var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45347;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","48"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45347","0","רב הונא וחנן בישא","06/07/16 09:40","ל סיון","תשע"ו","09:40","Almuaddib",".
חנן בישא תקע ליה לההוא גברא.
אתא לקמיה דרב הונא.
אמר ליה: זיל הב ליה פלגא דזוזא.
הוה ליה זוזא מכא. בעי למיתבה ליה מיניה פלגא דזוזא, לא הוה משתקיל ליה.
תקע ליה אחרינא ויהביה נהליה.
מה היה לנו כאן?
חנן, המכונה "הביש" תקע לו לאותו האיש.
תבע הנפגע את חנן בפני רב הונא.
אמר לו רב הונא לחנן - שלם לו חצי זוז.
לחנן היה אתו מטבע של זוז שהיה שחוק מעט. רצה לפרוט אותו כדי לשלם לו ממנו את חצי הזוז שנגזר עליו בבית הדין, אבל אף חלפן לא היה מוכן לפרוט לו, בגלל שהזוז היה שחוק.
תקע לו חנן לאותו האיש אחת נוספת - ושילם לו את אותו הזוז.
כמה הערות לסיפור:
1. הכינוי "בישא".
כנראה בשל מעשה זה, ואולי גם בשל מעשים נוספים - ראו גם במסכתנו, בפרק י'.
2. תקיעה
היו שפירשו סטירה על אזנו, והיו שפירשו שצעק לאזנו, או שתקע בשופר לאזנו. לכל אחד מהפירושים האלו, יש דברים שמסתדרים בקלות, ויש דברים קשים.
3. חצי זוז
רב הונא פוסקי כתנא קמא (הובא בדף לו:), ובסלע מדינה.
4. זוז שחוק
כמה דברים עולים מכאן. ראשית - שזוז שחוק הוא עדיין זוז - מבחינה פורמלית. לכן היה יכול חנן לשלם בו אחר כך.
פורמלית - אך החלפנים לא רצו להתקע עם כזה מטבע, לכן לא הצליח חנן לפרוט אותו.
יש פירוש אחר, לפיו רצה חנן לשלם ממנו לניזק, ולקבל ממנו עודף - אך זה סירב לקבל מטבע שחוק. מבחינת לשון הסיפור - שני הפירושים מתיישבים היטב.
5. תשלום קנס:
עולה שאלה בסיסית: בבבל לא דנו דיני קנסות. תשלום חצי הזוז האמור - בגדר קנס. איך בכלל יכול היה רב הונא לדון דין קנס?
במעשה הקודם בגמרא, כדי לענות על שאלה זו, פירש רש"י שהנתקע תפס רכוש של התוקע, ולכן אפשר היה לדון, משום שזה כבר לא קנס שמוציא בית הדין בבבל, אלא החלטה כמה ממה שתפס יוכל להותיר בידו.
במעשה חנן בישא, אי אפשר לפרש כך, שכן הסיפור ברור, והנתקע לא תפס מרכושו של חנן.
ועוד, דיני קנסות יכולים לדון רק מי שנסמכו. רב הונא נסמך היה?","107","","2861","True","True","False","","1111","209.88.198.77","0","0","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45348","45347","ל 5: "אבל אם חכמים תקנו קנסות...","06/07/16 10:40","ל סיון","תשע"ו","10:40","אשבח","רא"ש מסכת גיטין פרק ד
"...תמהתי על דברי הגאון דמה ענין זה לקנסות דאין גובין בבבל דהיינו קנסות שחייבה תורה ואין גובין אותם בבבל משום דבעינן מומחין ואין סמיכה בבבל אבל אם חכמים תקנו קנסות לעשות סייג לתורה למה לא יגבו אותם בבבל. "....","507","","2861","True","True","False","","272","37.26.147.196","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45360","45347","לשון הזרע יצחק","06/07/16 18:46","ל סיון","תשע"ו","18:46","דוד כוכב","(לר' יצחק לומברוזו (הראשון) נולד בערך בשנת ת"מ (1680) בתוניס)
"גמ' א"ל זיל הב ליה וכו' ק"ק דהא אין מגבין קנסא בבבל וצ"ל דהאי עובדא אף רש"י מודה דלאו אליבא דהלכתא הוא וכ"ש לתוס' דכולהו לאו אליבא דהלכתא".","125","","2861","True","True","False","","150","212.76.125.130","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45373","45347","מאחר ואף אחד לא ענה על 5 - תשובת המאירי:","06/07/16 23:14","ל סיון","תשע"ו","23:14","Almuaddib","המאירי אומר כי כנראה הסיפור קרה בתקופה בה רב הונא היה בארץ ישראל. אנו יודעים שהיתה תקופה כזו, כשהלך ללמוד מרבי יוחנן.
