var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=45315;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("45315","0","למה ולאן רצים בע"ש?","03/07/16 16:28","כז סיון","תשע"ו","16:28","אור חדש"," אמר מר ומודה איסי בע''ש בין השמשות שהוא פטור מפני שרץ ברשות בע''ש מאי ברשות איכא כדר' חנינא
דאמר ר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא
רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה :


מה יסוד ההתר והרשות לרוץ בע"ש?
מפשט הסוגיה נראה שעניין זה מוסבר דוקא ע"י הנהגתו של ר"ח ולא של ר' ינאי (בגמ' אמרו 'כדר' חנינא' ולא 'כדר' חנינא ור' ינאי')
מה ההבל בין שניהם?
ר"י היה נוהג להמתין לבוא השבת בביתו והיה מתעטף ועומד במקום עד כניסת השבת (בשקיעה?!)
לעומתו היה ר"ח יוצא לקראת השבת המלכה.
להיכן ולמה היה יוצא?
נ"ל שהיה יוצא מחוץ לעיר וזאת משום שבתוך מקום הישוב רבה ההמולה לפני כניסת השבת וא"א להקדים ולהכניסה מוקדם כאשר כל סובביך עדיין עסוקים בענייני חול (נ"מ להלכה שניתן לקבל שבת מוקדם רק במקום שאין בו יהודים שעדיין לא קיבלו שבת). ע"כ היה מקדים ויוצא לשדות ששם היה ניתן לקבל השבת בהקדם. בדרכו לקבל פני המלכה היה נוהג כמנהג המבואר בברכות יט ש"מדלגין הינו על ארונות של מתים לראות פני מלך מהאומות" וק"ו שיש לנהוג כך לראות פני שבת הכלה המלכה.
יוצא אם כן שריצתם של החסידים לקבלת שבת מחוץ לעיר היא היסוד לפטור הרצים ברה"ר בע"ש.","458","","2857","True","True","False","","809","37.26.147.240","0","0","בבא קמא|לב ע"א",""),new Message("45318","45315","לאור דבריך אני תמהה על דברים שנכתבו","03/07/16 22:17","כז סיון","תשע"ו","22:17","אשבח","במקום אחר.
מה שהשוות את ר' חנינא שיוצא לקראת השבת, ואילו "ר"י היה נוהג להמתין לבוא השבת בביתו והיה מתעטף ועומד במקום עד כניסת השבת" - ברור, מתקבל הדעת וגם לי הוא נראה נכון כיוצא מדברי הגמרא בדף לב עמוד ב: "...רבי ינאי מתעטף, וקאי ואמר: בואי כלה, בואי כלה",
וכן גם בשבת דף קיט.: "...רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת, ואמר: בואי כלה בואי כלה".

אם כן, פשוט שר' ינאי קיבל את השבת בביתו במנוחה ושלוה...

אלא, וזו תמיהה גדולה מאוד,יש מי שכתבו שקבלת השבת בבית הוא מעשה של 'קלי עולם', ושרק ביציאה אל השדה מקבלים את השבת.

וכי אפשר להגיד דברים אלה כשיש לנו את ר' ינאי שלא יצא אל השדה?

הנה מקור הדברים התמוהים:

דף על הדף בבא קמא דף לב עמוד ב

"מדויק ממה שאמר 'בואו ונצא' ולא אמר 'בואו ונקבל שבת מלכתא', דצריך לצאת חוץ לעיר, וכן כתב רבינו האר"י ז"ל (שער הכונות דף סד, א דרוש א) (1) , וזה לשונו, 'ואין ספק, כי אם הוא כסברת קצת קלי עולם, דחושבים די בקבלת שבת תוך חצירו של אדם, [דאם כן] לא היו אומרים באו ונצא כנראה, כי היו תוך העיר, והיו מתחברים לצאת לשדה לקראת השבת אורח הנכבד, וגם שאחר כך למה יפטרו את הרץ בערב שבת תוך רשות הרבים מן הנזקים, כיון שאין יציאתו מחוץ לעיר לתכלית מצוה"'.

