var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45625;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45625","0","בין &quot;דטאים&quot; ל&quot;טם&quot; בתו של נחוניא במצוקה","20/07/16 08:05","יד תמוז","תשע&quot;ו","08:05","אלף בית רשי","דף נ' ע&quot;א<br /><br />דטאים. יסתום וימלא עפר:<br /><br />דף נא ע&quot;ב<br />טם. סתם בלשון ארמי [סתמום] טמונין פלשתאי (בראשית כו):<br /><br />על כך בקובץ המצו&quot;ב","278","docx","2839","True","True","False","","1133","184.161.29.241","0","0","בבא קמא|נ ע&quot;א","0-docx"),new Message("45627","45625","אתה חייב ללמוד קצת ארמית ומעט דקדוק","20/07/16 09:33","יד תמוז","תשע&quot;ו","09:33","Almuaddib",".<br /><br />ראשית - השורש.<br /><br />המלים בארמית <b>טאים </b>ו<b>טם</b>, שורשן אחד - <b>טמ&quot;ם</b>. השורש אינו השורש העברי המקביל אט&quot;ם, ולכן הדוגמאות שלך בפתיחה לא רלבנטיות.<br /><br />יש לשורש זה מופעים רבים בתלמודים, אך נקל לראות כי זהו השורש בדברי רבא במסכת שבת עג:<br /><br />&quot;אמר רבא:<br />היתה לו גומא <b>וטממהּ</b>; בבית - חייב משום בונה, בשדה - משום חורש.&quot;<br /><br />היתה לו גומה, והוא מלא אותה עפר וסתם אותה. השורש - טמ&quot;ם, המשמעות כמו אצלנו - לסתום.<br /><br />וכיוון שמדובר בשורש מגזרת הכפולים, אין תימא בכך שבבניין הקל בעבר, הצורה היא טם.<br />את אותה הצורה תוכל לראות גם בשורשים כפולים אחרים, מהשורש סב&quot;ב אתה מוצא את דברי יהוא בן נמשי:<br /><br />&quot;מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל-אַחֲרָי&quot; .<br /><br /><br />ומכאן ברור כי 'טמונין' הביא רש&quot;י כדרכו, כדי להדגים לכל אחד כי זו משמעות המלה בארמית. מאחר ותרגום אונקלוס צמוד לתורה, נקל לראות כי סתמום = טמונין, וזו הסיבה להדגמה.<br /><br /><br />שנית - האות א' במלה פלשתאי:<br /><br />מדובר בצורת ריבוי. בארמית האות א' משמשת כאחת הדרכים לריבוי. פלשתים = פלשתאי, בדיוק כפי שמואבים = מואבאי, וראה - למשל - בספר דברים:<br /><br />&quot;...כְּמָא דַּעֲבַד לִבְנֵי עֵשָׂו, דְּיָתְבִין בְּשֵׂעִיר--דְּשֵׁיצִי יָת <b>חוֹרָאֵי</b>, מִן קֳדָמֵיהוֹן, וְתָרִיכוּנוּן וִיתִיבוּ בַּאֲתַרְהוֹן, עַד יוֹמָא הָדֵין.  <b>וְעַוָּאֵי </b>דְּיָתְבִין בִּרְפִיחַ, עַד עַזָּה--<b>קְפֻטְקָאֵי </b>דִּנְפַקוּ מִקְּפֻטְקְיָא...&quot;","107","","2839","True","True","False","","227","209.88.198.77","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45629","45625","השלמה והוספה לצורה הדקדוקית:","20/07/16 09:39","יד תמוז","תשע&quot;ו","09:39","Almuaddib","ההבדל בין <b>טאים </b>לבין <b>טם</b>, הוא הזמנים.<br /><br />טאים - בינוני פועל. מדובר בגוף שלישי בהווה.  סותם.<br /><br />טם - עבר. גוף שלישי בעבר. סתם.","107","","2839","True","True","False","","161","209.88.198.77","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45697","45625","בענין טם","24/07/16 23:12","יח תמוז","תשע&quot;ו","23:12","שמואל דוד","לכבוד הרב הגאון כו' שליט'א<br />שלום וברכה!