var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46412;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46412","0","&quot;שלא יאכיל עגל לעגלים&quot;","25/10/16 10:03","כג תשרי","תשע&quot;ז","10:03","אבי גרינבלט","רש&quot;י במקום (ועוד כדעתו) - שאם מצא עגלים , שלא יחזיק אותם עד שיעלה כמו עלות עגל אחד (אלא ימכור מיד וישמור את הכסף עד שיגיע המאבד) . <br />המהרש&quot;א במקום מפרש , שאם מצא עגל אחד ועלות אחזקתו היא כעלות העגל ימכור מיד. <br />א. כיצד ניתן להבין את דברי המהרש&quot;א בלשון הגמרא במקום ? <br />ב. לכאורה , מה החידוש שהרי בכך למעשה המאבד , מאבד לחלוטין את אבידתו ?","539","","2742","True","True","False","","843","81.218.132.64","0","0","בבא מציעא|כח ע&quot;ב",""),new Message("46415","46412","תשובות","25/10/16 15:00","כג תשרי","תשע&quot;ז","15:00","דוד כוכב","א. כך הוא מהלך הסוגיה:<br />המשנה אמרה: &quot;והשבותו לו - ראה היאך תשיבנו לו&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;ראה היאך תשיבנו לו - שלא תאכילנו חצי דמיו, שאם כן אין זו השבה&quot;. כלומר שפירוש המילים: &quot;תשיבנו לו&quot; שתשיב אותו = את כולו, ולא רק את חציו. לכן מוכרים מיד בטרם תהיינה הוצאה כספית כלשהי.<br />והתקשה המהרש&quot;א, כיצד מתיישבים דברים אלו עם דברי הגמרא בהמשך: &quot;והשבותו לו - ראה היאך תשיבנו לו, שלא יאכיל עגל לעגלים&quot;, ופירש רש&quot;י: &quot;שלא יאכיל <b>עגל </b>לעגלים - מן העגלים שנמצא לא יאכיל לו <b>דמי עגל</b>&quot;, ומשמע לכאורה שרק עגל שלם לא יאכיל, אבל אם ההוצאה היא פחות מדמי עגל כן יוציא!<br />מתרץ המהרש&quot;א:<br />&quot;בפרש&quot;י בד&quot;ה ראה היאך תשיבנו לו שלא תאכילנו חצי דמיו כו' עכ&quot;ל ושלא יאכיל עגל לעגלים דקאמר בגמרא לאו דוקא דמי אותו עגל אלא אפילו דמי עגל אחר השוה חצי דמיו של זה וק&quot;ל&quot;.<br />כלומר שמה שאמרו &quot;עגל&quot; אין הכוונה לשווי של אותו עגל בשלמותו דוקא, גם בהוצאה פחותה שייך הלשון: &quot;שלא יאכיל עגל לעגלים&quot;, כי ניתן למצא עגל אחר ששוויו מועט.<br />[ועוד יש לומר שהגמרא רק מציגה את האבסורד שלא יתכן &quot;להאכיל&quot; עגל בדמי עגל שלם, אבל דין זה נכון גם בהוצאה פחותה יותר]. <br /><br />ב. החידוש הוא שלא חוששים שמא יגיע בעל האבידה במהרה ויאמר שהוא מעדיף את עגלו המוכר והחביב, כבדין המשנה לקמן בדף לח ע&quot;א: &quot;המפקיד פירות אצל חבירו, אפילו הן אבודין - לא יגע בהן&quot;.","125","","2742","True","True","False","","180","212.76.103.81","0","46412","בבא מציעא|כח ע&quot;ב",""),new Message("46416","46415","ישר כוח על כולנה !","25/10/16 15:36","כג תשרי","תשע&quot;ז","15:36","אבי גרינבלט","","539","","2742","False","True","False","","101","81.218.132.64","0","46412","בבא מציעא|כח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);