var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48269;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45"),new MostViewed("107089","הגהות הגר"א ב"מ סג","אוריאל שלמוני","01/05/24 10:28","605","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48269","0","פרץ את פצימיו","02/02/17 23:54","ו שבט","תשע"ז","23:54","המכריע","מדוע איבד את זכותו?
היה לו שם פתח. אמנם בשעתו הוא תכנן להפסיק להשתמש בו לחלוטין, אבל איך זכו בכך שאר בני המבוי ואבדה זכותו?","199","","2649","True","True","False","","871","164.138.127.36","0","0","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48272","48269","מצר שהחזיקו בו רבים","03/02/17 00:47","ז שבט","תשע"ז","00:47","שלמה שטרסברג","אולי אפשר להציע שבמקרה שויתר על פיתחו הרי הרבים השתמשו בשטחו וגדלה רווחתם בתחומי המבוי ועכשיו כשינסה להחזיר לעצמו את הפתח הרי הוא מיצר את מה שהתרגלו לו הרבים
ומיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו","205","","2648","True","True","False","","286","212.76.113.142","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48276","48269","אולי סוג של הפקר","03/02/17 11:32","ז שבט","תשע"ז","11:32","שלמה שטרסברג","שאלתי את חתני והוא אמר לי שאם הבעלים סגר את הפתח והוריד את הפצימים הרי גילה בדעתו שאינו מעוניין להשתמש בחצר וא" ויתר על זכויותיו בה ויש בזה סוג של הפקר כמו לאלו שמסבירים שיאוש הוא מדין הפקר","205","","2648","True","True","False","","275","212.76.113.142","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48305","48269","גילה דעתו שאינו מעוניין בפתח שם- וויתר.","05/02/17 10:03","ט שבט","תשע"ז","10:03","Almuaddib","הרי שוויתר על זכותו במעשה, לא במחדל.","107","","2646","True","True","False","","203","209.88.198.77","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48306","48269","מספר דעות","05/02/17 10:35","ט שבט","תשע"ז","10:35","אבי גרינבלט","א. אם אכן 4 האמות מול הפתח הן קנין גמור , פריצת הפצימין מהווה הפקר וכל הקודם זוכה ואינו יכול לחזור בו , הנובע מזה , אם איש לא זכה , יכול לחזור בו (רשב"א וריטב"א).
ב. המציאות כאן היא אב אשר מחלק את נכסיו לבניו והאב פרץ את פצימיו וממילא לא הקנה לבניו את הפתח , הנובע מזה , אם הבן יפרוץ , לא יאבד את זכותו היות ויש כאן קנין גמור (רבינו יונה ונימו"י עפ"י רש"י).
ג. לדעה , שאין בד"א אלו קנין גמור אלא זכות שימוש בלבד , פריצת הפצימים מבטאת מחילה על שימוש זה ולכן שכיניו זוכים (שטמ"ק).","539","","2646","True","True","False","","131","81.218.132.64","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48274","48272","על דרך 'מעלין בקדש ולא מורידין'...","03/02/17 01:34","ז שבט","תשע"ז","01:34","דביר","כלל ישראל כמובן קדוש מן הפרט (ק. לוי)
ומכיון שהשטח עבר לרשות הכלל, הוא התעלה לחפצא דקדושה ברמה גבוהה יותר, וממילא לא יורד מקדושתו.","617","","2648","True","True","False","","74","195.60.235.91","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א",""),new Message("48282","48276","השאלה: אם הפקר - זה לכו"ע.","03/02/17 12:27","ז שבט","תשע"ז","12:27","דוד כוכב","תשובה: אין לך קנין חצר גדול מזה.
וזו ראיה לאותם "יש סוברים דכששותף האחד הפקיר חלקו, זוכה השני ממילא אף בלא קנין. ובשער - המשפט הוכיח כן מהגמ' בב"מ (דף כו, ב) גבי ראה ב' פרוטות שנפלו משלשה דאמרינן דלמא אחד מהן מחל חלקו להשנים ויש לכל אחד פרוטה, ועי' בראשונים דיש שפירשו דמחל אחר שנפל, ולכאורה א"כ איך זכו השנים בלא קנין, וע"כ מוכח דכיון שיש להם שותפות בזה נעשה ממילא שלהם בלא קנין". (שיעורי ר' דוד מסכת קידושין דף ז ע"א).

ובדף על הדף עירובין דף סז ע"א:
"כתב הג"ר אליהו ראם ז"ל בספר הזכרון אדרת אליהו (ע' מ"ח): יש לעיין בשותף שהפקיר חלקו אם זוכה השני ממילא בחלק חברו. ואולי יש לפשוט מהא דעירובין (דף סז ע"א) גבי מת נכרי בשבת דמשמע דלא זוכה השותף ממילא כששותפו מפקיר זכותו, אמנם ידידי הגאון הרב מטעפליק אמר לדחות דמיירי כשהיה מסיים כל אחד חלקו בחצר, ואין כאן שותפות בתערובות. ע"כ".

ובשו"ת דברי יציב חלק חושן משפט סימן סב:
"ואבוא בקצרה במה שראיתי בדבריך שהערת על הנדפס ממני בישראל סבא [גליון כ"ג ולעיל סימן ס'] לעורר דאיך מהני הפקר בשדה של שני שותפים ואחד מפקיר חלקו, והא לא הוי הפקר לכל העולם דהשותף השני קודם לזכות. והערת מדברי הפני יהושע והמקנה בקידושין דף ט"ז ע"א גבי הפקר בעבד עברי, שהקשה הפנ"י [בתוד"ה לימא ליה] הא הוא קודם לזכות בעצמו ואין שום אדם יכול לזכות בו והוי כמו הפקר לעניים, וכתב המקנה דלא דמי דהתם מיעט ההפקר שלא יזכו בו עשירים משא"כ הכא הפקיר לכל אלא שאין אחרים יכולים לזכות משום שהוא זוכה בעצמו וכו'. וכתבת דהה"נ בשותפין הרי הוא הפקיר לכל, ויפה הערת בהשכל ודעת".

בדומה לזה מצינו ששותף עדיף מבר מצרא, בתשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן ט.","125","","2648","True","True","False","","178","213.151.36.15","0","48269","בבא בתרא|יא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);