<br /><br />1)פרשת תולדות פרק כו פסוק טו &quot;סתמום וימלאום עפר&quot; וברש'י סתמום טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון התלמוד (פסחים מב א) מטמטם את הלב:<br /> וברש'י במסכת פסחים לא הביא הפסוק דתולדות וצ&quot;ב<br /><br />ויש לעיין מדוע כפל התורה &quot;סתמום וימלאום עפר&quot;<br /><br />ועוד יש לעיין מדוע לא הביא רש'י מבבא קמא דף כט:, נ., נא: &quot;טממא , דטאים, טם&quot;  עיין שם <br />דאיירי שם במילוי בורות.<br /><br />2)עיין רש&quot;י איוב פרק יח פסוק ג ד&quot;ה נטמינו בעיניכם - נחשבנו בעיניכם טמונין ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ' כמו טמונין פלשתאי, תרגום של סתמום פלשתים (בראשית כו), יש מפרשים לשון טמינה וטעות הוא בידם שא&quot;כ צריכה התיבה שני נונין אחד ביסוד וא' בשמוש של רבים: <br /><br />3)רש&quot;י מסכת עירובין דף ו עמוד ב ד&quot;ה דטימן עד<br />טיימן - כמו טמונין פלשתאי (בראשית כו). <br /><br />4)רש&quot;י מסכת מגילה דף כז עמוד ב ד&quot;ה דתיטום בשיראי -סתום ומכוסה במעילין, סתמום פלשתים תרגומו טמונין פלשתאי (בראשית כו).<br /><br />5)רש&quot;י מסכת בבא קמא דף נא עמוד ב ד&quot;ה טם - סתם בלשון ארמי [סתמום] טמונין פלשתאי (בראשית כו).<br /><br />6)רש&quot;י מסכת קידושין דף ע עמוד ב ד&quot;ה אטמא - סתימה כדמתרגם סתמום טמונון (בראשית כו). <br /><br />7)תוספות יום טוב מסכת חלה פרק ג משנה א<br />אלא מטמטם ביד. ולדבריהם נראה לי דלשון מטמטם הוא מלשון ארמי כמו טמונון פלשתאי בפרשת תולדות. ואכתי ט' שניה למה באה שהיה לו לומר מטמם לכך נראה לי יותר...<br /><br />8)גמרא בבא קמא כט: טממה , <br />שם לא פירש'י כלום<br /><br />9)רש'י נ. ד&quot;ה דטאים - יסתום וימלא עפר. <br />כפל הלשון (דומיא דקרא) ויל&quot;ע מדוע לא הביא התרגום עד דף נא.<br /><br />ודוק' וצריך ביאור בכל זה.","595","","2835","True","True","False","","159","70.215.119.60","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45639","45629","יפה והעיקר חסר מן הספר","20/07/16 15:05","יד תמוז","תשע&quot;ו","15:05","אלף בית רשי","מדוע לדבריכם רש&quot;י חיכה עם התרגום לדף נא? בקשר לדקדוק בארמית עם ההקבלה למילה אטום שהבאתי ממסכת נידה לא מקבל כתורה מסיני את דידוק שבדבריך אלא חלקם שיניתי  את הדברים ע&quot;פ חלק מהערותיך מצו&quot;ב","278","docx","2839","True","True","False","","272","184.161.29.241","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א","0-docx"),new Message("45646","45639","בדקתי כעת במילון של סוקולוף - אכן טמ&quot;ם","20/07/16 20:15","יד תמוז","תשע&quot;ו","20:15","Almuaddib","אכן, דברי אינם תורה מסיני, אך אין טוב מאשר לבדוק במילון טוב, במקום להתבזות בכתיבת דברים חסרי שחר.","107","jpg","2839","True","True","False","","174","87.70.7.9","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א","0-jpg"),new Message("45718","45697","תפשת מועט תפשת! תפשת מרובה לא תפשת","26/07/16 05:53","כ תמוז","תשע&quot;ו","05:53","אלף בית רשי","הלואי ונוכל לעמוד על כל המקומות ברש&quot;י את הסיבה מדוע כך או כך, אבל דבר אחד וודאי שרש&quot;י