var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44924;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","31"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44924","0",""כוחה של סברה"(הקדמה לב"ק) - הראי"ה זצ"ל","03/06/16 11:00","כו אייר","תשע"ו","11:00","אבי גרינבלט","בהמשך לדיונים שהיו בפורום על כוח הסברה (לכתחילה או רק בדיעבד...) , להלן דברים נפלאים ביותר מתוך שיעור פתיחה לראי"ה זצ"ל למסכת בבא קמא בשנת תרפ"ט (הוזכרו הדברים ע"י הרב נגן ובעוד מקומות)
"בסידור עניני הקודש ישנם 2 כללים סותרים , 'כל הקדוש מחבירו קודם לחבירו' (זבחים פט,א) וכלל שני לו 'מעלין בקודש ולא מורידין' (שקלים ו,ד). לפי כלל א' הקדימה בדבר מעולה ; ולהיפך בכלל ב', הקדימה בדבר הפחות ; והדברים מבוארים ,שבסידור הענינים שאינם קשורים זה בזה כמו בקרבנות וכל קרבן הוא ענין לחוד, מקדמין את המקודש לפי הכלל 'כל המקודש וכו'' אולם בענינים המקושרים זה בזה כמו בנרות חנוכה, אנו קובעים להתחיל הפחות ולעלות לפי הכלל 'מעלין בקודש וכו''.
הבבות , יש פלוגתא אם חדא מסכתא הן או כל חדא וחדא מסכת בפני עצמה. אם חדא מסכת הן , אז צריך להיות סידורה לפי הכלל 'מעלין בקודש' שהרי עניינם אחד ; ואם כל חדא וחדא-מסכת , אז צריך להיות הסידור לפי הכלל 'כל הקדוש קודם'.
התורה שבע"פ כלולה בחלקי התורה שבכתב וסברות שבתוך החוקים הן רק למותר וכל דבר הבא מתוך התורה הוא יותר מקודש מאשר לא נתגלה בתורה כי אם בדעת האנושי (ההיגיון).
לפי הדעה שכל חדא וחדא מסכת בפני עצמה ואינם ענין אחד , שפיר שהקדים בבא קמא שמפורשת הרבה בחוקי התורה ואח"כ בבא מציעא שדיניה פחות מפורשים בתורה ולבסוף בבא בתרא שכולה סברות ,לפי הכלל כל המקודש מחבירו קודם את חבירו.
ויש גם לדון להיפך , שמה שהשכל שולט בו יותר, שורשו בנקודה הכללית בקדושה; וכמו שאמרו 'הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות' (סוף בבא בתרא) ומחכימים יותר, ויתרון החכמה היא שמתאחדת ונאחזת בקדושת ההויה בתוכיותה ומתוך זה מתעלה השכל להעמקת ותפיסת עומק כל עניני התורה ולדעת האומרת חדא מסכתא היא וסידור עניניה צריך להיות ב'מעלין בקודש' ומשום כך תחילה בבא קמא שדיניה מפורשין ולאחריה בבא מציעא ודיניה פחות מפורשין ולאחרונה בבא בתרא 'שכולה קבלה ודברי סברות ולא התבאר מן התורה'"","539","","2886","True","True","False","","1334","95.86.70.13","0","0","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45016","44924","ראוי היה לציין שהסיפא אינה של הראי"ה","10/06/16 10:37","ד סיון","תשע"ו","10:37","אשבח","אלא של התוספות יום טוב בהקדמה למסכת בבא בתרא (ללא ציון זה אפשר לחשוב שאלו דברי הראי"ה):
"... וסידר החלק הזה באחרונה בשביל שכולה קבלה ודברי סברות, ולא התבאר מן התורה" (שורה אחרונה בהודעתך).","507","","2879","True","True","False","","312","109.64.82.205","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45018","44924","איך ראה הראי"ה סתירה?! הרי זוהי השוואה","10/06/16 11:43","ד סיון","תשע"ו","11:43","אשבח","בין שני תחומים שונים, ולכן אי-אפשר לדבר על כך ש"לפי כלל א' הקדימה בדבר מעולה ; ולהיפך בכלל ב', הקדימה בדבר הפחות" (ציטוט מדבריך).
אסביר:
א. הכלל "מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין " קיים גם לגבי קיום מצוות 'חולין': ביחיד, במצוה בודדת שאז אין בחירה בין שתי מצוות (אם קניתי אתרוג שגודלו יותר מאגוז לא אחליפו בגודל אגוז) וכדו' !! ולא רק בקודש.
