var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44479;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44479","0","מהי מעילה? להלן מקצת מֵעִנְיָנֶיהָ:‏","04/05/16 21:00","כו ניסן","תשע&quot;ו","21:00","אשבח","נאמר בספר ויקרא פרק ה פסוקים יד-טז: &quot; נֶ֚פֶשׁ כִּֽי-תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה ‏אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם: וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן-הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת-חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף ‏עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: וְאִם-נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל-מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר ‏לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא-יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ: וְ֠הֵבִיא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן-הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל-הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל ‏שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר-שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא-יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ: אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהוָֽה:&quot;.‏<br /><br /><br />להבנת מהי מעילה נביא מקצת מֵעִנְיָנֶיהָ:‏<br /><br />‏1.‏	דין מעילה קיים מדין תורה רק כאשר האדם עושה שימוש ברכוש ההֶקדש בשוגג (מוציא רכוש מרשות ההקדש,  ‏או נהנה ממנו בשווה פרוטה), ואז על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן &quot;אשם ‏מעילות&quot; שהוא אַיִל (כבש זכר) בן שנתיים. ‏<br />‏2.‏	<u>מכירת נכסי הקדש</u> היא פעולה האסורה מהתורה.‏<br />‏3.‏	<u>בקרבנות המוקטרים כָּלִיל</u>, כמו: עולה, מנחת חביתין, מנחת כהן, פרים ושעירים הנשרפים - יש דין מעילה מרגע ‏הקדשת הקרבנות עד שנעשית בהן המצווה.‏<br />‏4.‏	<u>בקודשי קודשים</u>: חטאת ואשם ושני כבשי עצרת המוקרבים לזבח שלמים יש דין מעילה מרגע שהוקדשו עד ‏זריקת דמם - הואיל ונאכלים לכהנים אינם נחשבים &quot;קודשי ה'&quot;.‏<br />‏5.‏	<u>בקודשים קלים:</u> שלמים שאינם שני כבשי העצרת, בכור בקר או צאן, מעשר בהמה וקרבן פסח - אין בהם ‏מעילה לפני זריקת דמם, והמעילה היא רק באימורים שהוקטרו - הואיל ונאכלים לבעליהם - אינם נחשבים ‏‏&quot;קודשי ה'&quot;.‏<br />‏6.‏	<u>קודשי בדק הבית</u> - כמעט בכול קודשי בדק הבית יש מעילה. ‏<br />‏7.‏	במעילה מהתורה על המועל להוסיף חמישית על סכום קרן המעילה וגם להביא קרבן. ‏<br />‏8.‏	<u>העושה בזדון</u> שימוש בנכסי ההקדש לוקה ומשלם רק מה שמעל ולא מוסיף חומש (ויש גם דעה שחייב מיתה ‏בידי שמיים).  ‏<br />‏9.‏	<u>המועל בשוגג</u> מביא איל (כבש זכר) בן שנתיים בשווי של לפחות שני סלעים (=שקלים), , לקרבן הנקרא &quot;אשם ‏מעילות&quot;, ומשלם את שווי המעילה בתוספת רבע מערך המעילה (&quot;חומש מלבר&quot; - חמישית על סכום קרן ‏המעילה). ‏<br />‏10.‏	הקדש יוצא לחולין לאחר המעילה בו.‏<br />‏11.‏	מי שהזיק לנכסי ההקדש משלם רק את הקרן ואינו בדין מעילה. ‏<br />‏12.‏	אם ההנאה או ערך ההוצאה מרשות ההקדש הוא פחות משווה פרוטה - אין מעילה (אבל אסור לעשות כן).‏<br />‏13.