ובהמשך שם יש דעה על המגחכים וכו' שבמקרה דנן ודאי אין לו קשר לר' ינאי, אבל אני מביאו בגלל הקטע הבא אחריו:
"... הרה"צ רבי ירוחם ליבוביץ ממיר (דעת חכמה ומוסר, מב) כותב, שהרשעים והליצים מגחכים באמרם, מה ענין היציאה אל השדה, וכי השבת באה משם, הרי ראוי יותר לישב בבית במנוחה ושלוה, וכך לקבל את השבת.
אמנם טענתם באה משום שאינם יודעים מהו עולם המעשה, שאילו היו יודעים ומבינים, לא היה מקום לחשוב כך כלל. כי כדי לקבל שבת צריך דוקא לציור, והציור נעשה על ידי היציאה אל השדה, ורק על ידי ציור מקבלים את השבת ...".

(1)
הערה שלי: כידוע האר"י ז"ל לא השאיר שום כתבים ומי שכתב את הדברים היה תלמידו רח"ו.","507","","2857","True","True","False","","357","93.173.173.44","0","45315","בבא קמא|לב ע"א",""),new Message("45381","45315","ראה פירוש ר"ח","07/07/16 11:55","א תמוז","תשע"ו","11:55","גילוי מילתא","ידועים דברי ר' חיים ויטאל בשער הכוונות, שאין ערך לקבלת שבת מבלי לצאת מן העיר. ומדייק מלשון ר' ינאי כאן "ונצא" .
מכל מקום בפירוש ר"ח כאן אין זה הכוונה. הוא מדבר על נזק שנגרם תוך כדי ריקוד, שכנראה היה נהוג בקבלת שבת (לפני מנייני קרליבך) וז"ל:
מאי ברשות פי' ברשות מצוה כר' חנינא דהוה מרקד ואזיל ואמר בואו ונצא לקראת כלה ואמרי לה לקראת מלכה. ר' ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה בואי כלה:

עוד דבר מעניין בנושא הנוסח של "שבת מלכתא" ראה כאן:
http://imhm.blogspot.co.il/2011_09_01_archive.html","596","","2853","True","True","False","","137","192.114.7.2","0","45315","בבא קמא|לב ע"א",""),new Message("45319","45318","אינני אחראי על דבריהם","03/07/16 22:36","כז סיון","תשע"ו","22:36","אור חדש","הנראה לי פשט בסוגיה כתבתי.
לשאלה "למה לא יצא גם ר' ינאי לקבל השבת מחוץ לטבריה?"
ייתכן שראה בזה הנהגה יותר מכובדת וכסברת ה'עולם'
ייתכן והנהגה זו קיים לעת זקנתו שהתקשה לצאת מחוץ לעיר.
והעיקר נראה לי שהצורך לצאת הינו כדי לקבל שבת בלא שיהיו בסביבה יהודים שמחללים אותה אבל מקום שכולם מקבלים השבת מוקדם נפסק בשו"ע שהמיעוט נגרר אחר הרוב וע"כ נראה שהיה ר"י נמצא במקום כזה וע"כ יכל לקבל השבת מוקדם במקומו בלא הצורך לצאת לשדות","458","","2857","True","True","False","","122","77.124.37.119","0","45315","בבא קמא|לב ע"א",""),new Message("45320","45319","התמיהה שלי היא אך ורק על מה שהובא","03/07/16 22:44","כז סיון","תשע"ו","22:44","אשבח","בדף על הדף וכלל לא על דבריך ואני מקווה שהדבר עולה במפורש ממה שכתבתי.","507","","2857","True","True","False","","199","93.173.173.44","0","45315","בבא קמא|לב ע"א",""),new Message("45321","45320","גם בשוע לא העתיק כסברתי","03/07/16 23:29","כז סיון","תשע"ו","23:29","אור חדש","וערבב הנהגת ר"ח ור"י.
ייתכן שממנו למדו אותם גדולים כיצד לקרוא הגמ', ושוב ל"נ פשוט כפי שהסכמת בפשט הגמ'.","458","","2857","True","True","False","","114","164.138.127.131","0","45315","בבא קמא|לב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);