כתב את פירושו (או הכתיב לבנותיו) במדויק והיו לו סיבות טובות לפעמים אפשר לנסות להבין כטיפה מן הים, מה שנראה בכל זאת כמפתח להבין את כוונת רש&quot;י שבמקומות שאין הבדל עם נאמר שזה כיסוי אטימה או כיסוי כמטממון לא פירש כלל כי הדבר עולה בפשיטות מן הגמרא ורק במקומות שנדרש תוספת הסבר כדי לדעת שמדובר באיטום ולא רק בכיסוי הסביר במפורש וכמו במגילה רש&quot;י רצה לשלול שלא רק שיכוסה בשיראין כי אז היה לו לומר שתתלבש שיראין והוא רצה להרבות ברכה שיתמלא וכו' , לגבי רש&quot;י עה&quot;ת שהביא הגמרא כנראה יש סיבה נוספת וצריך לעיי במפרשי רש&quot;י כשלוש מאות ספרים שבוודאי באחד תמצא נוחם<br /><br />בברכה <br />איש פשוט לא גאון ולא כו'","278","","2833","True","True","False","","225","184.161.29.241","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45719","45718","מה שאצלך ודאי - אצל רבים וגדולים לא","26/07/16 09:58","כ תמוז","תשע&quot;ו","09:58","Almuaddib","שים לב:<br /><br />גישתך היא, כי כל מה שכתב רש&quot;י - אמת צרופה ואין בלתה, וכי דקדק בכל מלה ובכל אות - ולכן יש מה לדרוש מכל שינוי קטן בניסוח.<br /><br />אבל ארזי הלבנון בעלי תריסים, לא סברו כמוך, ואף חלקו על רש&quot;י פעמים רבות. בין אלו, אפילו צאצאיו שלו, ואין צורך לומר שבין החולקים היו מגדולי כל הדורות.<br /><br />שמא האקסיומה שלך כי הכל ברוח הקודש נכתב, אינה נכונה?","107","","2833","True","True","False","","176","82.81.160.69","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45726","45719","האם דברי רש&quot;י מכוונים?","26/07/16 13:23","כ תמוז","תשע&quot;ו","13:23","המכריע","רק באתי להוסיף סיפור ממקור ראשון.<br /><br />יש ספר בשם  אילנא דפלפלי. עניינו הוא שרש&quot;י מביא בחיבורו על התורה אלפי מימרות של חז&quot;ל מש&quot;ס ומדרשים, אבל מזכיר את שם האומר רק על צ&quot;ב (כחשבון &quot;אילנא&quot;) מתוכם. ובעל הספר הנ&quot;ל יצא מנקודת הנחה שבוודאי הדברים מדוקדקים ומכוונים, ועל כן כתב חיבור שלם (בדרך פלפול) לבאר שבכל מקום שכתב רש&quot;י דבר בשם אומרו, יש שם מקום קושיא, ועל ידי שרש&quot;י מביא מבטן מי יצאה הפנינה, מיושבת הקושיא שאותו חכם לשיטתו וכדומה.<br /><br />ובכן, שמעתי מהמחבר (הרב משולם ברדנדוויין) שהיה אצל הרב קנייבסקי והוא הביע תמיהה, על חיבור ספר שלם על ענין תלוי בשערה שכזה, והלוא מסתבר שדרך מקרה הוא ואין כאן כוונות עמוקות.<br /><br />שוב היה המחבר אצל הרב אלישיב זצ&quot;ל והוא שיבח מאד את החיבור. המחבר אמר לו ש&quot;חכם&quot; אחד (בעצם זה חתנו) טען לו כנ&quot;ל שדרך מקרה הוא. אמר הרב אלישיב, הלה חכם? הוא מדבר כ&quot;נביא&quot;, מנין לו אם זה מקרה או מכוון?