‏	‏&quot;קודשי המזבח וקודשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה&quot; - מי שנהנה בפחות משווה פרוטה מ&quot;קודשי ‏המזבח&quot; ובפחות משווה פרוטה &quot;מקודשי בדק הבית&quot; - ושתי ההנאות יחד מצטרפות לשווה פרוטה - מתחייב ‏בדין מעילה.‏<br />‏14.‏	שלא כמו בדיני התורה האחרים בהם קובע הכלל ש״אין שליח לדבר עברה״ והשליח הוא המתחייב בדין ‏העברה - במעילה ״יש שליח לדבר עברה״ – ולכן המשלח הוא המתחייב בדיני מעילה ולא השליח.‏<br />‏15.‏	מסכת מעילה בתלמוד הבבלי עוסקת,  בעשרים ואחד דפיה, בדין המועל בהקדש. בתלמוד הירושלמי אין מסכת ‏מעילה.<br />(מתוך מחברתי).‏","507","","2921","True","True","False","","1169","79.183.10.193","0","0","קידושין|נד ע&quot;ב",""),new Message("44501","44479","ענין 11","05/05/16 20:51","כז ניסן","תשע&quot;ו","20:51","חכימא","המזיק נכסי הקדש פטור, לא? הרי נכסי הקדש אינם בגדר &quot;שור <b>רעהו</b>&quot;!","583","","2920","True","True","False","","91","188.120.154.165","0","44479","קידושין|נד ע&quot;ב",""),new Message("44504","44501","מה שפטור הוא מחומש לא מתשלום הקרן!","06/05/16 01:15","כח ניסן","תשע&quot;ו","01:15","אשבח","אך קודם אברך את  <img src='/icon/15.gif'> חכימא בברוך המצטרף ...<br /><br />ולענין 11 ששם כתבתי:‏<br />‏&quot; מי שהזיק לנכסי ההקדש משלם רק את הקרן ואינו בדין מעילה&quot; <u>אכן כך הוא!‏<br /></u><br />להלן תמצית הסימוכין לכך הכתובים במחברתי: <br /><br /><b> בבא מציעא דף צט: </b>‏<br />אמר שמואל: האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבירו, ואית בה חמשים תמרי, אגב הדדי - מזדבנן ‏בחמשים נכי חדא, חדא חדא - מזדבנן בחמשים. להדיוט - משלם חמשים נכי חדא, להקדש - ‏משלם חמשים וחומשייהו, מה שאין כן במזיק, דלא משלם חומשא.‏<br /><u>רש&quot;י שם</u>:  מה שאין כן <b>במזיק - הקדש</b>, <span class='bordeaux'><b>אחומשין קאי.</b></span>‏<br /><br /><b>תוס' בבא קמא דף ו: </b>ד&quot;ה שור רעהו &quot;והא דאמר שמואל בהשואל (ב&quot;מ ד' צט:) כי יאכל <b>פרט למזיק ‏דלא משלם חומש </b>ו<span class='bordeaux'><b>משמע הא קרן חייב? היינו מדרבנן!</b></span> &quot;. ע&quot;כ. <br />כלומר, עפ&quot;י התוס' המזיק הקדש ‏פטור מדאורייתא אך חייב מדרבנן.‏<br /><br /><b>המאירי בבא קמא דף ו:</b>  משמע מדבריו שהמזיק הקדש חייב מדאורייתא: &quot; ומ&quot;מ שור שלנו ‏שנגח שור של הקדש או של הקדש שנגח את שלנו פטורים לגמרי רעהו אמר רחמנא ולא של הקדש ‏אבל שור שלנו שאכל ערוגה של הקדש יראה מדברי גדולי המפרשים שהם חייבין <span class='bordeaux'><b>ולענין זה הקדש ‏והדיוט שוים </b></span>הם ושדה אחר קרינא ביה <span class='bordeaux'><b>לא נתמעט אלא מן הנגיחה </b></span>דקרא דשור רעהו בנגיחה הוא ‏דכתיב וכן יראה בפרק השואל צ&quot;ט ב' בשמועת האי מאן דאכל חביצא דתמרי...&quot; יעו&quot;ש.‏<br /><br /><b>חשוקי חמד בבא קמא דף ו:</b> &quot;...משא&quot;כ למ&quot;ד מבעה זה שן, הרי שמה שכתבה המשנה 'נכסים ‏שאין בהם מעילה' [ראה בבבא קמא דף ט: וברש&quot;י שם, אשבח]‏, לא נאמר אלא על נזקי ממון, ולא על נזקי אדם, <span class='bordeaux'><b>ואין ראיה שאדם שהזיק הקדש ‏פטור, ויתכן שבאמת חייב מדאורייתא</b></span>&quot;.<br /><br />וזה טיפה בים בסוגיא מסועפת זו.","507","","2919","True","True","False","","258","79.183.10.193","0","44479","קידושין|נד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);