יתר על כן, מוסיף המאירי שכנראה בהיותו בארץ ישראל - נסמך רב הונא, ובכך הוא עונה על שתי הקושיות שהובאו לעיל במספר 5.","107","","2861","True","True","False","","170","87.70.44.183","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45349","45348","לענ"ד","06/07/16 12:07","ל סיון","תשע"ו","12:07","עלי","מוסר ההשכל הוא הפוך : אל תתעסק עם אדם אלים אפילו לתובעו לשלם על נזקים קטנים כי מלבד הטורח להגיע לביה"ד אתה עלול לשלם בכפליים אף בגופך על מה שכבר ניזוקת. אל תדין עם מי שתקיף ממך.
בדידי הוה עובדה כמה פעמים.
פעם יצאתי מעט ב'חטיפה' עם הרכב שלי מצומת ונהג שחשב ש'חתכתי' אותו התרגז עלי ובצורה אלימה חתך את דרכי וחסם את הרכב, יצא ממנו בעט ברכבי ועיקם את הפח בדלת ונסע מהמקום. לא היו עדים לכך כי היה במקום מבודד. היה בידי רק מספר הרכב שלו. כששאלתי במשטרה מה לעשות אמר לי השוטר שאפילו אם אתבע ואזכה בתביעת נזיקין נגדו הוא עלול לפגוע בי אח"כ יותר וכדאי לי לשקול אם לתבוע אדם אלים כזה - וויתרתי.
אנשים פונים אלי למלא טפסי חבלה של תקיפה מהמשטרה כאשר הותקפו במריבה עם שכנים או בני משפחה וכאשר מדובר בחבלות קלות אני בד"כ סבור שהתועלת שיפיקו תהיה קטנה ועצם התמדת המריבה עלולה להטריח אותם ולפגוע בהם עצמם יותר ואף אני ממליץ להם לשקול אם לתבוע את הפוגע בהם.
על זה נאמר שבחיים עדיף להיות חכם מצודק.","209","","2861","True","True","False","","233","194.114.146.227","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45350","45348","אתה טוען שתשלום זה הוא קנס שקבעו חכמים?","06/07/16 12:21","ל סיון","תשע"ו","12:21","Almuaddib",".","107","","2861","True","True","False","","117","82.81.160.69","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45355","45348","ורק כדי לא להטעות את הקוראים: דברי הרא"ש","06/07/16 14:16","ל סיון","תשע"ו","14:16","Almuaddib","שצוטטו לעיל, עוסקים במי שמכר את בהמתו או את עבדו לגוי.
שם, אכן, מדובר במה שקנסוהו בי"ד. אין שום קשר בין דברי הרא"ש שם, בגיטין, לבין הדברים שכאן.","107","","2861","True","True","False","","197","209.88.198.77","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45352","45350","קנס=בושת","06/07/16 13:28","ל סיון","תשע"ו","13:28","אשבח","","507","","2861","False","True","False","","184","37.26.148.217","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45353","45352","בדיוק! אתה טוען שבושת זה דרבנן?!","06/07/16 13:43","ל סיון","תשע"ו","13:43","Almuaddib",".","107","","2861","True","True","False","","151","209.88.198.77","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45356","45355","אכן זה ההקשר וראיתי זאת!","06/07/16 14:45","ל סיון","תשע"ו","14:45","אשבח","ומדוע לא להכליל לתוקע?","507","","2861","True","True","False","","205","37.26.148.252","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45358","45356","כי הקנס על התוקע הוא דאוריתא!","06/07/16 15:06","ל סיון","תשע"ו","15:06","Almuaddib","ראה במסכתנו, דף כז. .","107","","2861","True","True","False","","167","82.81.160.69","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45375","45373","ב"חשק שלמה" ענה כך","07/07/16 09:08","א תמוז","תשע"ו","09:08","הראל","שייתכן שרב הונא חלק על דין זה שאין דנים דיני קנסות בבבל.","46","","2860","True","True","False","","421","46.121.40.253","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45384","45373","אילו היה נסמך היה נקרא רבי הונא","07/07/16 13:42","א תמוז","תשע"ו","13:42","דוד כוכב","לשון המאירי: "שמא סמכוהו", ולא "שכנראה נסמך".
