה (שכל דבר שעתיד להעלם מעצמו לא מהווה חציצה כמו גליד וירקות) אין שם שום תנאי שיבטל המלח<br />ד: הברייתות הן המקור החולק על ר&quot;ט. והן אומנם הצליחה הגמ' להמציא אוקימתות דחוקות מאד לתרץ דבריו אך כבר גזר הרמב&quot;ן שאין באמת יכולת 'להוכיח' משהו בלא שהמוקשה יוכל לדחות הראיה לפחות בדוחק רב, אלא שבמקרים שנצרך לעבודה מאד מאומצת עם האצבע רגילים שלא לפסוק דעתו ולקבל דברי התנאים כפשוטם","458","","2632","True","True","False","","142","213.151.53.59","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב",""),new Message("48874","48719","&gt;&gt;&gt;&gt;","15/02/17 15:00","יט שבט","תשע&quot;ז","15:00","כדי","א. בדיני <b>ביטול חלל</b>, הלכה גורפת היא שיש צורך בביטול מוחלט, כאשר הבאתי.<br /><br />ב. בד&quot;כ כשהתירוץ הושם בפי במתרץ ולא תירצו עצמו - או שהגמ' אומרת א&quot;ל פלוני (כאשר חישבת להגיה) או שהראשונים מעירים ע&quot;כ (לדוגמא: רש&quot;י בב&quot;ק מט:). וכאן, זה וזה אינם לפנינו.<br />ועכ&quot;פ אין כ&quot;כ חשיבות לכך האם שמואל תירץ בעצמו או שלא, אחר שדברי שמואל מפורשים בתחילת הסוגייא ולא יתכן שיסתור עצמו תוכ&quot;ד. וראה בסעיף הבא.<br /><br />ג. ראה בפי' רגמ&quot;ה. ואף לפשט הסוגייא, אינו בהכרח שחלק, או משום שמתייחס לאיכות המחיצה ולא לביטולה שבזה נשען על הסוגייא הקודמת שיש צורך לבטלה, או משום שיש לחלק בין מחיצה למיעוט חלל.<br /><br />ד. הברייתות הן לא מקור חולק משום שבעיקרן לא מיירו בכלל בדיני ביטול ולא עסקו בכך, רק אגב ריהטת לשון הברייתא ישנה משמעות היפך דברי ר' טובי, ולכן ע&quot;י הרבה עיקולי ופשורי הוא מצליח להעמיד אותן שלא יישמע מהן סתירה להלכה הברורה שאמר.","249","","2629","True","True","False","","390","79.178.19.217","0","48636","בבא בתרא|יט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);