var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4799;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4799","0","איבעיית חלב וחלב","03/11/10 12:05","כו חשון","תשע"א","12:05","מתפעל",""מיעוט בחלב שעל גבי הקבה ומיעוט בחלב שעל גבי דקין מהו?
הכא ודאי כיון דבתרי קראי קאתי לא מצטרף, או דלמא כיון דאידי ואידי חלב הוא מצטרף".

לא כל ברורה לי הסברא כאן,

הרי חלב שעל הקיבה וחלב שעל הדקין, מבחינה הלכתית יש כאן את אותו שם איסור.
איסור חלב.
ואם כן, מה יהיה למשל באדם שאכל חצי כזית חלב שעל הקבה וחצי זית חלב שעל הדקין, האם יש הוא אמינא שלא יתחייב? לכאורה פשוט שזה מצטרף כי שם האיסור אחד הוא. איסור חלב. ומדוע שכאן יהיה הדין שונה? מה איכפת לי שזה נלמד מתרי קראי לענין חטאת?","148","","4926","True","True","False","","1189","80.74.114.58","0","0","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4800","4799","ועוד הערה באיבעיא הבאה:","03/11/10 12:11","כו חשון","תשע"א","12:11","מתפעל",""ואת"ל שם חלב הוא ומצטרף,
מיעוט בחלב ומיעוט בדם מהו?
הכא ודאי כיון דתרי איסורי נינהו לא מצטרף או דלמא כיון דקרבנן שוה מצטרף".

רש"י כאן אומר על תרי איסורי שדם אסור בין בבהמה ובין בחיה וחלב אסור רק בבהמה ולא בחיה.
מדוע רש"י היה צריך להוסיף את זה? לא היה מספיק לומר כפשוטו, שאלו ב' שמות חלוקים. 2 איסורים שונים, חלב ודם שבאמת לא מצטרפים כשאדם אוכל חצי שיעור מכל אחד מהם.

ואם נאמר שרש"י הכריח את זה ממה שהגמרא בחרה דוקא חלב ודם ולא למשל חלב ופיגול, ששם שניהם רק בבהמות, אם כן, מדוע באמת הגמרא בסידרת האיבעיות דילגה על השלב הזה?
היתה יכולה לשאול על זה קודם מכיוון שהם ב' איסורים שווים בקרבן ורק שונים בשם האיסור ואז לעבור לשלב הבא, מה הדין בחלב ודם שיש עוד הבדל ביניהם.","148","","4926","True","True","False","","175","80.74.114.58","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4806","4799","שתי הוראות נפרדות","03/11/10 16:36","כו חשון","תשע"א","16:36","עציוני","אילו בי"ד היו מורים "חלב מותר" והיו מקצת הקהל אוכלים מחלב זה ומקצתם מחלב זה, אכן לא היתה הו"א שלא לחייב פר העלם דבר של ציבור. כאן, להבנתי, מדובר על שתי הוראות נפרדות - בי"ד הורו שחלב שעל הקיבה אינו נכלל באיסור חלב, וגם הורו (בהוראה נפרדת) שחלב שע"ג הדקין מותר. כאן, מכיוון שמדובר בשתי טעויות נפרדות (המתייחסות לפסוקים שונים) ניתן לסבור שביחס לכל הוראה יש רק מיעוט קהל שעבר.","159","","4926","True","True","False","","205","132.70.40.183","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4819","4806","תירוץ נכון ויפה, אמנם עדיין קצת קשה לי","04/11/10 13:40","כז חשון","תשע"א","13:40","מתפעל","חשבתי אם כך להסתפק יותר פשוט,
למה צריכה הגמרא להגיע למצב שבי"ד הורו וחזרו בהם ושוב הורו,
שזה הספק הראשון, והספק הבא הוא 2 סוגי חלב באם תמצי לומר שחזרו ושוב הורו.

ומה יהיה הדין כשבי"ד הורו על חלב שעל הקבה שמותר, ואחר כך הורו שגם חלב שעל הכליות מותר, ואכלו מיעוט קהל חלב סוג א' ומיעוט קהל חלב סוג ב', ולא צריך את החזרו בהם.

