var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45428;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45428","0","אין מעמידין אפוטרופוס לתם וברש&quot;י","10/07/16 00:54","ד תמוז","תשע&quot;ו","00:54","שמעיה","כתב רש&quot;י (בבא קמא לט א) <b>אין מעמידין אפוטרופוס - לשור תם של חש&quot;ו להיות אפוטרופוס במקום בעלים לקיים <u>והועד בבעליו </u>ויגבה חצי נזקו מגופו.</b><br />דבריו תמוהים בהשקפה ראשונה, מאחר ולא מצאנו בתורה שיש להעיד בבעל השור כדי לגבות מגופו חצי נזק, ורק בעדות הבאה לייעד את השור ולגרום לשלם נזק שלם בנגיחה רביעית כתוב 'והועד בבעליו'. ולמה אם כן כתב רש&quot;י שהעמדת האפוטרופוס נצרכת 'לקיים והועד בבעליו'? היה לו לכתוב - אין מעמידים אפוטרופוס לשור תם ולהטיל שמירתו עליו כך שאם יגח יגבו חצי נזק מגופו? <br />אלא שבסוגיא אחרת (בבא קמא קיב ב) מבואר כי הלכה היא שאין מקבלים עדים שלא בפני בעל דין, והמקור לכך הוא בדיני העדאת שור שאמרה תורה: והועד בבעליו - יבוא בעל השור ויעמוד על שורו.<br />נמצא אם כן, כי יפה כתב רש&quot;י שהעמדת האפוטרופוס נצרכת אף לצורך חיוב התשלומים, מאחר ואין מקבלים עדים בפני בעל דין, ובלא אפוטרופוס לא נוכל אף לדון בתביעה.","593","","2853","True","True","False","","774","195.60.232.57","0","0","בבא קמא|לט ע&quot;א",""),new Message("45429","45428","ויש לדון עוד","10/07/16 01:03","ד תמוז","תשע&quot;ו","01:03","שמעיה","האם יש לדייק מדברי רש&quot;י כי אם מעמידים אפוטרופוס לתם לגבות מגופו היינו אף לאחר הנגיחה הראשונה לגבות תשלומי הנזקים על אף שבזמן הנגיחה לא היה לשור אדון שמסוגל ליקח אחריות עליו?<br />לשון אחר: מקובל להניח כי חיוב התשלומים על נזקי ממונו נובע מחובת השמירה, ואם אין להטיל על בעל הממון חובה זו אין לחייבו בנזקים הנובעים מאי שמירתו, ולפי זה ברור כי קטן שאין להטיל עליו את חובת השמירה על שורו אי אפשר אף לחייבו בנזקים. ולכל היותר אם מינו בית דין אפוטרופוס לשור זה נוכל לחייב במה שיזיק מכאן ואילך תוך הסתמכות על פשיעת האפוטרופוס.<br />אך יתכן כי בשור תם שהגביה מתבצעת מגופו יש לקבוע כי חיוב התשלומין אינו מבוסס על חובת השמירה אלא הוא רובץ על החפץ המזיק עצמו - אם כי הגביה אינה יוצאת לפועל בלא הליך משפטי מסודר הכולל קבלת עדים בפני בעל דין. ולכן אין הבדל בין מצב בו יש בעלים השומר עליו לבין מצב בו בעליו פטורים מאחריות זו.<br />גישה זו תמוהה, שהרי אין הגיון לומר כי שור מועד מופקע מחיוב תשלומים זה המוטל על גופו, ואין כאן אלא חיוב על בעל השור בלבד, ונמצא תם חמור ממועד.<br />ואולי נקבע כי גדר תשלומי חצי נזק מגופו אינו ככל תשלומי נזקי ממונו. שהרי מאחר ובאמת על פי ההגיון אין על בעל השור לשמרו מנזקים משונים שכוונתו להזיק, אין לקשור את חיוב התשלומין שחדשה תורה על אף כל זאת בחובת השמירה. אלא חיוב התשלומין מהווה תמריץ לחובת השמירה מכאן ואילך.<br />ולכן, קבעה תורה שאין צורך לשלם את הנזק, אלא אנו אומרים לבעל השור המזיק - כפי שהנך מבין כי על אף שאינך מחוייב לשמרו, אם יוזק תפסיד. כך כדי להמריצך לשמור, נפסידך כאילו שורך הוזק ולא הזיק. וכדי שתפנים זאת די בכך שנעשך שותף בנזק ותפסיד החצי.<br />ולכן אינו משלם מן העליה אלא מגופו - מאחר והתמריץ לשמור הוא בכך שאנו מסתכלים כאילו שורו הוזק, ולכן אינו יכול לשלם יותר משוויו הוא.<br />ולכן, אף בשור השייך ליתומים שנגח בזמן שלא היה עליו שומר שיקח אחריות יש לנו לחייב בתשלומין אלו הנובעים מהסתכלות על השור המזיק כאילו הוזק, [אם אנו מתגברים על תקינות ההליך המשפטי ע&quot;י מינוי אפוטרופוס שיעמוד במקומם בבית דין] על אף שחובת השמירה לא היתה מוטלת עליהם עד עתה.","593","","2853","True","True","False","","61","195.60.232.57","0","45428","בבא קמא|לט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);