var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46129;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46129","0","רבי מאיר (קל&quot;ן סימן)","07/09/16 11:00","ד אלול","תשע&quot;ו","11:00","אבי גרינבלט","כל ענין הסימנים , עפ&quot;י השל&quot;ה רומז לסודות גדולים ואלו דבריו :<br /><br />&quot;וראיתי הרבה בני אדם כשיש סימן בגמרא אין לומדים הסימן ואין קורין אותו. וחלילה לעשות כן! ואני חושב כי סודות גדולים מרומזים בסימנים, נוסף על הפשוטו מה שמורה הסימן ... והנה זמן ארוך מאד , נצטערתי במאד על סימן אחד בשבת פרק 'במה מדליקין' דף ל&quot;ד , שלא הבנתי אותם ונעלם כמעט מעיני כל חי , עד שזכיתי תודה לאל וקיבלתי פירושו&quot; (תושבע״פ, כלל יג אות סמ״ך סימנין דאורייתא)","539","","2792","True","True","False","","784","81.218.132.64","0","0","בבא קמא|צט ע&quot;ב",""),new Message("46213","46129","הנראה לענ&quot;ד בסימן קל&quot;ן","20/09/16 10:47","יז אלול","תשע&quot;ו","10:47","אור חדש","המקרים שהובאו נדחים מלהיות ראיה לשמואל מצד שבהם יש &quot;קלאו בידים&quot; והסימן מורה שזה נכון לשלשת המקרים ולא רק לאמצעי, הכיצד:<br />קלן= שרפן באש=אשו=חיציו. חיציו =אדם אחראי לחלוטין על תחילת התהליך אבל הסיום עלול להשתנות בגלל גורמים חיצוניים ונחלקו ר&quot;מ אם דבר לא מצוי הוה ליה למרמא אנפשיה מראש ומתחייב כפי כל שיכול להתגלגל ממעשיו, לר&quot;מ כן ולרבנן רק כפי המצוי<br />ממילא מובן למה חייב לר&quot;מ בקשר השור ובכ&quot;ז יצא והזיק, שהיה לו לחשוב גם על אפזרות כזו וכן בנשבר כדו היה לו לחשוב שיגרםמזה נזק וחייב.<br />לגבי 'צבעו שחור' אומר ר&quot;מ שאע&quot;פ שנותן הצמר היה צריך להעלות בדעתו שיתכן ויטעה הצבע ויצבע בצבע אחר (וממילא לא יקנה בשינוי זה) כיוון שההתפתחות הלא צפויה נעשתה במכוון ע&quot;י אדם אחר בזה אומרים שהתוצאה מיוחסת אליו (לצבע) ולא למתחיל התהליך (בעל הצמר) ולכן רקנותן לו דמי צמרו.<br />ממילא הסימן הבהיר יותר את עומק סברת ר&quot;מ מאשר הטעמים הרשמיים שהובאו בגמ'","458","","2779","True","True","False","","165","213.151.53.59","0","46129","בבא קמא|צט ע&quot;ב",""),new Message("46218","46213","עמלק סימן","21/09/16 12:52","יח אלול","תשע&quot;ו","12:52","זילבר פדואל","הואיל ועוסקים כאן בסימנים<br />ועדיין אנחנו קרובים לפרשת כי תצא - <br />מובאת בזה התייחסות לנושא עמלק סימן.<br /><br />מסכת בבא בתרא מו: <br /><b>(עמלק סימן)</b> תנו רבנן: <u>ע</u>רב מעיד ללוה, והוא דאית ליה ארעא אחריתי; <u>מ</u>לוה מעיד ללוה, והוא דאית ליה ארעא אחריתי; <u>ל</u>וקח ראשון מעיד ללוקח שני, והוא דאית ליה ארעא אחריתי; <u>ק</u>בלן - אמרי לה: מעיד, ואמרי לה: אינו מעיד.  <br /><br />הרב אשר וויס-(אתר torah base) הנה דבר תמוה מצינו בבבא בתרא דף מ&quot;ו &quot;עמלק סימן&quot;, ואשתומם שעה חדא מה ראו חכמינו לקבוע שם ושארית לרשע זה שנצטוינו למחות לו כל זכר, ולהעלותו לראש הפסגה בש&quot;ס בבלי ליראי ה' ולחושבי שמו. וחפשתי בדברי רבותנו פשר דבר עד שמצאתי בהגהות הגאון המופלא בדורו רבינו יעקב עמדין שם שכתב...<br /><br />הגהות היעב&quot;ץ שם – נ&quot;ב חידוש שנתנו סימן כזה במי שנאמר בו תמחה את זכר עמלק. אולי  מצאו לו רמז מ&quot;ה במאי דסיים קרא &quot;לא, תשכח&quot; שתיבת &quot;לא&quot; מופסקת בטעם טיפחא. להורות שיש בו מקום גם לשיכחה .<u>ולהתיר להשתמש בו לאוקומי גירסא.</u> דכל מה דאסיר שרי רחמנא (חולין קט:) <u>להכניס מנוול לבה&quot;מ לשבר כוחו ולהוציא ממנו ניצוץ קדושה שבו.</u>","504","","2778","True","True","False","","331","213.151.40.11","0","46129","בבא קמא|צט ע&quot;ב",""),new Message("46219","46218","הנראה לענ&quot;ד","21/09/16 16:57","יח אלול","תשע&quot;ו","16:57","אור חדש","המכנה המשותף למקרים של הבריתא זה שאנו <b>לא חושדים </b>באדם שישקר כדי להנצל מהפסד במקרה שיש קרקע נוספת לאדם שלטובתו בא להעיד.<br />והנה לכאורה היה מקום לחשד זה שהרי הקרקע שעליה הדיון קמו עליה מערערים הטוענים שאינה שייכת לנתבע (וממילא יפסיד המלוה/ערב/לוקח) ואם קרקע זו התעורר עליה ספק היה לנו לחשוש שגם על הקרקע הנוספת של הנתבע יקומו מערעים ויפסיד ההמלוה/ערב/לוקח, ממילא יש סברא שההמלוה/ערב/לוקח יהיה נוגע בדבר בלא תלות בשאלה כמה קרקעות יש לנתבע שהרי כל הקרקעות באותו ספק הן עומדות.<br />קובעים חז&quot;ל לא חושדים שאנשים ישקרו במצב <b>כזה</b> בניגוד למצב שיש רק קרקע אחת שאז בוודאות יפסידו אם העירעור יצליח.<br />מדוע קבעו חז&quot;ל שאדם ישקר דוקא כשוודאי עלול להפסיד ולא רק בספק?<br />עונה הסימן שהמידה לשקר/לרצוח רק על סמך ספק הפסד שיגיע אליך הינה מידה של עמלק ולא נחשדו ישראל בכך.<br />מדוע זו מידת עמלק דווקא?<br />על שמיהר להלחם בישראל בלא שום התגרות מצדם וזאת רק על סמך ספקולציה שיגיע לו נזק מהצלחתם.","458","","2778","True","True","False","","166","213.151.53.59","0","46129","בבא קמא|צט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);