דכוותיה, הורו שמקרה מסויים של הוצאה בשבת מותר, ושסוג מסוים של קצירה מותר,
ועשו חלק מהקהל הוצאה וחלק טחינה.
כששם האיסור הכולל הוא מלאכת שבת.","148","","4925","True","True","False","","190","80.74.114.58","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4822","4819","אין הכי נמי","04/11/10 13:55","כז חשון","תשע"א","13:55","עציוני","בספק השני לא מוזכר כלל שחזרו בהם.
בתחילה הגמ' שואלת האם שתי הוראות זהות עם חזרה בינתיים נחשבות להוראה אחת (ומצטרפים שני המיעוטים) או לא.
בהנחה שזו אכן נחשבת אותה הוראה - האם שתי הוראות דומות אך שונות נחשבות גם הן כהוראה אחת או לא? וכו'.
חזרה היתה רק בספק הראשון.","159","","4925","True","True","False","","192","132.70.40.183","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4840","4819","הערות","05/11/10 01:13","כח חשון","תשע"א","01:13","ברוך","א. השאלה האם באיבעיות הנ"ל מדובר במצב בו בית דין חזרו והורו או לא, תלויה קצת בגירסאות, שכן יש שגרסו להדיא 'חזרו והורו'. אמנם, גם התוספות, שגרסו כך, סברו שאין זה אלא מחמת גררא, ולא כיון שהאיבעיא באמת צריכה לכך:
"וחזרו והורו שדם מותר - הא דקתני כה"ג דמשמע דוקא משום שידעו בינתים שטעו בחלב דהא אפי' לא ידעו נמי מצי למבעי כדקאמר משום דשני מינים הם דם שוה בכל ולא חלב אלא נקטי' אגב אחריני"

ב. אף אני הקטן מצטרף לחלוטין לדברי עציוני, התולה את האיבעיות הראשונות כדנות בשאלה מתי מתפצלת טעות בית דין לשתיים.

ג. לאור הנ"ל, ניתן ליישב גם את הגירסא האומרת שבית דין חזרו בהם לגבי שני סוגי החלבים. ייתכן שאם לא חזרו בהם, אף אם הטעות נעשתה לגבי שני פסוקים, מאחר ומדובר באותה טעות המתירה חלב, רואים זאת כטעות אחת.

ד. כעת יובנו גם דברי רש"י התמוהים בביאור איבעיית חלב ודם. ההו"א לחבר בין היתר חלב ודם לטעות אחת הינה, שהן חלב והן דם נאסרו מצד היותם עולים למזבח. ועל כן שורש הטעות בהיתר שווה, שנעלם מהם שהדברים העולים על גבי המזבח נאסרו למאכל הדיוט. והעיר רש"י, שמכל מקום יש כאן צד לחלק, שאיסור חלב אינו חל בחיה, כיון שאין חיה נקרבת. אמנם איסור דם חל גם בחיה, על אף שאינה נקרבת, ולכן אין זו טעות אחת ממש כמו בחלבים.

ה. תירוץ נוסף, על דרך הפלפול, ניתן לראות כאן.","86","","4924","True","True","False","","304","87.68.54.8","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4823","4822","לא חושב שזה הפשט הפשוט","04/11/10 15:28","כז חשון","תשע"א","15:28","מתפעל","אמנם צריך שוב לעיין במפרשים.

יישר כח.","148","","4925","True","True","False","","133","80.74.114.58","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4825","4822","עציוני, המתחיל במצוה ...","04/11/10 15:36","כז חשון","תשע"א","15:36","מתפעל","השבתני על שאלה א'
מה תשיבני על ב'?","148","","4925","True","True","False","","154","80.74.114.58","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4867","4825","אם אתה מבקש...","07/11/10 09:09","ל חשון","תשע"א","09:09","עציוני","אני לא משוכנע בדברי, אך כיוון שביקשת אני אכתוב, ומוזמנים כולם לתקן ולהעיר.

ניתן היה להעלות הו"א שחלב ודן הם בעצם שני סעיפים של איסור כללי אחד. כאשר שוחטים בהמה, יש חלקים הניתרים באכילה בשחיטה זו ויש חלקים שלא. תוספות בכמה מקומות בש"ס מדבר על איסור "שאינה זבוחה" כאיסור כללי של כל מה שלא נשחט כדין, ויתכן שכאן יש משהו מעין זה - כל מה שלא ניתר בשחיטה נשאר אסור, וחלב ודם הם מקרים פרטיים של איסור כללי (בדומה לשני סוגי החלב).
העובדה שחלב חיה מותר אך דם חיה אסור, מוכיחה שמדובר באמת בשני איסורים נפרדים לגמרי. מבחינה זו, המצב זהה לחלב ופיגול - שני איסורים עצמאיים שאינם קשורים זה לזה, והגמרא בחרה קושיא אחת מתוך הרבה דוגמאות אפשריות.","159","","4922","True","True","False","","209","132.70.40.183","0","4799","הוריות|ג ע"א",""),new Message("4869","4867","יישר כח, עיין בדברי הרב ברוך","07/11/10 14:41","ל חשון","תשע"א","14:41","מתפעל","הביא הסבר יפה שהטעות היתה שבשניהם, גם בחלב וגם בדם, הם עולים על גבי מזבח ולכן חשב הבי"ד שהם מותרים.

כי זה נכון שיש איסור כולל שאינו זבוח ויש גם איסור כולל של כל שתיעבתי לך, אבל זה ברור שבשני סוגי חלבים, שם האיסור הוא אחד- חלב. ובחלב ודם, זה ברור שהם שני שמות מוחלקים.","148","","4922","True","True","False","","169","80.74.114.58","0","4799","הוריות|ג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);