var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45419;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45419","0","מדוע סירב עולא להצטרף לחכמי בבל","08/07/16 15:31","ב תמוז","תשע&quot;ו","15:31","אשבח","לניחום אבלים?<br />האם דברי עולא הקשים נאמרו להלכה או  נובעים מכעס/אופי וכדו'?<br />וכי עולא לא רצה לנחם? ודאי שרצה! <br />אלא שדבריו תמוהים לי.<br />מדברי הגמרא עולה כי עולא <span class='bordeaux'><b>(1)</b></span> סירב להצעת חכמים ללכת איתם לניחום אבלים משום שאינו רוצה להיות נוכח במקום שלדעתו מהרהרים אחר מעשי ה':  &quot;אמר להו: מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי? דגידופא הוא, דאמרי מאי אפשר למיעבד, הא אפשר למיעבד עבדי&quot;  (דף לח עמוד א). <br /><br /><b>ויש לשאול: </b><br />איך אפשר לומר כך על חכמי בבל שבתי הכנסת ובתי המדרש שלהם הם מקדש מעט? (&quot;...ואהי להם למקדש מעט, אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. ורבי אלעזר אמר: ‏זה בית רבינו שבבבל&quot;, <b>מגילה דף כט עמוד א</b>)‏.‏<br />וכן הגמרא <b>במנחות דף קי עמוד א</b> אומרת:<br />&quot;... הביאי בני מרחוק - אמר רב הונא: אלו גליות של בבל שדעתן מיושבת עליהן כבנים...&quot;.<br /><br />אז מדוע אמר עולא שניחום אבלים של חכמי בבל 'גידופא הוא'? האם דברים קשים אלה נובעים מאופיו של עולא או שמא אמר כאן עניין הלכתי?<br /><br />ידועים דבריו הקשים שאמר על רב הונא - למרות שרב הונא היה גדול הדור בבבל :<br /><b>קידושין דף מה עמוד ב</b><br />&quot;... נתקדשה שלא לדעת אביה וניסת שלא לדעת, ואביה כאן, רב הונא אמר: אוכלת, רב ירמיה בר אבא אמר: אינה אוכלת. <u>אמר עולא: הא דרב הונא - כחומץ לשנים וכעשן לעינים...</u>&quot;. <br /><br />אך מצאתי גם שעולא אומר (בסופו של דבר...) גם דברים טובים על הבבליים:<br /><br /><b>פסחים דף פח עמוד א </b><br />&quot;עולא איקלע לפומבדיתא, קריבו ליה טירינא דתמרי. אמר להו: כמה כי הני בזוזא? - אמרו ליה: תלת בזוזא. - אמר: מלא צנא דדובשא בזוזא, <b>ובבלאי לא עסקי באורייתא!</b>...&quot; .<br />אך בהמשך כשהבין שלמרות שהתמרים 'מתפקדים' כמשלשלים ובכך מקשים על הלימוד אמר (<b>בהמשך, שם:</b>)<br />&quot;...בליליא צערוהו [התמרים]. אמר: מלא צנא סמא דמותא בזוזא בבבל, <u>ובבלאי עסקי באורייתא! </u>&quot;.<br /><br />(אפסיק כאן כי השבת מתקרבת לביתי...<u>תחילת </u>ההמשך בהודעה הבאה..) <br /><span class='bordeaux'><b>(1)</b></span><br />עולא הוא בן ארץ ישראל ותלמיד מובהק של רבי יוחנן. ‏ירד מפעם לפעם לבבל, הביא לשם משמועות רבו וחכמי א&quot;י, ולא&quot;י הביא משמועות בבל. <br />ראה ברכות לח: &quot;דרש רב חסדא משום רבינו, ומנו - רב: שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה; <u>ורבותינו </u>היורדין ‏מארץ ישראל, ומנו - עולא משמיה דרבי יוחנן...‏&quot;.<br />וכן בהמשך שם:<br />&quot;דרש רב נחמן משום רבינו, ומנו - שמואל: שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה; <u>וחברינו </u>‏היורדים מארץ ישראל, ומנו - עולא, משמיה דרבי יוחנן...‏&quot;.","507","","2851","True","True","False","","1187","85.250.34.148","0","0","בבא קמא|לח ע&quot;א",""),new Message("45422","45419","המשך...","08/07/16 19:14","ב תמוז","תשע&quot;ו","19:14","אשבח","גם במסכת תענית דף ט עמוד ב מובא המקרה בעולא ואכילת התמרים שהובא לעיל, אלא ששם הוא בא מיד אחר עוד סיפור שמתאר את דעתו הקיצונית-שלילית של עולא על הבבליים (ואולי בכך הגמרא רומזת לנו לשים לב לעובדה זו):<br />&quot;עולא איקלע לבבל, חזא פורחות [עננות קלה] . אמר להו: פנו מאני, דהשתא אתי מיטרא [הכינו כלים כי עומד לרדת גשם]. לסוף לא אתי מיטרא. <u>אמר: כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו.</u> עולא איקלע לבבל, חזי מלא צנא דתמרי בזוזא. אמר: מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא! בליליא צערוהו. אמר: מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא! &quot;.<br />לדעת עולא, גם הטבע בסביבת הבבליים אינו מתנהג כדרך האמת שלו - כאילו עולם הבבליים עולם אחר הוא.<br />גם עולם הנשים הוא עולם בפני עצמו לדעת עולא עפ&quot;י רב יוסף, נאמר במסכת שבת דף סב עמוד א: &quot;...אלא אמר רב יוסף: קסבר עולא - נשים עם בפני עצמן הן&quot; - אמירה שגם אם לא הייתה נאמרת לא הייתה משנה דבר בסוגיא אבל כן מצביעה - ובעקיצה - מה דעת סביבתו של עולא על דעותיו הקיצוניות. (המשך יבוא...בע&quot;ה)","507","","2851","True","True","False","","273","85.250.34.148","0","45419","בבא קמא|לח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);