לענ"ד י"ל שהחסרון בדיין שלא נסמך הוא - שאינו מוסמך לשום חבלות. מה שאין כן כשקצבו חכמים.","125","","2860","True","True","False","","180","212.76.125.130","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45391","45384","חוששני כי טעות בידך, פעמיים:","07/07/16 15:00","א תמוז","תשע"ו","15:00","Almuaddib","ראשית, הכיתוב בבבלי לא מוכיח. גם רב אמי ורב אסי, שנסמכו בטבריה, פעמים שמופיעים בתלמוד הבבלי בתואר "רב" ולא רבי.
למשל במסכת ברכות:
"...אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול...
או בסנהדרין:
"...א"ר אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן עד כמה מברכין על החדש..."
אם כן, העובדה שמישהו מכונה "רב" ולא "רבי", עדיין לא מוכיחה שלא נסמך - ויש עוד דוגמאות רבות כאלו.
שנית - הרי שבירושלמי הוא נזכר פעמים רבות כ"רבי" דוקא.
ראה, למשל, בירושלמי כתובות:
"...הדא הוא דמר רבי זעירא רבי הונא בשם רב אין הוא ואחר מצטרפין ..."
או בירושלמי מגילה: "...רבי הונא בשם ר' ירמיה מכאן ששומע כקורא..."
והבאתי דוקא את הדוגמאות הללו, משום שבהן ברור כי אין המדובר בחכם אחר ששמו הונא, אלא ברב הונא המפורסם, תלמידו של רב, חתנו של רב ירמיה.","107","","2860","True","True","False","","157","209.88.198.77","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45393","45391","אין להשוות","07/07/16 15:26","א תמוז","תשע"ו","15:26","דוד כוכב","רבי אמי ורבי אסי כתובים לרוב בשם רבי אמי, אם אין זה רב אשי הקדמון הבבלי, והכיתוב "רב" יכול להיות טעות המדפיס שפתח את הקיצור ר'.
ואילו רב הונא לעולם אינו נקרא בבבלי רבי הונא.
וגם בירושלמי הוא נקרא בדרך כלל רב חונא.
ובדוגמה השניה שהבאת מדובר בודאי ברב הונא השלישי תלמידו של ר' ירמיה שאכן עלה לא"י, ראה פירוט לקמן.
ובשאר המקומות שכתוב בידינו רבי חונא, צריך לבדוק איזה רב חונא הוא זה ומה צ"ל הגירסה המדוייקת.
מתוך פרויקט השו"ת
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רב הונא (4)
1. רב הונא - תנא בבלי בדור החמישי. ריש גלותא דבבל, בזמנו של רבי. רבי אמר לרבי חייא שאם יעלה ר"ה לא"י, יושיבו למעלה ממנו, כי ר"ה משבט יהודה מצד האב, ורבי רק מצד האם [כלומר מיוחס יותר מרבי]. ר"ה מת בחיי רבי והביאוהו לא"י לביתו של רבי (ירו', כלאים פ"ט ה"ג). נראה, שתוספות מתכוון לרב הונא זה, ששמואל שאל ממנו (חולין י"ג ע"א תד"ה: בעא).
2. רב הונא - גדול אמוראי בבל בדור השני. חי למעלה משמונים שנה (מו"ק כ"ח ע"א). נפטר בשנת ד' נ"ו (296) ("אגרת רב שרירא גאון"). תלמידו המובהק של רב (שבת קכ"ח ע"א). לאחר פטירת רב נתמנה לראש ישיבת סורא ומלך 40 שנה ("אגרת רב שרירא גאון"). היה הראש בבבל. רבים מתלמידי רב באו לפניו אחרי פטירת רב, כגון: רב חלבו (יבמות ס"ד ע"ב), ר' חייא בר אבין (קידושין נ"ח ע"א) ורב גידל בר בנימין (ב"ב ל"ט ע"ב). אחר פטירת ר' יוחנן בשנת ד' ל"ט (279) היו גם ראשי ארץ ישראל כפופים לו: "רבי אמי ורבי אסי כהני חשובי דא"י מיכף הוו כייפי ליה" (גיטין נ"ט ע"ב). רבי אלעזר בן פדת החשיב עצמו קטן מרב הונא (ב"ב קכ"ה ע"א). היו לו 800 תלמידים, ו - 13 אמוראים היו משמיעים את דבריו לתלמידים הרבים שהיו סביבו (כתובות ק"ו ע"א). ר' יוסף היה תלמידו המובהק (סוכה י"א ע"א), וכן רבה (עירובין י"ז ע"א) ורב ששת (כתובות ס"ד ע"ב) ובנו רבה בר רב הונא (ברכות נ"ג ע"ב). רב חסדא היה תלמיד חבר שלו (יבמות פ"ג ע"ב ד"ה: אמרי). היה חכם גדול, ורבא ביקש שיזכה לחכמתו של ר"ה (מו"ק כ"ח ע"א). היה חסיד גדול, ופעם אחת כאשר נהפכו לו רצועות התפילין, צם 40 תעניות (מו"ק כ"ה ע"א). בתחילה היה עני מרוד, ורב בירכו והעשיר (מגילה כ"ז ע"ב). כשנפטר העלו את ארונו לא"י, וקברוהו במערת קברו של רבי חייא ובניו (מו"ק שם). את מקומו מילא רב חסדא ("אגרת רב שרירא גאון").
