var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45721;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45721","0","שאלה על דיני שמים","26/07/16 13:03","כ תמוז","תשע"ו","13:03","עלי","למשל : מי ששוכר עידי שקר עבור חברו חייב בדיני שמים. בתחילה לא ניתן לדעת שאלו עידי שקר ואם יוודע מתוך חקירתם ששקרנים הם - ייענשו עידי השקר על עדותם ( קודם כל בעצמם ללא קשר לשוכר אותם לכך, שהרי אין שליח לדבר עבירה ).
א. מדוע אם יוודע שמישהו שכרם לכך לא ייענש גם השוכר אותם בדיני אדם ( וכי יעלה על הדעת שלא ייענש אדם רשע כזה )? אם אמנם ייענש וכל החיוב בדיני שמים שר' יהושע מחדש הוא רק על צד שלא יוודע, במה זה שונה מכל עבירה שמבוצעת בסתר ושמענישים עליה מהשמיים, כדי כך שצריך להודיענו חיוב כזה ?
ובכלל, מדוע פטרה התורה מזיק בגרמא כשהנזק ניכר, מה אכפת לנו אם הנזק ישיר או עקיף ובגרמא, סוף סוף נגרם נזק ע"י האדם המזיק ?!","209","","2837","True","True","False","","792","194.114.146.227","0","0","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45722","45721","מדובר שיוודע","26/07/16 13:07","כ תמוז","תשע"ו","13:07","המכריע","ובכל זאת השוכר פטור על הנזקים שגרמו כתוצאה מעדות השקר, מכיון שהוא "גרמא". הרבה ממזיקי הגרמא הם "רשעים שכאלו" אך בדיני אדם אין מענישין על גרמא.","199","","2837","True","True","False","","554","212.76.101.1","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45723","45721",""דברי הרב דברי התלמיד" וכו'","26/07/16 13:15","כ תמוז","תשע"ו","13:15","Almuaddib","הרי בעצמך ענית על שאלתך - אין שליח לדבר עברה.","107","","2837","True","True","False","","147","209.88.198.77","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45725","45721","לשאלתך השניה - ראה המאמר המצורף","26/07/16 13:20","כ תמוז","תשע"ו","13:20","Almuaddib",".

כתובות אינטרנט נלוות:
מאמר הרב ידידיה כהנא","107","","2837","True","True","False","","200","82.81.160.69","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45724","45722","ענית מהר מדי לפני שהשלמתי שאלתי","26/07/16 13:15","כ תמוז","תשע"ו","13:15","עלי","נא ענה שנית. ( אני לא מסוגל תמיד להשלים שאלה מיידית כשאני עסוק )","209","","2837","True","True","False","","143","194.114.146.227","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45728","45723","דברי הרב וכו","26/07/16 13:32","כ תמוז","תשע"ו","13:32","עלי","זה בהמשך הגמרא ניסיון ההסבר, אבל השוכר לא רק הסית בדברים אלא גם שלם לעדים הללו, והרי זה כחבר רשעים, שברור שהם עצמם רשעים במעשיהם אבל יצרם גבר לאחר שגם קבלו מהשוכר תשלום עבור העדות, ואת זה גרם השוכר, אם כן מדוע שלא ייענש גם הוא ?
וכמו ששאלתי על היסוד עצמו. מדוע אין התורה מענישה בגרמא ובמיוחד כשהנזק ניכר, האם תירוצים קלושים שאינם מתקבלים על הדעת צריכים לפטור את הרשעים מעונש ?","209","","2837","True","True","False","","164","194.114.146.227","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45734","45724","לשאלתך:","26/07/16 14:47","כ תמוז","תשע"ו","14:47","דוד כוכב","במה זה שונה מכל עבירה שמבוצעת בסתר ושמענישים עליה מהשמיים?

תשובה: הכוונה פה אינה רק שמהשמים מענישים על כל עבירה. אלא שהוא חייב לפצות בכסף מלא על הנזק שגרם, ואם אינו משיב את הגזלה הריהו כמי שגזל את חבירו בלא עדים. ולמרות זאת בית דין לא גובים ממנו ממון זה.

...

לשאלתך: מה אכפת לנו אם הנזק ישיר או עקיף ובגרמא, סוף סוף נגרם נזק ע"י האדם המזיק ?!

תשובה: אם כן אין לדבר סוף. ניתן לתבוע כמעט כל אדם על נזקים רבים שנגרמו בעקיפין מחמת מעשיו.

...

והערה,
לעולם אין להעניש אדם או לוותר לו בגלל תחושת הבטן - שהוא "אדם רשע כזה", או שהוא "מסכן בעל רקע מעורר רחמים". קל מאוד להטות את רגש ההמונים לנקם או לחמלה על ידי ניסוח קליל. הנח מלאכה זו לכתות איש עתי ועו"ד.

