var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43779;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43779","0","קידושין בשטר","19/03/16 23:07","ט אדר ב","תשע&quot;ו","23:07","דוד כוכב","כיצד פועל קנין קידושין בשטר?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32993'>על כך כאן</a>.","125","","2963","True","True","False","","777","213.151.51.107","0","0","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43780","43779","לענ&quot;ד אין צורך בזה","20/03/16 07:01","י אדר ב","תשע&quot;ו","07:01","maruvka","שהרי אין קנין האישה כקנין  רגיל. אלא החלת חלות משפטית/דינית לכן מה לי בכך שה&quot;קונה&quot; נותן את השטר ל&quot;מוכר&quot;. הרי אין הקונה קונה מאומה, ואין המוכר מוכר מאומה.<br /><br />בלשון חז&quot;ל אין מילה אחרת להחלת חלות מאשר מעשה קנין. ראה כמשל עשיית מעשה קנין על מינוי שליחות, שהרי אין כאן מוכר ואין כאן קונה.","93","","2962","True","True","False","","114","74.71.29.84","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43781","43780","אינני סבור כך","20/03/16 07:45","י אדר ב","תשע&quot;ו","07:45","דוד כוכב","קנין אשה נלמד מקנין שדה.<br />דינים רבים זהים בקנין אשה ושאר קנינים, ונלמדים זה מזה.<br />אותה פרוטה ואותו קנין שקנו בהם אמה עבריה - נהפכים בזמן הייעוד למפרע לכסף וקנין הקידושין.<br />הגמרא עצמה מקשה בסוגייתנו: &quot;מתקיף לה ר' זירא בר ממל: הא לא דמי האי שטרא לשטר זביני, התם מוכר כותב לו שדי מכורה לך, הכא בעל כותב בתך מקודשת לי!&quot;, אילו היה הבדל מהותי בין קידושי אשה ל&quot;קנין ממש&quot; לא היה מקום להשוואה וקושיה זו.","125","","2962","True","True","False","","149","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43782","43781","אני מודע לכך שהגישה הרווחת היא כדבריך","20/03/16 08:08","י אדר ב","תשע&quot;ו","08:08","maruvka","אבל תסביר לי, מה בעצם קונים מדאורייתא?<br />ובכלל איזו בעלות היא זאת, אם אינני יכול להעבירה הלאה לאחרים (לא רק שאינני רשאי הלכתית, אלא בכלל אין באפשרותי).<br /><br />העובדה שקנין אישה נלמד בגזרה שווה משדה, לא אומרת שהדברים זהים. אלא רק שבשני המקרים כסף יכול להחיל את החלות המשפטית.","93","","2962","True","True","False","","116","74.71.29.84","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43785","43782","בעלות יכולה להיות גם חלקית, וגם &quot;לפירות&quot;","20/03/16 09:52","י אדר ב","תשע&quot;ו","09:52","דוד כוכב","בכל בעלות אין הכרח שהיא תהיה מוחלטת.<br />מי שרכש עבד כנעני אינו רשאי חלילה להורגו. אפילו מי שקנה עץ פרי אינו רשאי לקוצצו.<br />קיימת גם אפשרות של מכירת דקל לפירותיו או למקצת פירותיו, כגון רק של שנה פלונית רק הגדולים משיעור מסויים ורק אותם הפונים למזרח.<br />קיימת אפשרות לתת לפלוני ואחריך לאלמוני, כלומר שקנין פלוני אינה מוחלטת ואינו מוריש את בעלותו, ולאחר מותו הקנין יעבור לאלמוני.<br />קיימת אפשרות לתת מתנה לעבד או לאשה על מנת שאין לבעל רשות, כלומר שהמתנה לא תעבור מרשות הקונה לרשות הבעל כמו שקורה בדרך כלל.