var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46207;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46207","0","כמה הערות והארות","19/09/16 20:28","טז אלול","תשע&quot;ו","20:28","שמואל דוד","א) רש&quot;י קט: ל&quot;א - מה דבר (שלא נכנס ברשותו) כגון תרומות ומעשרות מפי עוקר הרים.<br />האם מצינו עוד מקומות בש&quot;ס שהביא רש&quot;י מפי עוקר הרים. ומי הוא זה? <br /><br />ב) קט: תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר(דברים יח, ו) ובא בכל אות נפשו ושרת כו' <br />ויש לעיין אם יש חילוק בין עת לשעה ומה הביאור בהכפילות. ולא מצאתי מי שהעיר בזה. וחיפשתי קצת ומצאתי כדלהלן: <br />בתפילת שמונה עשרה בשים שלום &quot; בכל עת ובכל שעה בשלומך&quot; ועיין רמב&quot;ם סדר התפילה ובשנו&quot;ס פרנקל שם. <br />ועיין רמב&quot;ם ד' כלי המקדש ז' בא למקדש ומקריב בכל &quot;יום&quot; שירצה כו' <br />ובפרשת אחרי מות פט&quot;ז לא יבוא בכל עת כו' ועיין מלבי&quot;ם שם<br />ועיין ראש השנה טז. <br />ועיין שמות רבה לח-ח, ובויקרא רבה כא-ז ובמפרשים שם ושם ודוק' <br />ובברכת המזון &quot;בכל יום ובכל עת ובכל שעה&quot;<br />ועיין בטור או&quot;ח קפז-ג , ובדרכי משה שם העיר בזה. ועיין עוד במגן אברהם ודעת תורה (למהרש&quot;ם) שם. <br />שוב אחר זמן רב מצאתי בשיטת מהריק&quot;ש עמ&quot;ס בבא קמא שהעיר כן על הגמרא הנ&quot;ל עיין שם<br /><br />ג)בבא קמא דף קי. ואמר רבא גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו מ&quot;ט דכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן בעי רבא אין בו למשמרת יהויריב ויש בו למשמרת ידעיה כו' <br />רש&quot;י ד&quot;ה אין בו - שוה פרוטה לכל משמר יהויריב ויש בו שוה פרוטה לכל משמר ידעיה שהן מועטין מהו<br /><br />ולכאורה דברים פשוטים הם, שהטעם שיש שוה פרוטה למשמר ידעיה ולא ליהויריב הוא משום שהן מועטין ומדוע צריך רש&quot;י לפרש זה. <br />ואפשר שכוונתו לומר שאין זה סתם בעיא ואוקימתא של הגמרא אלא באמת הדבר ידוע שמועטין הן וצ&quot;ע בזה<br /><br />החותם בכבוד,","595","","2779","True","True","False","","792","63.143.228.126","0","0","בבא קמא|קיא ע&quot;א",""),new Message("46209","46207","תשובות","19/09/16 22:44","טז אלול","תשע&quot;ו","22:44","דוד כוכב","א) לא מצאנו. וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=46197'>באשכול זה</a>.<br /><br />ב) נראה שכפל הענין במילות שונות לתפארת המליצה בלבד.<br /><br />כתב הגר&quot;א באדרת אליהו ישעיה ה, יט:<br />&quot;והנה ההפרש שבין זמן ועת, היינו שעת הוא המשכת הזמן עד התחלת הענין, וזמן הוא כל ימי משך הענין&quot;.<br />וקשה שכן בהרבה מקומות מצינו עת שהוא משך הענין:<br />שופטים פרק ג (כט) וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל שָׁמֵן וְכָל אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ:<br />שופטים פרק ד (ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:<br />שופטים פרק יד (ד) ...וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל:<br />מלכים א פרק יא (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ.<br />אלא יש לפרש שעֵת הוא זמן של עניין, שבא להוציא מזמן אחר שלא היה קיים בו אותו עניין, כגון הזמן שקדם לאותו עת. וזמן הוא שם העצם, בלא קשר לאירוע המתרחש בו. וכך יש לפרש את דברי הגר&quot;א.<br />ועוד י&quot;ל שלשון נביאים לעצמם ולשון כתובים לעצמם, שעד גלות בבל אין לשון זמן אלא בקהלת פרק ג, א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. ואפשר שהוא מלשון הזמנה כמו בעזרא פרק י, יד לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, ופירש במצודת ציון: מזומנים - ענין הכנה וקביעות כמו בעתים מזומנות (נחמיה יג). ובלשון עזרא נחמיה ודניאל אומץ לשון זמן כמילה קרובה לעת.<br /><br />ג) הדברים אינם פשוטים לכל לומד, ונצרך רש&quot;י לבאר זאת.","125","","2779","True","True","False","","172","212.76.103.246","0","46207","בבא קמא|קיא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);