לדוגמה, יתכן ושמעון גזל את ראובן בלא עדים, וראובן ביאושו שכר עידי שקר כדי להשיב לעצמו את הגזילה. הדבר בהחלט אסור, אבל ראובן כבר אינו מצטייר כ"אדם רשע שכזה"...","125","","2837","True","True","False","","123","95.86.118.215","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45727","45725","במאמר המקיף לא נגע בטעם פטור גרמא","26/07/16 13:28","כ תמוז","תשע"ו","13:28","המכריע","עד כמה שראיתי. רק מגדיר את ההגדרות. לא נכנס לטעם.

אבל דומה שזה מובן מאליו. היות שגרמא זה לא ברי היזיקא, למשל לפי ההגדרה הנפוצה, כלומר גם אחרי ששכרתי עדים, יתכן שהם לא יעידו בסופו של יום ולא ייגרם נזק, או בית הדין לא יסמוך עליהם וכדומה, לכן בדיני אדם אני יכול לטעון שסברתי שלא ייגרם נזק על ידי, והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות, ולכן בכל כהאי גוונא שיש מקום להתחמק בטענות ותואנות שונות, הדבר מסור לדיני שמים, שם גלויים צפונות ליבו של אדם.","199","","2837","True","True","False","","471","212.76.101.1","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45729","45727","אינני מסכים גם עם הרב","26/07/16 13:39","כ תמוז","תשע"ו","13:39","עלי","במאמר הנזכר.
יש לא מעט מקרים שהוכר כבר שנגרמו בגרמא לגמרי והוכר כנזיקין לחובת תשלומין. לדוגמה : אדם הרגיז את חבירו מאד והלה לקה בהתקף לב הרי ודאי שאם ברור על פי סמיכות הדברים שמהרוגז לקה בליבו, שיש לו אחריות לכך ואיך ייפטר מנזיקין ? ( זו עלולה להיחשב לתאונת עבודה למשל אם קרה בעבודה !).
כיום רואים במקרי גרמא שונים היזק כהיעזק בידיים ממש כשהקשר בין המזיק והנזק ברור אף ללא מגע יד, בדיוק כפי שכרטיס מגנטי פותח דלת בשבת גם ללא הפעלת מעגל חשמלי ( גם זה כיום במחלוקת הפוסקים, וגם בזה אינני מבין, הרי 'אש' משמע אנרגיה ולא רק אש ממש או חשמל, אם כן גם יצירת או הפסקת שדה מגנטי היא יצירת או הפסקת אנרגיה וכח, אם כן כיצד מתירים הפוסקים המתירים זאת. אגב, מה יקרה כשבכוח המחשבה יהיה אפשר להפעיל מכשירים שונים הרי 'הרהורים מותרים' בשבת ! ).
לסיכום אשאל שנית : במקרים רבים יש רק גרמא והתורה מחייבת רק בדיני שמים, וכלל לא ברור לי מדוע אין מחייבים בדיני אדם אם כ"כ ברורה מעורבות המזיק העקיף שגרם לגרמא, מה אכפת לנו שלא היתה מעורבות ישירה מיידית ומליאה, עדיין בצורה חלקית ועקיפה ברור הקשר בין המזיק והנזק שנגרם, אם כן מדוע לא לחייב בדיני אדם ג"כ ולו בחלק מתשלומי הנזק ?","209","","2837","True","True","False","","187","194.114.146.227","0","45721","בבא קמא|נו ע"א",""),new Message("45730","45727","לא במפורש, אך דומני שבמשתמע","26/07/16 13:43","כ תמוז","תשע"ו","13:43","Almuaddib",""
למעשה, קיימים ארבעה מצבים בנזק.
1. נזק בידיים, שבו גם המעשה ישיר, וגם תוצאת הנזק ישירה. במקרה זה יש חיוב מן התורה.
2. גרמי, שבו יש חיוב בדיני אדם מדרבנן (לרוב הראשונים), ובו חסר או בישירות המעשה או בישירות תוצאת הנזק, אך הנזק וודאי ומיידי.
3. גרמא, שבו אין וודאות מוחלטת או מיידיות של הנזק, אך לא דרושה מעורבות מודעת של גורם נוסף בשביל שהנזק יקרה. במקרה זה יש חיוב בדיני שמים בלבד. לפי הריצב"א יש מקרים כאלה שחכמים חייבו כגרמי.
4. מקרה שבו דרושה מעורבות מודעת של אדם אחר לנזק. במקרה זה אין אפילו חיוב בדיני שמים.
"

הבניית המידרג, מובילה אותנו להבין כי מידת האחריות יורדת, ביחס ישיר למעורבות. להבנתי, מוטמנת כאן הסיבה לפטור מגרמא - כי מידת המעורבות של המזיק פחותה.","107","","2837","True","True","False","","161","209.88.198.77","0","45721","בבא קמא|נו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);