<br />אשה אין גופה קנוי. וקניינה אינו כללי אלא רק לצורך הדברים הכלולים. וגם קיימת הגבלה שלא ניתן להעביר בעלות זו לאדם אחר.","125","","2962","True","True","False","","161","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43790","43785","יש הבדל גדול בין הדברים","20/03/16 17:27","י אדר ב","תשע&quot;ו","17:27","maruvka","יש הבדל בין אני לא רשאי להכות את הבהמה שלי כי התורה אוסרת עלי, לבין אני לא ראשי להכות את הבהמה כי היא לא שלי. <br /><br />באישה אין אפילו קנין חלקי לשוב דבר וענין.  בכל בעלות על משהו אני יכול להחליט למכור את אותו משהו חלקי ומצומצם ככל שיהיה למישהו אחר. <br /><br />באישה לא גופה קנוי מדאוריתא, לא מעשה ידיה ובעצם לא שום דבר.  נסה לראות את הדברים היחידים שקורים מהתורה ותראה שיש בזה בסף הכל הסכם התנהגות הדדי.<br />מהתורה מה שקורה הוא שהאישה מחויבת להיות זמינה לבעלה לקיום יחסי אישות (ולכן מפר נדרה, ולכן פטורה מכיבוד הורים כי צריכה להיות ליד בעלה), ומנגד הבעל מחויב לקיים איתה יחסי אישות. זה חוזה התנהגות הדדי לכל דבר וענין, ואין פה קנין של צד אחד כלפי צד אחר.","93","","2962","True","True","False","","124","74.71.29.84","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43791","43790","מסקנת המ&quot;ב שבכל קנין ניתן לשייר שלא יתן","20/03/16 20:10","י אדר ב","תשע&quot;ו","20:10","דוד כוכב","זהו סיום דברי הביאור הלכה בסימן תרנח ד&quot;ה ומותר:<br />&quot;והנה הגאון מליסא בדה&quot;ח החמיר בזה וכתב דכל שאינו בכח המקבל ליתנו לאחר אינו מתנה כלל, ולענ&quot;ד אינו כן כמו שהוכחנו. ומצאתי בשדי חמד שהביא כבר דעת כמה גאונים לחלוק עליו בזה&quot;.<br />וכן דעת שו&quot;ת להורות נתן חלק יב סימן קכג, ו; ומח&quot;ס שו&quot;ת נתיבות אדם בקול התורה סד, והביא שכך דעת קצה&quot;ח ורעק&quot;א ושו&quot;ע הרב ומסתייעין מדברי הריטב&quot;א.<br /><br />הרב זלמן נחמיה גולדברג רגיל לומר שבכתובה כתובים באריכות חובות הבעל לאשה, אולם אין בה דבר מחובות האשה לבעל, מהטעם שרק הבעל הוא המתחייב בכתובה (בלשונך: חוזה התנהגות), ואילו האשה מחוייבת לא מכח התחייבות אלא מכח שהיא קנויה לצורך חובותיה.","125","","2962","True","True","False","","157","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43802","43790","&quot;האישה מחויבת להיות זמינה לבעלה...&quot;???","21/03/16 11:25","יא אדר ב","תשע&quot;ו","11:25","Almuaddib","מהיכן הבאת את השטות הלא-הלכתית הזו?<br /><br />&quot;... <b>לפי שאינה כשבויה</b>&quot; !<br /><br />ומהצד השני, גם כן דבריך אינה נכונים, שהרי האשה אכן אינה קנויה, אך מעשה ידיה - קנוי גם קנוי.<br /><br /><br />האשה אינה קנויה לאיש בקניין הגוף, אך עצם מעשה הקידושין גורם לכך שגם אינה הבעלים היחיד של גופה-שלה. אסור לה לנאוף.","107","","2961","True","True","False","","157","209.88.198.77","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43792","43791","הכתובה היא חובה מדרבנן ואכן רק הבעל","20/03/16 20:26","י אדר ב","תשע&quot;ו","20:26","maruvka","מתחייב בה (ויכולה אישה שתאמר איני ניזונות ואיני עושה ואכמ&quot;ל). בשונה מעצם הנישואין, ששם יש חובות הדדיות. שאם כבר מטילות עול כבד יותר על האישה מאשר על הגבר.<br /><br />לגבי המחלוקת לגבי תנאי במתנה. יש הבדל בין אריא רביע עליה, לבין משהו שבאופן מהותי אי אפשר להעביר לאחר.","93","","2962","True","True","False","","129","69.173.127.25","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43799","43791","פתחת &quot;שבכל קנין ניתן לשייר&quot;, האם","21/03/16 06:04","יא אדר ב","תשע&quot;ו","06:04","אשבח","יכול המקדש אשה לשייר חלק ממנה לאחר? <br />או, למשל: האם יכול המקדש אשה לעשות תנאי בשטר הקידושין שישייר אדם אחר שיוכל לקדשה חוץ ממנו?