משמעות הכלל היא, שבענייני מצוות אסור להפחית או להוריד מהרמה אליה הגענו, אבל מותר ואף רצוי להוסיף.
נכון שמצינו שהכלל הוא גם בקודש אך אינו מיוחד לקודש (אלא אם תכנה את המצוות קודש...) למשל מצינו אותו בקודש
במנחות צט.:
"...אלו שלשה שלחנות שהיו במקדש, שנים שהיו באולם מבפנים לפתח הבית, אחד של כסף ואחד של זהב, על של כסף נותן לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקודש ולא מורידין..." (וראה שם כיצד נלמד מהתורה ש"מעלין" ומניין לנו "שאין מורידין").
וכן ביומא יג::
"...אמר ר' יוסי מעשה ביוסף בן אלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו, ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו, שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט: כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין " – היינו, לבוש כהן הדיוט הוא ירידה בקודש מלבוש הכהן הגדול – ולכן לדעת ר' יוסי לא ראוי לעשות כן.
ב. הכלל "כל המקודש מחבירו קודם את חבירו" כמשמעותו בדברי המשנה בזבחים דף פט עמוד א הוא "מערכת סגורה" של פעולות בתוך הקודש וייתכן מצב שמותר לעשות קודם פעולה שאינה מקודשת יותר!
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ט הלכה ב
"וכיצד סידור הקרבתן, מוסף שבת תחלה ואחריו מוסף החדש ואחריו מוסף יום טוב, שכל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכן כל המקודש מחבירו קודם את חבירו, היה לפניו תדיר ומקודש יקדים איזה מהם שירצה".
ובעיקר ראה כיצד מפרטת המשנה בזבחים את סדר הקדימיות בעשייה של הקודשים ואת הנימוק להקדמת הפעולה:
"כל המקודש מחבירו קודם את חבירו
דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שהוא מרצה;
איברי עולה קודמין לאימורי חטאת, מפני שהוא כליל לאישים;
חטאת קודמת לאשם, מפני שדמה ניתן לד' קרנות על היסוד;
אשם קודם לתודה ואיל נזיר מפני שהוא קדשי קדשים;
תודה ואיל נזיר קודמים לשלמים, מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונין לחם;
השלמים קודמין לבכור, מפני שהן טעונין מתן ד' [וסמיכה] ונסכים ותנופות חזה ושוק;
הבכור קודם למעשר, מפני שקדושתו מרחם ונאכל לכהנים;
המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח ויש בו קודש קדשים דמו ואימוריו;
העופות קודמין למנחות, מפני שהן מיני דמים,
מנחת חוטא קודם למנחת נדבה, מפני שהוא בא על חטא;
חטאת העוף קודמת לעולת העוף, וכן בהקדישה".
לענ"ד ההשוואה אינה מאפשרת ליצור סתירה כמובא בגוף הודעתך.
","507","","2879","True","True","False","","260","109.64.82.205","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45017","45016","אינה נקראת המצווה אלא על שם גומרה...יש"כ","10/06/16 10:41","ד סיון","תשע"ו","10:41","אבי גרינבלט","","539","","2879","False","True","False","","107","95.86.70.13","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45021","45018","ומדוע בכלל נאמרו 2 יסודות אלו ?","10/06/16 12:07","ד סיון","תשע"ו","12:07","אבי גרינבלט","אילולא הסברה וההפרדה בין מעגל אחד לבין מעגלים נפרדים של הראי"ה זצוק"ל , אלו 2 משפטים הנוגדים זה את זה .
מצוות ארבעת המינים אולי אינה דוגמא שלימה , היות ואין אפשרות ליטול פחות מארבעה מינים ולכן זה דומה לנרות חנוכה כדברי הראי"ה.
גם השולחנות שציינת , למיטב זכרוני נועדו להכנסת הלחם וזו מצווה אחת .
למעשה , אינני באמת ראוי להסביר את דברי הראי"ה זצוק"ל , אבל הכל ממש לענ"ד.","539","","2879","True","True","False","","175","95.86.70.13","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45024","45021","הכנסת תוכן אחר, אפילו ע"י הראי"ה","10/06/16 14:50","ד סיון","תשע"ו","14:50","אשבח","לכללים אלה ע"י יצירת סתירה שאינה קיימת יכולה להתקבל לכל היותר כדרשה שלו - ותו לא!