3. רב הונא - אמורא בבלי בדור השלישי - הרביעי. עלה לא"י (ירו', ר"ה פ"ב ה"ב). תלמידו המובהק של ר' ירמיה (זבחים ע"ה ע"ב). קיבל מר' חייא בר אבא (מו"ק כ' ע"א). מסר בשם רב הונא א' (ירו', גיטין פ"א ה"ב) ובשם רב יוסף (ירו', סוכה פ"ג ה"ד). היה חברו של חזקיה (זבחים שם). בימיו התרבו הגזירות בא"י (בשנת ד"א קי"א - 351), והוא הסתתר במערה עמוקה, ולאור הנר הבחין בין יום ולילה - כשאור הנר מבהיק - לילה, וכשהיה עמום - יום (ירו', פסחים פ"א ה"א).
4. רב הונא - אמורא בבלי בדור הששי - השביעי. תלמידו של רב אשי שאל ממנו (שבת ס' ע"ב) והקשה לו (ע"ז ס' ע"ב), ושקיל וטרי עמו (שם מ"ה ע"א).","125","","2860","True","True","False","","207","212.76.125.130","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45394","45393","כעת אתה מתחיל "להבריג"","07/07/16 16:46","א תמוז","תשע"ו","16:46","Almuaddib","כמובן, אם כתוב "רב אמי", אתה טוען שזה פתיחה לא נכונה של הכיתוב ר' , אך כשכתוב "רבי - זה מה שצריך להיות.
לגבי רב הונא - אינך טוען כך, כמובן...
לא עשיתי בדיקה סטטיסטית טובה, אבל מספר הפעמים בהם כתוב "רב אמי", כלל אינו זניח.
יתר על כן, ברגע בו תעבור ל"רב אסי" - דומני שיותר נפוץ הכיתוב "רב" ולא "רבי" - למרות שאנו יודעים היטב שנסמך בטבריה.
אבל נדמה לי שאתה לא נוטה להתבלבל מעובדות, כך מלמד נסיון העבר.
נ.ב.
אין לי מושג מדוע אתה מכביר מלים שאינם קשורות, ואולי זה רק בגלל הקלות בה אתה עושה העתק-הדבק. למה העתקת ביוגרפיות של כל אמורה שנקרא הונא בבבל - רק לך פתרונים כנראה.
נ.ב.ב.
"רבי חונא" - שהוא רבי הונא, מופיע גם הוא בירושלמי. אכן, הזכרת שכתוב "רב חונא", אך שכחת שמופיע גם כ"רבי חונא" - הרבה יותר פעמים מאשר בתואר "רב".
על כרחך - נסמך, וכדברי רבינו המאירי.
==============
אתגר עבורך:
בדוק בפרוייקט השו"ת שתחת ידך, כמה פעמים מופיע בירושלמי "רבי חונא", לעומת "רב חונא". אין לי יכולת לבדוק כאן, אך דומני שאשמח לרוא את התוצאות - גם אם לא יתמכו בטענתי.","107","","2860","True","True","False","","170","209.88.198.77","0","45347","בבא קמא|לז ע"א",""),new Message("45399","45394","לא דקדקת במה שכתבתי, על הכל כבר עניתי","07/07/16 21:37","א תמוז","תשע"ו","21:37","דוד כוכב","בדקתי בירושלמי המדוייק של הרב בוך בד' המסכתות שכבר נדפסו ואצלי.
מצאתי רק רבי חונא במו"ק פ"ג סה"ח, ושם הביא שב"שרידי הירושלמי" רבי חננה (חנינה/חיננה).
ובשקלים פ"ד (וילנא), ושם הוא אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי. וגירסת ליידן רב חונה.
(ואגב; צורת התנסחות שלך אינה מכובדת בבית המדרש. סברות שגויות שהעלת בעבר אינן עובדות שאני אמור לקבל. ואילו היית פתוח לנסות להבין את דברי, וממשיך להתפלמס בהתנסחות כראוי, אני מאמין שלבסוף היית גם משתכנע).","125","","2860","True","True","False","","161","212.76.125.130","0","45347","בבא קמא|לז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);