<br /><br />בכל מקרה אינני רואה כלל את הביטוי החיצוני &quot;חוזה התנהגות&quot; ראוי לבוא בלימוד.","507","","2961","True","True","False","","157","79.183.10.125","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43793","43792","בלי קשר, עדיין צריך לפי שיטתך להסביר מה","20/03/16 20:32","י אדר ב","תשע&quot;ו","20:32","maruvka","בעצם קונים כשקונים אישה?<br />שוב ברמת הדאורייתא, לא ברמת הדרבנן.","93","","2962","True","True","False","","103","69.173.127.25","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43795","43792","בכתובה נזכרים גם חובות דאורייתא","20/03/16 22:09","י אדר ב","תשע&quot;ו","22:09","דוד כוכב","כגון אנא אזון ואפרנס וכו'.<br /><br />אין זה &quot;אריא דרביע עליה&quot;.<br />זהו שיור - לא ניתנו כל הזכויות בנכס אלא חלקן, בדומה לדקל לפירותיו. הזכות לתת לא ניתנה.<br />באשה מלכתחילה לא ניתנת זכות זו.","125","","2962","True","True","False","","176","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43796","43793","הסבר","20/03/16 22:18","י אדר ב","תשע&quot;ו","22:18","דוד כוכב","כשקונים אישה קונים &quot;דקל לפירותיו&quot;. ה&quot;פירות&quot; הם אותם דברים שתיארת לעיל (יש מקום לדון בפרטים). הפירות האלו לא ניתנו כ&quot;התחייבות&quot;, אלא כקנין באשה - לצורך הפירות.<br />בדומה לזה ניתן למכור מכונית לפירותיה בלבד - כלומר לשימוש בה. והקונה אינו יכול במקרה זה למוכרה.<br />כמו כן למדנו במסכת גיטין דף מח ע&quot;א שקניית שדה בזמן שהיובל נוהג אינה אלא קנין לפירות, שכן גוף הקרקע חוזר ביובל.<br />&quot;המוכר שדהו  בזמן שהיובל נוהג, ר' יוחנן אמר: מביא וקורא, ר&quot;ל אמר: מביא ואינו קורא; רבי יוחנן אמר מביא וקורא, קנין פירות כקנין הגוף דמי; ר&quot;ל אמר מביא ואינו קורא, קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי&quot;.<br />[ואף שלרבא ע&quot;ע גופו קנוי למרות שמשתחרר לשש, כבר כתבו הרשב&quot;א והריטב&quot;א ביבמות דף ע ע&quot;ב דהא דגופו קנוי היינו לענין שצריך לשחררו ולא די במחילת עבודתו. אבל לענין אכילת תרומה הביא רש&quot;י לעיל מסכת קידושין דף ד ע&quot;א דאין גופו קנוי].<br /><br />ואגב, אין דבר כזה בהלכה &quot;התחייבות&quot; לעשות, או &quot;התחייבות הדדית&quot;, זה מכונה: (מסכת בבא בתרא דף ג ע&quot;א) &quot;קנין דברים בעלמא&quot; שאינו תופס.","125","","2962","True","True","False","","167","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43798","43793","מה בעצם קונים כשקונים אישה? קונים","20/03/16 23:12","י אדר ב","תשע&quot;ו","23:12","אשבח","אשה! <br />אם בתוך שאלתך אתה כותב &quot;כשקונים אשה&quot; - הרי שמיניה וביה אתה אומר/מודה ש&quot;האשה נקנית&quot;  :)<br /><br />וא&quot;ת, שלא ברוח פורימית, אמור שקונים בקידושין את איסורה לכל אדם אחר והתקדשותה לו בלבד, שכן למדנו בדף ב: &quot; דאסר לה אכל עלמא כהקדש&quot; - וזה ודאי מדאורייתא (גם אם היא תחשב לאשת איש לכל דבר וענין רק אחרי שיכניסנה לחופה/לביתו).","507","","2962","True","True","False","","194","79.183.10.125","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43800","43799","יש