var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43698;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","48"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43698","0","שאלות בדף ד.","14/03/16 08:58","ד אדר ב","תשע&quot;ו","08:58","myourvexel","1.לא הבנתי למה ״בא שכיר ולימד על תושב ״ ?<br />ההגדרות שלהם לא ברורות ? ואם היינו אומרים שתושב לא אוכל בתרומת אדוניו הכהן למה לא היינו יכולים ללמוד על שכיר בק״ו??","570","","2970","True","True","False","","849","37.26.147.170","0","0","קידושין|ד ע&quot;א",""),new Message("43699","43698","בא שכיר ולימד על תושב","14/03/16 09:41","ד אדר ב","תשע&quot;ו","09:41","שלום","בהתחלה באמת ניסינו ללמוד ק&quot;ו.<br />אך בהמשך דחינו זאת מכיוון שאם היה כתוב רק תושב לא היינו מחוייבים לחשוב שתושב הוא עבד נרצע.<br />על כן נכתבו שניהם שכיר וגם תושב. <br />כיוון ששניהם נכתבו ברור שתשב הוא הנרצע מבין השניים (ראה רש&quot;י).<br />ואם כן - &quot;בא שכיר ולימד על תושב&quot; - כיוון שגם שכיר וגם תושב נכתבו, למדנו מכאן, שתושב אע&quot;פ שקנוי קניין עולם אינו אוכל. <br /><br />כך לפחות אני הבנתי.","136","","2970","True","True","False","","84","212.143.134.129","0","43698","קידושין|ד ע&quot;א",""),new Message("43700","43698","נתחיל בהגדרות כבקשתך (כמעט...)","14/03/16 10:04","ד אדר ב","תשע&quot;ו","10:04","אשבח","שכיר הוא עבד עברי בתוך שש שנות עבדותו. תקופת עבדותו המכסימאלית היא שש שנים. <br />תושב הוא עבד עברי~נרצע שעבדותו נמשכת עד שנת היובל (=&quot;ועבדו לעולם&quot;), תקופה שיכולה להימשך עשרות שנים. <br />בניגוד לשני סוגי העבדים הנ&quot;ל, עבד כנעני הוא &quot;קניין כספו&quot; של האדון.<br />אם השכיר והתושב הנ&quot;ל הם עבדי כהן ~ אינם אוכלים בתרומה למרות היותם עבריים ולמרות תקופת עבדותם הארוכה ~ לעומת זאת, העבד הכנעני של כהן אוכל בתרומה ואפילו בהמתו אוכלת בתרומה!<br /><br />עם הבנה זו עולה שאלת הברייתא בגמרא &quot;יאמר תושב ולא יאמר שכיר&quot; והיינו למדים מק&quot;ו שאם התושב (העבד העברי הנרצע) שתקופת עבודתו ארוכה בהרבה מתקופת עבדותו של השכיר אינו רשאי לאכול בתרומה ~ קל וחומר שהשכיר לא יאכל ואיננו נצרכים כלל למילה &quot;שכיר&quot;?<br /><br />.... ומסיום זה צריך להשיב על ששאלת....","507","","2970","True","True","False","","163","37.26.148.237","0","43698","קידושין|ד ע&quot;א",""),new Message("43703","43699","ואגב זה","14/03/16 10:32","ד אדר ב","תשע&quot;ו","10:32","שלום","מאמר זה המובא בדפוס בשם &quot;רבה&quot; כתוב &quot;רבא&quot; בכל כתבי היד וגם בדפוס הראשון שקדם לונציה. <br />דפוס ונציה כותב &quot;רבא&quot;, ומשם כנראה המשיך לדפו' וילנא.","136","","2970","True","True","False","","43","212.143.134.129","0","43698","קידושין|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);