var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=44191;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("44191","0","טעות בשוטנשטיין?","17/04/16 15:30","ט ניסן","תשע&quot;ו","15:30","אשבח","עפ&quot;י שוטנשטיין בדף לה:, הערה 14 עולה להבנתי שאין ראיה לדבריו  <br />שלדעת הרמב&quot;ם רהיטני הוא סוג של מלקט <br />(עפ&quot;י המקור שהוא מביא).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>א.</b></span><br />להלן ציטוט שוטנשטיין בעמוד 2 של דף לה:<br /><span class='lightYellow'><b>14. רש״י מפרש שמלקט ורהיטני הם סוגים של מקצועות (כלי החלקה): המלקט משמש לצחצוח נרתיק החרב. וברהיטני משתמשים עושי תריסים: אולם הרמב׳־ם (בפירוש המשנה מכות ג, ה) מפרש <u>שמלקט ורהיטני הם סוגים שונים של צבתות </u>(מלקחיים).</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>ב.</b></span><br /><u>לפי שוטנשטיין זה</u> הרמב&quot;ם מפרש שמלקט ורהיטני הם סוגים שונים של צבתות.<br /><span class='bordeaux'><b>ג.</b></span><br />עכשיו נשווה היגד זה לפירוש המשנה לרמב&quot;ם במסכת מכות פרק ג משנה ה: <br />&quot;....ורהיטני, ברזל שאינו משרש את השער וכורתו מעיקרו. ומלקטת, המלקחים, ואין הלכה כר' אלעזר&quot;.<br /><span class='bordeaux'><b>ד.</b></span><br />אני, לפחות, לא מצליח לזהות בדברי הרמב&quot;ם שמשמעות המילה 'ברזל' מחייבת או מרמזת  ש'ברזל' הוא סוג של מלקט/פינצטה - ויותר מכך, לענ&quot;ד, ההמשך בפירושו של הרמב&quot;ם, המופרד עם פירוש שונה, שאומר &quot;ומלקטת, <span class='bordeaux'><b>המלקחים</b></span>,...&quot; מוכיח שרהיטני <u>אינו </u>סוג של מלקחיים! -  (אחרת המשפט היה צריך להיות בנוי במבנה שונה כדי להגיד שמלקטת ורהיטני הם סוגי מלקחיים). מכאן שאין לקבוע שלדעת הרמב&quot;ם רהיטני הוא סוג של מלקט.<br /><span class='bordeaux'><b>ה.</b></span><br />אם מה שכתבתי לעיל נכון, הרי שגם מה שמובא בהערה 16: &quot;... המאירי מבאר על פי דרכו של הרמב&quot;ם שהמלקט והרהיטני הם סוגי מלקחיים...&quot; אינו מדוייק, ויש לראות את דברי המאירי כעומדים בפני עצמם ואינם עפ&quot;י הרמב&quot;ם (הפעם....).<br /><span class='bordeaux'><b>ו.</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>... ובכל מקרה:</b></span><br />בהערה 16 (הקשורה לנ&quot;ל)  נופלת ט&quot;ס כשהוא מפנה שם להערה 13 במקום להערה 14 ...","507","","2939","True","True","False","","1095","79.182.39.231","0","0","קידושין|לה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);