var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44948;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44948","0","וקרן שייריה? כשהזיק חב המזיק לאתויי קרן","05/06/16 16:25","כח אייר","תשע&quot;ו","16:25","amdavid","לא הבנתי איך אפשר לרבות מהמשפט הזה קרן.<br />&quot;<i>כשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק <b>במיטב הארץ</b></i>&quot; - <br />הרי זה רק במועדין ו<b>לא בקרן</b>, שמשלם רק מגופו ולא ממיטב הארץ.*<br /><br />שמא פלגינן לדיבורא דתנא בסכינא חריפא?.. <br /><br />ולכאורה המשך השקו&quot;ט עונה גם על שאלה זו : <br />&quot;וליתנייה בהדיא במועדין מתחילתן קמיירי בתמין ולבסוף מועדין לא קמיירי&quot;<br />אבל עדיין קשה: נהי דלא תני לה לקרן בהדיא אך עדיין היא כלולה במשפט שחציו האחרון אינו נכון (ולא רק לא רלוונטי) עבורה.<br /><br />*ובקרן, אם אמנם יבוא לשלם קרקע, אינו חייב לשלם מעידית אלא יכול אפילו מזיבורית.","175","","2885","True","True","False","","992","64.62.219.84","0","0","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("44950","44948","קרן תמה ומועדת","05/06/16 17:05","כח אייר","תשע&quot;ו","17:05","אהרוני","הן אב המזיק אחד, שהרי הגמרא לא שאלה וליתני תרי גווני שור, תם ומועד, כמו שהיא שאלה על שור שהזיק אדם שיהא בנפרד משור שהזיק שור.<br />וכיון שתם ומועד הוא אחד, הרי ש״במיטב הארץ״ נכון לגביהם.<br />ואפשר להבין זאת הן למאן דאמר סתם שוורים בחזקת שימור, שלפי זה קרן מועדת היא אותה קרן תמה שיצאה מחזקת השימור.<br />והן למאן דאמר שאינם בחזקת שימור, שלפי זה קרן תמה זו הגבלה זמנית על קרן מועדת. אבל לפי כולם זהו אותו מזיק, שבצורתו השלמה הוא משלם ממיטב הארץ.","588","","2885","True","True","False","","95","95.86.123.31","0","44948","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("44967","44948","שאלתי שני מגידי שיעור ותיקים -","06/06/16 22:31","כט אייר","תשע&quot;ו","22:31","amdavid","שניהם אמרו בנחרצות ש<b>גם קרן <u>תמה</u>, אם בא לשלם קרקע -  משלם מיטב.</b><br /><br />כך שהנחת היסוד של שאלתי שגויה.<br /><br />חיפשתי רבות וטרם מצאתי מי שיכתוב כך מפורש. אשמח אם מישהו יוכל להפנות למקור.","175","","2884","True","True","False","","242","109.66.185.10","0","44948","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("44969","44967","מדוע ישלם קרן תמה מקרקע? מגוף השור משלם!","07/06/16 08:39","א סיון","תשע&quot;ו","08:39","Almuaddib","שהרי אפילו הזיק שור ששווה דינר, שנגח שור ששווה אלף דינר, והמיתו, אי אפשר לתבוע ממנו יותר מאשר את שווי השור החי - הנוגח - דינר בלבד.<br /><br />מה פתאום תבוא לגבות מהקרקע? מדוע שיסכים בעל השור הנוגח לדבר כזה?  ועוד, שהרי פסוק מפורש הוא &quot;ומכרו את השור החי&quot; .","107","","2883","True","True","False","","139","209.88.198.77","0","44948","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("44971","44967","חו&quot;מ שפט,ב","07/06/16 10:35","א סיון","תשע&quot;ו","10:35","אבי גרינבלט","&quot;כמה משלם ? אם הזיקו בדברים שדרכה לעשות תמיד כמנהג ברייתה כגון בהמה שאכלה תבן או עמיר או שהזיקה ברגלה או בדרך הילוכה חייב לשלם נזק שלם <b>מהיפה שבנכסיו שנאמר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם</b> ואם שנה ועשה מעשים שאין דרכה לעשות תמיד והזיקה בהם כגון שור שנגח או נשך חייב לשלם חצי נזק מגוף המזיק עצמו שנאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגו'&quot;<br /><br />החילוק היחיד בכל סוגי המזיקים הוא רק לענין חצי או שלם ותיקרת גובה התשלום (עד שווי המזיק בתם), אין חילוק לגבי טיב הקרקע ממנה הוא צריך לשלם.