<br /><br />בכל אופן ממליץ לא&quot;ב רש&quot;י להכיר את הספר הנ&quot;ל, ולראות במבואו את מראי המקומות הרבים מספור מקדמונים שהיה פשיטא להם שיש לישב ז' נקיים על כל טפת דיו של רש&quot;י.","199","","2833","True","True","False","","555","212.76.101.1","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45736","45719","מאירי","27/07/16 00:26","כא תמוז","תשע&quot;ו","00:26","שמואל דוד","על כל טיפה דיו של רש'י צריך לישב ז נקיים","595","","2832","True","True","False","","100","70.215.94.67","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45740","45719","בין אטימות לטימטום הלב","27/07/16 05:19","כא תמוז","תשע&quot;ו","05:19","אלף בית רשי","אפרופו קושית השואל מדוע רש&quot;י הביא עה&quot;ת את לשון התלמוד מטמטם הלב,<br />&quot;אולי&quot; אפשר להסביר שיש שלוש סוגי כי כיסוי מלמעלה (מטמון) איטום לגמרי כאילו לא היה כלום , סתימה מלאה אבל אפשר לחפור שוב באותו מקום כי זה חפור כבר וזה מילוי החור כך נעשה כאן בבורו של אברהם שהוא אמנם נסתם אבל במילוי בעפר וזה מקביל לטימטום הלב הנסתם ונפתח פעם לטוב ופעם לרע משא&quot;כ פשטות המילה איטום זה באופן שמסתלק לגמרי הענין הראשון, ויש להרחיב עוד בעניין הנ&quot;ל בהתייחס לכל מקום ועוד חזון למועד<br /><br />ולענין המדובר אדון אלמואדיב להוט לומר דברו בכל דרך וכשמוצא הזדמנות שופך הכל ואתייחס בסבלנות לכל הנקודות שהעלה <br />א)היכן מצא בדברי שאין לחלוק על רש&quot;י (תוס') והאם כשמוצא חולק עליו פירושו שרש&quot;י לא דקדק האם גם שבית הלל חולקים על בית שמאי מוכיח שבית שמאי לא דקדקו אתמההה? והאמת &quot;הצרופה&quot; נמצאת רק באחד מהם, אותי למדו בעקבות הצאן שאלו ואלו דא&quot;ח והכל אמת וע' פנים וכו'<br />ב)אקסיומא שלי? בעל השל&quot;ה הוא מספיק בשבילי וכך הוא כתב וגם זה לא אומר שלכן מוכרח להיות ברור לנו כל דבר.<br />הדיוקים שלי מתייחסים לפן הרווח בדר&quot;כ שהשינויים בין רש&quot;י לרש&quot;י נובעים מגירסאות ומהדורות שונות שרש&quot;י בעצמו כתב, וע&quot;כ הרבה מגדולי הדורות הקודמים כרעק&quot;א שמניח כמה פעמים סתירות ברש&quot;י בצ&quot;ע, כיום המסקנה הרווחת בין החוקרים שרש&quot;י עשה מקסימום 2 מהדורות לחלק מהמסכתות ואם בכלל, וע&quot;כ יש מקום בהחלט ליישב שינויים בין רש&quot;י לרש&quot;י וכפי הנראה בדר&quot;כ שרש&quot;י אכן פירש בצמידות והבהרת העניין הספציפי שכל מסכת ופעמים מדגיש פרט זה ופעמים אחרת<br />דבר נוסף חלק מהטון בשיטה שאני מיישם בלימוד רש&quot;י היא ע&quot;פ סגנונו המיוחד של האדמו&quot;ר מחב&quot;ד וכן המון ספרים המבארים את רש&quot;י על התורה<br />כמו כן אין אני נכנס בין שני ההרים שהוזכרו ע&quot;י המכריע כי אני לא רק מתעסק בפרט מסויים אחד אלא במכלול וכדוגמא ראה חגיגה דף ז' מה יש לך לומר על כך?","278","","2832","True","True","False","","245","184.161.29.241","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45731","45726","השערה נוספת","26/07/16 13:47","כ תמוז","תשע&quot;ו","13:47","Almuaddib","השאלה שעמדה בפני בעל המחבר, היא מדוע כאן נקב בשם ובאחרים לא.<br /><br />וענה מה שענה - לפי דבריך (אינני מכיר את הספר).<br /><br />וכי אין אפשרות לתשובות אחרות?<br /><br />למשל, שבין תלמידיו של רש&quot;י, מימרות שהיה לו ברור כי התלמידים מכירים, לא טרח לציין את אומרם, אך אחרות - שידע כי ככל הנראה פחות מוכרות לתלמידיו - ציין בקונטרס את השם?