שים לב:
שני הכללים נלמדים מפסוקים שונים והם חלק מסדרת כללים המגדירים עקרונות וגם סדרי קדימויות כשאנו באים לקיים מצוות. קדימות מצווה לחברתה נקבעת לפי המצווה, המצב, היחס ביניהם, האם נבטל מצווה מפני מצווה וכדו' - ולעולם לא ראינו שתהא סתירה ביניהם !
.
אסביר עוד צד מדוע איני מקבל את דברי הראי"ה כפי שהם כאן:
כלל יכול לגבור, ולהורות על עשייה קודם בדבר 'הפחות' קדוש דוקא, ורק אח"כ בדבר שחבירו יותר קדוש 'ממנו' (ועשייה זו היא בניגוד לדברי הראי"ה, כפי שהבאת: "לפי כלל א' הקדימה בדבר מעולה ; ולהיפך בכלל ב', הקדימה בדבר הפחות").
הנה כך יוצא מ א, ב וג להלן:
א. ידוע הכלל "אין מעבירין על המצוות" (1) . כלל זה אומר שאם באה לידך מצווה קיים אותה מיד לפני שתעבור למצווה אחרת!
ב. קדושת תְּפִלָּה של ראש ('תְּפִלָּה' היא צורת היחיד של תְּפִלִּין) - חמורה יותר מקדושת תְּפִלָּה של יד (מנחות דף לד:) ואף על פי כן גובר הכלל ש"אין מעבירין על המצוות" וקודם מניחים תְּפִלָּה של יד (יומא לג:, על לימוד סדר הנחת התפילין מובא במסכת מנחות דף לו. "תנא, כשהוא מניח - מניח של יד ואחר כך מניח של ראש, וכשהוא חולץ - חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד. .... דכתיב: וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך, ... כשהוא חולץ - חולץ של ראש ואחר-כך חולץ של יד ...אמר קרא: והיו לטוטפת בין עיניך, כל זמן שבין עיניך יהו שתים"
ג. התוספות בד"ה 'עבורי דרעא אטוטפתא' אומרים שהלימוד של רבא מדברי ריש לקיש ביומא לג: אינו סדר הנחת התפילין אלא סדר הכנסת התפילין לנרתיק לקראת הנחתם בפעם הבאה כך שבהוצאתן סדר ההנחה יהא מהזרוע לראש ("מדרעא לטוטפתא") – לפי הכלל ש-"אין מעבירין על המצוות".
(1) כלל זה שונה ממקרה בו יש לפנינו שתי מצוות ורק יש לברור מי המצווה הראשונה שיש לקיימה על פי "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם" שכן, במקרה זה, ודאי אפשר לקיים את שתיהן. למשל: ביום שיש להקריב בו גם קרבן מוסף – יוקרב תחילה קרבן התמיד כי קרבן התמיד מוקרב בכל יום. וכן על פי כלל זה גם קרבן מוסף של שבת ראש חודש יוקרב לפני קרבן מוסף של ראש חודש.","507","","2879","True","True","False","","220","109.64.82.205","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45025","45024","הדרשה היא הענין כאן","10/06/16 16:14","ד סיון","תשע"ו","16:14","אבי גרינבלט","למרות דבריך המקיפים ביותר , עדיין 2 המאמרים שהובאו ע"י הראי"ה , בוודאי מבטאים 2 נושאים נפרדים המחייבים הבנה אשר למהות וכאן נכנסת ההבנה בהבחנה בין היסודות (לא נקרא לזה סתירה כיוון שברור שהיא רק לכאורה) בדיוק כפי שהובאו דברים על ידך (גם בתפילין יש דיון אם זו מצווה אחת או שתיים , ברכה אחת או שתיים).
תוכל לתאר את הדברים כמשל ונמשל לענין הבבות.
מדובר כאן על רעיון נשגב , עמוק עם חיבור ששייך לראי"ה זצוק"ל .
רק אתמול הובאו כאן דברים מתוקים של הרב כוכב על "אחים שחלקו" וכו' עם הבנה ודרשה בעלת נשמה חסידית עילאית.
שבת שלום וחג שמח","539","","2879","True","True","False","","161","46.19.86.64","0","44924","בבא קמא|ב ע"א",""),new Message("45029","45025","מקבל דבריך אלה כפי שהם בשמחה וברצון","10/06/16 18:12","ד סיון","תשע"ו","18:12","אשבח","שבת שלום וחג שמח!","507","","2879","True","True","False","","203","37.26.148.211","0","44924","בבא קמא|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);