אכן דעה שיש אפשרות כזו","21/03/16 09:31","יא אדר ב","תשע&quot;ו","09:31","דוד כוכב","שיטת רבי יוחנן לקמן במסכת קידושין דף ס ע&quot;א: &quot;שוו נפשיה כי שרגא דליבני, דכל חד וחד רוחא לחבריה שבק&quot;.","125","","2961","True","True","False","","125","213.151.51.107","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43806","43800","לא הבנתי את הקשר בדף ס. לשאלותי.","21/03/16 22:45","יא אדר ב","תשע&quot;ו","22:45","אשבח","שאלתי הראשונה על דבריך הייתה  &quot;האם יכול המקדש אשה לשייר חלק <b>ממנה </b>לְאַחֵר?&quot;, כלומר ‏בשאלה זו אנו מדברים על מקרה בו הקידושין נעשים כאן ועכשיו ולגמרי לא מדובר על <b> שיור זמן לְאַחֵר</b> לקדש את אותה אשה - שנעשית ארוסה מיד עכשיו ולא לְאַחַר זמן  - וזה לא כלימוד בדף ס. ‏<br /><br />אומנם תשובתך משיקה לענין שאנו דנים בו אך, לענ&quot;ד, אף שיש שם ‏שיור אי-אפשר להביא משם ראיה - משום שהשיור שם הוא <span class='bordeaux'><b>שיור זמן </b></span>ולא <span class='bordeaux'><b>שיור חלק מהאשה</b></span> לאדם אחר (וכאמור בשאלתי ‏מדובר על שיור חלק מגופה לאחר - בזמן קידושיה הנעשים עכשיו).‏<br />כמעט אותו קושי יש לי לקבל את תשובתך על שאלתי השניה, ומהסיבה שהובאה לעיל. אך במקרה  ‏השני היה עלי להבהיר יותר את שאלתי כדי שישתמע ש&quot;חוץ ממנו&quot; הכוונה &quot;בנוסף לזה שהיא כבר ‏מקודשת לו&quot;  (ואז השאלה תהיה: &quot;האם יכול המקדש אשה לעשות תנאי בשטר הקידושין שישייר ‏אדם אחר שיוכל לקדשה בנוסף לזה שהיא כבר מקודשת לו?)‏<br />‏ (אגב, הציטוט שהבאת מדף ס. אינו מדברי רבי יוחנן אלא הוא של רב משרשיא בריה דרב אמי המנמק לדעתו את ‏דברי רבי יוחנן, ופשוט שלכך התכוונת)‏.<br /><br />‏","507","","2961","True","True","False","","161","79.183.10.125","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43807","43806","הקשר הוא בתוצאה","22/03/16 01:46","יב אדר ב","תשע&quot;ו","01:46","דוד כוכב","פחות חשוב האופן שהדבר נעשה.<br />דעת רבי יוחנן היא שיכול אדם לקדש אשה באופן שתיווצר אפשרות שגם אדם אחר יקדשנה. בתוצאה הסופית היא תהיה מקודשת לשני אנשים, וזו המציאות שרצית להגיע אליה.<br />אם כוונתך לשאול רק אם ניתן לקדש באופן ישיר רק חלק מהאשה, את זאת למדנו לעיל בדף ז ע&quot;א: &quot;חצייך מקודשת לי - אינה מקודשת&quot;.<br />את דעת רבי יוחנן בדף ס ע&quot;א שנפסקו להלכה, הביאו גם עולא וגם רבי אסי, והסביר אותם רב משרשיא בריה דרב אמי.","125","","2960","True","True","False","","153","212.76.96.175","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א",""),new Message("43827","43807","התוצאה שווה ?! אם כך, מי ממאה האנשים","23/03/16 04:33","יג אדר ב","תשע&quot;ו","04:33","אשבח","שקידשוה יכול לכונסה לחופה ולהופכה לאשתו כדת משה וישראל ?<br /><br />התשובה הנכונה והמלאה לשאלה זו מוכיחה שיש הבדל גם בתוצאה !<br /><br />במקרה הנידון בשאלתי יש תשובה: זה ~ שהוא היחיד~ שקידשה יכול לשאתה <b>מיד</b> והיא לו כאשת איש לכל דבר ועניין ואינה צריכה את שלב הביניים של קבלת גט ממישהו לפני כן! (שלב הכרחי בדף ס. אליו אתה משווה את הנידון בשאלתי).","507","","2959","True","True","False","","183","79.183.10.125","0","43779","קידושין|ט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);