<br /><br />כנ&quot;ל ניתן להבין מסעיף ט במקום<br />&quot;כל מועד משלם <b>נזק שלם</b> מהיפה שבנכסיו וכל תם משלם <b>חצי נזק מגופו</b>&quot;<br />שוב , ההדגשה היא לגבי גובה התשלום.<br /><b>כך לענ&quot;ד</b>","539","","2883","True","True","False","","149","81.218.132.64","0","44948","בבא קמא|ד ע&quot;א",""),new Message("44973","44969","סוס ששוויו 16 מיליון דולר אכל תמונה יקרה","07/06/16 13:55","א סיון","תשע&quot;ו","13:55","amdavid","סוס מירוצים ששוויו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.telesport.co.il/racer_article.aspx?id=140527'>16</a> מיליון דולר אכל תמונה יקרה ששווה מיליון דולר<br />זה לכאורה קרן (סוס שאוכל תמונה זה משונה..)<br />הוא חייב לשלם חצי מיליון דולר (מיליון שקל).<br />בעליו של הסוס יעדיפו לתת קרקע שלהם (דירה קטנה) לתשלום הנזק במקום למכור את הסוס היקר.<br />יש להם שתי דירות באותו שווי, אחת פחותה ואחת עידית. האם חייבים לתת דווקא את העידית?<br /> ויש פה בעצם 2 שאלות:<br />הסוס לכאורה נחשב מטלטלין.<br />1. האם בי&quot;ד מתחשבים ברצון המזיק לתת קרקע או שתמיד גובין תחילה ממטלטלין.<br />2. האם קרן (אם) כשמשלם קרקע יכול לשלם מזיבורית או דווקא מעידית?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%AA%D7%99%D7%98_%D7%90'>שולחן ערוך</a> חושן משפט תיט א:<br />כשב&quot;ד נזקקים לגבות לניזק מנכסי המזיק גובין מהמטלטלין תחלה ואם לא היו (לו) מטלטלין כלל או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק וכל זמן שימצא מטלטלין ואפי' סובין אין נזקקין לקרקע ואפי' שיש לו כסף יכול לפורעו בסובין דכל מטלטלים מיטב נינהו ושמין אותה כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו וכשמשלם מהקרקע אפי' היתה זבורית של מזיק טובה כעידית של ניזק אינו מקבל ממנו אלא מגבין לו מעידית שבנכסי המזיק:<br /><br />באר היטב:<br />תחלה:    כת' הסמ&quot;ע דהיינו משום דמסתמא ניחא למזיק לשלם במטלטלין מבקרקעות ולמדונו דאף אם אין המזיק לפנינו גובין לו ממטלטלים אבל <b>ודאי אם המזיק גילה דעתו דניחא ליה טפי במטלטלים ורוצה לשלם לו בקרקעות והניזק רוצה דוקא מטלטלין יד המזיק על העליונה </b>ולא דמי למלוה ולוה כו' ו<b>הש&quot;ך השיג עליו דאין סברא לחלק </b>בענין זה בין בע&quot;ח למזיק וכת' דכן דעת הרבה פוסקים וכן עיקר ע&quot;ש באריכות.<br /><br />כסף:    פירש הש&quot;ך דר&quot;ל אפילו יש לו מעות א&quot;צ ליתן לו מעות ונותן לו מהפחות שבמטלטלים משא&quot;כ בבע&quot;ח לעיל סי' ק&quot;ח כו' וכן עיקר מיהו היכא דהמזיק רוצה לסלקו במעות ודאי אין צריך ליתן לו מטלטלים או קרקעות שלו ופשוט הוא עכ&quot;ל.","175","","2883","True","True","False","","369","82.81.94.108","0","44948","בבא קמא|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);