<br /><br />ויכולות להיות עוד סיבות אחרות כהנה וכהנה, שאינן דוקא 'מקרה', אך גם אינן תואמות את השערתו של בעל המחבר.","107","","2833","True","True","False","","181","209.88.198.77","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45735","45726","ספר דומה","26/07/16 17:01","כ תמוז","תשע&quot;ו","17:01","אור חדש","&quot;אהלי שלמה&quot; מאת הרב קידר זצ&quot;ל.<br />עמל להסביר שפירושי רש&quot;י בסוגיות מוקצה אינן שיטה אחת אלא מותאמות לבעלי  המימרות בכל סוגיה.<br />קיבל על חיבורו זה את פרס ירושלים לספרות תורנית","458","","2833","True","True","False","","173","212.76.113.230","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45732","45731","חיזוק ממסכתנו - מהו קוע (נה:)?","26/07/16 13:52","כ תמוז","תשע&quot;ו","13:52","Almuaddib","על העוף, מסביר רש&quot;י כי זהו המקור של העוף - &quot;חרטום&quot; בלשונו, ומוסיף את המלה הלועזית בי&quot;ק.<br />ומייד לאחריו - לגבי הגמל - מבהיר כי זהו צוואר הגמל.<br /><br />על החרטום, שזו מלה פחות מצויה, טרח רש&quot;י והוסיף לנו את המלה הצרפתית העתיקה למקור העוף, על צוואר הגמל - לא, משום שהמלה צוואר ידועה ומוכרת.<br /><br />רש&quot;י כתב את פירושו לתלמידים, לא עבור עצמו.","107","","2833","True","True","False","","141","209.88.198.77","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45741","45732","חיזוק למה? למי?","27/07/16 06:10","כא תמוז","תשע&quot;ו","06:10","אלף בית רשי","אני מסכים עם מה שכתבת שיש הגיון ברש&quot;י הזה מדוע הסביר כך, וכעין זה השבתי לשואל ששאלני<br />קועיה זה צוואר בדר&quot;כ כך פירש רש&quot;י בעוד מקומות יומא פז גרגרת בב&quot;ק קי&quot;ז צואר חולין ועוד יתכן שהחרטום שרש&quot;י הביא זה על מנת שנדע מה הוא החלק המדויק שבו מתבטא ההבדל בין אווז לאווז הבר והוא כנראה מתכווין לחלק התחתון של המקור המשמש לאכילה והוא מחובר לצוואר ונוצר בו כעין שק באווז הבר","278","","2832","True","True","False","","224","184.161.29.241","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45738","45736","כך היה אומר ר' שמשון מאוסטרפולי","27/07/16 02:02","כא תמוז","תשע&quot;ו","02:02","דוד כוכב","והחיד&quot;א כתב שעל כל טיפת דיו היה רש&quot;י יושב ז' נקיים.","125","","2832","True","True","False","","178","95.86.118.215","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א",""),new Message("45750","45741","המקור מחובר לצוואר?! לאן נעלם הראש?","27/07/16 10:00","כא תמוז","תשע&quot;ו","10:00","Almuaddib","אלא שרש&quot;י הכיר אווזים - בצרפת גם גידלו אווזים.<br /><br />והכיר שההבדל בין אווזי הבר לבין האווזים המתורבתים הוא בצורת המקור.<br /><br />ומה יעשה עם דברי רבא בר רב חנן?<br /><br />על כן דוקא לגבי האווז, הבהיר רש&quot;י את דבריו, וכדי למנוע טעות מצד התלמידים, הוסיף גם את המלה הלועזית שכולם הכירו - ביק - כדי לוודא שהובן כי מדובר במקור ולא בצוואר.<br /><br />וברור כי רש&quot;י עשה זאת בכוונה, משום שגם לגבי עופות, מצאנו שימוש במלה זו, קועא, לתיאור הצוואר. למשל בחולין, ועוד.","107","","2832","True","True","False","","153","209.88.198.77","0","45625","בבא קמא|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);